 |
ב-12 במארס 2001, לאחר כחמש שנות היעדרות כפויה מהארץ, נחתתי בישראל. עילת הביקור היתה הרצאה שהוזמנתי לשאת יומיים לאחר מכן בפתיחת הכינוס השנתי של האגודה הישראלית להיסטוריה ופילוסופיה של המדע בירושלים. אך לביקור היתה סיבה נוספת, מבחינתי האישית אולי חשובה הרבה יותר. בקבלי את ההזמנה להרצאה ידעתי שנטלתי על עצמי מרצוני התמודדות עם אתגר שלא היה לי מושג לאן יביא אותי: חקירה פלילית-ביטחונית, תחת אזהרה, שתיערך על ידי משרד הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (המלמ"ב) ומשטרת ישראל. החקירה היתה אמורה לקבוע אם אועמד לדין בעוון חיבור ופרסום ספרי "ישראל והפצצה". ידעתי שלא אוכל להיכנס לישראל ללא החקירה הזאת, והחלטתי שהזמנתי לכינוס המכובד בירושלים היא אולי ההזדמנות הטובה ביותר לבוא לחקירה. הייתי מתוח וחרד. "חוקר הגרעין ד"ר אבנר כהן יגיע היום לישראל – וצפוי להיעצר", קבעה כותרת העיתון "מעריב" באותו יום. על פי הכתבה הייתי צפוי עם נחיתתי "להיעצר ולהיחקר על ידי המשטרה ומשרד הביטחון בחשד לפגיעה בביטחון המדינה, הכוללת פרסום ידיעה סודית ועבירת צנזורה".
לא כך קרה. לא נעצרתי בשדה התעופה, אפילו לא עוכבתי. אך בהתאם לסיכום שעורך דיני השיג עם פרקליטות המדינה ערב נחיתתי, נקבע שעלי להתייצב למחרת בבוקר לחקירה באזהרה במשרדי המלמ"ב בקריה. מעבר לסיכום נוהלי זה לא היה לי מושג מה יתרחש בימים הקרובים. לא נאמר לעורך דיני באילו עבירות ביטחוניות אני חשוד. לא ידעתי כמה זמן תימשך החקירה וכיצד תתנהל: שמא הוצאה פקודת מעצר משופט ויש כוונה לעוצרני במהלך החקירה? האם יאפשרו לי לשאת את ההרצאה שלכבודה הגעתי לארץ? האם אוכל לעזוב לאחר מכן את הארץ? לאן תתגלגל החקירה? משפט? מאסר?
בביתי בארצות הברית, תוך שארזתי את המזוודות, נמשכו ההתלבטויות: האם ההחלטה לחזור לישראל ולהתייצב לחקירה היא נכונה ואחראית, או שמא היא מעשה כסיל העלול לעלות לי ביוקר רב, אולי אפילו באיבוד חירותי האישית. קול המצפון הזכיר שאם חשוב לי להשמיע את קולי בישראל, ואם מצפוני נקי, אין לי בעצם ברירה אלא להתמודד עם החקירה. קול ההיגיון, מגובה ביודעי חוק וחברים, חזר והזכיר את הדרקוניות הבלתי נסבלת של חוק העונשין הישראלי בנושאי עבירות ביטחון. הוא חזר והזהיר אותי מעוצמתו הבלתי מרוסנת של המלמ"ב.
דבר אחד היה ברור: החקירה תהיה נקודת השיא של מאבק עקשני, אחדים יגידו אובססיבי, שניהלתי במשך קרוב לעשר שנים עם ממלכת הסוד של מדינת ישראל בעניין זכותי לחקור, לכתוב, ולפרסם את ישראל והפצצה. למאבק הזה היו משמעויות והשפעות לא מבוטלות על חיי הפרטיים והמקצועיים. באותו זמן הוא היה מרכזי בחיי. הספר הושלם ופורסם בסופו של דבר בארצות הברית מבלי שעבר צנזורה, על אפו וחמתו של המלמ"ב, אך המחיר ששילמתי היה גלות שנכפתה עלי ועננת חשדות עמומים לפגיעה בביטחון המדינה שריחפה מעלי. היה ברור לי שהחקירה הזאת היא האופן היחידי לחייב את השלטונות להכריע בענייני ולהוציאני מתחום החשדות העמומים לבהירות של החלטה – לכאן או לכאן.
* * *
רק כשהחלה החקירה במשרד המלמ"ב נאמר לי, בפעם הראשונה, מה הן בדיוק אותן עבירות ביטחוניות שהייתי חשוד בביצוען, מהי עילת החקירה. פקד מירי זינגר החלה אותה בהודיעה לי שזו חקירה תחת אזהרה ביחס לחשד שעברתי על סעיף 113 ג’ לחוק העונשין, אותו הסעיף שמכונה "ריגול חמור" בחוק העונשין תשל"ז (1977). פקד זינגר קראה באוזני באיטיות את הסעיף, מלה במלה: "מי שהשיג, אסף, הכין, רשם, או החזיק ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך דינו מאסר של שבע שנים; התכוון בכך לפגוע בביטחון המדינה, דינו מאסר חמש עשרה שנים".
עיני חשכו מחומרת סעיף החוק. פירושו של דבר, תפסתי, שברמה המשפטית-פלילית השאלה אם כך היתה האם הספר והמחקר שקדם לו מכילים "ידיעות סודיות". אך מהי בעצם "ידיעה סודית"? מה הופך פיסות מידע לסוד מדינה שפרסומו מוגדר כ"ריגול חמור"? בנקודה זאת לשון חוק העונשין מעורפלת, משום שהחוק נמנע מלהגדירה. מה בדיוק עושה סתם ידיעה ל"ידיעה סודית".
השכל הישר מזהה ידיעה סודית ככזו הקשורה איכשהו לחומר שנחשב כמסווג, ובמיוחד מסמכי מדינה הנושאים עליהם סיווג באופן שכל אדם סביר יודע כי המדובר בחומר סודי. אך על פי ההגדרה בסעיף הבא שבחוק, 113 ד’, ידיעה סודית היא "ידיעה אשר תוכנה, צורתה, או סדרי החזקתה מעידים עליה כי ביטחון המדינה מחייב לשומרה בסוד, או ידיעה הנוגעת לסוג עניינים שהממשלה… הכריזה בצו שפורסם ברשומות כי הם עניינים סודיים". באשר לרישא, רצה בראשי המחשבה כי ברור ש"ידיעה סודית" מוגדרת בחוק בצורה מעגלית: ידיעה סודית היא כזו שנראה עליה בעליל שהיא סודית. אך מה באשר לאנשים כמוני, שאינם קשורים לממלכת הסוד, כיצד הם יכולים לזהות "ידיעה סודית"? ובאשר לסיפא, שוב – כיצד אזרח כמוני, שאינו שותף סוד, מסוגל לדעת על אילו עניינים הממשלה הכריזה שהם סודות מדינה מוחלטים. המלכוד הקפקאי: סוד מדינה הוא כל מה שהממשלה מחליטה שהוא כזה, גם אם ההחלטות הללו הינן בעצמן סוד מדינה.
בעוד פקד זינגר ממשיכה בקריאת חוק העונשין, הרהרתי לעצמי על הקלות שבה ניתן ליישם חוק סתום ואפל זה להגנה על עמימות ממלכת הסוד הגרעינית. האם ממשלת ישראל באמת החליטה אי פעם שכל ידיעה הנוגעת איכשהו לענייניה הגרעיניים של ישראל נחשבת לידיעה סודית? ואם אכן יש החלטה כזאת, או דומה לה, הרי מן הדין שגם היא עצמה סודית, ולכן מי שאינו שותף סוד לה אינו יכול לדעת זאת. ועד כמה תופסת החלטה מעין זו באשר לעבר הרחוק? ומה באשר לידיעות שכל קורא עיתונים ממוצע בעולם רואה בהן עובדות זה עשרות שנים ואינו מטיל בהן ספק, אך לישראלי אסור בתכלית האיסור לומר, כלומר לקבוע מה היכולת הישראלית בתחום הגרעיני. האם גם זו נחשבת ל"ידיעה סודית"? ומה בדבר דיבורים ואזכורים בתקשורת העולמית המתייחסים לקיומו של נשק גרעיני ישראלי כעובדה היסטורית מוצקה, האם גם דיבורים אלה הם בגדר של "ידיעה סודית"?
זה כמובן אבסורד מוחלט. אך על פי הגדרתו הדרקונית של החוק, ניתן בעצם לומר שכמעט כל עמוד בספרי מכיל "ידיעה סודית", ולו רק משום הנחתו הבסיסית והראשונית של הספר על פיה ישראל היא מדינה גרעינית. ואם כך, בעצם אין מה לחקור. עצם קיומו של ספרי הוא-הוא ההוכחה לעבירת ה"ריגול חמור" שכביכול ביצעתי. האם אבסורד כזה יכול להתרחש במציאות של שנות אלפיים בישראל? לשבריר שנייה יכולתי אפילו לראות את עצמי נמק בכלא, כמו מרדכי ואנונו, לאורך שנים רבות. האם זו מציאות או הזיה? האם אפשר בישראל לנצל חוק חשוך כזה כדי להעניש חוקרים אקדמיים המתעקשים לחקור את ההיסטוריה הגרעינית של המדינה בכלים מחקריים פתוחים?
* * *
מהרגע שפקד זינגר החלה לקרוא את סעיפי החשדות נגדי ועד שנאמר לי שבשלב זה החקירה מיצתה את עצמה ואני חופשי לעזוב את הארץ, עברתי קרוב לחמישים שעות במחיצתם של חוקרַי. היתה זו כנראה החקירה הפלילית-ביטחונית היחידה מסוגה בתולדות מדינת ישראל שעסקה, רובה ככולה, בפרטי השתלשלות המחקר והכתיבה של ספר אקדמי. שעות ארוכות של חקירה התמצו בשאלות והסברים על משפטים ופסקאות ספציפיים בספר: האם המידע בהם שאוב או לא שאוב מ"ידיעות סודיות". ניסיתי לשתף פעולה עם חוקרי ככל שיכולתי, אך עמדתי בעקשנות על סייגים מסוימים הנוגעים לשמירת היושר המקצועי שלי כחוקר. לא זיהיתי בשמם את המקורות האנושיים הבודדים שלא היו מזוהים בספר. חזרתי והסברתי לחוקרי שספרי לא ניזון מחומר תיעודי מגובה במסמכים מסווגים. בהיותי מודע לרגישות הנושא, ולמצבי המיוחד, מעודי לא ביקשתי או קיבלתי מכל אדם שהוא מסמכים מסווגים. סיפקתי לחוקרי גם הסברים ארוכים כיצד הגעתי, מתוך המחקר, למסקנה או השערה היסטורית זו או אחרת שיכולה אולי להיראות לכאורה כ"ידיעה סודית".
