מאת נוגה דגן-בוזגלו
העלאת גיל הפרישה לנשים כצעד ראשון, ללא נקיטה במדיניות משלימה של סיוע לעובדות בגיל מבוגר, תפגע מאוד בנשים עובדות, בעיקר אלו המועסקות במקצועות המאופיינים בשכר נמוך, עבודות שוחקות והעסקה פוגענית.

מאת עפרה ישועה-ליית
החוקר האוסטרי אנתוני לוושטדט, רואה בתופעת ה"פמיסייד" – רצח נשים – סימפטום משותף לחברות תחת משטר אפרטהייד. ההתעלמות מפמיסייד, טוען לוושטדט, איננה רשלנות פושעת אלא סוג של אסטרטגיה, שכן השלטונות מפיקים תועלת משמעותית מפשיעה נגד נשים.

מאת גדעון ספירו
שתי נשים העובדות כיועצות פרלמנטריות בכנסת, נמנעה כניסתן למשכן מכיוון שאורך השמלות שלהן היה כמה ס"מ מעל הברך. למחרת נוספו עוד נשים ואתמול (רביעי) היו עשרות שקיבלו את תמיכתם של חברי כנסת אחדים. זהו עוד שלב בדרך לאיראניזציה של ישראל.

מאת גדעון ספירו

יש סמליות בעובדה שבסמיכות תאריכים זכו שני מואשמים באונס לכבוד מלכים. רחבעם זאבי בישראל ודונלד טראמפ בארה"ב. שני אנשים שהצטיינו בהשפלה, ביזוי ותקיפת נשים.

מאת אבי קליין
המהפכה המינית, התחילה דווקא במדינות סקנדינביה, ולא בארה"ב. בשנת 1960, טען נשיא ארה"ב דווייט אייזנהאואר בלעג, ששבדיה היא מדינה, שהתכונות שמאפיינות אותה הם הסוציאליזם, ההתאבדויות, החטא והעירום. המדינות הסקנדינביות היוו מודל לפתיחות מינית, אותו שאפו הפמיניסטיות האמריקניות לחקות.

מאת אבי קליין
ספירה מרכזית בה פועלות הפמיניסטיות הסקנדינביות היא הכלכלית. כדי להשיג את השינוי בספירה זו ולהפחית את אי-השוויון המגדרי, לפי תפיסה זו, יש לפעול באמצעות שני מוסדות לאומיים: המדינה והאיגוד המקצועי.

מאת אבי קליין
כיצד "הפמיניזם המדינתי" בסקנדינביה מקדם את מעמד הנשים בפועל? כיצד הוא פועל? במאמרי אתן מספר דוגמאות בהן מדינות סקנדינביה התערבו באופן פעיל בספירות שונות, כדי להפחית את אי השוויון המגדרי ולשפר את מעמד הנשים. ראשית, אתמקד בספירה הפוליטית.

מאת חדוה ישכר
יולי 1985 היה רגע היסטורי ממשי, ובה בעת צומת מטפורי שבו נפגשו בישראל קפיטליזם חדש פוסט-תעשייתי, רעיונות ניאו-שמרניים ואינטרסים פוליטיים מקומיים ובינלאומיים. קריאה פמיניסטית בנסיבות אותו הרגע מעלה שאלות מרתקות

מאת גדעון עשת
בדקו עשרות מדינות שבהן פערי הכנסה בין גברים לנשים ושאלו את עצמם האם שינויים בפער – למשל מדינות שבהן הפער הצטמצם – משפיעים על הצמיחה הכלכלית.

מאת עמרי עברון
הפמיניזם המרקסיסטי הוא לא פוליטיקה של נשים מול גברים או פוליטיקה שמנסה לקדם נשים בשיטה הקיימת, אלא כזו השואפת לעקור את השיטה הפטריארכלית כמבנה חברתי קונקרטי מיסודה.

יעל חסון
ברוב דחוק אושר בשבוע שעבר תקציב המדינה לשנים 2015 ו-2016. מנקודת מבט מגדרי נתייחס לסעיפים העוסקים בשוק העבודה ושיש בהם בכדי להשפיע על מצבן הכלכלי של נשים.