לא מכבר התייצבה הנהגת "העולם החופשי" ללוויית מנהיג המאבק באפרטהייד בדרום אפריקה, נלסון מנדלה. המדיה המערבית התגייסה בקילוס והלל לזיכרון מנדלה והצביעות חגגה. בראש הצבועים נשיא ארה"ב ברק אובמה. "מנדלה עשה ממני אדם טוב יותר" הוא הצהיר. נשיא אוניברסיטת יוהנסבורג י. הביב חשב אחרת. לגדעון לוי הוא אמר שקשה לתאר שמנדלה היה רואה באובמה, המפציץ אזרחים באמצעות במזל"טים, את ממשיך דרכו. העיתונאי הבריטי ג'ון פילגר תהה מה היה חושב מנדלה על עלייתו ברגל של אובמה לתא המאסר שלו, האיש הממשיך וכולא בגואנטנמו. אכן צביעותו של זה המתכסה בצבע עורו השחור, היא דוחה במיוחד. אך דמעות התנין של שאר הפוליטיקאים המערביים לא היו יותר כנות. בזמן אמת – במשך השנים הארוכות של האפרטהייד – רובם ככולם המשיכו בקיום יחסים הדוקים עם דרום אפריקה. לניקוי מצפונם הספיקו כמה מאמרי גינוי בעיתונים ליבראלים. ישראל לפחות הייתה "ישרה" יותר – פרס ונתניהו לא התקרבו ללוויה. הם פחדו, ובצדק, שהציבור יקבל אותם בקריאות בוז וזעם. עדיין לא שכחו שם שישראל הייתה התומכת הגדולה בדרום אפריקה של האפרטהייד ואף שיתפה פעולה (בייחוד שמעון פרס איש השלום הבלתי נלאה), בפיתוח נשק גרעיני. הרי דרום אפריקה אינה איראן.
למה נכלא מנדלה 27 שנה? הוא נכלא כאשר הפך למנהיג הנחוש ("קיצוני" בשפת השלטון) של הקונגרס הלאומי האפריקאי (ANC) והטיף גם להתנגדות אלימה לדיכוי. ואכן במאבק בלתי פוסק הביא לבסוף להשגת החופש הפוליטי של השחורים. משך כל תקופת המאבק סומן מנדלה כטרוריסט עם "דם על הידיים". כן אייקון הלוחם לחירות, הנערץ היום בעולם כולו, הושמץ בזמנו בצורה הפרועה ביותר. רק ביוני 2008 הסיר הקונגרס האמריקאי את שם מנדלה מרשימת הטרוריסטים שלה. רשימה בה נכללו גם סלבדור איינדה, ארנסטו "צ'ה" גווארה והמהפכן האפריקאי פטריס לומומבה (האם גם מרואן ברגותי נמצא בה?). אין זה כלל מפתיע, מנהיגים אנטי-קולוניאליים הושמצו תמיד ע"י השולטים הקולוניאליים. גם המהטמה גנדי, דמות אחרת הזוכה היום להערצה עולמית, הותקף בפראות בזמן אמת ע"י וינסטון צ'רצ'יל – ממנהיגי הקולוניאליזם הבריטי דאז, הוא הציע להביא את גנדי לשערי ניו דלהי ולשחרר עליו פילים לדורסו תחת רגליהם. כך הושמצו ומנהיגי ההתקוממות באלג'יריה, בוייטנאם, בקובה וכל מנהיג שקם נגד הקולוניאליזם.
גם בכלא הישראלי כלואים היום פלסטינים רבים שלחמו למען שחרור עמם מהכיבוש ומתוארים כפושעים עם "דם על הידיים". הבולט שביניהם, אשר הציבור הפלסטיני רואה בו, ובצדק, את ה"מנדיבה" (הכינוי של מנדלה מימי מאסרו הארוך) שלהם, הוא מרואן ברגותי. רבים ישאלו הכיצד אפשר להשוות את ברגותי למנדלה?