היו בחקירה רגעים אבסורדיים שבהם מצאתי את עצמי נאלץ פעם אחר פעם להרצות לחוקרי על כך שההיסטוריה הגרעינית של ישראל הפסיקה מזמן, "בגדול", להיות עמומה, על אף מדיניות העמימות של ממשלת ישראל, ולכן לא ניתן להחיל את לשון חוק העונשין בדבר "ידיעות סודיות" על חומרי המחקר ההיסטורי הפומבי העומד לרשות החוקרים. הסברתי להם, תוך התייחסויות פרטניות לנושאים ספציפיים מהספר, שעל אף שקביעות היסטוריות מסוימות שלי אולי נראות להם כבנויות על "ידיעה סודית" זו או אחרת, הן נבנו בתהליך של אינטגרציה, שחזור והערכה היסטורית, מבלי שתהיה בידי כל "ידיעה סודית".
במישור המשפטי-פורמלי, חקירתי נסבה על מקורות ספרי ושאלת זיקתם ל"ידיעות סודיות". אבל במישור אחר חקירתי נגעה בעניין עקרוני מעין כמוהו שיהיה זה אבסורד להעמידו על לשון חוק העונשין היבש בנושא "ריגול חמור": נושא מדיניות העמימות הגרעינית כטאבו הישראלי האחרון. החקירה עסקה בזכותם של חוקרים ישראלים לחקור וללמוד את ההיסטוריה הגרעינית של מדינתם: האם מותר להתייחס לנושא ההיסטוריה הגרעינית הישראלית כמחקר היסטורי לגיטימי? מהו האיזון הנכון בין צורכי הביטחון הלאומי לבין הזכות לדעת ולחקור? עמדת המלמ"ב בשאלה זו היתה ברורה ומוחלטת: כל עוד ישראל מחזיקה במדיניות של עמימות גרעינית, ומותירה את ארכיוניה חתומים, אסור לחוקרים לחקור ולחפש בנסתר. מחקר היסטורי שכזה יפגע בעמימות, ליבתה של ממלכת הסוד, ויחבל באינטרסים לאומיים עליונים. חוקרי אקדמיה ישראלים חייבים להיות עצמם חלק מהטאבו הגרעיני שמשתקף במדיניות העמימות. ומי שלא יקבל על עצמו את הטאבו ייענש על הפרת סעיף 113 ג’ לפקודת חוק העונשין.
עמדתי הפוכה מזו של המלמ"ב. מבחינתי, מדיניות העמימות הרשמית אינה כיום יותר מפיקציה אנכרוניסטית, ובוודאי שאין בה כדי לחייב חוקרים מה מותר ואסור לחקור. העובדה שחלק ניכר מהחומר הארכיוני הישראלי עדיין חתום בפני החוקרים, אין פירושו איסור לעקוף מכשול זה על ידי גישה לארכיונים אחרים, ובמיוחד לאלה שמחוץ לישראל. מבחינתי, כאזרח וחוקר, הנושא הגרעיני לא יכול להיוותר בחזקת "מחוץ לתחום", כל עוד המחקר אינו מפר את החוק ואינו משתמש בחומרים מסווגים.
* * *
לעמדה זו יש היסטוריה. ראשית שנות השמונים היתה התקופה שרבים מבני דורי גילו מחדש את החרדות הגרעיניות של הוריהם. שורה של התפתחויות פוליטיות וחברתיות שאירעו אז – בחירתו של רונלד רייגן לנשיאות בארה"ב, התעצמות מירוץ הזיון הגרעיני, הצבת טילים לטווח בינוני באירופה, ספקולציות מדעיות לגבי תופעת ה"חורף גרעיני", ועוד – יצרו, כמעט יש מאין, גל תודעה אנטי-גרעינית במערב. הנושא הגרעיני הוצא מידיהם של המומחים במכונים המסווגים למיניהם ונעשה בן לילה לנחלת הציבור בכללותו – מדענים, רופאים, אנשי איכות הסביבה, נשים, ואזרחים אקטיוויסטים מן השורה בעלי מודעות. מבול של מידע בנושאים גרעיניים פורסם אז בעיתונות, כולל מידע שנחשב עד אז כמסווג. חלק מהמחאה שהועלתה נגע לסודיות היתר של המערך הגרעיני – סודיות שבודדה את ממלכת הסוד מהליכי ביקורת ופיקוח דמוקרטיים. עלו גם שאלות, כיצד המאגר הגרעיני הבינגושי גדל באין רואים לממדים המפלצתיים של עשרות אלפי כלי נשק גרעיניים בכל צד.
כמו רבים מבני גילי בקמפוסים באמריקה, הייתי מילדי אותה תודעה גרעינית של ראשית שנות השמונים. בוקר אחד באביב 1982, בשנתי הראשונה להוראה באוניברסיטה בארצות הברית, התקשר אלי חבר ללימודים וזרק את הרעיון שנערוך יחד אסופת מאמרים מקורית שיתנו ביטוי, ברמה הפילוסופית, לגל המחאה הגרעינית. כמעט ללא היסוס, ועל אף שהייתי שקוע אז בראשיתו של פרויקט מחקרי אחר, השבתי בחיוב. אותה שיחה היתה ראשיתו של פרויקט מחקר וכתיבה של כארבע שנים, שבמהלכו קראתי כל מה שנפל לידי על נשק גרעיני – היסטוריה, טכנולוגיה ואסטרטגיה – ומשמעויותיו הפילוסופיות. שנות העבודה על אותה האסופה (שנקראה בארצות הברית נשק גרעיני ועתיד האנושות ושיצאה ב-1987 בגרסה עברית מקוצרת בשם אנושות בצל האטום) הפכו אותי לתלמיד אובססיבי של הנושא.
אז גם נתתי את דעתי לראשונה לְמה שחוקר הדמוקרטיה האמריקאי רוברט דאהל תיאר כ"פרדוקס טרגי" בין איכויותיו של הנשק הגרעיני, ובמיוחד הדרישה לסודיות ברמה שלא היתה כמותה, לבין העקרונות והערכים של דמוקרטיה נאורה. הטיעון שהציגו דאהל ואחרים הוא פשוט אבל רב עוצמה. החלטות בנושאי נשק גרעיני הן הרות גורל; על שום תוצאותיהן כבדות המשקל, הן מחייבות הליכים מחמירים של דיון ועיון ציבורי. אולם ההחלטות הללו, וכך קרה בכל המדינות שנכנסו להרפתקה הגרעינית, דרכן שהן חומקות מהליכי הבקרה והפיקוח של התהליך הדמוקרטי. הן מתקבלות במחשכים, בסודיות. תשלובות גרעיניות נוטות לתפקד כממלכת סוד שנהנית מחסינות הסוד. הן בנויות על הצורך לשמור על סודותיהן בכל מחיר כנגד אלה שמחוץ לממלכה, ולא חשוב מי הם. לכולן יש נציבי סוד עליונים, אותם ביורוקרטים עתירי כוח ועלומי פנים האחראים על הצפנת הסוד. נאמנותם היא לסוד עצמו. השאלה הבלתי נמנעת היא, כמובן, מי ישמור על השומרים, איך אפשר לשמור על השומרים?
על אף שהתוודעתי לטיעון הזה ויישומיו השונים בהקשרים שאינם ישראליים, וזה היה עדיין זמן מה לפני פרשת ואנונו, חשבתי מיד על משמעויותיו ויישומיו בהקשר למקרה שלנו. עוד לפני כן חשתי שיש משהו מאוד מעוות באופן שאנחנו הישראלים מתייחסים – או בעצם מסרבים להתייחס – לגרעין, בטאבו שלנו ביחס לנושא כולו. עכשיו החילותי לתפוס מה בעצם עושה את המצב הגרעיני הישראלי לכל כך יחיד ומיוחד, כה פרוורטי. הבנתי שעמימותה הגרעינית של ישראל, כמדיניות לאומית וכתופעה חברתית-אנתרופולוגית, מעצימה את המתח שבין סודיות גרעינית לבין ערכי הדמוקרטיה לשיאים חדשים.
אך על אף ההיכרות עם טיעון זה, ברמה העיונית-מופשטת לא היה לי מושג כיצד איש אקדמיה, עם רקע כשלי, מסוגל לטפל ברצינות בבעיה בהקשרה הישראלי. ראשית, לא היה לי שמץ של מידע עובדתי לגבי האספקטים הקונקרטיים של הבעיה בישראל. כמרצה צעיר לפילוסופיה שזה עתה חזר לישראל לאחר שבע שנות לימודים בצפון אמריקה, וכמי שמעודו לא היה לו כל מגע אישי עם ממלכת הסוד הגרעינית בארץ, תהיתי אז כיצד, ואם בכלל, אדם שבא מחוץ לממלכת הסוד מסוגל לומר משהו משמעותי על מה שקורה בתוכה.
שנית, כמו כל ילד ישראלי טוב, לא רק שהייתי מודע לטאבו שמסביב לנושא זה אלא שחששתי להתקרב לנושא האסור. חשתי כבר אז, לפחות באופן אינסטינקטיבי, שמי שינסה להתקרב לחור השחור הזה עלול להיבלע לתוכו.
