כשצפיתי בחייל האמריקאי ממשש בכפפות גומי את שערו המוזנח של סדאם חוסיין כאילו מדובר בחולה מצורע, לא יכולתי שלא לחשוב עד כמה בזויה היא התנהגות האמריקאים. צילום הבדיקה ושידורה בכל כלי התקשורת היא מניפולציה זולה. דווקא בעולם המערבי תמונות אלה התקבלו בקריאות שמחה וצהלה – עולם שכה מתהדר בנאורותו ובקידמה שהשיג על פני תרבויות אחרות. כשצפיתי בתמונות הללו, לא יכולתי שלא לחוש בושה על היותי שייך לציבור גס רוח זה. ציבור ברברי שבין לילה הותיר מאחור מאות שנות מאבק למען עקרונות שפעם היו נעלים. עקרונות שפעם סימנו בבירור קידמה אנושית מול נחשלות חברתית. למשל, הביאס-קורפוס המהפכני (הביאו את הגופה בפני שופט, או שחררו את העצור לאלתר); או עקרונות משפט הצדק ועיקרון החפות מפשע כל עוד לא הוכח אחרת; ואפילו צנעת הפרט, שכיום מובן מאליו גם במקומות הנידחים ביותר בעולם.
תפיסתו של סדאם חוסיין אינה ניצחון ואינה מבטיחה עתיד טוב יותר. בוקרו של מחר לא ייטיב לחברה האנושית במאום – לא לעם העיראקי, הנתון בכיבוש ומשלם מחיר כבד, ולא לכוחות הכיבוש. השפלת סדאם כמוה כהשפלת תומכיו ובני עמו, ותהיה לה השפעה על מיליוני מוסלמים בכל העולם. עבור תומכיו זהו זלזול בוטה בתרבותם ובנציגם. איזו תועלת תצמח מביזוי מנהיגם לעיני כל? מדובר בשפיכת שמן על מדורה שתגביר את המוטיבציה לפיגועים נגד ארה"ב ונגד בני בריתם – בכל מקום בעולם כולל ישראל. לא אתפלא אם את מעשה "הזובור" הזה ממש, למדו האמריקאים זה עתה מחיילי גולני או גבעתי, בסדנאות שמעביר הצבא הישראלי לאמריקאי כיצד לנהוג ככובש.
בתקשורת העולמית נפוצה האשמה כי סדאם חוסיין רצח בתקופת שלטונו כ-100 אלף איש. אני תוהה מהיכן צץ נתון זה? הוא דבק באיש כחלק ממערכת התעמולה שניהלו נגדו גופי המודיעין של ארה"ב, אנגליה וישראל. איש לא בדק מה עומד מאחורי מספר זה, בדיוק כפי שאיש לא בדק מה עומד מאחורי הטענות כי בידיו נשק השמדה המונית. סדאם הרג באמצעות גז חרדל כ-5,000 כורדים. על כך עליו להישפט בארצו. במאזן ההרג, הוא לא הרג מבני עמו יותר מאשר בוש הרג בהם. יותר מכך. סבלו של העם העיראקי עולה כיום על זה שגרם סדאם בעשרות שנות שלטונו. די להקשיב לעיראקי ברחוב, המייחל זה שמונה חודשים לשובו של הסדר הישן. עדות אחרת, שלטונו של מי טוב יותר, היא מאות הפיגועים המתרחשים בעיראק בכל חודש. מדיניות היד הקשה של ארה"ב בעיראק אינה שונה בהרבה מנחת זרועו של סדאם ובכל זאת פיגועים הם מנת חלקם של האמריקאים בלבד.
אם סדאם יימצא חייב על פשעים נגד עמו, על הציבור בעיראק להענישו בדין, על פי מערכת החוקים והערכים העיראקיים. על סדאם לתת את הדין בפני עמו, ולא בפני כובש זר. גם משפט בחסות צבא ארה"ב אינו יתקבל כמשפט צדק, אלא ייתפס כמשפט ראווה ככל משפטי הראווה בהיסטוריה (ודי לחכימא ברמיזא).
יש גם לזכור כי לא סבלם של מתנגדי המשטר בעיראק במשך עשרות בשנים הוא העומד בראש מעיינם של ראשי הממשל בארה"ב, באנגליה או בישראל. זכויות האדם בעיראק או בכל מקום אחר מעניינות את משפחות שרון ובוש כקליפת השום. אנשים אלה אחראים ישירות ובעקיפין לסבלם של מיליוני בני אדם, באצטלה של מאבק למען צדק, חופש ומוסר. כל אחד מהם אחראי בארצו שלו ובמדינות הכבושות לו למותם של אלפים – בשטחים הכבושים, כמו באפגניסטן ובעיראק גופה. יבוא יום וגם אותם יעמידו לדין. יש לקוות כי שרון ובוש יזכו ליחס הוגן יותר מזה שמקבל סדאם כעת, בטרם יוצאו להורג.
האם אתה באמת מאמין שפשעיו של סאדם הם פחותים ממה שפורסם בעולם המערבי?
קשה לי להבין מה גורם לך לחשוב כך, לדעתי פשעיו חמורים בהרבה, לאחרונה התגלו בעיראק מספר קברים המוניים ובהם אלפי גופות.
האם גם זו פרופגנדה מערבית?
איזה מין טיעון הוא "במאזן ההרג, הוא לא הרג מבני עמו יותר מאשר בוש הרג בהם"?
הרי גם על קבריהם של אלו שבוש הרג (לטענתך)חתום סאדם, שבעקשנותו שלח אותם לקרב אבוד מראש. כאן אני נזכר בטיעון אחר שקראתי באתר זה, לפיו בוש אשם בכך שמאות אלפי חיילי הצבא העיראקי יאבדו את מקום עבודתם והאבטלה בעיראק תגבר… עד היכן אפשר להגיע באבסורד האנטי אמריקאי?
האם אתה באמת מאמין כי "סבלו של העם העיראקי עולה כיום על זה שגרם סדאם בעשרות שנות שלטונו"? הם טחו עיניך מראות את ההקלה שחש כל עיראקי לאחר ששוחרר מעונשו של זה?
אז בסדר, האמריקאים כרגע שם, אבל תמוה בעיני הקרדיט שאתה לא נותן להם לעומת הקרדיט שאתה כן נותן לרוצח סאדם ושנות שלטונו האפלות.
כמו כן לא הבנתי את עניין "הביאס-קורפוס", סאדם נתפס אך לפני יומיים, האם ציפית שתוך 48 שעות הוא יובא לדיון בפני שופט בעניין המשך מעצרו?
אגב, אם סאדם יובא לפני בית דין עיראקי שיגזור עליו תליה? כיצד תגיב?
