בנתניה אפשר לזהות כ-10 אתרי פיגועים לאורך 400 מטר של כביש המוביל מאזור הקניון אל הים. איך מזהים? "לפי שלט החנות", מסביר לי איל הצלם, מורה הדרך שלי. "חנות שהשלט מעליה חדש – שם היה פיגוע. בדוק ומנוסה". אחד הפיגועים הראשונים היה ב-18 במאי 2001. אדם לבוש מעיל (באביב!) עורר את חשדם של עוברים ושבים. [ קראו עוד ]
פברואר, 2004
מאה שנות ציונות: הגנה אדוקה לעומת זלזול פוסט-ציוני (3)
המונח פוסט-ציונות כמו אנטי-ציונות או א-ציונות אינו מקובל בתרבות הפוליטית בישראל. הציונות בה’ הידיעה היא עדיין המנטרה השולטת בשיח הפוליטי בארץ, או ליתר דיוק זו האידיאולוגיה הכמעט רשמית של המדינה. הציונות נתפסת כמלה נרדפת לפטריוטיות. ריבוי המונחים שהומצאו לשם ביקורת על הציונות מעיד על חוזקה של האידיאולוגיה. כדי להבין זאת עלינו לסקור את הרקע להתפתחות [ קראו עוד ]
גוג ומגוג 1
אין טעם להתווכח עם הכרזתו הניאו-נאצית של סגן שר הביטחון זאב בוים, אודות "הפגם הגנטי" המאפיין לדבריו, את הערבים ואת המוסלמים. אנשים כאלה אינם ראויים לאזכור, גם אם זכו לתמיכתו הצפויה של מאור גולה אחר בסיעת הליכוד בכנסת, ח"כ יחיאל חזן, שהפריח השבוע בטלוויזיה את אמרת הכנף האלמותית: "קשה לחיות עם חוסר אי-הוודאות". קל מאוד [ קראו עוד ]
חרדותיה של מעצמה גרעינית מפני מועמד פרס נובל לשלום
באפריל שנה זו אמור מרדכי ואנונו להשתחרר מכלא אשקלון, וכבר רועדות אמות הסיפים. תוכנית טלוויזיה בעניין הוכתרה בשם "פצצת ואנונו", לא פחות ולא יותר. גורמים שונים מפריחים רעיונות מה עוד אפשר לעשות לאיש הזה: להחזיק אותו במעצר מנהלי ללא משפט וללא הגבלת זמן כמו שעושים לערבים; לגזור עליו מאסר בית עם שמירה צמודה; לאסור עליו [ קראו עוד ]
איך מנהלים מאבק פוליטי?
כשאני קורא חלק מן הדברים המתפרסמים כאן – במאמרים וברשימות, ובעיקר בתגובות בשם ובלא-שם – נראה לי שאחדים מהכותבים חיים בעולם הזוי. עולמם הוא עולם שבו צריך רק לומר מה צודק ומה נכון, שבו העיקר הוא רק ניסוח העמדה האידיאולוגית, כדי שהדברים כבר יתקיימו בדרך כלשהי. כאילו מה שחשוב הוא רק הצהרת המטרה ותלך לעזאזל [ קראו עוד ]
מורה ללשון עברית מובסת