שלישית, האמנתי באותו זמן, באמונה שלמה שעמימות גרעינית היא אכן נכס ישראלי אסטרטגי ביטחוני חיוני שאין לפגוע בו. לא רק שמדיניות העמימות מספקת לישראל הרתעה ליום סגריר במחיר בינלאומי מינימלי, אלא שעמימות תוך שמירת פרופיל נמוך עדיפה, הן מבחינה מדינית והן מבחינה מוסרית, על מדיניות של הרתעה גרעינית פתוחה העלולה אף להמריץ גִרעון ערבי מהיר. מחשבותי בנושא זה היו מעוגנות בוויכוח האקדמי שהתנהל באמצע שנות השמונים בין שי פלדמן, שספרו הרתעה גרעינית ישראלית קרא לאסטרטגיה של הרתעה גרעינית גלויה, לבין יאיר עברון שצידד ביתרונותיה של מדיניות גרעין עמומה. החזקתי אז בדעות הקרובות לאלה של עברון, בהאמיני שגִרעון פומבי עלול להביא לתוצאות הרות סכנה. עדיין לא הבנתי, כמו מרבית עמיתי באקדמיה, שהמציאות עשתה את הוויכוח הזה לאנכרוניסטי ואקדמי, כמעט בלתי רלוונטי למציאות המתפתחת תחת מעטה העמימות.
לאירית,
תודה על התשובה, אכן חזרתי ופה עדיין שקט…
נראה לי שכן חשוב לנהל את הדיון הזה במקום פתוח, ותודה למי שענה לי על הלוגול.
אני מסכימה איתך שהבעיה היא הקיום של הכורים הגרעיניים שאין לאף אחד מושג מה קורה בהם. אני נוטה להאמין שזה תואם פחות או יותר את הומר סימפסון בכור שבו הוא עובד.
בענין הסיכון שכרוך בזה, בתור מי שהיתה מקורבת למטפלים במחלות הללו היו הרבה שנים שמועות שיצאו מהרופאים שיש שכיחות גבוהה יותר של מחלות ממאירות בנגב, כמו גם בין העולים מאיזורים שנפגעו באסון צ’רנוביל. מכיון שגם הרופאים הם חלק מתרבות השושו, הם לא יצאו עם שום מידע מסודר, שלא לדבר על הכור עצמו שמנסה להשתיק את זה.
על הלוגול קראתי אכן בידיעות אחרונות ממוסף שבועות ונראה לי הגיוני שאם אתה גר עם הרעל הזה באיזור באופן קבוע תשים את מבטחך בכדור עם יוד. זה מזכיר לי שקראתי לפני כשנתיים בעיתון, כשהאפיפיור היה כבר מאוד פרקינסוני, שהוא נמנע מאכילת בשר בקר בגלל מחלת הפרה המשוגעת…
באשר ל"נשק הגנטי": אין לי מושג למה קוראים בשם הזה. בתור מישהי שדווקא מבינה משהו בביולוגיה מולקולרית, אין שום אפשרות לזהות מישהו יהודי לפי גנים. יש מחלות גנטיות ששכיחות יותר ביהודים. זהו. אין שום אפשרות ליעד נשק או גורם נזק כזה או אחר ליהודים בלבד. מה נראה לך שמתכננים וירוס שתוקף גברים נימולים עם פוטנציאל עסקי ושאיפות סמויות להשתלט על העולם? נשים עם כמיהות לטנטיות להכשרת בשר?!
במקום להתעסק במדע בדיוני אפשר לקרוא ב"הארץ" של אתמול על הניסויים שהצבא עורך במפגינים בבילעין נגד הגדר, בנשק "אל הרג" לקראת ההתנתקות. אף אחד מהם לא חתם כמובן על טופס הסכמה ולמשרד הבריאות יש בהחלט יכולת לעשות משהו נגד ניסויים מסוגים רבים. לו רק בועז לב לא היה חבר מימי החר"פ של מנהל המחלקה בה עובדת גיסתו של האחות של הרופא האחראי…
צודקת אירית בדבריה (ואגב: קישור לעניין הפשעים בברקלי?) – הבעיה היא בשיטה הציונית *עצמה* (אשר הועתקה, כמובן, תו לתו מנותנת-החסות האמריקקית), בה יש להילחם ואותה יש לחסל.
עוד גבור בעיני עצמו. חקרו אותו, מבלי לעצור, על ספק פרסום מידע סודי. וואו איזה חוק דרקוני איזו ממלכת חושך של חקירות. ובענין "המתח" בין מידע גרעיני לדמוקרטיה – אם מדינה לא מסתירה את קיום אמצעים גרעינים בידיה, מדיניות השמוש באמצעים אלה ידועה ומפורסמת ברבים והדבר היחיד שמוסתר הוא איפה נמצאים אמצעים אלה והטכנולוגיה הספציפית, איזה מתח עם הדמוקרטיה זה בדיוק יוצר? יותר מכך, כל דמוקרטיה (שלא לדבר על משטרים קומוניסטים, משאת נפשם של רוב כותבי/קוראי האתר) שומרת בסוד את מדיניותה בענינים מסוימים בזמן מלחמה כי שמירת החיים חשובה יותר מהפרה זמנית ונקודתית של הדמוקרטיה ולהזכירכם – ישראל נמצאת מיום היווסדה במלחמה שלא היא הכריזה ושמנהיגי הדמוקרטיות המהוללות שמסביבה מסרבים בעקביות להכריז על הפסקתה וגם מנסים מפעם לפעם לישם לוחמה אקטיבית לחיסולה.
הלוואי שואנונו היה מקבל יחס כזה…
נו, ודבר זה מדגים בפנינו, פעם נוספת, את טבע-היהודים: "במופלא ממך – אל תחקור"… "שתוק כשהסמכות מצווה עליך"… "ציית באופן עיוור, כי דינא דמלכותא – דינא"… וכתוצאה מכך, יש לנו, מחקר אקדמי מוחנק, כמו באיטליה, או בספרד, של המאה השש-עשרה. עם האינקוויזיציה לצורך השתקת כל מי, שלא ילך בתלם ויפעה מה-מה-מה.
ככה זה, כשנותנים לקנאי-דת קסנופובים ומטורפים, דוגמת היהדות העולמית, לנהל מדינה…
לדעתי, הטיעון מעורבב ומבולבל, ולכן אינו זוכה לתמיכה או להבנה בציבור. אסטרטגיית העמימות שייכת לאופן שבו משתמשים בנשק אטומי בהקשר פוליטי וצבאי. האמת, שמעטים בקירבנו יודעים להגיב עניינית על הבעד ונגד האסטרטגיה הזו, כפי שאיננו מבינים אם כדאי להציב גדוד חי"ר על הג’אבל הזה או ההוא. לשם כך יש אנשים שעוסקים בכך וזו מומחיותם (כמו אבנר כהן). אין לזה קשר, או הקשר רופף מאד, להפרות זכויות האדם הברוטאליות שממסד האטום מבצע נגד אזרחי ישראל, תחת מעטה הסודיות. שכן, גם היתה מתקבלת אסטרטגיה של שימוש גלוי, הודאה בקיום הנשק, או מגמת פירוק הדרגתי, עדיין היה הממסד הזה חוסה תחת הסודיות ומסוגל לבצע זוועות רבות. הדוגמא הטובה לכך היא מקום מושבו החדש של כהן, ארצות הברית. שם אין "עמימות" אך מתנהל מאבק אימתני בין הממסד המנהל את הנשק הזה ובין הציבור על חשיפת שיטות המחקר והניסוי, הזיהום הסביבתי, והתוכניות המודיעיניות. ניסויים בפלוטוניום בנשים, עוברים וילדים בוצעו בברקלי, ונחשפו לאחרונה, ודברים איומים אחרים נחשפו בקשר לניסויי קרינה בחיילים, ועוד ועוד. מקרים כמו וענונו נרכשו ונלמדו בוושינגטון, ולא הומצאו בנגב. קשירת שני הנושאים האלה זה לזה זורית חול בעיני הציבור. אבנר כהן נוטל חלק ב"עמימות" הזו, וחבל שכך.
הציבור בארץ נופל קורבן לחבורה של נוכלים וגנבים שפועלים תחת ה"סוד" הזה, כפי שהיו פועלים תחת סודות אחרים צבאיים (נשק ביולוגי…כמו ההתנקשות במשעל ואולי עראפת). לאט לאט, או מהר מהר, מתברר שמתחת לספין הזה יושבים פשוט גנובעס שפוגעים באזרחי ישראל החפים מפשע ומוכרים את המידע והתוצאות לכל המרבה במחיר. ניראה שהישועה לא תבוא מאבנר כהן, או עוזי אבן או כל אלה שניזונים גם ממידע מתוך המערכת, ועיסוקם בויכוחי כוח ואסטרטגיה בתוך החונטה השלטת.
יישאר או יבוטל האטום, או כל דבר אחר, זה לא קשור לא מכשיר ולא משנה את העובדה שאין פיקוח על החלאות שעושים שם כבתוך שלהם.
קודם כל אינני מבין כלל מה פירוש "מדיניות העמימות הגרעינית של ישראל? אם הכוונה היא לפצצות האטום המיוצרות בדימונה – מדוע לא אומרים בפשטות? בדימונה מייצרים פצצות נוראות אשר עלולות מאוד להפוך את כולנו לאבק.
איך ולמה החלה ישראל לייצר את פצצות המוות? בשנות החמישים היה על בן גוריון לקבל החלטה: האם להושיט יד לשלום לעולם הערבי שבקרבו הוקמה מדינתנו או להזדיין מעל לראש ולנהל מדיניות כוחנית ותוקפנית במטרה לקיים את הישגי מלחמת 1948 בשטחים ובטוהר אתני. הפצצה, שהתפרסמה באוד באותם הימים ואף נוסתה בהצלחה מרשימה בהירושימה (ליתר בטחון השתמשו בה בשנית כעבור מספר ימים בנגסקי, איזה אמריקאים נבונים), הקלה על ב"ג את ההחלטה. הוא בחר באופציה הכוחנית ותמכה בפצצות מתוצרת ביתית, ואם נמשיך בדרכו ובדרכו של שימון מטופחו – יבוא היום שבו תנוסה בהצלחה עצומה גם פצצתנו היודוצינית.
לרמי,
לצורך פירוש מדיניות העמימות הגרעינית של מדינת ישראל אני מציעה לך להסתכל איך ילד בן שנתיים מתחבא תוך כדי משחק: הוא עוצם את העיניים ומשוכנע שאף אחד לא רואה אותו.