לפי דוחות מודיעין אמריקאים, הפצצת חלבג’ה בגז (מה שמכונה באופן כללי "הפצצת הכורדים בגז") בוצעה על-ידי איראן כחלק מהלחימה בין איראן לעראק. ברור שכל המלחמה הזו היתה מלחמה מלוכלכת בה נרצחו אזרחים רבים, וצדאם יצא למלחמה הזו בגיבוי אמריקאי מלא.
Hey hey, USA
how many kids you killed today ?
הנאורות והקדמה הן מעטה דק על התרבות המערבית הבורגנית-קפיטליסטית. בשעת משבר של הקפיטליזם יופיעו מיד מנהיגים "נאורים" מסוגם של היטלר בוש שלעומתם סדאם הוא צדיק הדור.
הנתון הזה של 100 אלף שייך למלחמת איראן עיראק. משם הוא לקוח. אי אפשר להתעלם מנתון זה. האיש הזה רוצח שפל. לגבי ההשפלה, אתה כל כך צודק. והשמחה הזו של המוני בית ישראל ואנשי ה"מערב המתקדם" מראה בעיקר עד כמה הם פחדו וכמה הם השתחררו כשהוא נתפס. כאילו שהוא היה המקור לבעיות העולם.
חכה מה יקרה כשיתפסו את בן לאדן. מעניין אם גם לו יגלחו את הזקן – כדי לזהות אותו. נראה לי שאותו ישלחו במטוס על קיר – אם המטוס יתפוצץ – זה כנראה בן לאדן.
רוצח הוא רוצח גם אם רצח נפש אחת בלבד – יש
להוסיף ולהדגיש זאת,מבלי להמעיט מהערותיו
והארותיו של אמיר הלל, הנכונות ברובן.
אמיר ביטאת יפה את רגשותיי כלפי הנושא
רק אוסיף שלא יכולתי לסבול את תוגובות האנשים הקרובים אלי ביותר.
והמערב נשאר הברברי, לפחות היו מתייחסים בכבוד, זה היה מעביר מסר חינוכי ערכי אמיתי מעולם לעולם. אבל במקום זה התמונה האוריינטליסטית כפי שהגדיר זאת אחד המרצים כאן בחיפה.
אכן ביזיון.
ואסיים בכמה שורות של הרב מאיר אריאל {בתרגום חופשי}:
"המצב אומנם ביש
אך איני אדיש
ושלטון העם יורד אל הכביש
ואני מתבזה,
אבל עברנו את בוש נעבור גם את זה."
אמיר,
אתה צודק במאת האחוזים.
יש הבדל בין תפיסה והענשה על פשעים לבין שמחה לאיד. שמחה לאיד היא וריאציה של נקמה אשר אינה מספקת אף פעם ורק דורשת עוד ועוד קורבנות.
זכור זאת כאשר אוייבך ייפול.
אני מעריך שלא יהיה משפט לסדאם. הוא איך שהוא ימות בכלא קצת לפני פתיחתו.
במשפט עשויים להיחשף קשריו ההדוקים של הנאשם עם הממשל האמריקני, שהיו בשיאם דווקא בעת השימוש בנשק הכימי נגד הכורדים.
חוץ מזה המשפט יעמיד שאלות משפטיות שיערערו על חוקיות מדיניותן של ארצות הברית וכמה מבעלי בריתה. אם מלחמה בטרור היא מעל הכול, גם סדאם יטען שהוא נלחם בטרור הכורדי.
משפט גם יחשוף סופית את השקר הגדול שקדם למלחמה – הימצאותו של נשק להשמדה המונית בעיראק. אין הצדקה לפלוש למדינה רק בגלל משטרה. כי שום שלטון שנכפה על ידי כידוני מדינה זרה אינו יכול להיות דמוקרטי.
האמריקנים עושים הכול כדי לכפות על העולם כולו הפרטה, קיצוצים בתקציב ו’פתיחת שווקים’, כלומר עוד עוני, עוד מצוקה ועוד אבטלה. ברור שכל שלטון זקוק ליחסי ציבור, ואצל האימפריאליזם האמריקני זו ‘הגנה על הדמוקרטיה’. בעיראק האמריקאים ידאגו להפריט את הנפט (שהולאם ב- 1958), להמליך על עיראק שליט מטעמם ולקרוא לזה דמוקרטיה או משטר נאור (כמו שהם כינו את מרוקו של חסן או ירדן של חוסיין, שטבחו בבני עמם לא פחות מסדאם חוסיין).
מהגרוטאות שנפלו על ישראל נהרג אדם אחד (1), מהסנקציות האמריקאיות על עיראק מתו בזמנו אלפים.
בכל זמו נתון נמצאים ברחבי העולם חיילי ארה"ב תחת כל מיני תרוצים. בכל רגע נתון מתים אנשים בעולם עקב פעולות (ישירות כמו מלחמה ופחות ישירות כמו סנקציות כלכליות) של ארה"ב.
מי יותר גרוע, סדאם או בוש? אי אפשר לענות על זה. כל מה שאנו במקשים זה שעכשיו, אחרי שתפסו את סדאם, ימשיכו לבוש, שרון, בלייר והלאה.
כדאי להזכיר לכל אלו שיש להם זכרון סלקטיבי:
במלחמת אירן עירק היה סדאם "יקיר האמריקאים" שהרעיפו עליו סיוע ברכבות אויריות. אז לא שמענו מהם תלונות בקשר להפצצת הכורדים בגז ולא בענינים פעוטים כמו דיקטטורה וחיסול יריבים. לאחר שסדאם לא סיפק את הסחורה וכשל במלחמה ההיא התחיל הריב כמקובל בכנופיות לאחר שהשוד נכשל.
מעניינת אותי גישתך לגבי "הגרוטאות שנפלו על ישראל", אותן 78 או השד יודע כמה "גרוטאות" היו טילים ששלח סאדם לכיוונינו בלי שום פרובוקציה (אלא אם אתה חושב שהכיבוש ודיכוי העם הפלסטיני היה המניע), בכך הוא "העניש" אותנו על פשעיו שלו.
במקום להוקיע את תוקפנותו זו אתה מעלים עין ובוחר להתמקד בסנקציות שהוטלו על עיראק, הרי סאדם בכבודו ובעצמו הוא זה שהטיל את הסנקציות על עמו האומלל!
ה: בנוגע לחלבג’ה | יורם בר-חיים
לפי דוחות מודיעין אמריקאים, הפצצת חלבג’ה בגז (מה שמכונה באופן כללי "הפצצת הכורדים בגז") בוצעה על-ידי איראן כחלק מהלחימה בין איראן לעראק. ברור שכל המלחמה הזו היתה מלחמה מלוכלכת בה נרצחו אזרחים רבים, וצדאם יצא למלחמה הזו בגיבוי אמריקאי מלא.
