נניח שחייל צה"ל יקבל פקודה לירות בילד תמים, ויסרב לבצע אותה. יש להניח שחייל כזה יזכה לתמיכה והצדקה מצד הרוב המוחץ של הציבור, בטענה הפשוטה שלפקודה כזו חובה לסרב. ונניח, מאידך גיסא, שחייל אחר יסרב ללבוש מדי צה"ל מטעמים אסתטיים – צבעם כה מכוער לדעתו, שלבישתם נוגדת עמוקות את תפיסת עולמו והיא מעשה המנוגד לצו [ קראו עוד ]
אוקטובר, 2004
אין די מים בארץ
אַתֶּםהַבּוֹנִים בְּרֹאשׁכָּל גִּבְעָה מִזְבֵּחַ,דְּעוּ, עֲשַׁן עוֹלַתְכֶםלֹא יֵרָצֶה. לֹא בִּקְּשׁוּ מִיַּדְכֶםלֹא אָדָם, לֹא שָׁמַיִםאֶת יַלְדֵיכֶם וִילָדֵינוּלַשָּׁוְא לַעֲקֹד. לְכָל עֵבֶר זוֹחֵלהֶעָשָׁן עַל הָאָרֶץוְאַתֶּם,מוֹסִיפִים עֵצִים לַמְּדוּרָה. רַק זִכְרוּאֵין דֵּי מַיִם בָּאָרֶץבָּהֶם תּוּכְלוּאֶת הַדָּם מִידֵיכֶם לִרְחֹץ,וְלֹא אֶת הָאֵשׁ לְכַבּוֹת.
הבלתי רלבנטי
הציבור הישראלי יכול לעקוב בימים אלה אחר עוד מפלה צורבת של ההסברה הממסדית. שרון ובוש כזכור החליטו שה"ראיס" אינו רלבנטי. אך כאשר חלה ערפאת, הוכיחה עוצמת החרדה אצל הפלסטינים ובקרב העולם הערבי את מעמדו הפוליטי-רוחני הבלתי מעורער. מדובר במעמד שהוא מיוחד במינו. נוכחותו או חסרונו בזירה הפוליטית משמשים נושא למספר עצום של התייעצויות קדחתניות. ומספר [ קראו עוד ]
179 מדינות באו"ם מתנגדות לחרם על קובה; ארה"ב וישראל בעד
מאת כתב "הגדה השמאלית" 179 מדינות מתנגדות לחרם שהיטלה ארה"ב על קובה ורק שתי מדינות מצדדות בהמשכו: ארה"ב וישראל – כך עולה מתוצאות ההצבעה שנערכה בין חמישי לשישי בעצרת הכללית של האו"ם בניו-יורק. בעוד שכל המדינות החברות בעצרת הכללית מתנגדות לחרם (פרט לישראל וארה"ב), רק מדינה אחת, מיקרונזיה, נמנעה בעת ההצבעה.זו הפעם ה-13 שהצעת ההחלטה [ קראו עוד ]
בדרך למלחמת אזרחים
הכל מדברים עכשיו על "המלחמה הבאה". ערוץ 2 אף מקרין סדרה על נושא זה. הכוונה אינה למלחמה במדינות ערביות, ולא באיום הגרעיני של איראן, ואף לא לעימות השותת-דם עם העם הפלסטיני. הכוונה היא למלחמת-אזרחים. עוד לפני כמה חודשים זה נשמע כקלישאה בלבד. עכשיו זה הפך פתאום לאפשרי, ועוד איך. לא סנסציה אקטואלית, לא בלון תקשורתי, [ קראו עוד ]
מתנתקים משרון
חברת הכנסת יולי תמיר ממפלגת העבודה, עם עבר של מנהיגה בתנועת שלום עכשיו, ניגשה אל ראש הממשלה אריאל שרון והודתה לו "בהתרגשות" על נאומו במליאה. כמו המלך אגריפס האדומי למחצה בירושלים, גם שרון זכה לתווית של "אחינו אתה" מהגברת תמיר. מחווה כל כך מרשימה, עד שרצח 16 פלסטינים באותו יום עצמו היה כנראה עניין זניח [ קראו עוד ]
השנה של אריק
מתוך יומנו של אריאל שרון, 1 בינואר 2006: שנה חדשה בפתח. שנת יצירה והתעצמות, שנת שלום וביטחון. שנה טובה לכולנו. לי, לדובי, לקונדוליסה ולזמביש. בסוף צדקנו. מי היה מאמין, אז בסוף 2004, שנגיע ליום הזה כל כך מחוזקים, מלוכדים. רק הבוקר קיבלתי כרטיס ברכה ממזכיר היישוב "אתרוגית", שהקמנו בגוש קטיף בדיוק לפני חצי שנה (לבדוק [ קראו עוד ]
רשמים מא-ראם (ב’)
הכיכר הראשית של א-ראם היא למעשה אי תנועה קטן בלב פקק אחד גדול. התכונה ברחוב שהוא אזור הקניות העיקרי של השכונה בת 60,000 התושבים גדולה במיוחד ערב הרמדאן. הכל צפוף וסואן וצפירות המכוניות מחרישות אזניים. ובכל זאת, יש איזו התרחשות שקטה שתופסת את עין המתבונן ממש בלב הכיכר הזעירה. שם, מתחת יריעת ברזנט קטנה, ניצב [ קראו עוד ]
סמרטוט אדום – לא כבת יענה
איש מהשמאל (המבקש באמת תיקון עולם בעולם האפשרי ולא ההזוי) לא טוען ששרון שינה את אורחותיו, שחזר בתשובה שמאלית, שהכיר בעוולות אותם גרם בכמויות בלתי נדלות והחליט לתקן במשהו את אשר עיוות וקילקל. לכולנו ברור, והדברים צוינו בטורי הקודם, כי הנסיגה מעזה ופירוק כל ההתנחלויות (אם יתרחשו) לא נובעים מפרץ הומניזם שתקף את שרון אלא [ קראו עוד ]
אין דמיון בין סרבנות לסרבנות
אין באמצעות הכלים הדמוקרטיים ביותר, כדי לקבוע את גורלו של עם אחר, שדידת אדמותיו, דיכויו ומניעת הגדרתו העצמית. גם אם מאה אחוז של אזרחי ישראל, או נציגיהם בכנסת, יחליטו בצורה הדמוקרטית ביותר כי יש להמשיך בכיבוש או לגרש את רוב או כל הפלסטינים מתוך "ארץ ישראל", זאת תהיה החלטה מנוגדת לכל הנחות היסוד של משטר [ קראו עוד ]
סוכני הסוציאליזציה החדשים
בשבוע האחרון של נובמבר יצוין בעולם ובישראל "יום ללא קניות" (השנה הוא יצוין בישראל ביום שישי, 26 בנובמבר). במשך השנים ועם חדירת והעמקת הקפיטליזם בעולם ובישראל מפרסמים ניסו לחנך אותנו לצרוך כמה שיותר, ושצריכה לשם צריכה מממשת מאווים ותשוקות. כך הפכה צרכנות לחלק אינטגרלי מחיינו – אנחנו כבר לא קונים רק לשם הצורך שבדבר (על [ קראו עוד ]