לאירית,
ברוכה הנמצאת… אם הבנתי את מה שכתבת, אז לדעתך כהן הוא חלק מהממסד הבטחוני או ניזון מהמידע שלו. זה לא עומד בסתירה למה שהוא מספר? והחקירה?
אני מודה שיש לי איזו תחושת כבוד די אוטומטית לפעמים מול אנשים שנותנים פה ושם בעיטות לפרות קדושות. בתור תושבת הנגב לשעבר, נראה לי שיש לתושבים שם הרבה סיבות לדאגה (אגב, זה נכון שהם לוקחים כדורים בהוראת מישהו מלמעלה נגד איזה משהו שקשור לכור בכרכור?). האם לא עדיף שיהיה כמה שיותר מידע פתוח בענין?
נו חזרת לברלין והתחילו מהומות שם…
אחד אחד לעניין אבנר כהן. קודם כל, כן, ברור שהוא ניזון מהממסד הזה. כל הספרים האלה מחייבים יחסים מאד טובים עם המייסדים ועם עובדים שמוכנים להתראיין ולהעביר מידע. האוניברסיטה בה הוא נמצא, אם זה באמת מרילנד סטייט היא מעוז הממסד הישראלי, נשלחים לשם הרבה מאד "שושלעכ" ישראלים, והיא מקיימת יחסים מצויינים עם הצבא הישראלי וכולי. זה לא בדיוק האוניברסיטה החופשית של ברלין וגם לא ה ניו סקול בניו יורק. בקיצור, בוא לא נתחיל להיות תמימים לעת זקנה יקירתי. יכול להיות שהוא דרך לאיזה בכיר על יבלת אגו, או ציטט אותו לא נכון, וקיבל סטירה קלה על היד. מלמ"ב והועדה לאנרגיה אטומית לא מסתפקים בזה כלפי סיכון אמיתי לחשאיות שלהם. האחרונים מוצאים עצמם בתוך תשתית בטון של גורד שחקים ונחשבים נעדרים או לוקים לפתע במחלת נפש.
לגופו של עניין, ציינתי שהביקורת שלו מבולבלת מתודולוגית. הוא מנסה לגייס את כוחות השמאל/זכויות אדם לתקוף את העמימות, בעוד שהנקודה המרכזית שלנו צריכה להיות הגנה על זכויות אדם בפני המערכות האלה, נו מטר ווט. כלומר, גם אם יקבלו את עמדתו ולא תהיה יותר עמימות ונכריז על כור פעיל ונשק חי. הרי אם ישראל לא תירצה פיקוח על זכויות האדם, ניסויים בבני אדם, זיהום סביבתי, סרטן של עובדים – לא יהיה כזה, ואם הפיקוח היחידי יהיה של אבנר כוהן ואוניברסיטת מרילנד סטייט, אז הרבה לא ישתנה. מה שעשוי להשתנות עכשיו הוא שהממשל האמריקאי יסיר את ההגנה מפני המלמביסטה הזו, מטעמים שונים, ואז הם יעופו עם כל הסודות המלוכלכים שלהם. אבנר כהן במקרה כזה יהנה מהגל של שינוי בעמדות האמריקאיות. אבל חשוב תמיד לזכור שהאלופים בביזוי זכויות האדם בתחום האטום זה ארצות הברית, ולכן הביקורת שלהם היא בערבון מוגבל מאד. יפה יעשה אבנר כהן כאזרח אמריקאי שיתקוף את הועדה לאנרגיה אטומית שם, על המעשים האיומים שהיא עושה באזרחים. היא המודל שממנו שואבת המלמביסטה את השראתה וקינאתה. כל הצלחה בפיקוח על ארצות הברית תקרין מיידית על המצב פה.
כן, הדימונאים לוקחים כדור נגד משהו. תשאלי את ג’קי אדרי הוא ישמח לעדכן בטוח. הוא טוען שזה לא מזיק ואין לו בעיה עם זה. אבל הוא גם מספר שחצי מהמשפחה שלו מסורטנים או שכנים, לא זוכרת. החלפתי איתו פעם כמה אימיילים בעניין דימונה-גייט. אין להם כוח שם בעיר להתמודד עם הבעיות האלה. אבל עוד מעט יקימו את הכלא המופרט בבאר שבע וכניראה שרוב הניסויים בעיקור באמצעות רטנגן יעברו לשם, אז יהיה שקט.
הטענה שלך כלפי היהדות העולמית הינה טענה הגובלת באנטישמיות. אינני מאלה אשר טוענים כי כל ביקורת על הציונוצ או מדינת ישראל הינה אנטישמיות אך תגובתך אשר מכלילה את היהדות כולה תוך כיד התעלמות מגורמים טובים ביהדות אשר מתנגדים לפשעיה של הציונות. זוהי הכללה פושעת ואין לקבל אותה!
הניסויים בברקלי
— קישור —
"טבע היהודים"?, "היהדות העולמית"?
אמרות אילו שכנראה נכתבו ללא מחשבה מרובה מוכיחים מי אתה ומה עומד מאחוריך.
הומנזים, פציפיזם ושאר המסכות שאתה לובש נקרעות ממך בתגובה אחת שנכתבה מהר מדי מכדי שתוכל לשים לב לעצמך.
אל תשקר לנו ואל תשקר לעצמך, זה מי שאתה וזו החשיבה שאתה ושכמןתך מייצגים.
אבנר כהן מתגורר כיום בארץ ומלמד באוניברסיטת תל אביב.
הוא לא בדיוק יקיר הממסד, כאשר המלמ"ב/הצנזור מנעו ממנו במשך שנים לפרסם את ספרו.
אבנר כהן לא נגד הפצצה אבל הוא נגד העמימות. בתור התחלה זה גם משהו.
בדימונה ובערד חילקו גלולה בשם לוגול. זה בעיקרון יוד האמור למנוע חדירה של קרינה (ברמה נמוכה מאוד) למערכת הלימפה. אמורים לקחת את זה 24 שעות לפני הגעת ענן הקרינה – ושוב מדובר ברמות קרינה של תאונה "קלה".
אנקדוטה בעניין העמימות: כאשר הכור בצ’רנוביל התפוצץ, מרבית הקרינה פגעה באזורים הסמוכים, אך נשורת הגיעה גם לאירופה. מעט מזה גם הגיע לישראל. כשהתקשורת ביקשה לפרסם את כמות הקרינה ומה סיכונה, טענו גופי הגרעין בישראל, שהם היחידים המורשים למדוד זאת, שהמידע הזה מסווג.
אם היה לך אימייל אפשר היה להמשיך ולנתח את הפוליטיקה בנושא הכור. לא בטוחה שיש בזה הרבה טעם בפומבי. כללית, ידיעות אחרונות מוביל מזה זמן מסע מאד מוגדר ומןזר נגד מלמ"ב, אבל ניראה שהמטרה היא מוגבלת. לא חיסול הכורים, לא פירוז וגם לא מהפכה גדולה, אולי בעיקר חילופי גברי, תוך שינויים מסויימים בשקיפות, והעברת חלק מהסמכויות לגורמים אינטרסנטיים. הם ייצגו את אבנר כהן ויאצה, אך לא כל כך נכנסו לעובי הקורה של וענונו ובסופו של דבר הם שיתפו פעולה עם חלק מהממסד הפנימי כולל דבורה חן וכולי. לכן, אם בוחנים את הקמפיין הזה בפקחון, כולל אבנר כהן, מבינים שזה יותר משהו פנימי, עם שיפורים מסויימים, שמטרתו בעיקר להעביר את הכוח לקבוצה אחרת בתוך מנגנוני הכוח האפלים. כך אני קוראת את זה. ואכן, לאחרונה מסתמנת העברה של סמכויות למשרד החוץ ממשהב"ט והתיזה ניראית לי יותר סבירה מקודם. בכל מקרה, צריך לשתף פעולה עם כל ניסיון להכניס קצת שפיות למערכת הזו, וכהן עדיף על אחרים המסריחים על כסאותיהם כבר עשרות שנים ומכסת"חים בלי הכרה. מצד שני, אלה לא שותפים טבעיים למאבק על דמותה של המדינה ודה-מיליטריזציה שלה. לדעתי, שוב, ההשראה העיקרית למפרי זכויות האדם והנצלנים ששורצים במערכת הזו היא המקבילה האמריקאית והם שהמציאו את השיטה.
תקרא קצת ממה ששלחתי לך, זה הכל פרסומים רשמיים, כולל של משרד האנרגיה ומחלקת ניסויים בקרינה רדיואקטיבית. אין היום מחלוקת על כך שהניסויים בוצעו באנשים, נשים בהריון, תינוקות ופגים, ללא הסכמה וללא ידיעה. הרופאים והמדענים מתרצים את זה ב"היה צריך את המידע" ועדיין אוספים את הנתונים על הנפגעים. הממשלה האמריקאית פחות או יותר נתנה חסינות מפני תביעות נזיקין למבצעים.
משום מה את הדברים האלה לא מפרסמים בישראל, ויש לכך הרבה סיבות, ביניהן, הממשלה פה רק חסר לה שהישראלים יתעוררו וישאלו מה קורה כאן. ברור לך שאם זה היה שם זה קרה וקורה פה, אולי יותר אפילו, מבחינה סטטיסטית.
לפחות בארצות הברית בסופו של דבר מפרסמים הכל, פה…היהודים אוהבים ללכת כצאן לטבח וגם לא לשאול שאלות. זה הרגל.
אתה מוזמן לפנות בשאלות, מאחר שחקרתי את הנושא לאורכו ולרוחבו, אשמח לחלק את הממצאים.
האתר הרשמי של מחלקת האנרגיה, בנושא הניסויים ניקרא "מפת הדרכים" (אהמממ)
— קישור —
סיפור החשיפה של ניסוי הפלוטוניום בברקלי
— קישור —
עוד על הניסויים בפלוטוניום, פירוט מזעזע
— קישור —
ועוד
— קישור —
ועוד
— קישור —
בזמנו היו שמועות כאילו ישראל מנסה לפתח במכון הביולוגי בנס ציונה נשק "גנטי" שיידע לפגוע במי שאינו יהודי. היו אלה שמועות, שדיברו על כוונות. כמה שזה נשמע דמיוני, מישהו עוד זוכר את השמועות האלה או מישהו יודע איפה אפשר למצוא על כך מידע נוסף?