כפי שאמר אמיר הלל סבלם של מתנגדי המשטר בעיראק מעניין את בוש/בלייר/שרון כקליפת השום.
ובכן, נראה שהסבל הנ"ל מעניין את הכותב עוד פחות, אחרת היה מברך על סילוקו של הרודן סדאם חוסיין ולא מתעסק בהקנטה חוזרת ונשנית של אלו ששיחררו בני אדם רבים מעונשו של זה.
המתחכמים משמאל ודאי יאמרו: עכשיו העיראקים הם תחת עולה של ארצות הברית, ובכן, נחיה ונראה, חבל רק שסאדם נהנה מקרדיט שלא תתנו לארצות הברית.
למהי הדיאגנוזה,
לא, זו אינה הדיאגנוזה שלי. המאבק בין מה שקראת ‘טוב’ ו’רע’ (אני מעדיף, ‘מתקדם’ מלו ‘ריאקציוני’) אינו בין תרבויות או בין חלקים שונים של העולם, אלא בתוכן.
במזרח התיכון מדובר במאבק בין כוחות סוציאליסטים ופטריוטיים חילוניים, השואפים לחברה מודרנית ולצדק חברתי, לבין משטרים דתיים, מלוכניים ופונדמנטליסטים.
אסטרטגית, המעצמת המערביות תמיד העדיפו את הסוג השני של משטרים (שדווקא הם ‘אנטי מערביים’ בתרבותן), כי אלה תמיד שירתו אינטרסים של בעלי הון מערביים תמורת הגנה על משטרם. נסיכויות המפרץ וסעודיה הן דוגמאות קלאסיות לכך.
משטר מתקדם ועצמאי במזרח התיכון אינו יכול לבוא במסגרת של דמוקרטיה ליברלית, כי הוא מחייב הלאמת הנפט ומשאבים אחרים, הגנה על התוצרת המקומית והוצאות ממשלתיות שאינן מוצאות חן בעיני קרן המטבע הבינלאומית.
באפגניסטן קם משטר כזה ב- 1979. בתגובה טיפחה ארצות הברית צבא שלם של מטיפים פונדמנטליסטים שהסיתו נגד הסוציאליזם, עקרונות שוויון האישה וכד’, ביניהם היה אדון בן לאדן, שהחל את דרכו כסוכן סי-איי-אי.
בדרום תימן קם משטר כזה, ולפני כמה שנים הריע על ה’מערב’ כשתימן הצפונית, הדתית והקפיטליסטית, כבשה בכוח צבאי את דרום תימן, החילונית והסוציאליסטית.
גם בישראל העדיפו תמיד לשתף פעולה עם מוכתרים או מטיפים דתיים, בהנחה שמי שמקדש את המסורת לא יערער על הסטטוס קוו ועל יחסי הכוחות הקיימים.
במשך שנים טיפחו ממשלות מפא"י וליכוד את התנועה האיסלאם הפונדמנטליסטי בישראל נגד מק"י וחד"ש.
בשטחים היה שיתוף פעולה הדוק בין הממשל הצבאי ל’אחים המוסלמים’ ואחר כך לחמאס (שתפקד כארגון חוקי עד 1989).
גם סדאם חוסיין תפקד לאורך שנים כמשת"פ אמריקני לכל דבר, ויחסיו עם האימפריאליזם האמריקני עברו תהליך דומה לזה שעבר בן לאדן והמשטר באפגניסטן.
לפיכך אני מתייחס לתפיסת סדאם כחיסול שמאפיונר בכיר מחסל את אחד מדגי הרקק שלו, כי הקטן התחצף.
למלחמה בעיראק אני מתייחס כמו לפיגוע הפלילי שנועד לחסל את זאב רוזנשטיין, על כל המשתמע מכך.
אין טוב בלי רע.
הדור הנוכחי של המערב קיבל את זכויות האדם כמובן מאליו ולכן גס ליבו באלה של חלשים ממנו.
כמו הישראלים שגס ליבם בענים של הפלשתינאים והם עצמם הופכים לעניים, כך המערב הצוהל למראה השפלתם של העירקים, יושפל בעצמו.
מקוה שהפעם לא אצונזר .מתיחס לקטע מהמאמר האומר כי הפיגועים נעשים רק באמריקנים . לפי פרסומים הפיגועים נעשו באזרחי מדינות אחרים כמו איטלקים אנגלים ועוד מדינות וגם באו"מ פגעו .הרי האו"מ בא רק לעזור בחלוקת מזון ולא מעורב בסכסוך .
כאשר פתח השריף בוש במלחמתו נגד העם העירקי הוא הכריז כי בכוונתו להסיר את משטרו של צאדם חוסיין ולהחזיר לעם העירקי את החופש והדמוקרטיה. משטרו של צאדם חוסיין הוסר מזמן ועתה הוסר גם האיש עצמו. ובכל זאת, משום מה, העם העירקי לא זכה לא לחופש, לא לשחרור ולא לדמוקרטיה. להפך. הוא "זכה" במשטר כיבוש מנוהל על ידי ממשלת בובות המחריפה את המתיחויות האתניות ומאחדת את רוב האנשים דווקא כנגדה. מאחר ומטרת המלחמה הפושעת הייתה שדות הנפט העשירים של עירק והצורך של האימפריאליזם האמריקני, עקב רווחיו ההולכים ומצטמצמים, לחזור לשליטה ישירה בעירק כדי לשלוט באופן ישיר על מחירי הנפט עבור האירופאים ועל מנת למנוע התקוממות המונית בכל האזור עקב משבר השיטה ההולך ומעמיק ברור כי אין לאימפריאליזם כרגע כל תוכניות לצאת מעירק ולהשיבה לאזרחיה. תחנוני הגרמנים לקחת חלק ב"שיקום" עירק כלומר בשדידתה, נענים בגיחוך על ידי האמריקנים בטענה שהגרמנים לא לקחו חלק במלחמה הפושעת וכיצד זה הם תובעים עכשיו דיווידנדים.
ההישגים המיידיים מלכידתו של צאדם היו עלייות בבוסות העולמיות והתחזקותו של הדולר אל מול היורו. אך גם שלושה פיגועי תופת ביממה שחלפה. בניגוד לאגדות על האושר שאחז בעם העירקי עם בואו של הכובש האימפריאליסטי וסילוקו של צאדם הרי העם העירקי מגלה כי הוא נחוש להלחם בכובש הבריטי-אמריקני עד לסילוקו. שופרות התעמולה התקשורתיים של האימפריאליזם שעברו כהרגלם לדום, עסוקים בתחרות על גודל הסופרלטיבים המיוחסים למבצע הנועז ועל ההומניזם הרב שמגלה האימפריאליזם ביחס הטוב (ע"פ כללי אמנת ג’נבה) שצאדם חוסיין זוכה לו. כדי להסביר מדוע בכל זאת נמשכים הפיגועים גייסו הללו לעזרתם את השד האתני בטענה כי צאדם חוסיין הזהיר את הסונים מן הגורל הצפוי להם מן השיעים.
