
מאת אפרים דוידי
מהמחקר עולה כי עובד שמשתכר 10,000 שקל בחודש (קרוב לשכר הממוצע ברוטו במשק) צפוי לקבל בגיל פרישה קצבה חודשית של 3,800 שקל בלבד, ועובדת שמשתכרת אותו סכום צפויה לקבל 3,100 שקל בחודש בלבד.
מאת אפרים דוידי
מהמחקר עולה כי עובד שמשתכר 10,000 שקל בחודש (קרוב לשכר הממוצע ברוטו במשק) צפוי לקבל בגיל פרישה קצבה חודשית של 3,800 שקל בלבד, ועובדת שמשתכרת אותו סכום צפויה לקבל 3,100 שקל בחודש בלבד.
מאת נוגה דגן-בוזגלו
העלאת גיל הפרישה לנשים כצעד ראשון, ללא נקיטה במדיניות משלימה של סיוע לעובדות בגיל מבוגר, תפגע מאוד בנשים עובדות, בעיקר אלו המועסקות במקצועות המאופיינים בשכר נמוך, עבודות שוחקות והעסקה פוגענית.
מאת מיטל סטרול
זה לא נעים לדבר על זקנה. זקנה בעולם המפותח הפכה סמל לכל מה שאנחנו מנסות לדחות ולהימנע ממנו. חולשה, חולי, תלות, אובדן. אם בעבר לזקנות ולזקנים היה תפקיד חברתי משלהם, בעידן המתועש נתפסת שכבת האוכלוסייה הזו כנטל.
מאת גדעון עשת
הכסף שהם מפקידים בקרן הפנסיה מושקע עתה באגרות חוב ממשלתיות יקרות. אם הרוב קונה אגרות חוב ביוקר איפה הבוננזה? אולי אצל הממשלה שמוכרת נייר ערך ביוקר. אבל אצל הפנסיונר לעתיד זו בהחלט השקעה בעייתית.
מאת גדעון עשת
באותם ימים כל הקיבוצים נהגו כך. עד שנפלו כמעט כולם כתוצאה מאחת מאותן "רפורמות" שממשלותינו מתהדרות בהן. ומאז רוב הקיבוצים הופרטו עד דוק, חלקם ניסה לקנות פנסיה לחבריו. ומי שמחפש אשכנזים עניים שעבדו קשה כל ימיהם, יכול לפנות לרבים מקשישי הקיבוצים.
מאת אפרים דוידי
הסיבה לאימוץ ה"מודל הצ'יליאני" אינה נעוצה במצוקת הגמלאים. הדאגה של אנשי האוצר, הוגי רפורמת הפנסיה נוסח צ'ילה, היא קודם כל דאגתם לכמות ההון שתעמוד לרשותם של בעלי ההון.
מאת גדעון עשת
אם כך מצווה "תורת הכלכלה", יש לעשות את מה שמתבקש, הלא כן? והתשובה היא: שאין תורה, ואין מצווה ואל תתנו ללפיד להוביל אתכם אל החושך הפנסיוני שהוא רוקח. כמו כל החלטה כלכלית גם ההחלטה הזו היא שאלה של עדיפות.
מאת גדעון עשת
בינתיים התעוררה מהומה קלה. פרשן "הארץ" טען שהתכנית היא בבחינת "שוד כספי החוסכים". מרכז אדווה וארגוני נשים קצפו שוב על הרעיון להעלות את גיל הפרישה לנשים שסובלות מכפל תעסוקה: הן בעבודה מחוץ לבית, והן בעבודה בתוך הבית. הוויכוח על גיל הפרישה, חשוב ככל שיהיה, מייגע.
מאת ברברה סבירסקי
עכשיו, אחרי שהממשלה כילתה שלושה עשורים במאמץ להתייעל על פי המודל הניאו-ליברלי, אולי הגיע הזמן לעבור משפת ההתייעלות לשפת האחריות. אחריות משמעה הבטחת מימון נאות לשירותים חברתיים, הפיכת מגמת ההפרטה וחזרה ליחסי עובד-מעביד כדי שישראל תמשיך להיות מדינת רווחה ולא תהפוך למדינת רווחים של קבלני עובדים.
מאת גדעון עשת
על פי המידע העדכני ל – 2012 , מכלל העובדים בני 20 ויותר, רק ל – 82% מהמועסקים יש הסדר פנסיה כלשהו. זה אומר שלכחמישית מכלל המועסקים אין הסדר כזה. איך זה שיש חוק פנסיה חובה, ולכחמישית מהעובדים אין פנסיה? חובה, מתברר, זה עניין גמיש. מכאן המילה החדשה: "חובה".
מאת אפרים דוידי
כדי שהקרנות יישאו רווחים גדולים יותר נחקק חוק פנסיית חובה, לפיו כל עובד בישראל חייב להיות עמית בקרן פנסיה. חבל שהחוק נחקק רק לאחר הפרטת הקרנות ולאו דווקא כאשר הקרנות היו בבעלות ציבורית. כך מוזרמים מדי חודש מיליארדי שקל נוספים לקרנות המופרטות.