זה לא היו שמועות. היועצת המשפטית של משרד הבריאות, נידמה לי מרים היבנר, העירה בנושא והזהירה שזה עלול לפגוע בבטחון ישראל, אם בעצם ישתמשו בתוצאות הפוך (לפגוע רק ביהודים). אין לי מושג איפה אפשר לחפש, אין לי גם ספק שזה קורה. שים לב שבוע שעבר לתלונה שחטפה חוקרת גנטית בכירה ממנכ"ל משרד הבריאות בועז לב על עריכת ניסויים גנטיים מפוקפקים מאד בקטינים ערבים בגליל. היא עקפה את ההוראות וניסתה לבצע ניסויים באמצעות לחץ שהפעיל בית הספר על הקטינים והוריהם. אני משערת שבועז לב יודע מה הוא עושה. לדעתי משרד הבריאות לא אוהב את זה, אבל אין להם יותר מדי שיניים כידוע נגד הממסדים המופרעים האלה. גם חברות התרופות מאד מעוניינות במחקרים האלה, כך שהכסף זורם מכמה כיוונים מדאיגים. ופיקוח ? אין. שים לב גם למבקר המדינה שכתב על הרופא מצפת שערך ניסויים גנטיים בתינוקות נגד החוק. אף אחד לא עשה כלום. יש המון מידע על זה בארצות הברית, ולאחרונה התפרסם מחקר מאד שנוי במחלוקת על ה"נטיות הגנטיות" של יהודים אשכנזים, שהם מאד חכמים אבל דפוקים. הארץ פרסם את התוצאות ואת הויכוח שהתעורר בארצות הברית על המחקר הזה. מומלץ לערוך גוגל באנגלית על
human experimentation genetic weapons
או
racial weapons medication israel jews
יש אתרים המתמחים בזה. כדאי גם לבדוק מה עושה משרד ההגנה האמריקאי בנושא
דרך האתר של DARPA
מאיפה לקחת את כל הסיפורים על ניסויים בפלוטוניום בנשים, עוברים וילדים שבוצעו בברקלי ונחשפו לאחרונה ועל דברים איומים אחרים שנחשפו בקשר לניסויי קרינה בחיילים ?
יש לך ראיות לכך ? אם כן שתפי אותנו במקורות המידע שלך !!!
הכנסתי לינק למעלה, תתחיל משם. אבל אתה יכול לשוטט בגוגל תחת
declassification
אם יש לך סבלנות תגלה שם דברים שישנו אותך לתמיד. אתה יכול גם
atomic energy, experimentation human
תסתכל גם באתר של ברקלי
או של מחלקת האנרגיה האמריקאית.
הדברים גלויים, ונדונו בהרחבה שם, כולל התבטאויות של החוקרים והרופאים בסגנון מנגלה.
יש מאמר מערכת יפה מאותה תקופה, אולי בניו יורק
טיימס , אני לא זוכרת של מי, שנקרא "יותר משמץ בוכנוואלד" (תרגום חופשי) על הנושא כולו. קלינטון יזם את המהלך של החשיפה, וזה אחד הדברים שהעולם חייב לו תודה עליהם. יש כל כך הרבה מסמכים שהמחקר טרם הסתיים בדבר המספרים המדויקים של הקורבנות.
לוגול מכיל אשלגן יודיד (Potassium Iodide) KI – המשמש להצפת בלוטת התריס ביוד. בעת אירוע גרעיני כמו תקלה בכור, הדבר עלול להיות מלווה בשחרור גזים רדיואקטיביים לאוויר, בהם איזוטופים של יוד רדיואקטיבי (בעיקר 131I). היוד נוטה להתרכז באופן טבעי בבלוטת התריס. בעקבות נשימה או בליעה של יוד רדיואקטיבי, תצטבר כמות גדולה ממנו בבלוטת התריס. כתוצאה מכך תחשף הבלוטה למנת קרינה העלולה לפגוע בתפקודה ולגרום להתפתחות סרטן בלוטת התריס. תפקיד היוד שבכדור הלוגול הוא להרוות את בלוטת התריס ביוד (יציב) ובכך לחסום קליטה והצטברות של יוד רדיואקטיבי שחדר לגוף.
נו, מה ההפתעה הגדולה?
כל רופא, כבר מראשית לימודי הביולוגיה בתיכון, לומד ש"ניסויים בבעלי-חיים בלתי-אנושיים = זו הדרך!!", כי הם "שווים פחות", *יענו*, מבני-אדם = "נייזר הבריאוה". אז – אם בבעלי-חיים בלתי-אנושיים *כן*, מדוע ולמה בשחורים, בערבים, ביהודים "מזרחיים" או באסייתים *לא*???
כל רופא הוא, בעצם, מנגלה קטן… אלא-אם-כן, כמובן, גם עליכן מקובלת ההנחה, שייעוד הפרה הוא להמבורגרים, ייעוד הכבש – לקבב וייעוד האווז – לכבד השומני במסעדה… אין, לא יעזור – כל מי, שמתחיל בזה – ימשיך הלאה. האתיקה האנושית הבסיסית, המוסריות, המצפון – כל אלה מתאדים, והופכים לאין, כאשר מלמדים, בני-נוער, או עלמות ועלמים, ש"לרצוח קופים / חתולים / חולדות זה בסדר, בעצם"… כי – היום, זה "שימפנזה למען האדם" ומחר – "ערבי למען יהודי"…
מאבק אחד!!
אוה, ועוד הערה – באשר ל"חברים"…
לפני חצי-שעה שמעתי, ש"אלוף יעקב עמידרור, נחלץ להגנתו, של איציק מרדכי, באשר לשלילת-דרגותיו"…
נו, ככה זה – היו יחד בתעלה, יו נואו. אז מה אם הוא אנס. אז מה, אם חיי מספר בלתי-ידוע, של נערות צעירות, נהרסו בגללו. הוא, הלא, נתן להן את כל-כולו…
וכל-כולו *כזה* קטן.
טוב, בלי ציניות, משרד הבריאות האמריקאי יוצא עכשיו עם תרופות המיועדות לאפרו=אמריקאים בלבד, כך שכניראה את לא מעודכנת עד הסוף. גם המחקר לגבי יהודים נעשה ופורסם בכתב עת יוקרתי שם. אני האחרונה שמבינה בביולוגיה, אבל פרוייקט הגנום מושווה היום לפרוייקט מנהנטן מבחינת יוקרתו והפוטנציאלים שלו. אני גם צחקתי שיש "גן הרפתקנות", מסתבר שיש, או שזה דמיון של מדענים. בכל אופן זה מה שנכתב על ידי פרופסורים שאחראים לפרוייקט הזה. (היה דיון מעניין בועדת הכנסת, בראשות שטייניץ שחטף קריזה על ראש פרוייקט הגנום ממכון וייצמן וסילק אותו מהכנסת, בטענה שהוא שחצן ומסוכן מבחינה אתית…שווה לקרוא את הפרוטוקול, נמצא באתר הכנסת משנת אלפיים או משהו כזה) אבל גם הניסיון לפתח נשק ותרופות מבוססות גזע, מחריד אותי. וצריך להחריד כל אחד.
הלוגול עשוי להשפיע על בלוטת התריס של משתמשים בנגב, מה שפותח פתח להרבה השערות מעניינות על הסיבה לחלוקתו. ירידה בתירואיד מובילה ללתרגיות, דכאון, וכל מיני תכונות המיוחסות ממילא לחברה שם. עודף תירואיד עושה הפוך. מכל מקום, אולי זו הסיבה.
הניסויים בבילעין, כתבתי על זה. הנשק אל הרג הזה הוא תועבה גדולה. מסתבר גם שיש אמנה שישראל חתומה עליה ואוסרת שימוש בנשק כימי לפיזור הפגנות מבלי שהוא דווח ונרשם וכולי. נו מילא, עוד אמנה.
אני באמת לא יודעת אם ליהודים יש פרופיל גנטי או נטיות אחרות, זה מחקר שמנגלה לא הספיק לסיים, ואחרים מנסים ללכת בעקבותיו.
היו שמועות שישראל מפתחת נשק תואם גזע עם דרום אפריקה של טרום מנדלה. לא דובר אז על זיהוי ודאי של יהודים. דובר על שכיחות גבוהה שמופיעה אצל יהודים (או אצל לא יהודים) כמו כל מיני אנזימים / חלבונים / מולקולות DNA – ודרך זה לפתח חומר שמשפיע רק על בעלי שכיחות גבוהה / נמוכה לפי העניין. אין לי מושג בביולוגיה, אבל אלה היו השמועות.
לאירית,
אני עדיין מרשה לעצמי להישאר ספקנית בענין התרופות לאפרו-אמריקנים למשל. אנסה לברר קצת מידע בענין. בכל מקרה, עוד לא נמצא גן שייחודי רק לאוכלוסיה מסויימת ורק לה. אפשר לבדוק קירבה גנטית בין בני אדם, ויש מאפיינים גנטיים לאוכלוסיות מבודדות. היהודים, הם בכל מקרה לא אוכלוסיה מבודדת והומוגנית ולכן יש מחלות שכיחות יותר באשכנזים וכאלו שיותר ביהודי המזרח התיכון.
כדי להבין משהו על ענין הגנום (טוב, אני גם רואה שם הרבה סכנות אתיות ופחות מתרגשת מהפוטנציאל המדעי, בעיקר מכיון שעושים את זה כי יש שם יוקרה וכסף שזורם באותם מעגלים כל הזמן):
שווה לקרוא את הספר של סיימון מאואר שנקרא "הגמד של מנדל" ולהבין דרך רומן טוב שאין דבר כזה כמו "גן הרפתקנות" או "גן לאלימות" או לשאר ירקות. אלו שמות שמוכרים טוב לעיתון פופולרי שם של חלבון שאף אחד לא יכול להבין מה הוא עושה חוץ מעובדי המעבדה שעובדים עליו.