החשש מפני מלחמת אזרחים על רקע אתני הוא חשש מוחשי. מבחינה זו, עושה המפלגה הקומוניסטית העירקית שירות דוב לעם העירקי כאשר היא מזדנבת אחרי האימפריאליזם ולוקחת חלק בממשלת הבובות שהקים, זאת במקום לארגן את ההמונים למאבק מהפכני לסילוק הכובש ולהחלפת השיטה החברתית-כלכלית שלו. במקום זאת היא מותירה את הרחוב לארגונים הדתיים הפנאטיים ששיטות הטרור והגרילה בהן הם משתמשים תצלחנה, במקרה הטוב, אם לא תכשלנה, להביא ליצירה של מדינה אירנית חומניסטית נוספת.
בניגוד לאשליות האימפריאליסטיות המאבק בעירק רק בתחילתו. כבר עכשיו ניצב האימפריאליזם האמריקני מול הויאטנמיזציה של עירק והמחיר שהוא משלם רק ילך ויגדל. בוש הנמצא בתחילתה של שנת בחירות כאשר פחות ממחצית העם האמריקני תומך בו נחוש בדעתו להשתמש בכל להטוט אפשרי על מנת להגדיל את אחוזי התמיכה בו גם אם הללו כוללים נהרות של דם. הסיכוי הסביר יותר הוא שגידול במספר החיילים האמריקניים השבים הביתה בשקיות פלסטיק יביא לירידה נוספת בתמיכה בו ובמשטרו.
נהגת בהגינות כשהענקת די והותר זמן לארה"ב לכונן דמוקרטיה בעיראק, הרי כמו שאמרת:"ועתה הוסר גם האיש עצמו(סאדם). ובכל זאת, משום מה, העם העירקי לא זכה לא לחופש, לא לשחרור ולא לדמוקרטיה".
ובכן, ארה"ב מודה לך על 48 שעות של חסד!
מענין אם נהגת אותה מידה של קוצר רוח כשאוטובוסים התפוצצו כאן על ימין ועל שמאל לאחר חתימת הסכם אוסלו, לפני בחירות 96 , כשראית שהמהלך השלום קורס.
עוד ציטוט מדבריך:"העם העירקי מגלה כי הוא נחוש להלחם בכובש הבריטי-אמריקני עד לסילוקו". מעניין, כאן בא לידי ביטוי זילזול עמוק באינטיליגנציה של העם העיראקי. הרי ה-"התקוממות העממית" שאתה מדבר עליה היא בסך הכל משאלת לב של השמאל האנטי אמריקאי. אין בעיראק (לפחות כרגע) התקוממות עממית, מה שיש שם הוא טרור שמטרתו לטרפד כל נסיון לייצוב עיראק ולהמשיך את מצב האנרכיה.
ובכן, הבורסות ברחבי העולם וגם בארה"ב וישראל -ירדו אתמול,יום שני ה15 בדצמבר.
הירידה נמשכת באירופה ובישראל גם היום. היורו שוב עלה והדולר ירד…- למרות הנחותיו ןתחזיות-השווא של כותב התגובה שחתם "שחר’..
תוך קריאת התגובות לעיל נתקלתי בתגובתך, בה טענת (ואני מצטט:) ששום שלטון שנכפה על ידי כידוני מדינה זרה אינו יכול להיות דמוקרטי.
ובכן, הייתי רוצה לסייג, משתמע מאמירתך שהאימפריאליזם המערבי אשם בכינון כל הדיקטטורות באזורינו (ואולי גם אלו שאינן כאן), ובלעדיו היו עיראק, איראן וסוריה דמוקרטיות אשר יגדירו מחדש את המושג "זכויות אדם". רק אותו אימפריאליזם (לעאזאזל איתו!) מקלקל את החזון, ומשליט דיקטטורות אפלות מעל עמים נאורים.
המגיב שמעליי זקוק לשיעור דחוף בהבנת הנקרא.
יובל כתב ששלטון אימפריאליסטי כפוי לא יכול להיות דמוקרטי, הוא לא כתב ששלטון "מקומי" הוא בהכרח דמוקרטי…
אגב, האימפריאליזם הוא סדר עולמי שגם המתנגדים לו חיים בתוך האילוצים והלחצים שהוא יוצר, לכן גם הדיקטטורות ה"מקומיות" הן חלק מהסר האימפריאליסטי.
מדהים איך בשלושה משפטים הצלחת לסתור את עצמך: פצחת בשיעור בהבנת הנקרא, ואז במשפט אחד חזרת על הטעות של יובל הלפרין והצדקת את הביקורת שלי…
הדיקטטורות המקומיות הן תוצר מקומי. אם איזושהי מדינה מערבית (שיכולה להיות גם צרפת, שרוחצת בנקיון כפיה) תרמה לכך אז זה שינה את השליט מפלוני לאלמוני, אבל המהות נשארת.
שוב אני אומר: תפסיקו להאשים את המערב בתחלואי ערב.
אכן, ה’מערב’, כלומר האימפריאליזם, אשם ברוב תחלואי האזור. בעוני, בדלות, וגם בפונדמנטליזם ובמרבית המשטרים האפלים.
יש לזכור שהגבולות בין המדינות עוצבו על ידי המעצמות, וכך גם המשטרים, הקודקסים המשפטיים ומרבית מוסדות המדינה. די לעיין ב’חוק יסוד הממשלה’ של מדינת ישראל. איך מוגדרות שם סמכויות הממשלה? "כל סמכות שהייתה למלך בריטניה או לאחד המיניסטרים שלו".
לא אמרתי שהאלטרנטיבה לכך היא דמוקרטיה ליברלית מהטיפוס המערב אירופי. מצרים וסוריה לא צריכות להיות שבדיה, ואין שום סיבה שיהיו.
כשדיברתי על משטרים מתקדמים או סוציאליסטים דיברתי על משטרים חד מפלגתיים המבצעים הלאמות (של בעלי הון מערביים, בעיקר) המבטיח מדינת רווחה במשאבים מצומצמים, וכמו כן בולמים גורמים פונדמנטליסטיים שכוחם לסחוף המונים ידוע, וכוחות פרו אימפריאליסטים הנהנים מיתרון אדיר במשאבים העומדים לרשותם (ברוב המקרים זה שניהם יחד).
