
מאת חיים ברעם
חג הפסח האהוב עליי מתקרב בצעדי ענק, וכרגיל אני מעלה באוב את זכרו של אבי שמת כבר לפני שלושים שנה, כשהיה בדיוק בגילי היום. החג עדיין קיים ומוחשי, חרף תוכנו הלאומני ושונא הזרים. זוהי ערכה של מסורת שורשית, שקשה לבטל אותה מטעמים רעיוניים.
מאת חיים ברעם
חג הפסח האהוב עליי מתקרב בצעדי ענק, וכרגיל אני מעלה באוב את זכרו של אבי שמת כבר לפני שלושים שנה, כשהיה בדיוק בגילי היום. החג עדיין קיים ומוחשי, חרף תוכנו הלאומני ושונא הזרים. זוהי ערכה של מסורת שורשית, שקשה לבטל אותה מטעמים רעיוניים.
בנתיבי הרעב מישראל לאפריקה הלכו פליטי רעב שתרו אחר הלחם. היו שם אברהם, יעקב ובניו. היום באותם נתיבי רעב בכיוון ההפוך מגיעים פליטי מצוקת הרעב מיבשת אפריקה לישראל.
מאת חיים ברעם
אליהו הנביא לא בא. זה היה ליל הסדר הרביעי ברציפות שבו הייתי מודע להיעדרותו. לא היו לי הרבה אשליות. בני משפחתי התייחסו בציניות רבה לפולחן אליהו הנביא ולא הבינו מדוע אבי ואימי פינו לו כיסא מכובד ליד השולחן.
מאת אבשלום קווה
וכך כשהוא מדושן עונג משמחת החג השורה על הכול נקלע כרפסנו לצומת פת לשיחה עם ידידו משכבר הימים, מר שוקי מר-אל. על פי מקורות זרים אותו מר-אל הינו התגלמות אנושית של האל הטוב במרומים
מאת גדעון ספירו
העם שיצא לחירות לפני כך וכך אלפי שנים אינו העם שלנו. העם שבהגדה הוא שוחר חירות, וכל רצונו לצאת מהשעבוד למצרים אל החופש הגדול. העם שקורא את ההגדה היום כמו ב-47 השנים האחרונות הינו עם אחר, שהחליף תפקידים עם מצרים העתיקה.