(על זכות השיבה)
כך נשאלתי ע"י יסמין, אחת מהמגיבות בגדה השמאלית. שאלתה המלאה היתה: "כיצד אתה צופה את המשך קיומה של מדינת ישראל כמדינה עצמאית ובעיקר, כיצד אחיה אני חיים מוגנים וחופשיים לאחר שתיושם זכות השיבה?" היא גם ביקשה תשובה עניינית… להלן תשובתי.
אנו לא יכולים לברוח מן ההיסטוריה שלנו. במלחמת 48′ גירשנו שני שלישים מן התושבים המקומיים כ-700 עד 800 אלף בני אדם (כל המספרים כאן הם אומדנים ממקורות שונים). מספרם ומספר צאצאיהם הלך וגדל ומגיע היום לכ-4 מיליון ויותר. האו"ם הכיר כידוע בזכותם לשוב או לקבל פיצויים (החלטה מספר 194). הזכות לשיבת אנשים שנעתקו (גורשו) מאדמתם מעוגנת לכן בחוק הבינלאומי אבל גם תואמת כללי אתיקה אוניברסליים. הפלסטינים מצידם מעולם לא ויתרו על זכות השיבה. אנחנו עד כה התעלמנו מהפליטים ודרישותיהם. אחרי 48′ בזמן הטראנס של הקמת המדינה חשבו כולם שכל מה שנקבע במלחמה זו הוא סופי. פינוי ערים מתושביהם כמו יפו, חיפה, צפת, לוד ורמלה נתקבלו באנחת רווחה ע"י היישוב. רק אחר כך נתחוור לנו שזה לא כל כך פשוט ועוד לא "התפטרנו" מהם, ואפילו הצענו (תחת לחץ בינלאומי כבד) להחזיר 100 אלף פליטים (הצעת משה שרת בשנת 49′). יש לזכור שהמספר הזה הוצע כאשר כל היישוב היהודי מנה פחות ממיליון תושבים, כלומר הצענו להחזיר פליטים שיהוו כעשירית ממספר התושבים היהודים. בהשוואה להיום זה כאילו הצענו החזרה של כ-600 עד 700 אלף פליטים. לכך יש להוסיף גם כ-160 אלף תושבים ערבים שנשארו בארץ – שארית הפליטה של הנכבה. כלומר לו הוחזרו אז 100 אלף פליטים פלוס הערבים שנשארו, היה מספר הערבים מגיע לרבע מיליון בערך והערבים היו מהווים כשליש מתושבי הארץ באותו זמן.
רצוי גם לזכור שבהחלטה ההיסטורית על הקמת המדינה, ליתר דיוק החלוקה לשתי מדינות, כלומר החלוקה של 47′, זו שנתקבלה בהתלהבות אדירה ביישוב היהודי, הוחלט על מדינה יהודית בה מספר התושבים הערבים יהיה כ-40%!
כיום אני חושב שיש להכיר בזכות השיבה של הפליטים הפלסטינים, להחזיר (תוך הסכם שלום כולל) 50 עד 100 אלף פליטים לשנה משך 10 השנים הבאות. היתר יקבלו פיצויים הוגנים שישולמו, גם על ידינו. במקורות שונים קראתי שהצעה מעין זאת תוכל בסופו של עניין להתקבל גם על ידי הפלסטינים. ייוצר מצב בו הפלסטינים יהוו כ-25% מן התושבים בארץ (כיום הם כ-19%).
יש להדגיש שזכות השיבה אינה רק שאלה של חזרה ממש של הפליטים אלא גם, ואולי בעיקר, הודאה של ישראל ב"זכות השיבה" ובמלים אחרות הודאה בעוול שמדינת ישראל (הציונות) גרמה לעם הפלסטיני.
עכשיו את שואלת "כיצד אתה צופה את המשך קיומה של מדינת ישראל כמדינה עצמאית ובעיקר, כיצד אחיה אני חיים מוגנים וחופשיים לאחר שתיושם זכות השיבה?