ברור שזה לא יכול להתבצע במסגרת ליברלית-פרלמנטרית, ולא רק במדינות ערב. גם בדרום אמריקה לא. בצ’ילה, למשל, איינדה ניסה להנהיג רפורמה אגררית וצעדים נוספים להקטנת הפערים, והמסגרת הפרלמנטרית שבה פעל אפשרה לאמריקנים להנהיג הפיכה צבאית מאחורי גבו.
יש הרבה ‘איינדים’ מזרח תיכוניים, כמו מוצאדק באיראן, שב- 1953 הלאים את בארות הנפט והסי-איי-אי ביים נגדו הפיכה. אילו נאצר היה נבחר בבחירות רב מפלגתיות, הוא לא יכול היה להלאים את תעלת סואץ ולהנהיג דיור ציבורי זול בהיקף גדול ולימודים חינם באוניברסיטה (הישגים שננגסים כיום, ככל שהברית בין ארה"ב למצרים מתהדקת). שלא לדבר על מהפכות עמוקות יותר, כוללות יותר ושמאליות יותר מהמהפכה הנאצריסטית, כמו אלה שהיו באפגניסטן ובתימן הדרומית.
באופן כללי אני נוטה להסכים עם דבריך, ובמיוחד לאפיונך את התרבות הבורגנית השלטת כברבריזם.
ללא ספק השקיעה של החברה הבורגנית מתאפיינת מעל לכל בעצם העובדה כי בוש ודומיו שאינם שונים מהצלבנים ומג’נג’ס חאן עומדים בראש מעצמת העל.אולם ברצוני לחלוק על נקודה אחת ולחדד אחרות.
ידי צאדם חוסין מלאות בדם, לא רק של הכורדים אלא של הקורבנות הרבים מאוד שנפלו במלחמת אירן-עיראק שערכה שמונה שנים. לכן הוא אשם במותם של למעלה ממאה אלף בני אדם. אלא שיש להוסיף כי שליטי ארצות הברית ואמצעי התיקשורת הנשלטים על ידם הם צבועים, שכן צאדם יצא למלחמה זו בשרות ארצות הברית ובכלי נשק להשמדה המונית שהממשל האמריקאי סיפק לצאדם חוסין. אני מסכים עמך כי רק להמוני העם העיראקים הזכות
לשפוט את צאדם חוסין, אולם כדי שהוא יעמוד למשפט מסוג זה, על מעמד הפועלים בראש ההמונים לתפוס את השלטון. המאבק שנערך הוא מאבק לשחרור לאומי אולם כדי שינצח הוא חייב להיות והוא הופך להיות מאבק לשחרור חברתי.
נקודה אחרונה היא ששליטי המערב כולל ישראל אחראים במרוצת מאה השנים האחרונות לא למותם של אלפים או מאות אלפים אלא למותם של מליוני פועלים ואיכרים עניים. מסיבה זו לעומת הפשעים שלהם, פשעי צאדם חוסין אינם מגיעים לחלק המאה של פשעיהם , (שתי מלחמות עולם, זריקת פצצות אדום על הירושימה ונגסקי, שריפת דרדזן, טבח חצי מליון באינדונזיה, טבח עם בויטנאם, הפיכות צבאיות רבות אם נזכיר רק כמה מפשעיהם) וכאשר מדובר על העמדה לדין ומיצוי הדין שליטי המערב חייבים להיות הראשונים שהצדק של מרבית האנושות מחייב את העמדתם הם לדין. אולם הם לא יועמדו לדין כל עוד שממשיך הסדר הפוליטי הבנוי על ניצול מעמדי. זה דורש טרנספורמציה חברתית כאשר המנושלים של היום ינשלו את המנשלים
מי יתן, ונזכה לראות בנפילתם של רודנים נוספים, בוש, שרון, פול פוט, פינושה, ורבים אחרים
מה הקשר בין הדיון לבין השפעת סמכות מלך בריטניה על חוק יסוד הממשלה?
תורכיה ובריטניה שלטו כאן והחוקים שלהם אכן נטמעו בחוקים שלנו, אז מה?
אולי אלו חוקים הראויים להמשכיות?
(הבהרה: אם העלית זאת רק כדוגמה להשפעה כלשהי לאו דווקא שלילית אז אני לוקח את דברי בחזרה…)
עכשיו לעניין עצמו: לדעתי הכיוון ממנו אתה מנתח מהלכי שלטון הוא שגוי.
דיקטטור הוא מי שמנצל את עמו לצבירת הון וכח.
את "ארצו" הוא רואה כמשאב אנושי וחומרי כדי להעצים את עצמו.
התאור שלך של שליט המנסה "להבטיח מדינת רווחה במשאבים מצומצמים" אין לו ולא כלום עם שליטי האזור דוגמת אסד וסאדם חוסיין, ההפך הוא הנכון:
עיראק היא מדינה בעלת משאבים אדירים שהייתה יכולה להפוך למדינה מתועשת ומתקדמת לולא שליטה המטורף. האם אתה חושב שסאדם הגדיל את צבאו עד כדי 50 דיוויזיות כי מטרתו הייתה יצירת מקומות עבודה?
אסד האב כמו גם בנו היו יכולים מזמן לצרף את סוריה למשפחת העמים הנאורים אך בשל תמיכתם בטרור (ואל תספר לי עכשיו על רמת הגולן…)
העם הסורי ממשיך להיות מן העניים בעולם.
לדיקטטור דוגמת חברינו לעיל יש אינטרס ברור להשאיר את עמם בסבל תוך הפניית אצבע מאשימה לעבר המערב/ישראל כדי שהשטח יהיה כשיר למלחמה מזדמנת בכל עת.
אמרת "בלימת גורמים פונדמנטליסטיים"? אדרבה!
אלו יבלמו ע"י הדיקטטור רק מפני שכיסאו בסכנה: השאח האיראן, סאדם חוסיין ומובארק התעללו בתנועות האיסלם בארצותיהם לא בשם "קידמה" כלשהי אלא רק בשם עצמם.
מי ששם את בוש ושרון בסיר אחד עם פול פוט ופינושה – עדיף לו להחריש ולפקוח את עיניו האטומות.
אתה הוא המכנה המשותף. אתה לא מבין את זה? מה שמחבר המאמר כתב הוא שהוא מקווה שהם יקסלו יחס הוגן. רק שהם נותנים יחס כנראה כמו היחס שרוצה להעניק להם האיראני. מי שדומה לאיראני הוא דווקא בוש. כוח בכוח יביא מוות. אתה מחרה מחזיק אחרי בוש ושרון ומן הסתם אחרי האיראני. כותב המאמר הזה מגנה את ההתנהגות הנלוזה של המנהיגים האלימים. אתה כנראה לא. רק שיש לך צד בעניין.
רק היום נשיא אירן הודיע שגורלם של בוש ושרון יהיה דומה לזה של סדאם חוסיין בדיוק כמו שכתבת..