וחוץ מזה, הבנתי שאת הלוגול אמורים לקחת רק במקרה של דליפה מכרכור, או שאני טועה והמדובר הוא בנטילה כרונית?
וכמובן הכי חשוב:
עכשיו כשאירן הודיעה שהיא ממשיכה בהעשרת האורניום, הדיון הזה חשוב יותר מתמיד. בתקשורת הישראלית כבר מטפטפים ומשפריצים ידיעות על הסכנה הגדולה מאירן ומכינים את האופציה של הפצצת המתקנים שלהם.
כדאי שיהיה איזה שהוא דיון על המחיר של האסון הזה.
התרופה BiDil אושרה ע"י הFDA לשימוש עבור חולי לב אפרו-אמריקאים.
מה לעשות, כשם שאשכנזים נוטים יותר לחלות בטי זקס וכורדים בחוסר באנזים G6PD כך לאפרו-אמריקאים נטיה לחוסר תחמוצת חנקן בכלי הדם המוביל לנטיה מוגברת ללחץ דם גבוה.
מחקר הראה שהתרופה מעלה את שרידת החולים האפרו-אמריקאים ב47% ורק ב15% עבור לבנים (כך שלחולים לבנים תרופות אחרות יעילות יותר).
קל לזעוק "גזענות" אבל מה לעשות והתאחדות הקרדיולוגים השחורים
Association of Black Cardiologists
תומכת בתרופה.
ראו — קישור —
עולה שאלה מדוע איראן צריכה כורים גרעיניים לחשמל כשברשותה עתודות נפט עצומות. זול זה בטח לא. בכל אופן, ברור שישראל מתנהגת בצביעות בכל הקשור לנושא הגרעיני האיראני, והתקשורת הישראלית כרגיל היא השופר בהא הידיעה של הממסד ומערכת הביטחון.
לומר, שיש מחלות מסויימות, הנפוצות יותר באוכלוסיות כאלה מאשר באחרות, זה עניין אחד.
מזה לקבוע, שיכול להיות נשק, שיפגע רק בבני-אדם, ממוצא מסוים – נשמע לי מופרך *לחלוטין*. יש רק גזע אנושי אחד. כל העניין, נשמע לי עוד אגדה אורבאנית – לא מעבר.
זנחנו בסוף את אבנר כהן לטובת פרוייקט הגנום, ואולי לא בכדי, כפי שהוא מכונה פרוייקט מנהטן החדש.
דניאל, לדעתי, שוב רק לפי קריאת חומר גלוי בעיתונות, יש בהחלט ניסיון לפתח נשק "גנטי", אינני יודעת אם זה נגד "יהודים" או בעדם, אולי נגד בעלי גן מסויים שמזוהה עם הצבעה שמאלה מבוש…גם על זה יש מחקרים.
הייתי שמחה לחשוב שאלה אגדות אורבניות, אבל המיליארדים שנשפכים למחקרים האלה מוכיחים ההיפך.
איריס, לגבי קיומו או אי קיומו של "גן ההרפתקנות", גם לי זה ניראה טענה מגוחכת וגם נאצית קצת, כלומר רדוקציה של האנושי למכאני. אני מצטטת את המונח ממאמר של ראש פרוייקט הגנום הישראלי, כך שיש מישהו שם שחושב כך, וזה מה שמדאיג.
כל הדברים האלה, כולל הנשק האטומי, הם ניסיון לשלוט. משהו פרעוני שחוזר ומאיים על העולם מידי כמה שנים בצורה כזו או אחרת. חקר החלל, הגנום, והאטום – הסכנות הבאות לאנושות ולחירות האדם. ישראל, לצערי לפחות, הצטרפה לצד של הרעים ולי אין שום ספק שהיא (קרי אנחנו) תשלם על כך ביוקר רב.
הלוגול נלקח על בסיס קבוע ומונע, כך לפחות הבנתי מהתושבים. לכן, העליתי את הסברה של פגיעה מכוונת בתירואיד, או מחקר על בלוטת התריס בקבוצות גדולות. נשמע נורא, אבל מה כבר לא עשו כאן ? סימון הבלוטה ביוד, יכול להקל על המדידות, ונידמה לי שהם ממילא עושים בדיקות דם תקופתיות.
התירואיד יכול בהחלט לשמש כנשק ביולוגי "אל הרג" חרטבונה וכל המילים שלהם. כמובן זה גובל בפרנויה, והרעיון עלה תוך כדי הקריאה של הפוסט כאן על הלוגול המסביר את פעולתו.
אפרופו תעלומות אקס פיילז, מישהו יודע לאן נעלם מיכאל שרון ? אולי קיבל סופסוף את השלושים וחמשה מיליון שקל שהוא רצה, ונסע לחופשה בקריביים ?
טוב, את רואה שהדברים שכתבתי על האפרו אמריקאים והתרופות החדשות, לא כל כך מופרכים או הזויים. לגבי בילעין, את צודקת, ואומר לך את האמת, היה לי חשד שמשהו מוזר קורה שם, ולו מן הסיבה שמאפשרים לפסטיבל הוידאו-אקטיביזם הזה להתרחש ולפרוח. מישהו עושה כסף, האין זו תמיד הסיבה שמאחורי הסיבה הרשמית ? לא אתפלא אם חלק מבעלי המניות של יבואני האל הרג הם מטובי בנינו השמאלנים-הציונים. צר לי על הציניות.
לבסוף, את זוכרת בודאי שסיפרתי בעבר על שפנות הניסויים שלי…כילדה בתיכון שעבדה בקיץ בפקולטה לחקלאות וחטפה דוזות של קרינה רדיואקטיבית ללא שום הגנה, וללא הסכמה. בימים האחרונים, שמחתי לקרוא שציפי לבני החילה סוף סוף את חוק חופש המידע על האוניברסיטאות, והיום ניתן לקבל מידע על תקציבי המחקר השונים. האין זה משעשע שהאקדמיה הישראלית נלחמה כאריה פצוע שלא להיות תחת תחולת החוק הזה ? נו מה ? חופש מידע ? יש גבול.
באותה תקופה, שנת 1976-7 אבא שלי, שעבד אז עם מלמ"ב – מטעם חברת נשק ממשלתית – חטף התקף לב קשה מאד בתוך מתחם הקריה בתל אביב, ולבסוף הוחייה באיכילוב יצא מזה בערך. הסיבה שניתנה להתקף בגיל 40…היא שבלוטת התריס שלו למעשה יצאה מתפקוד שנה לפני כן, ואף אחד לא ידע…לאחר מכן, הוא טופל בתירוקסין ועם תחילת הטיפול – שהתגלה כרשלני מבחינת מינון, חטף את ההתקף. בדיעבד, היתה לי פרנויה שאולי הדברים קשורים, אני מניחה שהאפרטוס של מחקרים נאציים, כמו הגזזת ושות’, נעשה לעיתים קרובות על עובדי המוסדות האלה, בגלל הזמינות והאפשרות לעקוב אחר תיקים רפואיים והתנהגות ביום יום.
לכן, כאשר קראתי כאן על הלוגול, היוד, והתריס..חשבתי שאולי המחקר המשיך מאז ואף הורחב בהיקפיו. ומי כמו אוכלוסיית דימונה והנגב, ראוי לשמש בתפקיד הנאצל של שפני ניסוי? יש להם כבר רקורד טוב. או שאולי צריך נתונים על מזרחים…עכשיו.
אני מסתכנת בשיתופכם במחשבות הקשות שלפעמים אוחזות אותי בשעות הקטנות של נדודי השינה בלילה כאשר אני חושבת על הממסדים האלה, על הקשר המשפחתי, ועל האירוע עם הפקולטה לחקלאות…ככה בונים אמון לאזרח במדינתו. לא ?
לא יהיה מפתיע אכן לגלות שאנשים משמשים כשפני ניסוי מבלי שידעו על זה. זה קורה גם בדרכים כאילו חוקיות:לוקחים מפציינט דם בבית חולים לבדיקה של סמן כזה או אחר ובאותה הזדמנות ממצים קצת DNA ומחפשים נוכחות של גן זה או אחר באוכלוסית החולים הללו. זה חמור לא פחות ונעשה באופן לא חוקי ולא מוסרי, אבל קשה לשלוט על זה. בקיצור, מה שאני מנסה להגיד:
עם כל הפרנויה על מה שעושים איתנו מרחוק ולגמרי בלי שליטה, יש המון שנעשה "בידיעתינו" כביכול ומתחת לאף שלנו. לא צריך תיאוריות קונספירציה גדולות.
הכור בדימונה פועל שנים תוך שיתוף פעולה של כולם. את השכנים שלו מעניין מה קורה שם? ששש…
לפחות נכון ללפני כעשר שנים, נתונים רשמיים הראו על תחלואה גבוהה יותר במחלות ממאירות בקרב בני קיבוצים ומושבים. היו השערות שהקרבה לשטחים חקלאיים ולחומרי הריסוס שנשפכים בישראל אחראיים לזה. למישהו מאיתנו יש מושג מה אנחנו אוכלים? בגלל שהייתי מקורבת לחברות תרופות ודשנים אני יכולה לספר שחקלאי ישראלי מפסיק לרסס לפי התקן כשהירקות והפירות מיועדים ליצוא לאירופה.ובישראל? כל אחד הולך למחסן ההדברה ובוחר לו משהו נגד הכנימה התורנית. זה לא קונספירציה מהחלל, זה העגבניה והמלפפון בסלט של הבוקר.
יש שמועות שנגיף האיידס פותח בחוות נסיונות אפריקאית הנמצאת בבעלותו של איל הון אמריקאי תומך רפובליקאים בתור מחלה שתשמיד את ההומואים ותצטייר בציבור כ"עונש משמים", אלא שקרתה תקלה והתברר שהמחלה אינה פוגעת רק בהומואים.
השמועות גם אומרות ששכירי חרב ישראלים הגנו על החוה הזאת.
מישהו יודע אם זה נכון?