ראשית יש לזכור שהשיבה של (חלק) מהפליטים תהיה בסיס לפיוס ושלום אמיתיים עם הפלסטינים שתאפשר גם הפסקת האיבה עם הסביבה הערבית כולה. דווקא הסכם שלום בתנאים אלה הוא האפשרות הריאלית והאמיתית בה יובטחו קיומה ועצמאותה של המדינה. אין כל פתרון אחר זולת דרך זו, שכן אחרת נחיה פה תוך מלחמה מתמדת, ולעולם נאכל חרב. האמת המרה היא כי לאורך ימים, ביחסי כוחות במזרח התיכון, קיומנו לא מובטח כלל. מסביב לנו מאות מיליונים ערבים ומוסלמים בעלי מודעות לאומית עמוקה, שנוצרה במאבק מר עם הקולוניאליזם המערבי, הרואים גם אותנו כחלק מקולוניאליזם זה. רק בפיוס עם הסביבה הערבית נוכל לשכון פה לבטח. במציאות שתיוצר בתנאי שלום, החיים שלך יהיו יותר מוגנים וחופשיים מאשר עד כה. בתנאים אלה יהיו גם היחסים עם הפלסטינים בתוך ישראל שונים לחלוטין מאלה הקיימים היום. עדיין אני זוכר גם חיי שכנות יפים עם ערבים אפילו בזמן המנדט הבריטי. מי אומר שחיים עם מיעוט לאומי חייבים להיות בהכרח רק חיי איבה? בהחלט ייתכנו חיי שיתוף וקואופרציה שיעשירו באופן חברתי ותרבותי את שני העמים השותפים לכברת ארץ זו.
מיעוט לאומי גדול יותר או פחות קיים גם במדינות רבות אחרות ודומה שהחיים שם אינם גרועים כלל מאלה שבישראל. לא ידוע לי שהספרדים למשל לא תופשים את עצמם כארץ המממשת את לאומיותם ומאפשרת את פריחתם הלאומית והתרבותית למרות המיעוט הקטלוני ואפילו הבאסקי. מכל מקום הפלסטינים בישראל הם תופעת קבע והצעות ליברמניות ודומות לא יועילו שכן הם יהפכו את חיינו לגיהינום. הערבים יהיו שותפים מלאים במדינה, בה נמשיך לפתח תרבות עברית ואורח חיים בו נבחר, ובתנאי שלא כמו כיום, לא נפגע בזכויותיהם של אזרחים (ערבים) אחרים. איני חושב שהתחשבות במיעוט והכרתנו בו תפחית מאיכות החיים שלנו. להפך – על בסיס כזה יכול להתפתח אורח חיים סובלני ואנושי הרבה יותר מאשר זה הקיים היום בווילה הלאומנית שלנו בג’ונגל. זו הבנויה על הר געש המאיים להתפוצץ מדי כמה שנים. בכדי לחיות במדינה כזו צריך אכן לשנות קצת את השקפותינו על עצמנו ועל עברינו. נוכל לוותר על האפולוגטיקה המתמדת, על הצדקנות וההתחסדות וההתנשאות על הסביבה. למה נדמה לך שהתחושה הלאומית והתרבותית שלך מוכרחה להיפגע עם במדינה זו יחיו גם פלסטינים? האם רק הרגשה של אקסקלוסיביות יהודית יכולה להזין רגש לאומי אמיתי? זה רק נכון לגבי סוג לאומיות צרת אופק ושונאת זרים. אני מאמין בלאומיות פתוחה למגע והחלפה תרבותית עם עמים אחרים. כל התרבויות הגדולות בעולם פרחו דווקא מתוך מגעים אוניברסאליים ולא מהסתגרות והתבדלות. למה הכרה בזכות הזולת צריכה לפגוע בתחושה הלאומית שלנו ואילו עוינות ל"אחר" היא שתספק לנו סיפוק לאומי? לדעתי בתוך מדינה לאומית יכולים לדור גם מיעוטים לאומיים כאשר מובטח להם מרחב מחייה לאומי מוצדק משלהם. מכל מקום זה עדיף לאין שיעור מן המצב היום בו נמצא מיעוט לאומי משולל זכויות. ובסיכום הייתי עונה על שאלותייך ב-כן! בישראל עם מיעוט פלסטיני קצת יותר גדול אבל לא עוין כמו היום, בישראל שחיה בשלום עם שכניה ולא במלחמה מתמדת עם סביבתה, תוכלי לחיות ולהרגיש הרבה יותר חופשייה ובטוחה מאשר בישראל של היום.
נכון שזה יהיה שונה מן התמונה שהציונים הראשונים תיארו לעצמם. לדידם, מאחר שנשמו את התרבות האירופית הקולוניאלית, היה טבעי ביותר להתיישב בארץ של ילידים ולמשול בהם מאות שנים כדוגמת האימפריות העוצמות של אותם ימים. הם עוד לא הכירו מושג של דה-קולוניזציה.