תראה באיזה חברה אתה נמצא…
כשאני שומע את עלי חמנאי ואני גם קורא את מה שכתבת אני מבין שיש לך מכנה משותף עם אירן שעליה כבר אמרו שהיא מהווה איום אסטרטגי על ישראל ושהיא האוייבת הגרועה של ישראל.
לאבנר.
לא דיברתי על סדאם בהקשר זה. תקרא שוב ותראה על מי דיברתי.
אבל בהחלט דיברתי נגד החלוקה הפשטנית ל’דמוקרטיות’ ו’דיקטטורות’ שאתה חזרת עליה.
פידל קסטרו ופינושה שניהם מנהיגים שלא נבחרו, אך הם מייצגים מהויות סותרות ומנוגדות, אינטרסים מנוגדים, ובעיקר – מעמדות מנוגדים.
שנים הוא היה התומך מספר 1 בטרור האיסלאמי נגדנו,ואתה מרחם עליו. ברוך שפטרנו צריך להגיד כל אזרח שפוי בעולם בכלל ובמזה"ת בפרט. לגבי הנשק להשמדה המונית הרי לפי עיתונים רציניים הוא הועבר לפני המלחמה לסוריה ולבקעת הלבנון.עד שלא יוכח אחרת צריך להמתין,אחרת רבים מבאי האתר יצטרכו להתנצל בפני בוש והעם האמריקאי.
ליובל אתה ודומיך מזכירים כל פעם מעמד הגיע הזמן כי תבהיר את דבריך . לדוגמה אתה מגדיר מעמד העובדים בישראל . האם עובדי חברת החשמל המרויחים עשרות אלפי שקלים נטו הם באותו מעמד של הקופאית המשתכרת שכר מינימום . הפער הוא אדיר . נראה לי כי ארא משהו מאז מהפכת אוקטובר אין כבר מעמד פועלים שאין לו מה להפסיד מלבד את כבליו , אלא קבוצות עובדים הרוצות להבטיח את הכנסותיהם ולא איכפת להן מה יהיה גורל חבריהם המשתכרים שכר מינימום . היהדות מצאה לנכון לפרש את התורה – משנה תלמוד וכד’ ואתם דבוקים לתאוריה שיש להתאימה למציאות המשתנה .
מעמד לא נקבע על פי חשבון הבנק ולא על פי תלוש המשכורת, אלא על פי היחס לאמצעי הייצור.
אין מעמד עניים ומעמד עשירים. יש מעמד שכירים ומעמד מעסיקים.
נכון שזה לא כה פשוט וחד. גם במאה ה- 19 לא כל השכירים הרוויחו את אותה משכורת. כבר מרקס מדבר על ‘לומפר פרוליטריון’ מול ‘פרוליטריון’. ההבחנה הזאת באה תמיד בסוגריים, ובאותיות קטנות, אך האמת היא שהלומפר פרוליטריון היה גדול, אולי יותר מהפרוליטריון. המושג ‘אריסטוקרטיה של מעמד הפועלים’ לא נוצר היום, אלא במאה ה- 19.
אבל זה לא מבטל את קיומו של אינטרס מעמדי. לעובדי חברת החשמל ולעובדי מפעל טקסטיל בדימונה אין אותה הכנסה, אבל יש אותו אינטרס מעמדי. כי שניהם מתקיימים משכר עבודה.
עובדי חברת החשמל הצליחו להשיג שכר סביר (לא כולם מרוויחים עשרות אלפים. יש שם כאלה שנעים בין 5000 ל- 8000) באמצעות הסכם קיבוצי, תוספת יוקר, תנאי פנסיה, פיצויי פיטורים וכד’. בין אם זה מעניין אותם ובין אם לא, כל השכירים במשק נהנים ממה שהחזקים שבהם משיגים (גם אם זה רק בשביל עצמם).
תוספת יוקר ניתנת לכולם, אך מי שיכול להגדילה ולשפרה הם הוועדים הגדולים. כך גם לגבי שאר התנאים הסוציאליים שהזכרתי.
בוודאי נכון הדבר למשתכרי שכר מינימום, כי שכר המינימום מחושב על פי השכר הממוצע במשק, כך ששכר גבוה יותר במקומות עבודה מאורגנים מגדיל את שכר המינימום.
ברור ששינוי מבני של ביטול כל עבודה מאורגנת (מה שביבי קורא ‘ביטול המונופולים’) יפיל כלפי מטה את כל השכירים, כי צמצום כוח האדם וביטול מוסד הקביעות במקומות המאורגנים יביאו להרוויית השוק במחפשי עבודה רבים הרבה יותר.
האויב המעמדי של עובדי הטקסטיל אינו עובדי חברת החשמל, אלא בעלי מפעלי הטקסטיל. כי האחרונים מגדילים את רווחיהם ככל שהשכר והתנאים של עובדיהם קטנים. בעל מפעל טקסטיל, גדול כקטן, מגדיל את הכנסתו לא באמצעות הסכם קיבוצי שיקרין גם על שכירים אחרים, אלא באמצעות הורדת ‘עלות העבודה’, אם על ידי העברת המפעל לירדן או על ידי איום בהעברה כזאת.
יובל – השכלת אותי – על הקופאית הנמצאת במעמד אחד עם עובדי חברת חשמל לתמוך בהעלאה נוספת של משכורת עובדי חברת חשמל כי אז משכורתה תעלה במספר שקלים אותם תצטרך לשלם עבור העלאת מחירי החשמל.האמת היא לא חד ערכית . יש עצמאיים העובדים קשה יחד עם פועליהם ויש שכירים שהצליחו ליצור לעצמם שכבת מגן עבה – הם באים לעבודה אולם לא באים לעבוד.
ליובל ודומיו . צדיק באמונתו יחיה . כל העיר אשדוד חיה בזכות עובדי נמל אשדוד . יש לכם השקפת עולם מקובעת וכל מציאות תותאם להשקפה ולא להיפך .צריך לקרות משהוא גדול מאוד כדי שתכנס בכם קצת ספקנות . דבר כזה קרה עם מות סטלין או להבדיל אצל היהודים הדתיים בשואה .
אני עצמי איני "מאמין" בדעותי , אני בודק אותן כל הזמן ואם צריך משנה. רק אדם "מאמין" נשאר באמונתו יהיה אשר יהיה.
פול פוט ופינושה כבר נפלו…
פינושה הוא סנטור לכל החיים בצ’ילה אבל כבר לא שליט דיקטטור, ושלטונו של פול פוט הופל על-ידי וייט-נאם.
