מאת עמוס גבירץ
אני מציע להשוות את תקופתנו לתקופת המהפכה התעשייתית, מתוך ההנחה שהדבר יסייע בידינו להבין את מצבנו וגם להציע פתרונות עתידיים לבעיות שהשינויים הטכנולוגים וקצבם המהיר מעלים בפנינו.
צדק חברתי
מהפכת המדע והטכנולוגיה
מס מעבר
מאת גדעון עשת
הנה לכם מס המלח בגירסתו המודרנית: דמי מעבר ודמי סים. משרד התקשורת אוסר? תלוי איך מפרשים את עמדתו. אם חושבים על מהות המס – כולם עבריינים – יש הבדל ענק בין לקוח חדש לוותיק – ומשרד התקשורת בטלן סדרתי.
ללמוד מהטעויות של ונצואלה וברזיל
מאת אילנה הירסטון-לוטן
אם קל להמשיך ולטמון את הראש בחול ולדמיין שמדובר בעתיד הרחוק, או אולי אנו חשים חסרי אונים אל מול גודל האסון הממשמש ובא, שווה אולי לבחון את התוצאות קצרות הטווח – אולי זה יניע אזרחים ופוליטיקאים משמאל ליישם מדיניות אנרגיה שפויה.
על פמיניזם וכלכלה בסקנדינביה / חלק II
מאת אבי קליין
ספירה מרכזית בה פועלות הפמיניסטיות הסקנדינביות היא הכלכלית. כדי להשיג את השינוי בספירה זו ולהפחית את אי-השוויון המגדרי, לפי תפיסה זו, יש לפעול באמצעות שני מוסדות לאומיים: המדינה והאיגוד המקצועי.
המשבר מגיע
מאת גדעון עשת
מתי יהיה משבר כלכלי? האמת היא שאף אחד לא יודע. כי אם היו יודעים – אולי אפשר היה למנוע אותו. אי המניעה היא אולי ההוכחה הטובה ביותר מדוע כלכלה – לפחות זו הנלמדת באוניברסיטאות – היא יותר דת, שבה הבנת המציאות כלל אינה חשובה.
על פמיניזם ופוליטיקה בסקנדינביה / חלק I
מאת אבי קליין
כיצד "הפמיניזם המדינתי" בסקנדינביה מקדם את מעמד הנשים בפועל? כיצד הוא פועל? במאמרי אתן מספר דוגמאות בהן מדינות סקנדינביה התערבו באופן פעיל בספירות שונות, כדי להפחית את אי השוויון המגדרי ולשפר את מעמד הנשים. ראשית, אתמקד בספירה הפוליטית.
מעוללות הסטטיסטיקה: כשהתמ"ג פותח שולחן עם מובטל, שכיר ועני
מאת גדעון עשת
כמה עניים יש במדינה? האמת היא שזה לא ממש משנה. אם יש מיליון או חצי מזה או כפול מזה ממילא זה לא מעניין את הממשלה והכנסת. חוץ מקבוצה אחת: קשישים נטולי פנסיה, שלהם דווקא דואגים גם אם במשורה – כל השאר לא מעניינים את הפוליטיקה הישראלית. אז בשביל מה לספור?
סמרטוט אדום: על החרם, רפואה שוויונית ואיסור הקלטה
מאת גדעון ספירו
כמי שסבור שרק חרם על ישראל עשוי לגרום לקברניטיה לשקול מחדש את מדיניות הכיבוש, אני מכין במחסן דירתי תרמיל גירושים המכיל ציוד בסיסי למקרה שאגורש. האירוניה של ההיסטוריה היא, שהמדינה שתקבל אותי כמגורש מישראל, אם וכאשר – תהיה גרמניה הדמוקרטית, שפתחה את שעריה לפליטים.
קוראים לי תאיר קמינר ולא מזמן השתחררתי מהכלא
מאת תאיר קמינר
גיליתי את כל אותם האנשים שלא מוכנים להיכנע לרוע ולאכזריות, לא מוכנים לעצום עיניים. אנשים שמאמינים בשוויון בין בני אדם ונאבקים למענו. נאבקים למען שיפור, למען שינוי ולמען בטחון אמיתי ושלום. כמה מדהימה היא התחושה שאת חלק ממשהו. ומשהו טוב.
500 שנה ל'אוטופיה' של תומס מור: בלעדיה לא תיכון מהפכה
מאת נתן רון
'אוטופיה' נועדה להיות תמונת ראי של ממשל מדיני מעוות. ואכן, דזידריוס אראסמוס, ידיד נפש למור ומי שפיקח על ההוצאה של 'אוטופיה' לאור, ציין באחד ממכתביו כי המחבר התכוון להסביר "'מה הן הסיבות לתחלואי המדינה, כשהדוגמה האנגלית היא לנגד עיניו".
כמה עולה מלפפון? וכמה עולה עגבניה?
מאת גדעון עשת
בחודש שעבר, דיווחה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), כי מחיר קילו מלפפון היה 5.07 שקלים. האם היה כזה מחיר באמת? סביר מאוד שלא. מחיר המלפפון מתנודד. גם בין החנויות וגם בין הימים. בשווקי החקלאים, בצהרי שישי, במחיר של קילו מהסופר תקבלו חצי ארגז.