לאותם ציונים המתארים ושואפים כיום לארץ אחרת אפשר להזכיר אפילו שהפתרון המובא כאן, התיאור ה"אוטופי" כמעט של יחסים בין ערבים ויהודים, אינו רחוק כל כך מהתיאור של "אלטנוילנד" ספרו הנודע של הרצל, בו תיאר מדינה פלורליסטית פתוחה וסובלנית בפרט כלפי ערבים. זה נכון שהרצל כתב את הספר כנגד הטענה שהועלתה כבר אז שהמטרה הציונית היא מדינה יהודית לאומנית צרת אופקים. בין במבקרי הספר הראשונים היה גם אחד-העם שאמר בנבואה אפלה שמדינה כזאת תקום רק על בסיס נישול הערבים. אך הרצל הבין היטב שצריך לתאר אוטופיה ציונית של מדינה מתקדמת המתאימה לערכים אוניברסאליים של האנושות. בספרו הוא הטביע את המוטו "אם תרצו אין זו אגדה". במציאות העגומה שלנו היום נשמעת גם התביעה לפיוס עם הפלסטינים על בסיס זכות השיבה כאגדה – אבל אולי בכל זאת… אם נרצה.
מיכאל שרון: על כבוד לעמל 
זה טוב מאד להוריד קצת את האף לחלק מהאנשים כאן, להוריד את מפלס השחצנות, קצת צניעות ויושר לא יזיקו. מה, לא מרמים אותנו כאן בכל צעד ושעל? לתת בעיטה בתחת לפורעי החמס, הנוכלות, הקרטליזם הצרכני, משכורות הרעב, ההתעמרות בזקנים, גזל הפיצויים של קורבנות השואה, צמרת המיסוי הגונבת וכל השאר – זה דבר נהדר. חבל שאין בידינו אמצעים מעבר להצלפה מילולית. חוצפית, למה כל כך חשוב לך להגן על החמס ולהבאיש את אלו שמתבטאים נגדו? עצם ההתבטאות כנגד הלא קביל – זה כבר אקט חשוב ואמיץ. צריך להעניק על כך פרס ישראל למלחמה בסאוב. ולו רק כעידוד מול הרעל ההתפרעות שכותבים כמו שרון נאלצים לספוג ממקורנפים חדורי עליצות רשע כמותך.
צר לי אבל יש בתגובתך מינונים כבדים מידי של היתממות.
כתבת לטענתך "טקסט זועם" אך לדעתי הוא אנטישמי ותו לא.
זו לא חוכמה לכתוב "ניתן גם כך לראות את הדברים" בכותרת הפיסקה השלישית ולחשוב שיצאת ידי חובה, כמו שאתה לא יכול לקחת דימויים וביטויים מז’ארגון אנטישמי בן מאות שנים ואז לומר שאתה מדבר רק על חלק מהיהודים.
לא בכדי בחרת לחזק את השקפתך ע"י ציטוט מעגנון על "נערה תמה ממשפחה נוצרית טובה שבהלכה בסביבות השוק, ניטפלו עליה בהמוניהם הרוכלים והקבצנים היהודים"
או ממשרד המושבות הבריטי על "תאור קשה של המושבה שתוצף אז ברוכלים יהודים צואים בהמוניהם, מהזן הנפוץ ברובע ווייטצ’אפל שבלונדון".
ואז דיברת על הציונים והוספת את דעתו של תיאודורקיס על הקשר בינם לבין אותם רוכלים צואים, שכן הן "אינם אלא גילגול צורה שלהם. בעידן הציוני נוספה לרבים מהם היסטריה פרועה ותזזיתיות ממאירה עליה עמד למשל המלחין מיקיס תאודוראקיס, בדבריו מלפני שלוש שנים".
כמובן שלא פסחת על יהודים ממוצא מזרחי אשר עליהם כאוכלוסיה כתבת "חסרה לעיתים בסיסים אתיים … שבארצות ערב השתלבו במנגנוני שלטון מושחתים, כמקובל באימפריה העותומנית…כשרבים ממנה, הם מזרחים חסרי השכלה ואתיקה שהוצנחו לבסיסי הכוח עקב התערותם לבסיסי הפאשיזם היהודי האשכנזי במקורו".
אז באמת יפה מצידך שפה ושם עשית וי על-ידי הוספת "ישנם כאלה" או "חלק מהם" וכו’,
אבל אותי זה לא משכנע. הטקסט שלך כל כולו גזענות, אנטישמיות ושנאת יהודים.