שְׁלוֹשִׁים שָׁנָהאֲנִי מוֹרֶה לְלָשׁוֹן עִבְרִית קִשַּׁטְתִּי לְשׁוֹנָם שֶׁל תַּלְמִידַי וִילָדַי בְּתַפּוּחֵי זָהָב הָעוֹלִים מִפִּיּוֹתֵיהֶם תְּלוּיִיםכִּבְמַשְׂכִּיּוֹת כֶּסֶףעֵת דְּבָרָם דָּבוּר עַל אֳפָנָיו שְׁלוֹשִׁים שָׁנָהאֲנִי מוֹרֶה לְלָשׁוֹן עִבְרִיתקִשַּׁטְתִּי לְשׁוֹנָם שֶׁל תַּלְמִידַי וִילָדַי בַּהֲגִיגֵי לְשׁוֹנוֹ שֶׁל רַבִּי שְׁנֵיאוּר זַלְמָן מִלָּאדִי הַלָּשׁוֹן קֻלְמוּס הַלֵּבהַשִּׁירָה קֻלְמוּס הַנֶּפֶשׁ. שְׁלוֹשִׁים יוֹםבְּסִמְטְאוֹת שְׁכֶם וְגֶ’נִיןהֻסְּגוּ אָחוֹרכָּל קִשּׁוּטֵי לְשׁוֹנִימֵרָחוֹק נֶעֶמְדוּכָּשְׁלוּ בְּכָל קֶרֶן רְחוֹב קֻלְמוּסֵי הַלֵּבוְקֻלְמוּסֵי הַנֶּפֶשׁ [ קראו עוד ]
ישראל והמזה"ת שיאני האבטלה בעולם – בגלל ההפרטה
ישראל והמזה"ת בראש טבלת האבטלה העולמית, בעקבות תוכניות ההפרטה והפיטורים במגזר הממלכתי – כך עולה מדו"ח התעסוקה העולמי לשנת 2004 שפורסם באחרונה על ידי "ארגון העבודה הבינלאומי" (ILO), שמקום מושבו בז’נבה. ארגון העבודה בוחן מדי שנה את מגמות התעסוקה ואבטלה, ובדו"ח לשנה זו צויין שאשתקד במזה"ת וצפון אפריקה נרשמה עלייה ניכרת במספר המובטלים. או כדברי [ קראו עוד ]
סמרטוט אדום – פיצוץ של עיתוי
בעקבות פעולות הרצח והחיסול של טרור הכיבוש הישראלי בעזה לפני שבועיים, בהן נהרגו ונפצעו קרוב למאה פלסטינים, כתבתי בטורי כי אזרחי ישראל נכנסו לכוננות ספיגה. התגמול באמצעות טיל אנושי מתאבד יגיע, זה היה ברור, וכולנו היינו פקעת עצבים, כי לא ידענו היכן ומתי. אז ביום ראשון, 22 בפברואר, זה הגיע בירושלים. טרור ההתנגדות הפלסטינית התפוצץ [ קראו עוד ]
ארץ זבת חלב ודבש
לאה: סוף סוף, חיכיתי לְךָ … הייתי כל כך זקוקה לך … חבק אותי… אלוהים, כמה שאתה יפה … כל יום יפה יותר. ובמדים – הכי יפה… בנעלי הצנחנים וריח החייל… תמיד חלמתי שיהיה לי בן כמוך … כל כך גבוה וחזק ויפה … שחרחר ויפה. אתה דומה לאבא שלי, סבא שלך. הוא כל כך [ קראו עוד ]
הדוב המרקד
פעם זה היה אחד ממופעי הרחוב הכי פופולריים: אדם מרקיד דוב, להנאת העוברים ושבים, הזורקים מטבעות לקופסתו. הדוב גדול ומפחיד, אך תנועותיו המגושמות מעוררות גלי צחוק. הדוב הרבה יותר חזק מאדונו, המחזיק אותו בשרשרת, אבל הוא נכנע לו לחלוטין. ממש מפליא.הסמל הלאומי של ארצות הברית אינו דוב, אלא עיט. הדוב הוא כידוע, סמלה של רוסיה [ קראו עוד ]
תומרקין ופרס ישראל
במדור גלריה בעיתון "הארץ" טענה מבקרת האמנות סמדר שפי, שיגאל תומרקין היה אמנם ראוי לפרס לפני 30 או 40 שנה, אבל משלא זכה בו אז, ומאחר שלא הפגין חידושים בעבודותיו – אין הוא ראוי לפרס עכשיו.דברים אלה נשמעים מוזרים, לפחות מפיה של מבקרת אמנות בעיתון כ"הארץ". שכן רוב גדולי האמנות, בכל השטחים ובכל הדורות ובכל [ קראו עוד ]