הטלוויזיה האמריקנית (ויתר אמצעי התקשורת שצוטטו אותה) ככלי מגויס, בעצם סיקורה את לכידתו של סדאם חוסיין ממחישה באופן הכי פלסטי את נפילת משטרו. כלומר, הטלוויזיה והתצלומים אותם היא מעבירה אל כל העולם הופכת לסוכן אמריקני, בעצם סיקור הלכידה. זוהי עוד הוכחה אמריקנית – חותכת – לניצחון אך זהו גם ניפוץ הדימוי של סדאם שעד אז נהנה מפופולריות ברחבי העולם הערבי. כלומר, זו גם מלחמה פסיכולוגית שהמדיה לוקחת בה חלק.
לטלוויזיה, כסוכן זיכרון, נתן תפקיד חשוב בתיעוד ובהנצחת התבוסה הקולוסלית של משטר סדאם (מנקודת ראותם של האמריקנים לפחות).הצגתו המשפילה חסלה אחת ולתמיד את דימויו הקודם לא רק עבור בני עמו ויתר צופי הטלוויזיה אלא גם עבור הדורות הבאים.
ובכן (יוסי?),
בעניין היטלר וסאדם: בכוונה כתבתי במשפט את המילה "אפילו" והוספתי מרכאות ("") על המילה "לגיטימי" כדי לסייג את האמירה.
כל בר דעת יבחין בהסתייגות הכפולה הזו.
מי שרוצה להבין מכאן שיש משהו לגיטימי בהיטלר – שיבין זאת על אחריותו בלבד…
אין ממש באנלוגיה שאתה עושה בין ארה"ב-עיראק לישראל-פלסטין. נראה לי שכל עיראקי היה רוצה להשתחרר מעולו של סאדם אך עם זאת לא לשלם שום מחיר (דהיינו: לאחוז את החבל בשני קצותיו).
אבל מה לעשות ובעולמינו דיקטטורים לא נעלמים סתם כך וצריך להכותם בנשקם שלהם.
המצב אצלנו חמור בהרבה: סתם שליטה בעם אחר, אין לנו הצדקה, אין לנו מטרה וכל אלטרנטיבה טןבה מהמצב הקיים. לא כך המצב בעיראק, שם כל דבר עדיף מהמצב הקודם…
בוש נתון לחסדי הבוחר האמריקאי (שהוא אינטילגנטי לא פחות ממך) ואתה יכול להסיר דאגה מליבך, רק בגלל זה בוש לא רוצה שעיראק תהפוך לביצה וייטנאמית.
בעניין הנפט העיראקי: איזו צביעות מצידך –
סאדם שילשל לכיסו את רווחי הנפט במשך עשרות שנים (ישנת אז טוב מאוד בלילה) ולפתע עינך צרה בכיסוי חובות ופיצוי על נזקי הרודן.
ובכן, ילמדו נא העיראקים פרק קצר בהילכות דמוקרטיה, וכן, צריך שוטר ומורה שיסתובבו בעיר בזמן הקורס. אני מניח שלשיטתך יום אחרי סיום דיקטטורה יכול האדם עיראקי לצעוד בגאון לקלפי ואפילו להקים רשימה שתתמודד בבחירות…
יצא לי להכיר כמה שכירים שבאו לעבוד חמישים שנה, ואז בא המנכ"ל והודיע להם שהמפעל יבוא לירדן. גם עובדי חברת החשמל עובדים. זה לא תענוג לעלות על עמוד חשמל בגשם שוטף באמצע הלילה, גם אם יש לך חשמל חינם. הם לא שרי אריסון שקיבלה בירושה נכס שאלפי עובדים, מאלה שביבי אוהב לרדת עליהם, בנו במו ידיהם במשך עשרות שנים, והמדינה מכרה אותו לאבא שלה בחצי חינם.
אני לא יודע איך קוראים לקופאית שהזכרת. אני, שיש ימים שאני עובד 14 שעות ביום, מוכן לשלם יותר על חשמל כדי שמאות משפחות יוכלו לחיות בכבוד, ויהיה להם מקום עבודה יחסית בטוח, כך שעל מקום עבודתי יהיו פחות מתחרים. אני קודם כל עובד, ורק אחר כך צרכן.
וגם מעוד סיבה: חשמל זול זה יותר צריכה. יותר צריכה זה יותר זיהום אוויר. במקומות רבים בעולם נאבקים דווקא כדי לייקר מוצרים שגורמים לזיהום.
אני גם מוכן לשלם יותר על תעריפי נמל. גם כי אני לא נזקק לשירותי נמל, וגם כדי שבעיר כמו אשדוד יוכלו מאות אנשים ממשפחות מעוטות יכולת, שמסיבות ידועות יתקשו להתקבל לאוניברסיטה, לעבוד במקום בטוח, עם תנאים סוציאליים סבירים ואפשרות קידום.
וזה לא רק חשמל ונמלים. זה עוד הרבה מקומות עבודה גדולים שמהווים אחוז ניכר מהאוכלוסייה. זה מעמד הביניים שרוממות כל הליברלים בגרונו. אלה האנשים שכשהם מוציאים פחות, הרבה עסקים קורסים ויש מיתון. כי המציאות היא שהמגזר הפרטי נשען על המגזר הציבורי, ולא להפך. כמה בני משפחתי היו בעלי עסקים משפחתיים ועבדו כמו חמורים, אבל הצליחו לשרוד הודות לכך שרבים מלקוחותיהם היו חברות ממשלתיות ויחידות במשרדים ממשלתיים, בתקופה שלא דיברו עוד על הפרטה והם לא טרחו תמיד לחפש סחורה זולה יותר בחו"ל.
העיר אשדוד כולה (וזו רק דוגמה), על כל העסקים הפרטיים הפועלים בא, מתקיימת בזכות נמל אשדוד וועד העובדים החזק שלו.
החדשות של היום מעיראק מעידות על מספר דברים מהותיים.
ראשית מי שטוען כי הכיבוש האמריקאי מעודד מגמות דמוקרטיות חי בעולם דמיוני. כוחות הכיבוש רצחו לפחות עשרים מפגינים. דמוקרטיה אמורה לאפשר הפגנות, אולם לא זה המצב בעיראק וגם כזכור לא בישראל כפי שרצח 13 מפגינים ערבים באוקטובר 2000 מעידות. בעיראק יש משטר כיבוש ודיכוי שנועד לאפשר שוד, בישראל יש משטר שניתן לכנותו לכל היותר אתנוקרטיה. דבר זה גם הוכח מנאומו האחרון של ביבי הגזען שהודיע כי ילודת הילדים הערבים מעמידה בסכנה את אופיה היהודי של המדינה. מכאן ועד טרנספר הדרך לא ארוכה.
שנית, כי תפיסתו של צאדם היא יותר מכל דבר אחר גימיק בחירות שיכול לעבוד על אנשים חסרי הבנה פוליטית אך לתקופה מוגבלת בלבד.