גרפיטי על החומה: ישוחרר ברגותי
הנה למה ניתן להשוות: שניהם לחמו או לוחמים עדיין (ברגותי) למען שחרור עמיהם, שם, בדרום אפריקה, מן האפרטהייד וכאן מן הכיבוש. שניהם היו מוכנים להקריב שנים רבות מחייהם למען חירות עמם. שניהם חתרו לשלום אמת ופתרון צודק לסכסוך, בישראל לשתי מדינות לשני עמים ובדרום אפריקה לביטול האפרטהייד. מנדלה יישב 27 שנה בכלא, מרואן ברגותי יושב "רק" 12 שנה עד כה. הוא נעצר כמה פעמים, המעצר האחרון ב 2002. הוא נידון לארבעה מאסרי עולם אך כאשר לא יכלו להדביק לו פשעים פלילים הוא הואשם רק ב"אחריות המוסרית" להתנגדות הפלסטינית. מנדלה עצמו הביע רצונו להיות נוכח במשפט כמשקיף.
לשלטון הכיבוש הישראלי יש כל הסיבות הטובות לפחד ממרואן ברגותי ולהחזיק אותו בכלא. הרי הוא הכריז שבכוחו לאחד את הפת"ח והחמאס במאבק המשותף נגד הכיבוש. יתר על כן הוא מציג תכנית ודרך פוליטית עקבית. במסמך האסירים מיוני 2006 עליו חתומים פעילי כל הפלגים: פתח, החמאס והג'יהאד האסלאמי, נאמר: מטרת העם הפלסטיני היא הפסקת הכיבוש בשטחים שנכבשו מאז 1967 והקמת מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים המזרחית, כמו כן פתרון הבעית הפליטים על בסיס החלטות בינלאומיות .
את השקפתו על דרך המאבק הפלסטיני תאר בראיון בשנת 2009: "בחירה במשא ומתן בלבד מעולם לא הייתה דרכנו. תמיד קראתי לשלוב פורה של מו"מ, דיפלומטיה התנגדות ופעילות פוליטית ועממית". אכן רק לפי עקרונות אלה נתן להגיע, בקרוב או במאוחר, לעצמאות פלסטינית. בודאי שילוב של התנגדות ופעילות פוליטית ועממית מפחיד יותר מכל את הממסד הישראלי אך למרבה הצער גם את אלה הרואים לעצמם ליבראלים שוחרי שלום. הלא המילה "התנגדות" מריחה גם מאלימות וכידוע זו מותרת רק לשליטים.
רק להם יש באמת את אמצעי האלימות בכמות ואיכות שהמתקוממים רק יכולים לחלום עליהם. ויעידו מספר הקורבנות – בכל המאבקים הקולוניאליים מספר הקורבנות מבין המתקוממים הוא כעין וכאפס לעומת קורבנות בשלטון. כן – פגיון, אקדח, סכין ואפילו פצצות פרימיטיביות לא יעמדו כנגד טנקים מטוסים ותותחים. עליהם נדבק ונמרח הרבה יותר דם מאשר על ידי ה"טרוריסטים". כמובן מיד יטענו שהם הורגים שהם הורגים אזרחים . אני מיד נזכר בגנרל הישראלי אשר נשאל מה אתה מרגיש שאתה משחרר מהמטוס במרומים פצצה של טון על שטח מאוכלס, והוא השיב: זעזוע קל בכנף המטוס. אבל נכון, גם במאבק צודק לעצמאות נפגעים אזרחים למרות שזה הרבה פחות מאשר ע"י הכובשים. כך זה היה בכל המאבקים האנטי קולוניאליים: באלג'יר,וייטנאם הודו… וכך גם בישראל.