ידוע שה-CIA פיתח את ה-LSD, הוא נתן לאנשים בתוך הארגון את הסם ללא ידיעתם. פיתוח הסם נעשה בכדי לנסות ולהתמודד עם המשטר הקומוניסטי. תוצאות הניסוי היו מזעזעות. מי ש"לקח חלק" בניסוי לא ידע למה לייחס את מה שהוא חש. חלקם חשבו שדעתם נשתבשה. חלקם אף התאבדו. מה זה אם לא ניסוי בבני אדם בלא הסכמתם?
לפי מיטב ידיעתי, ויתקנו אותי באם אני טועה, אך הLSD פותח כתרופה לטיפול פסיכיאטרי במסגרת הצבא האמריקאי.
לגבי האיידס, ונמשיך בעניין השמועות, הובא נגיף זה על ידי חוצנים בתחילת שנות השבעים. את נגיף השפעת פיתחו דולפינים באוקיינוס השקט בשיתוף עם חוקרים ממזרח גרמניה.
לאט אך בעקביות נוצר בי הרושם, שנחתתי בפורום של אורי גלר, או אורן הקטן.
למיטב ידיעתי פותח בכלל בשוויצריה, ונרכש על ידי הצבא האמריקאי מחברת תרופות אירופאית. הניסויים הולידו שערוריה גדולה אחרי ששמו קצת סם בכוס של אחד המדענים דוקא והוא קפץ מקומה גבוהה, חשב שהוא סופרמן ומת. המשפחה לא ויתרה, ונוצרה שערוריה שהובילה בסופו של דבר לפיטוריו בקלון של ראש הסי.איי.איי.
לאחר מכן, חוקקו חוקים לאיסור ניסויים כאלה בבני אדם, והוקמה ועדת פיקוח לשירותים מיוחדים בסנט. פרשה זו ידועה בשם
MKULTRA
והיא שייכת לסיפורי אורי גלר, אלא למציאות. לאחר חשיפת ניסויי ה LSD התפוצץ פרק ב של הפרשה כאשר התברר שהסי.איי.איי מימן ניסויים ב"תרדמת ומכות חשמל" במוסד פסיכיאטרי בקנדה, תחת פיקוחו של ד"ר יואן קמרון. אחת הקורבנות היתה אשתו של חבר פרלמנט, ובני משפחתה חשפו את זה ותבעו את ארצות הברית והרופא וקיבלו פיצויים. התברר שהוא לקח אנשים בריאים ודפק להם את המוח, וגם לכאלה שבאו לקבל טיפול רגיל.
גרמני יקר, אפשר "לדלל" את המידע בפנטזיות, אבל הליבה נשארת. כדאי להתייחס למה שהיה והוכח ולא מה שהוא בגדר השערה בלבד. פרשה זו לא רק שהיתה אלא הובילה לתביעות, לפיטורין של אדם מאד חזק, ולמהפכה פוליטית בארצות הברית.
כן, כאשר נכנסים לשדות האלה משהו תמיד מוסיף חיזרים ובזה הדיון מגיע לקיצו.
הריסוס הוא דבר נורא, ומה שאת מספרת – אם הוא נכון – מדאיג מאד. סביר שמזלזלים בשוק המקומי, מאחר שיש לי בן דוד פרחן, שלפני כן היה לולן, אני מכירה את הפויעלע שטיקים בתחום החקלאות. הוא תמיד היה צוחק על אחותו שרצה לקנות ירקות אורגניים במאה ש"ח לקילו. לדבריו, החקלאים היו צוחקים שהם זורקים את הבררה והרקובים ומסמנים את זה "אורגני" בשביל הפראיירים. בתרבות "הסמוך" שלנו זה מתקבל על הדעת.
הדימונאים צריכים לקום ולהתעורר. אני בטוחה שאין להם כוח מול המנגנון הזה, והם גם מתפרנסים מהכור. עירית נס ציונה ניסתה להלחם נגד המכון הביולוגי, ונכשלה, וזו עיריה חזקה יחסית עם אנשים די אמידים ומשפיעים. הם ניסו לטעון שכל מתקן בתוך שטח השיפוט של הועדה המקומית לתכנון ערים כפוף לחקיקת עזר, איכות סביבה והכל, ושהם רוצים שישתפו אותם בסיכונים לאוכלוסיה ובכלל שיעיפו למקום אחר (עדיפות לנגב…), עזר להם ? לא ממש.
אנחנו עכשיו בשכונה שלי מאד מודאגים מהאנטנות של גל"צ, אנשים אומרים שמכשירים אלקטרוניים רגישים אצלם בבית "משתגעים" מהקרינה שזה אומר שיש רמה גבוהה מידי. מה נעשה ? זה צה"ל…יזיזו את גל"צ ? לפני כן יזיזו אותנו…אולי לנגב.
— קישור —
כתבה מהיום, על "גן של נשים ג’ינג’יות" שאחראי על סף כאב גבוה יותר. לקרוא ולהאמין.
איריס, נו, מה אומר המדע על השטויות של המדע?
צבעתי היום לאדום, אולי יצמח לי גן כזה.
לגרמני, זה לא אורי גלר ? ולזה משלמים הרבה מאד כסף, וכסף כידוע הופך כל דבר מ,אורי גלר" ל"רציני"…הזילזול שלך לא מוסיף כלום לדיון. מקווה שלא תיאלץ להתמודד עם תגובות דומות כאשר תגלה שתקעו לך פלוטוניום בבורקס כשביקרת בארץ, ונהיה לך סרטן, ואז לך תוכיח.
זה תמיד אורי גלר כשזה אצל אחרים.
לגבי וירוס האיידס, והשמועות אליו. יש הרבה אינדיקציות לאחרונה שהוירוס הזה הוא fallout
של ניסויים , וזה לא אורי גלר בכלל. הרבה מן הוירוסים לאחרונה דווחו רשמית כדברים שיוצרו במעבדות, ו"ברחו". הרי לגבי האנתרקס זה ברור, החומר שהופץ בארצות הברית יוצר במעבדה של הצבא האמריקאי…אז למה זה לא הגיוני עם וירוסים או איידס ? למה מה אמרו פה, שראו איש ירוק יוצא מהאינטרנט ויורק ? לא, אלה דברים ידועים שמתרחשים. מי שחושב שזה בסדר קורא לזה "מחיר הקדמה" ומי שלא אוהב את זה, מתמרמר, בעיקר אם הוא קם בבוקר ומגלה שהוא המחיר. קפיש דויטשה ?
פרשת האל.אס.די סוקרה בהרחבה על ידי רונן ברגמן בידיעות אחרונות. ברגמן טען שיש פרוייקטים דומים במוסד, ודיווח על מותו של סוכן שתקעו לו איזה סם אחד יותר מידי, כדי להסיע אותו לארץ.
הרי כל הרציחות של המשעל וכולי זה ברור שיש כאלה פרוייקטים, מה ההיתממות ? אם לא רוצים להעלות נושא כי זה מפחיד, בסדר, אבל לא צריך לתת יד להכחשות היזומות שזורות חול בעיני הציבור. גם יוסי מלמן כתב על ה"פרוייקטים" האלה והביע כמה תמיהות ושאלות של פיקוח על הניסויים בחומרים רעילים שנועדו להתנקשויות.
מיליונר יהודי מניו ג’רסי הורשע לפני כמה חודשים בפרשה מזעזעת. הסתבר שאחותו וגיסו הלשינו עליו למס הכנסה ונפתחה נגדו חקירה קשה על מה"כ ועבירות בנירות ערך. כדי למנוע מהם להעיד הוא שכר זונה, ומומחה לסימום, שגרמו לכך שהגיס ישכב עם הזונה והצילומים יועברו לאשה (אחותו של הנאשם הביליונר המכובד עמוד התווך של הקהילה היהודית ותורם גדול לפוליטיקאים בישראל) במטרה לסחוט אותם להפסיק להעיד נגדו. בני הזוג לא נבהלו הגישו תלונה על זה, והוא בכלא. יבלה כמה שנים כדי לחשוב על מעשיו. הנקודה היא שבעדות התברר שיש אפשרות, בסכום מסויים, הוא שילם עשרת אלפים דולר, לשכור מישהו שיכול לסמם אדם ולעשות איתו מה שרוצים. האם ניראה לך, גרמני יקר, ששירותי בטחון לא עושים את זה ? ואם כן, איפה לומדים איזה קוקטייל לתת ואיך ? ואם מדובר בישראל, ניראה לך שמקפידים על כללי הלסינקי ? אל תצחיק אותי, זה נשמע יותר כמו אורי גלר.
חשבתי לענות לגרמני בצירוף הארס הנדרש, אבל ראיתי, שאירית ואיריס הקרדימוני, אז – פשוט, חותם על כל דבריכן…
ומעניין – ביליונר יהודי מניו-ג’רסי…
היזהרי, עוד מעט יאשימו גם אותך, כמו אותי, ב"אנ-טי- שמממממממממממ ממממממממממממממממממממממ – מייווווווות !!!!!!!!!!!!!
לאירית ושאר הזועמים,
הפכתי להיות ציני כאשר ראיתי כיצד דיון על נושא אקוטי ורציני כנושא העמימות הגרעינית הישראלית הופך אט אט לסיפורי אלף לילה ולילה.
זה לא עוזר למאבק ב"פריצת" אותה עמימות כאשר נגררים לשמועות ובדלי שמועות על LSD ואיידס.
עובדות מוצקות מעבר לפיתוחים נוראיים בכור בדימונה נוגעות למשל לפיתוחי וירוסים בישראל כנשק ביולוגי. כבר פורסמו כתבות בנידון, כיצד ישראל מחזיקה באמתחתה נבגים ווירוסים של מחלות עליהן הכריז ארגון הרפואה הבינלאומי כנכחדות מעולמינו.
פרשת האל.אס.די היא לא בדלי שמועות, ואתה ממשיך לחזור על זה. הענין גרם לפיטוריו של ראש הסי.איי.איי החזק ביותר שהיה בארצות הברית, להקת ועדת חקירה בסנאט, חקיקת חוקים משמעותיים מאד, וסערה בדעת הקהל שלא נרגעה שנים ארוכות. זה שבארץ יש ספין ודיסאינפורמציה ומביאים לציבור רק מה שרוצים, לא אומר שזה "בדלי שמועות". אני מבינה שאצלך הדבר היחיד שהוא לא שמועה הוא ידיעה שיצאה מדובר צה"ל. אז הסטנדרטים שלנו לא דומים. מצטערת, בשבילך. תפתח את האינטרנט ותכתוב MK ULTRA ותקרא על האל.אס.די, הרצח, הסימום של אמריקאים שביקרו בבתי זונות וצילומם, ומה לא. זה הכל ראיות שהתקבלו בבית משפט לצורך מתן פיצויים מהממשלה האמריקאית.