שלישית כי מי שהאמין כי עם לכידת צאדם חוסין תעלם ההתנגדות של העם העיראקי לשלילת חירותו ולניצולו פשוט שוטה פוליטי. ההתנגדות היא התנגדות המונית.
רביעית כי שיטת המאבק הנוכחית בהנהגת קנאי הדת המוסלמים לא רק שאינה יכולה לנצח את מכונת המלחמה האמריקאית אלא כי מספר הנפגעים העיראקים החפים מכל פשע עולה ועולה ובסופו של דבר יביא רק להתנגדות מוצדקת לשיטות אלו המדרדרות לשיטות טרור.
חמישית כי יש צורך בהנהגה של מעמד הפועלים אם המאבק יינצח ולרוע המזל המפלגה הקומוניסטית העיראקית במקום להיאבק על הנהגת ההמונים נכנסה לממשלת בובות אמריקאית והפקירה את המאבק לכוהני הדת.
שישית כל מי שחושב שבמהותו של עניין התמיכה בהסכם ג’נבה שונה מהתנהגות המפלגה הקומוניסטית בעיראק מוטב שיחשוב פעם נוספת
השתגעתם ? יצאתם מדעתכם ? מי אמר לכם ש"אלכס מסיס מצנזר" ? – להד"ם. ההשמצות,הקללות,העלבונות לא ישנו את שיקולי המערכת הנאמנים למצעה המפורט ב"מי אנחנו" בדף הבית. אף אחד לא יכתיב למערכת את תוכן המאמרים,גם לא את הפרמטרים לפיה היא מסירה תגובות שאינן מגיבות למאמר אלא,פותחות בנושא חדש. המערכת גם לא תתיר ליחידים או לקבוצות להשתלט על האתר וסדר יומה.האיומים המוסווים והגלויים המופנים לעורכים או למערכה כולה –
יטבעו במים העכורים של כותביהם שלא ינתן להם לנחות ולכבוש את הגדה השמאלית.
קודם כל, איש לא טען שמסיס מצנזר, נטען שהוא מתנפל בהיסטריה על כל מי שחושב אחרת ממנו ושזו לא התנהגות רואיה לחבר מערכת.
שנית, די כבר עם התגובה הילדותית הזו של "זה שייך לנו, איש לא יכתיב לנו", כל ילד בכיתה א יודע שכשהוא מביא כדור מהבית ומשחק כדרוגל עם החברים שלו, הוא לא יכול להכתיב את תוצאת המשחק בטענה שזה הכדור שלו… לא מדובר כאן בסוגיה של בעלות על רכוש משום שהמגיבים אינם האקרים הפורצים לאתר באישון לילה. מדובר בויכוח על התאיקה של המערכת או של חלק מחבריה. אביא דוגמא כדי להסביר זאת :
אם יש בבעלותו של מישהו מכונית, איש לא יכול להכתיב לו את מי להסיע בה ואת מי לא, אבל אם הוא מסיע אנשים באופו מוצהר כשירות לציבור, אז בהחלט לגיטימי וראוי לבדוק את מי הוא מסיע ואת מי הוא משאיר, עם איזה נוסעים הוא נוהג בנימוס ועם אילו בגסות, וכיו"ב. יתרה מזו, אם אותו אדם יסיע אותי במכוניתו במסגרת השירות לציבור ואני אתלונן בפניו שהוא נוהג בי בגסות או לא מוריד אותי במקום שאליו הייתי צריך להגיע, זו לא התשתלטות על מכוניתו אלא ביקורת לגיטימית על התנהלות השירות לציבור שלו.
שלישית-שוורץ משתלחת שוב בעורכי "הגדה השמאלית" – ב"תגובה" שאין לה כל קשר לתפיסתו של הדיקטאטור העיראקי,נושא המאמר. הם מצדדים ב"דיקטאטורה של הפרולסטריון" ובעצמם דורשים מ"הבורגנים" (כך הם מכנים אותנו) דמוקרטיה, שתאפשר להם להטיף לדיקטאטורה..
"הגדה השמאלית" איננה רכבת או אוטובוס,גם לא
"מונית שירות" למי שרוצה להשתלט עליה בסדר היום ובתכנים שלו.
אלכס מסיס
מסיס ממשיך במלאכת ההשמצות שלו. אין שום קשר ביני לבין יוסי שוורץ (הדמון המפלצתי בסיוטי הלילה של אלכס מסיס), אני כותב את דעתי שלי ותו לא. נאלצתי לחרוג מתחום העיסוק של המאמר כדי להגיב על ההשמצות של מסיס, אחרת לא הייתי עושה זאת.
יש משהו מאד נלעג באנשים המניחים שכל מי שאינו מסכים איתם שייך לאותה קבוצת אנשים קטנה, כאילו כל שאר האנושות כבר הסכימה איתם…
הבהרה: בתגובתי הקודמת רק רציתי להצביע על הרתמותה של התקשורת הכלל עולמית לטובת ארה"ב לא אמרתי חלילה כי התופעה חיובית.
יורם בר חיים מתלונן על שיוכו לשוורץ -השיוך הוא בשיטה,המשותפת לו ולשוורץ ול2-3 מגיבים נוספים מימין ו"שמאל" המנסים לנכס לעצמם את "הגדה השמאלית". ראו הרצאתו המלומדת של יוסי שוורץ, מי שממטיר עלינו מאות אלפי מילים לעייםה ואינו מניח לנו,גם כשסוטרים על לחיו האחת )מסירים אין סוף את מאמריו הממוחזרים בכסות "תגובות") הוא מושיט את הלחי השנייה וממשיך בנסיונותיו הבלתי פוסקים לנחות על הגדה השמאלית.אורח בלתי רצוי מתנהג כבעל הבית. לכל אלה,מימין ו"שמאל" – אוייב משותף: חבר המערכת אלכס מסיס, שאינו ממונה על ביקורת התגובות ואין לו כל קשר(!) לאישורן או הסרתן.מסע ההשמצות והחרפות נגד אלכס מסיס, מעיד על התוקפים,בריוני-הקלדת, המגורשים מהגדה והם חוזרים אליה בחוצפה חסרת מעצורים,דרך הפרצה שבתוכנה.
אינדיאנים אינם בקיאים במסורת היהודית: עכשיו אנו חוגגים את החנוכה- בפסח,יבוא תורו
של מי שאינן יודע לשאול. המתן עם "שאלותיך" ששאתה "שןאל" מתחת לכל מאמר עד לפסח.
חבל שמי שמתיימר להיות אינטלקטואל לא יודע לכתוב עברית. מה זה בדיוק המילה "אינו" בהווה, ולאחריה מילים בזמן עתיד? האדם נראה לי משהו לא בסדר…(אינו ייטיב)