מלחמות לחופש אינן חסרי קורבנות , גם מלחמת העצמאות הישראלית לא דמתה למסיבת תה אנגלית בחמש אחר הצהרים. מאות אלפים אזרחים גורשו, מעשי טבח באזרחים בהם הידוע בדיר יאסין… הדרך המועדפת לשחרור הפלסטינים גם היא שחרור מרואן ברגותי, ולהתחיל איתו מיד בשיחות שלום. זה לא כל כך הזוי כפי שרוצים שזה ישמע היום. כבר לפני שנים אמר דווקא איש ממסדי מובהק כמו בימין בן אליעזר ש"שיחות שלום עם פלסטינים הן וירטואלית עד שלא ישחררו וידונו עם מרואן ברגותי".
למרבה הפלא גם הרשות הפלסטינית אינה דורשת שחרורו עם שאר האסירים . "פעימת ברגותי" טרם הגיעה. כנראה לא נתבקשה או אולי בקול ענות חלושה. ואיך אפשר היה להתיישב לדיוני שלום בלי לדרוש את שיתוף ברגותי , גם זו שאלה פתוחה. האם אפשר לקוות שמישהו מחוגי השליטים בישראל יהיה לו עוז הרוח לקרא לשיחות שלום עם ברגותי – או עם נציגים פלסטינים מוכרים כמוהו? כמובן שלא, אצלנו שיחות שלום עושים כמובן רק עם נציגים של אמריקה כמו קרי. בזה כולנו מנוסים. התקשורת מספרת כיצד הוא עובד שעות נוספת, טורח ולא נכנע. אפילו השר יעלון קורא לו אובססיבי למען השלום. אלא שמטרת ממשלות ארה"ב וישראל מנוגדות לחלוטין למטרות הפלסטינים . אלה, כלומר ישראל , רוצים פלסטין–בנטוסטאן ,כנועה וצייתנית לרצון ישראל. ארה"ב מצידה תומכת בישראל כמשענת נאמנה וחזקה, ומצוידת לשם כך עד צוואר בנשק מודרני, לחיזוק השפעתה במזרח התיכון. אלא שהפלסטינים למרות חולשתם כיום, לעולם לא יוכלו להשלים עם כך.
עקרונות השלום ידועים לכל: גמר הכיבוש, גבולות 67 ופתרון מוסכם לבעיית הפליטים. לבסוף יש להזכיר שוב ושוב שהנשיא ברק אובמה, מזכיר המדינה ג'ון קרי והממשל אמריקאי אינם הפתרון הן הבעיה… ארה"ב היא המקיימת את הכיבוש הישראלי. בלעדי עזרה זו, צבאית, פוליטית, כלכלית, דיפלומטית, אין כיבוש.
מאמר מוטה לכיוון אחד אשר מבוסס על נארטיב שיקרי
היחס של דרום אפריקה לישראל הוא יחס נקמני
דרום אפריקה של מנדלה תמכה בדיטקטטורים רוצחים כמו קאדפי אסד וב"זכותו של העם האירני להעשיר אורניום"
מנדלה היה פוליטיקאי גרוע אשר ביצע פשע כלפי בני עמו
כדי להפחית את כוחם האלקטוראלי של הלבנים (20% בתקופת האפרטהייד)
מנדלה אפשר הגירה חופשית של שחורים לדרום אפריקה
התוצאה מספר הלבנים ירד ל-8% אחוז חולי האיידס עלה ל-20%
האבטלה עומדת על 35% מקרי האונס 50 אלף בשנה
דרום אפריקה מקום ראשון בעולם במקרי שוד ומקום שני במקרי רצח
ומה קורה היום ?
