ג’ראר קנל טוען שהקואופרטיבים יכולים לשמש אלטרנטיבה לניאו-ליברליזם השולט, ואף לקדם את התודעה המעמדית. ראיון עם מי שאחראי על הפעילות הכלכלית-חברתית בפדרציית האיגודים המקצועיים הצרפתיים CGT.ש. לפתע ה-CGT החלה להתעניין בנעשה במגזר הקואופרטיבי ואף הקימה קבוצת העבודה תחת השם "כלכלה-חברתית"? ת. אין ספק שבשנים האחרונות התחלנו לפעול בתחום מחדש. הכול החל בשיחות שקיימנו עם קואופרטיבים [ קראו עוד ]
הדמוקרטיה כשיטת ממשל נעשית בימים אלו מאוד פופולארית, כמעט בכל רחבי העולם מדברים בשבח הדמוקרטיה ומבקשים לאמצה כשיטת שלטון פוליטי, מאחר שהדמוקרטיה מצוירת כמשטר העדיף ביותר וכמשטר השומר והמאפשר חופש וחירות לאזרחים בכל מקום ומקום.במשטר פוליטי דמוקרטי, השלטון מחולק בין שלוש ראשיות שהן: המחוקקת, המבצעת והשופטת. כמעט הכול יודעים שרשויות אלו מתחלקות בשלטון ושלכל אחת [ קראו עוד ]
תשובה למגיבים למאמרי "הסוציאליזם ‘שלי’" שפורסם באתר הגדה השמאלית ב-24/5/06 הניסיון לפתוח סדק בחומה האוטמת אותנו מדיון באלטרנטיבה הסוציאליסטית עלה יפה. מאז 1988, כאשר הצטרפתי לחד"ש, לא שמעתי מפי חברי הכנסת שלי אף לא נאום אחד (אני מוסיף את המלה "כמעט" מתוך זהירות…), המעמת את הסוציאליזם עם הקפיטליזם. לא קשה לי להבין מדוע: אחרי קריסתה של [ קראו עוד ]
לשייח’ מוחמד אבו-טיר יש משהו שכל פוליטיקאי שואף אליו: מזהים אותו מיד. זקנו הצבוע בחינה, בגוון כתום לוהט, בולט מאוד. למעשה זהו סמל דתי: הנביא מוחמד, שעל שמו הוא נקרא, נהג לצבוע את זקנו באותה הצורה. השייח’ אדום-הזקן מוכר בישראל יותר מכל אישיות בכירה אחרת בחמאס. הוא כבר הפך לדמות בתוכנית הסאטרית הפופולריות ביותר: "ארץ [ קראו עוד ]
החלק העצוב בספרו החדש של תום שגב "1967″ על מלחמת ששת הימים, דווקא לא נמצא בסיפור עצמו על 623 עמודיו ("1967 והארץ שינתה את פניה", הוצאת כתר). הוא מתחבא ברשימת המקורות והערות השוליים. אני ממליץ לכל אדם הקורא ספר היסטוריה לגלות מעט חשדנות ולהתחיל את קריאת הספר מסופו. התאכזבתי מאוד לגלות שתום שגב אומנם הקדיש [ קראו עוד ]
עברו רק שבועות מאז הוקמה הממשלה החדשה בראשות אהוד אולמרט, אולם למרבה הצער כבר ניתן לקבוע שאין שום שינוי לטובה במדיניות הממשלה החדשה. ברור לכולם שהבעיה המרכזית הניצבת בפני ישראל היא בעיית השגת השלום עם העם הפלסטיני. אולם העובדות מדברות בעד עצמן והממשלה הזו כבר הספיקה להוכיח שהיא ממשיכה במדיניות הרצח, הדיכוי וההרעבה של העם [ קראו עוד ]
מה- 28 באפריל ועד ה-14 במאי שהיתי בקובה. הוזמנתי לכנס בינלאומי על חינוך, שכותרתו היתה: "אתיקה פדגוגית, נוכחותו של פאולו פריירה" (פאולו פריירה נחשב לאבי החינוך העממי, או כפי שהוא מכונה בארץ, הביקורתי. לאחר הכנס שהיתי שבוע נוסף בלה הבנה והסביבה.מאמר זה מבוסס על רשימותיי מהתקופה הזו. נכון הדבר שזהו אינו מחקר מעמיק, אבל יחד [ קראו עוד ]
מאז שנת 2001 לא נחתם הסכם שכר קיבוצי המעניק תוספת שכר לעובדי השירות הציבורי. למעשה, ההסכם הקיבוצי היחיד שנחתם במגזר הציבורי בחמש השנים האחרונות הוא הסכם בדבר "עידוד הצמיחה" שהביא להפחתה מדורגת בשכרם של עובדי השירות הציבורי. כתוצאה מכך, חלה שחיקה ריאלית בשכרם של עובדי השירות הציבורי בשנים האחרונות. זאת למרות ששכרם של עובדים אלה [ קראו עוד ]
לפני 90 שנה נחתם ההסכם לחלוקת המזרח התיכון בין בריטניה הגדולה לבין הרפובליקה הצרפתית שנודע כשם "הסכם סייקס-פיקו"; על שמם של סר מרק סייקס הבריטי (מזרחן וממעצבי מדיניות ארצו במזה"ת) ושארל-ג’ורג’ פיקו (לשעבר קונסול צרפת בבירות). בעולם איש לא יציין את יום השנה ה-90 לחתימת ההסכם. אם כי בישראל רבים יציינו בשנה הבאה את יום [ קראו עוד ]
ביקורת ההיסטוריוגרפיה הישראלית טלאולוגיה היא גישה תיאורטית המנסה להסביר את העולם הארצי במושגיה של תכלית עליונה הנמצאת מעבר מזה. ההסבר הוא שהעולם נועד להשגתה של איזה תכלית עליונה ואגב כך הוא נתפס ומוסבר כאמור במושגיה של אותה תכלית. חסרונה הגדול של התפיסה הטליאולוגית הוא היסוד האינסטרומטלי הדכאני הטמון בה. יסוד הבא לידי ביטוי ברור בתפיסה [ קראו עוד ]
האולמרטים כבשו כמדווח את ואשינגטון. ראש הממשלה הרשים ככל הידוע לנו את חברי הקונגרס בנאומו המזהיר ועליזה אולמרט פיזרה הצהרות נאורות בצד ביטויים רגשניים של התפעלות מופרזת מאישיותו של נשיא ארצות-הברית, ג’ורג’ בוש. היא הייתה חייבת להבין שאנשים ונשים מסוגה בארצות-הברית עצמה מתעבים את בוש, ושיש להם מאגר עצום של סיבות משכנעות. אבל לגברת אולמרט [ קראו עוד ]
