התנהלות השב"כ בעניינה של טלי פחימה היא לא סתם שערורייתית – זו תזכורת חשובה למה קורה כאשר מנגנוני ביטחון מחזיקים בידיהם כוח בלתי מוגבל, והופכים את בית-המשפט, את העיתונות ואת הציבור כולו לבני-ערובה. במקום שבו נציגי הציבור מייצגים את עצמם ואת החברים שלהם, ומשאירים את הבמה למנגנוני ביטחון ולאינטרסים כלכליים ופוליטיים של אחדים, אולי הגיע [ קראו עוד ]
ספורטאי ישראלי זכה בפעם הראשונה במדליית זהב באולימפיאדה. מה אומרת התקינות הפוליטית השמאלית? האם מותר לנו לשמוח בעקבות זכייתו של גל פרידמן במדליית זהב באולימפיאדת אתונה? שאלה לא פשוטה. מצד אחד אנו עדים בכל מדינה לשמחת המונים טבעית כאשר בן ארצם זוכה במדליית זהב. זו שמחה שחורגת ממחלוקות פוליטיות. אנשים מתעטפים בדגל הלאום ועושים הקפות [ קראו עוד ]
אָפַּרְטְהַיְד,מִלָּה בְּאַפְרִיקַנְס[אוֹ בּוּרִית]בְּמַשְׁמָעָהּ‘בְּנִפְרָד’אֲבָל נִשְׁמַעַת כְּמוֹ אַפָּרְטְהַיְט. מָה הַהֶבְדֵּל בֵּין אַפָּרְטְהַיְט לְיוּדֶן-רַיְן?תֹּאמְרוּ – זוֹ הַפְרָדָהזוֹ הַשְׁמָדָהאֹמַר – שִׂנְאָה מְטַשְׁטֶשֶׁת הֶבְדֵּלִיםתֹּאמְרוּ – אַפְרִיקַנְס וְגֶרְמָנִית שָׂפוֹת אֲחָיוֹתאֹמַר – חוֹמַת קַלְקִילְיָה, וְחִירְבֶּת גַ’בַּארַה וְאַבּוּ דִיס – אַפָּרְטְהַיְט,יוּדֶנרַיְן, אוֹטְרַנְסְפֶר?
בשבועות האחרונים דנה הממשלה במדיניות התקציבית לשנה הבאה. באמצע אוגוסט מאושרת מסגרת התקציב והיא מועברת למשרד האוצר כדי שיכין את הפרטים ויעביר אותם לאחר החופשות והחגים לאישור הכנסת. למעשה, ההצגה שתתחולל אז בכנסת היא פורמלית בעיקרה. הפרטים הגדולים נסגרים כעת בממשלה, ובדצמבר עורכת הכנסת רק את השינויים המינוריים.מעיון בהצעות שמגישה הממשלה עולה כי שר האוצר [ קראו עוד ]
במהלך שנות ה-80 הביעו אנשים רבים פליאה לנוכח השילוב שערכו ממשלתה של תאצ’ר באנגליה וממשלו של רייגן בארה"ב בין רטוריקה ליברלית-אינדיבידואליסטית (המדגישה את ערכו של הפרט ואת חירויותיו) לבין פרקטיקה אוטוריטרית (הפוגעת בפרט ובחירויותיו). שילוב זה נתפס והוצג כמין סוג של "תאונה" או סטייה מן הליברליזם האינדיבידואליסטי בשמו דיברו המשטרים הללו. למעשה, אין כאן שום [ קראו עוד ]
לכאורה היו חייו של צ’ה גווארה אוסף של מעברים חדים: מסטודנט א-פוליטי לרופא ומהפכן, ממנהיג גרילה לנגיד בנק מרכזי ושר בממשלה, ומשם בחזרה אל הגרילה. היו אלה חיים קצרים וסוערים של דמות שהפכה סמל לדור שלם. בסוף שנות ה-60 ובמשך שנות ה-70 של המאה שעברה התנוססה תמונתו של צ’ה בכל הפגנת סטודנטים באירופה, על דש [ קראו עוד ]
קורא אדיב הפנה את תשומת לבי לידיעה די זניחה בעיתון, לפיה הביע אהוד ברק חרטה על כך שלא הזמין את אחי עוזי ברעם לכהן כשר בממשלתו. למחרת טילפן אלי קורא אחר, ומילמל משהו על אחי ורעייתו שהוזמנו לארוחת ערב בביתו של ברק, וקיבלו או דחו את ההזמנה. אין צורך לדווח לקוראים היותר ותיקים של הטור [ קראו עוד ]
תארו לעצמכם שהילד/ה שלכם לומד/ת בכתה אחת עם עוד יותר מ-40 ילדים, כי ביישוב שלכם לא נבנו מספיק כיתות לימוד. תארו לעצמכם שאין אזור תעשייה ביישוב בו אתם גרים, ולעסק שאתם חולמים להקים אין – לא מקום ולא סיכוי. תארו לעצמכם שזה עתה נישאתם ואינכם מוצאים קורת גג כי ביישוב שלכם מעולם לא נבנו שכונות [ קראו עוד ]
האמת היא שאמור הייתי להמשיך עכשיו את הוויכוח החינוכי על דו"ח דברת; אולם, היכן ניצב לו "דברת" ואיפה עומד אני, דווקא בימים אלה? לא בתחומה של הפדגוגיה החשובה לי כל-כך אני עומד, כי אם בסולידריות, עם 4,000 הפלסטינים השובתים שביתת רעב, שביתה שרק החלה לפני 8 ימים וסופה אינו נראה לעין.כאן מגיע אלי מאמרו השבועי [ קראו עוד ]
פרסום תמונותיו של האסיר מרואן ברגותי בסוף השבוע שעבר, בכול כלי התקשורת הישראליים, כשהוא סועד את ארוחת הצהריים שלו בתאו, הוא שיא של שפלות בנורמות הציבוריות במדינה – ובכלל זה עבירה על החוק והוראותיו, על ידי גופים שאמורים להגן עליו דווקא – או לפחות לא לעבור עליו: שב"ס והעיתונות. שב"ס הוכיח הפעם שהוא אינו יותר [ קראו עוד ]
הדואר האלקטרוני העביר אלי קריאות של מספר ארגוני שמאל ישראלים, ביהם תעאיוש, חד"ש וגוש שלום, שהם מאוד מכובדים בעיני, לבוא ולהשתתף בהפגנות סולידריות מול כלא השרון וכלא מגידו עם האסירים הפלסטינים השובתים עתה רעב, בדרישה לשפר את תנאי מאסרם. אני מתנגד למדיניות השפלת האסירים הפלסטינים שנוקט שירות בתי הסוהר בהשראת שר המשטרה צחי הנגבי. דרישות [ קראו עוד ]