דרום אפריקה הקימה גדר על הגבול ואוסרת הגירה לשטחה
אבל הפשע כבר נעשה
דרום אפריקה אחראית לועידת דרבן אשר קיבלה החלטות גזעניות כנגד ישראל
דרום אפריקה היא המדינה היחידה בעולם מלבד מדינות ערב אשר מכירה בשלטון החמס בעזה
בדרום אפריקה קימות קרנות בחסות הממשלה אשר תורמות כספים עבור שלטון החמס
ולגבי ברגותי
אחיו מוסטפה הוא היוזם העיקרי לחרם כולל על ישראל
ברגותי דבק בזכות השיבה ואם זה נקרא "שלום צודק" אז הגשמנו את החזון של אורוול
בתקופת האפרטהייד מצב השחורים בדרא"פ היה הרבה יותר טוב ממצבם תחת שלטונם של מנדלה ויורשיו, בייחוד הגנגסטר הנוכחי זומה ששלח את המשטרה שלו לטבוח בעובדי מכרות ששבתו להשגת לחם לילדיהם וזכויות עובדים בסיסיות – כמו שהיו עושים לעובדים שובתים ברוסיה הסובייטית, שחייהם אגב בתקופת הצאריזם היו יותר טובים והיו להם יותר זכויות מאשר ב-74 השנים האפלות של הקומוניזם.
גם מצבם של הפילסטינים תחת שלטון 'משחרריהם' יותר גרוע מאשר תחת 'הכיבוש הציוני', שלא לדבר על סוריה האסדית המתקדמת הטובחת בפילסטינים לא רק במחנה ירמוק. רק החודש שלח אבו מאזן את המשטרה שלו להרוג פילסטינים ששבתו נגד תנאי העבודה המחפירים שלהם תחת משטרו. ועל האושר הגדול של הפילסטינים בשלטון החמאס לא צריך להכביר מילים.
מי שחושב שבשלטון ברגותי מצבם יהיה יותר טוב שיעיף מבט לדמשק.
.
לא רק הפלשתינאים ואנשי השמאל הקיצוני רואים בברגותי "לוחם חופש" ומנהיג פלשתינאי ראשון במעלה, אלא גם פואד,המפא"יניק, הרואה את עצמו מועמד לנשיאות.
שמואל אמיר כמובן מאבחן נכון אבל היום כבר מתגנב החשד שאלה שטענו שזה מאוחר מדי כנראה צדקו… נראה שאין יותר ישראל, ואין יותר אמריקה, הן התפוגגו כמו נוד במדבר. הן עטיפות דקות לתמימים (מהסוג הפטריוטי). אז מה יש? יש תעשיות. קודם כל הפיננסית ואח"כ באות הצבאית, האנרגיה והנפט, הכימית-רפואית, הדיגיטלית, הפירסומית והדתית (אולי שכחתי מישהו מהבעלים).
אובמה וביבי הם בסה"כ אדמיניסטרטורים שמועסקים ע"י הבעלים של המועדון והם מתחזים לראשי מדינה. שמתם לב שיש להם תמיד סיכה עם הדגל בדש החליפה… אשים מדברים אלה מתחלפים אבל האג'נדה האימפריאליסטית נשארת וההצגה חייבת להמשך.
מלחמת שקר רודפת מלחמת שקר בעוד האנושות הולכת לישון ולו כדי שלא להתעורר מהחלום (האמריקאי). הדגל, הדת, וזכויות אדם = 3 מושגי הקסם, אפשר להוסיף אולי גם את הדמוקרטיה, כלומר 4 מילות קסם שמשתיקות כל ביקורת (לבסוף גם חינוך ואנטישמיות אז בעצם יש כבר 6) ומאפשרות לאימפריה להמשיך להתגלגל, לרמוס ולשאוב כמו שואב אבק כל משאב כמו המשאבות של Daniel Plainview ויהי מה.
עקרונות השלום ידועים אולי לך – אך לא לפלסטינים.
אין שום כוונה ממשית לעשות שלום אלא אם תורשה, ללא תנאי, חזרתם של כל הפליטים, למעשה מכבסת מילים של הצפת ישראל בפליטים מתוך מטרה למוטט את המשטר הישראלי ולהעיף את היהודים, לפחות אלו הציוניים שבהם (היינו, 99%).
עקרונות השלום שהצגת הוצגו בפני הפלסטינים והם עד כה סרבו, בעיקר בגלל העיית הפליטים.
נראה שמטרתם היא לגרור רגליים עד אשר הקהילה הבינלאומית תכריח את ישראל להכיר במדינה פלסטינית בלא שהפלסטינים יכירו בישראל, ויקבלו מדינה "בחינם", מן התנתקות 2.
