מאת אלי אמינוב
הודי מרוקו ועירק היו הקהילות הגדולות בהן ראתה התנועה הציונית "חומר" מתאים למילוי מקומם של הפועלים והפלחים הפלסטינים שנושלו. נביא כאן בקצרה את תולדותיה של העברת יהודי עירק למדינה הציונית הצעירה, באשר היא משקפת בבהירות ובתמציתיות את אופייה הקולוניאלי של הציונות.
מאת חיים ברעם
אלה שמצטרפים לאזהרות מצעדים מטופשים והרסניים, נדחקים בהדרגה לשוליים. המסקנה היא ברורה: השגיאות והפשעים ימשיכו להתבצע עד שמלוא המחיר ישולם על ידי אזרחי המדינה מכל קשת הדעות.
מאת חיים ברעם
זה טבעי שכל הזרמים שאינם תומכים בממשלה הקיימת, מטיחים עלבונות בגברת נתניהו. היא מושכת אש, לעתים קרובות בצדק גמור, ויש עיתונאים שמאמינים ברצינות שבאמצעות שרה ניתן באמת להפיל את בעלה. אבל נתניהו, כמו דוד בן-גוריון בשעתו, ממשיך לשלוט כיוון שהוא מוקף ברסיסי מפלגות.
מאת חסיב שחאדה
לפנינו אוצר בלום של מידע מגוון לגבי חיי היהודים ומיעוטים אחרים והיחס ביניהם לבין הרוב הערבי מוסלמי בדמשק במשך למעלה משלוש מאות שנים. מכלול רחב ומגוון של נושאים ומחלוקות נדון והוכרע בחוזים אלה הנושאים כותרות כגון: היהודי, המוסלמי והפרְדה האדומה; הטלת מיסים על נוצרים ויהודים; דחיית תביעת יהודי שהתאסלם; ועוד.
מאת אילנה הרסטון-לוטן
מצערת התמונה שאותה מצייר אמנון לוי, ואולי לא בצדק, לפיה ה"מזרחים" רוצים להצטרף ל"אשכנזים" ולהיות חלק מהמעמד השליט, וזאת במקום לפרק את ההגמוניה וליצור חברה שוויונית אמתית. לא הייתה, אפילו ברמז, התייחסות לביטויי הגזענות כלפי קבוצות אחרות – החל מ"מוות לערבים" במשחקי כדורגל וכלה בהשלכת בקבוקי תבערה לגן ילדים של מהגרי עבודה.
מאת שלומית ליר
אנו החתומות והחתומים מטה, בני ובנות דור ראשון, שני ושלישי ליוצאי ארצות האסלאם ותפוצות נוספות, מבקשים לשנות את נורמות השיח התקשורתי בחברה בישראל – מתוך מודעות לכוחה של השפה ליצור, להגדיר ולהשפיע על המציאות, ועל תפיסת העולם של דובריה.
מאת חיים ברעם
אם שם המשחק כאן הוא הדרה של מזרחים, של ערבים, של מובטלים, של עניים ושל עובדים לא מאורגנים המשתכרים אל צרור נקוב, הרי מירון בנבנשתי הוא אחד המחוננים מקרב מוביליו. הוא אליטה, כיוון שכך החליט, ולכן הוא מלא רהב ושחצנות ובו-זמנית גם מוצף ברחמים דביקים על עצמו ועל בני דורו.
מאת רועי רז
אסור ליהודי ערב לשמש טרף קל לניצול, עליהם להתנגד לכל ניסיון נואל לשימוש ציני ותעמולתי בהם וסבלם, ובמידת הצורך לצאת כנגד ההנהגה שתעשה זאת. אחרת יהיו הם ל"ניצולים החדשים" שמנפנפים בהם כדגל שחור, רק כדי לאפסן אותו בבוידעם עד לכנס האו"ם הבא.
