מאת אלי אמינוב
נראה שבראש וראשונה מנסה הממשלה להמשיך ולפתח את התוכנית שהגה ראש הממשלה כאשר הוציא את המופתי מקברו: יצירת הקבלה בין הנאצים לערבים.

מאת אליזבט צורקוב
תופעת החטיפות והעינויים של אריתראים ואפריקנים אחרים לא נעלמה, אלא רק שינתה את מיקומה הגיאוגראפי לסודאן ולוב.

מאת חיים ברעם
פיתוח אנרגיה גרעינית הוא נושא סבוך ומסוכן שחושף את ישראל לסכנות איומות ולכן, עם ביטולו של רעיון קיר הברזל יש לפתח אסטרטגיות חדשות לגמרי. ישראל חייבת להציע פירוק נשק לא קונבנציונאלי באזור.

ריאיון עם חאלד אל סייד, פעיל "חזית הדרך המהפכנית" – תנועת שמאל מצרית
החקוה החדשה איננה טובה יותר מהחוקה של האחים המוסלמים. החוקה החדשה הופכת את הצבא למדינה בתוך המדינה, מתירה לשפוט אזרחים בבתי הדין הצבאיים ומעניקה זכויות יתר לאנשי העסקים על חשבון העניים והאזרחים בעלי הכנסות נמוכות.

מאת אפרים דוידי
שלוש מדינות אלו ממוקמות במזרח התיכון אבל בעלות מבנים חברתיים ופוליטים שונים עד מאוד. ננסה לתת מענה לשאלות: האם ישנם קווי דמיון בדרישות המוחים, כאן ושם? מהו תפקידם של האיגודים המקצועיים? האם למחאות ולשביתות בשלוש המדינות שבמזרח התיכון ישנו רקע משותף: הגלובליזציה הקפיטליסטית והשלכותיה החברתיות?

מאת גדעון ספירו
ישראל משחקת משחק ציני. בעין אחת היא עושה עצמה דומעת לנוכח פשעי אסד ובעין שנייה קורצת בממזריות שמביעה שביעות רצון מהמצב. שהרי אין מצב נוח יותר לממשלה בישראל מאשר ליצור אווירת משבר ביטחוני, לזרוע פחד בקרב הציבור, להריץ את האנשים להצטייד בערכות מגן.

מאת חיים ברעם
ללא אופציות מדיניות אין לנו אלא להעדיף בעקביות את השיקול המוסרי. נוקיע את אסד מבלי להביא בחשבון את האימפריאליזם, ונגנה את מזימות ההשתלטות של ושינגטון למרות זוועות המשטר הסורי. גם הגישה כלפי נתניהו חייבת להיות יותר מתוחכמת.

מאת ראובן קמינר
לא קל לאף אחד להבין ולנתח את האירועים במצרים. בשמאל יש מאמץ כן לפענח את פשר האירועים. עיקר המסר של לאור מאד פשטני: מורסי נבחר ולכן הוא רשאי להמשיך – ולא חשוב הסבל של העם ורצונו. מורסי הורד מהשלטון באלימות וזה לא בסדר.

מאת ראובן קמינר
ציווי הסולידריות הוא ברור ביותר לנוכח העובדה כי עמיתינו הרוחניים נמצאים במערכה קשה ומורכבת. במצב של ספק, האם אין זה הגיוני להישען על העמדות הרווחות בקרב השמאל והאינטלקטואלים המקומיים? נראה שאלה שהפנו עורף למהפכה המצרית בכך שהנפיקו לה כבר תעודת פטירה, נכשלו במבחן הסולידריות.

מאת גדעון ספירו
אני שואל את הקוראים: אם נניח, שוב הנחה דימיונית, והלא יאומן יתרחש והתסריט הדימיוני ימומש, מהי עמדתנו? אנחנו תומכים או אומרים: שוללים כל התערבות צבאית בממשל. אם העם וממשלתו מעדיפים אבדון, אנחנו הולכים איתו עד הסוף המר בשם הדמוקרטיה, גם אם היא מגלה סימני התאבדות.

מאת חיים ברעם
מוחמד מורסי והאחים המוסלמים עלו לשלטון לפני שנתיים על גלי התמרמרות עממית נגד העוני, אבל נשיא מצרים רתם את הכלכלה ואפילו את האידיאולוגיה של המשטר לציר שכולל את המערב הרכושני, את מדינות המפרץ ואת ערב הסעודית. כך הפרו האחים המוסלמים את האמנה החברתית הלא כתובה שלהם עם העם המצרי.