מכאן ועד חמאס שולט וטילים על ירושלים הדרך קצרה.
ארה"ב לא מקיימת את הכיבוש הישראלי – אבל נראה שללא ארצות הברית,
גורל ישראל יהיה דומה לגורל יהודי אירופה במלה"ע 2. הכיבוש יהיה צרה קטנה.
והשותפים אובמה וג'ון רוצים להקריב את הפלסטינים על "מזבח השלום שלהם Pax Americana
לא ברור אם ביחסי הכוחות הקיימים בין ישראל לפלסטינים ברגוטי כמנהיג יהיה שונה במשהו מאבו מאזן (יותר נכון ברור למדי שלא). אז אולי ש.א מתכוון לכך ששחרור ברגוטי כמו שחרור מנדלה יהיה ביטוי לשינוי מדיניותה של ארה"ב באזור, שהיא המזינה את יחסי הכוחות הבלתי אפשרית מבחינת הפלסטינים. אם לכך התכוון ש.א הרי שכותרת המאמר היתה צריכה להיות "ברגוטי כמשל".
יחד עם זאת יש לומר שמדינה פלסטינית בגבולות 67 עם ירושלים כבירה אינה עומדת כלל בניגוד לאינטרסים האימפריאליסטים של ארה"ב באזור ובתנאי שחא תהיה שיבת הפליטים לתוך ישראל. ההיפך הוא הנכון ולכן ה"אובססיה" של קרי להגיע להסכם המבוסס על עקרונות אלה (אך מבלי לפגוע ביציבות המשטר בישראל – זאת כנראה הבעייה שלו).
כל זמן שישראל היא מדינה ציונית המבוססת בעיקרון על רוב יהודי, כלומר פריבילגיות ליהודים אפלייה ונישול אחרים, היא תעמוד בקונפליקט והתנגדות פלסטינית עממית שבעייתם היא ביסודה בעייה של פליטים ונישול קולוניאלי. לכן ללא קשר בכיבוש של 67 מדינה ציונית תתבסס באופן מוחלט על עליונות צבאית קרי על תלות מוחלטת בארה"ב ובשרות האינטרסים שלה ובכך בקונפליקט עם עמי האזור.
אני חושב שאילו אבו-מאזן או החמאס היו רוצים, ברגותי היה משוחרר. עובדה ששוחררו רוצחים נתעבים ואחראים על פשעים מחרידים יותר מאלו שהוא אחראי עלהם. סיבותיהם עימם.
ברגותי הוא רוצח המונים שמחזיק באידאולוגיה אנטישמית, ובכלל, המאבק של מנדלה נכשל- לה קלארק ביטל את האפרטהייד ולא הקונגרס הלאומי וחבורות הרוצחים שלו.
"במסמך האסירים מיוני 2006 עליו חתומים פעילי כל הפלגים, פרט לחמאס והג'יהאד האסלאמי," …
מדובר בלפחות מחצית מהפלסטינים
נתנאל צודק, אלא שבמאמר נפלה טעות דפוס. החמאס והגיה'ד כן חתומים על ממסמך האסירים. הטעות תתוקן.
תודה לשמואל על עוד מאמר מבריק, צלול וחד כתער.
ברגותי הוא פרטנר ראוי למשא ומתן אבל כל מי שיש לו אינטרס מובנה במצב הקיים (ממשלת ישראל ומכונת המלחמה האדירה שלה, הרשות הפלסטינית הכפופה למכונה הזאת, ומאות אלפי הקרנפים המלומדים שמסביב) יעשו הכל כדי למנוע את שחרורו של כל "מנדלה פלסטיני".
מנדלה לא היה מוכן להתפשר על פחות משוויון זכויות מלא, גם מנדלה הפלסטיני לא יוכל לוותר על מלוא הזכויות המגיעות לפלסטינים, זכות השיבה היא חלק בלתי נפרד מהזכויות האלה.