0000
באשר לאיידס, אינני יודעת, אך לא פוסלת. לאחר שאקרא עוד על הנושא, אחזור עם מסקנה.
000000
נבגי הוירוסים האסורים – מה ההבדל בין זה ובין הטענה על איידס ? בכל המקרים הללו מדובר על חרדה אמיתית ומוצקה שממסדים חסרי אחריות, המעסיקים אנשים עם הפרעות אישיות קשות, מקבלים יד חופשית וצ’ק פתוח לעשות דברים מטורפים. כולם מדברים על זה באבסטקרט, אבל אני מבקשת לחזור למציאות דוקא. על כל וירוס נבגי כזה יש אזרחים שמתו, נפצעו, חלו אנושות – כדי לפתח אותו. אזרחים אלה, להערכתי ברובם יהודים דוקא, לא נתנו רשות, בדרך כלל לא יודעים כלל, ואינם מקבלים פיצוי ואפילו לא מידע לאחר מותם. בעיני זה נורא. יש להתמקד בנקודה הזו, כלומר, מי הסמיך גופים כאלה ואחרים לבצע ניסויים על אזרחים שאינם יודעים זאת, ובאיזו רשות ? מי מפקח על "בחירת הקורבנות", ומי מפקח על מספרם, ומי מפקח על השימוש שנעשה בפיתוחים ועל מכירה אפשרית לגופים מסחריים זרים, נאמר אמריקאיים או גרמנים ? ומי גוזר קופה על גופות של יהודים ? אלה השאלות.
אם זה אורי גלר, אז אתה חי על המאדים. זו מדינה קטנה, והשמועות בה רבות, כלומר, יש מספר נפגעים עצום, ועוד יותר, מספר עצום של אנשים בסוד העניינים שצריך לשמן ולשחד אותם ולהשחית אותם כדי שישתפו פעולה. חשבת על זה ?
חותם על כל מלה ומלה של אירית.
נראה לי שיש מספיק מידע על דברים שקרו וקורים כדי שאפשר יהיה לנהל דיון על זה שלא מתנהל דיון בעניינים החשובים הללו. הבעיה, כרגיל, היא שבאמת בשיח הבטחוניסטי אין מקום לביקורת בישראל על כל מה שנעשה מתחת לכותרת הזו וזו נהייתה תרבות של חוסר דיון וביקורת.
אני באופן אישי ניסיתי פעם להבין למה הטייסים המילואימניקים היו מוכרחים להתאמן לי מעל לגג עם מטוסי הקרב שלהם בחמש לפנות בוקר והתשובה שקיבלתי היא שאסור לי לחקור במופלא ממני והיהלומנים הללו חייבים להיות ממוקמים איפה שהם נמצאים כי שם הם שומרים על טילים שאם רק הייתי יודעת מה יש להם בראש…
בקיצור: האזרחים מגוייסים (שמעתי שבאוגוסט לעובדי המדינה אין יציאות, זה נכון? מה כולם נשארים שבת?), מתייצבים כמו צייתנים טובים וכשמשתינים עליהם הם אומרים שזה אכן מסריח אבל אין ברירה והיה יכול להיות יותר גרוע.
לאירית,
בענין אדומות השיער, זו דוגמא טובה איך מעבירים מידע מהמדע הלא פופולרי אל זה שכן. צריך לקחת משהו מוכר וכאילו רלוונטי (ג’ינג’ים) להוסיף לו קצת אפיל מיני (אדומות שיער, קליאופטרה ומיסיס רובינסון) ולקשר אותו לאיזה גן שדיווחו עליו בכנס איפה שהוא ובטח דחפו את הידיעה לאיזה מדור של חדשות מהעולם הגדול. ואז קורא ההדיוט, ומרגיש שהוא בעצם מבין את הענין הזה עם הגן ומכאן אפשר באמת להסיק שטויות כמו קיום של "גן לאינטיליגנציה" או "נשק גנטי". ועל מה כל זה מבוסס? על גן לחלבון שהוכנס לגנום של עכברות וממנו כבר מסיקים על רגישות של אדומות שיער לכאבים. זה תמיד משפט שטוב לכתוב במענק המחקר כדי לתת לזה נופך יישומי ותקשורת תומכת אף פעם לא מזיקה. ואני שואלת: מתי ישקיעו כל כך הרבה מאמצים לטיפול במלריה, מחלה שהורגת הרבה יותר אנשים מנגיף ה HIV אבל הם בעיקר שחורים ועניים?
לאיריס
הוא שאמרתי, אין כל קשר בין הטיעון של אבנר לבעיה המרכזית בישראל. כלומר, הנה הנשק הביולוגי אין בו עמימות כי הוא לא גרעיני בכלל, ויש בו אותו אביוז, אותה סודיות חולנית, ואותה שחיתות אני מניחה. אבנר חוזר לשיח המאצ’וז ה"רציני" (כפי שטוען מחרה מחזיק אחריו הגרמני) של – בוא נדבר על איפה לשים את הטיל, וכדי שהבנות יתמכו בנו – ולא בגנרל המתחרה המניאק והמכוער – נקרא לזה שקיפות וזכויות בעלי חיים.
הרי כפי שאנחנו רואים פה לא חסר נושאים שסובלים מאותו "ממלכת סוד", ואין לזה שום קשר לאסטרטגיה. זו דיקטטורה, שמצליחה לשרוד גם בגלל שיתוף הפעולה של "שיח המילואים" מעל לראש של האזרח.
אפשר לסכם שכדאי להתחיל לעשות משהו, אולי פטיציה ברשת ? זה מחזיר אותי לגזזת…
התביעה צריכה להיות חד משמעית לקבל מידע מהימן, ברור, אמיתי על תהליכי המו"פ של נשק לא קונוונציונאלי בישראל. מי מאשר, מי בודק, אלו ועדות ורשויות רפואיות ואתיות מקבלות בכלל גישה למידע, וכולי.
תמים, הא ?
–
לסיום, אינני עומדת בפיתוי לחלק עוד מחשבה פרנואידית מהיום, שהגרמני ימהר לקטלג תחת "אורי גלר" (האם הוא יודע על תפקידו הגלר הזה ?) –
לאחר שכתבתי את הפוסט על המיליונר מניו ג’רזי שכוססוממו ברח לי השם שלו, התורם הגדול לישראל ועמוד התווך של בתי הכנסת באזור שלקח זונה ומסמם מקצועי כדי להפיל את אחותו ובעלה…נפלו עיני על כתבה בידיעות אחרונות של שבת. יש שם סיפור תמוה קצת על צביקה לבד, הבחור שנפל קורבן לניצול מיני וסימום שיטתי של פסיכיאטרית, וזכה נגדה במיליון ש"ח. הבחור מסתבר היה "כוכב" במרכז הליכוד וחבר של ביבי.
כל זה הוביל אותי למחשבה עגומה ומופרעת לגמרי שאולי יש גם ניסויים כאלה, כלומר, הכשרת "שפחות מין" (כולל ממין זכר) לצרכים דומים. כלומר, כמו שהמיליונר היה צריך. מתנצלת על השיתוף, זה מקל עלי לעבור את החמסין.זה עלה לי בגלל המעורבות שם של מחלקת נפגעים של חיל מודיעין, הפרצוף המוצץ של ביבי נתניהו, והסיפור כולו, מוזזזזרררר.
מבטיחה שזו "הזיית חלל" אחרונה להיום.
לאירית,איריס ודניאל,
אתם מתעקשים שלא לרדת לסוף דעתי, והפעם אוותר על הציניות ואנסה לסביר עצמי שוב.
כאשר יוצאים למאבק עקרוני יש להעמיד יעדים עיקריים ולתקוף לכיוונם במלוא הכוח.
שימוש אפשרי בנשק האטום עולה בחשיבותו על כל דבר אחר, לפחות לדעתי. את הדיון על הLSD ופיתוח נגיף האיידס על ידי בני-אדם יש לדעתי לעשות לאחר שהצלחנו להנחיל במוחותיהם של בני האדם את הנזק האפשרי לא רק מעצם הפעלת הפצצה, כי אם דרך דליפה. וללא ביקורת, מי יכול להבטיחנו שכאשר ידלוף הכור, במסווה של אותה עמימות, לא יובא מידע זה לידיעת הציבור.
אל תכעסו עליי, אולם סדר העדיפות שלי בתיקון העולם מעט שונה משלכם\שלכן.
לדגעון ספירו אין מה להגיד ? הרי הוא כביכול מריץ את הקוז של וענונו ופירוק האטום.צריך היה להתעורר דיאלוג פורה בין שניהם, ספירו וכהן, כנלחמים נגד אותו ממסד. אין זה מקרה שהשתיקה רועמת.
אפשר לחשוב שאתה עולה על הבריקדות יום יום בעניין הכור, ואין לך זמן לדבר על ניסויים מחרידים באל.אס.די שגורמים למות אנשים.
הנושאים קשורים זל"ז, זו אותה קבוצה שלטת חסרת אחריות. להיפך, חשיפת מעשים כמו האל.אס.די יכולה לפרק את נשקם, כוחם, בשניה אחת. מה שלא יעשו ויכוחים אינסופיים על אסטרטגיה. זה מה שעשו בארצות הברית, כדאי לא להמציא את הגלגל דוקא בעניין זה.
מי שנותן הוראות להרעיל אזרחים באופן מקרי ברחובות תל אביב ולצפות איך הם מתפתלים ומתים ביסורים, יעוף ממשרתו. עם ישראל לא אוהב דברים כאלה. לעומת זה, אם תתחיל לברבר על עמימות ואמנות לפירוז, אין לי ספק שמחר תגייס מליוני מתנגדים לכור. במיידי..
דה…