בהמשך לעמירם, מעניין לגלות שאליבא דמיכאל יהודים מזרחים השתלבו במדינות ערב ב"מנגנונים מושחתים" כלומר במרחב הערבי ישנם מנגנונים כלשהם שהם מושחתים ובהם השתלבו היהודים המזרחים(שאינם צואים כבני עמם מאשכנז) נוסיף לכך את הציטוט הבא ממר שרון , "אין העולם הערבי כזאת חשכה כפי שאתה עושה ממנו, ומתעורר חשש עמום שמדובר בפיקציות הפוסלות מאות מליוני בני אדם" אם מחברים את שני הטענות אפשר להסיק שמקור השחיתות בעולם הערבי היו היהודים המזרחים חסרי ההשכלה והאתיקה וה"מנגנונים" שהם כנראה מכניים לגמרי. פלא ששונאים אותנו?
אכן תובנה מקורית, תזהר שרון שלא יפלגטו גם את זו ממך.
קריאת ההודעות של מר שרון היא פשוט חוויה ריפויית, כל פוסט סותר את הפוסט הקודם לו. שיא הגיחוך הוא בהכרזה הבאה של מר שרון " יש לשים לב לניסוחי, שהינם רחוקים מהכללות כלפי קבוצות אנושיות כוללות" לפניכם מדגמון זערורי,
"ישראל מבחינות תרבות ירודה הרבה מפקיסטן, שכן אין בה כל כללי משחק, אלא פרע וגזל גחמני, גסות נפש איומה, ואין בה כל תרבות וכל אנושיות"
"הישראלים הם עם בעייתי ברובו, חסר ערך, שכל כוחם במילות רמאות"
" העם המבאיש הזה(ישראלים, ח.) ברובו, עם של שודדים, רוצחים, גנבים שכל השילטון בו חבורת פושעים, ארץ שהיא מרחב נכלים ענק של חלאת המין האנושי, ארץ מצחינה ללא שיעור, לאנשים רבים כאן אין גבולות, אין כל פרופורצייה, אלה אנשים חולים, פתולוגיים, שינשלו, יתעמרו, לא יתנו לא תמורה לערך ולא פיצויים"
שוב אתה מנסה להצדיק מעשי נוולות בטענה בדיעבד שאומרם הוא "אנטישמי"? להזכירך, נפגעתי וקשות מגניבה והתעמרות חסרות גבולות במשך שנים רבות, כלומר, כרבים בישראל, התנסיתי בנוולות חסרת כל גבול , ששיקולה היחיד היה אם יש לי כוח להרתיע מכך או שאני למעשה חסר אונים. היה זה ברובו לפני עידן האינטרנט, כך שהתנסיתי במצבי חוסר אונים רבים ומייאשים, מול חבורת בוזזים, רובם חידלי אישים שכל כוחם היה בחבורה, ללא שיכולתי לעשות דבר – הם לא בחלו בכל סוג של שיפלות ואיומים ושקר והתעמרות והכפשה, בחמדנותם את פרי עבודתי, בה השקעתי את כל זמני כולל שבתות וחגים. גישה דומה נינקטת גם כלפי הפלשתינאים וגם כלפי חלק מהעם כאן.
אז אני מבין שכל פעם שאני אומר בזעמי משהוא המהדהד "אנטישמי", זה בשבילך כמו להשמיע מוצרט, מוזיקה עריבה לאוזנך, שמאפשרת לך לנצל את זעמם של הניפגעים ומילות הזעם, בשביל להצדיק מעשים חסרי שם נוספים. יש לקרוא לילד בשמו: לטיפוסים רבים בישראל, ביטויי הזעם של קורבנותיהם זה כמו להשמיע באוזני החומסים מוצרט (אני קורא לזה "להשמיע מוצרט") בשביל זעקת הקוזק הניגזל: "ראיתם איך הוא דיבר, ראיתם איך הוא מדבר עלי? אז עכשו תראו" – וכאן באים מעשי פגע נוספים. מעשי פגע "תמורת" מילים, וחוזר חלילה. באותה שיטה השתמשו אגב בפרשת כרם נבות, כאשר דברי הזעם הצודק של נבות, שימשו מנוף להריגתו והפקעת רכושו. מדובר בשיטה.
תהיתי מדוע עמירם וחוצפית מחפשים בנרות איזה קטע "מרשיע" כביכול שלי, אליו הם מפנים מייד זרקור ענק מכל אלפי הדברים שכתבתי בתחומים שונים (כלכלה, ביטחון, תרבות, חברה, הסכסוך הישראלי-ערבי). תמהוני גבר כשראיתי את טירחת הענקים של עמירם להקנות לדברי בכל מחיר פרשנות בכוון ה"מרשיע" וכך גם לגבי הלהטוטנות הפרשנית של חוצפית. יכולתי, וכך גם קוראים רגישים, להבחין בחדוות הרשע וההשתלחות הנימהרת הקלילה של חוצפית, בעוד גישתו של עמירם כבדה, חמוצה וגודמת יותר, בכל כובד הרשעת "דבר אשם" (כפי שקורא לכך אלתרמן).
חדי העין המבחינים בכל זאת בפרטים מבעד למכלול ההרשעה הגורפת עשויים לשים לב להגנבת משפטי עזר שרירותיים לחזק את ההרשעה מסוג: "זו לא חוכמה לכתוב "ניתן גם כך לראות את הדברים" בכותרת הפיסקה השלישית ולחשוב שיצאת ידי חובה…" או "אז באמת יפה מצידך שפה ושם עשית וי על-ידי הוספת "ישנם כאלה" או "חלק מהם" וכו’, אבל אותי זה לא משכנע… הקורא הזהיר בכל זאת עשוי לשאול כאן שאלת תם: למה זה "לא משכנע"? למה זה "לא חוכמה"? משום שעמירם כאן נמצא בתנופת ציד אדם ודבר לא ימנע ממנו בכל המאמצים שבעולם לזעוק פרע בגרון ניחר תוך קריעת קריעה בבגדיו "רואים, מדובר באנטישמי איום ונורא". המטרה כבר מסומנת, ועכשו לא נותרה אלא ההרשעה של מה שסומן מראש..
אז עלי לנחש מי הם עמירם וחוצפית. שניהם אינם נישמעים לי כאנשים בעלי גישה שקולה ומעמיקה, וחסרי זיקה כלשהיא למתימטיקה ומדעים ואף שונאים אותם. לקחו 3 יחידות מתימטיקה בבגרות, אני מעיז לנחש. למדו משהו קליל במדעי הרוח. אבוי, ופרנסה איה? אל דאגה. האב והמשפחה הם מהנובו רישים, המתעשרים החדשים, ואבאל’ה סולל את כל הדרך להתברגותו של הבן באיזה עסק או באדמיניסטרציה ולבת המתפנקת בעצלות – בחור עשיר וניבזי. בחושיהם החדים הם חשים כי הדברים שכתבתי מתסיסים, מאירים אור ורוח התנגדות לנסיבות לא קבילות. רבים מבני השכבות העממיות, ואף אינטלקטואלים בעלי לב, מצביעים לא פחות ממני, על גורמי הכבילה ופרחי הרע כאן, המונעים התפתחות אנוש אצל רבים. הביקורת של נסיבות לא קבילות, משחררת את הרוח מכבליה. ומביאה אור. אך הם חשים כאן רק איום. איום למה? למעמדו של אבאל’ה המתעשר החדש שעשה את הונו על ידי הזרמת צינור הכסף מאי שם? האם אבאל’ה הוא אדם יצרני ובעל רעיונות אמיתיים, אדם איכפתי ואחראי מסוג סטף וורטהיימר למשל, אדם המשיב סביבו אווירה נאורה? התשובה ברורה, ודברי עמירם וחוצפית צפידים, כבדים ולא נעימים, וצדקתניים, זה בכובד גודם וזו ברשעות קלילה. אני מנחש איפוא, ששניהם בחושיהם החדים חשים כאן איום אמיתי, בדברים המתסיסים והמנוכרים הללו לכל מה שמזרים לכיסיהם ולעתידם כסף רב בעבור 0 תרומה, ועושים מאמצי ניטרול אדירים. ולעניין הרשע שלהם הם קוראים "טובת המדינה" ומציגים את עבדכם הנאמן כעוכר ישראל ושונא היהדות. איך אומרים, בעבור חופן בוכטות מתקיימת המורשת מאבא’לה המתעשר החדש לבני התפנוקים העצלים, היודעים דבר אחד מצויין – לעבוד עם הפה באסרטיביות כתחליף ליצרנות עצמית. . זה מה יש.
אבל לשקר במצח נחושה זה לפעמים מן השטן, כמו שאומרים.
שקר א’ של עמירם: ה"אד-הומינם" שלך… במיטב מסורת הדמוניזציה הפכת אותי…
הקורא עומד מול מצג שקרי כאילו אני גלשתי לדמוניזצייה ואד הומינם. הבעיה רק שעמירם נקט בשתיהם, באופן גורף כלפי וכתיבתי הרבה לפני כן, עד שלבסוף השבתי בחלק מדברי מעט באותה מטבע. השיטה: להוציא מישהו מגדרו על ידי אבסורדים, וכשהוא מגיב לבסוף לכך, להאיר את תגובתו בזרקור ענק ולזעוק: רואים אתם מה הוא עושה לי?
כך גם עושים לפלשתינאים בעזה וחברון, וגם לישראלים לא מעטים מצד עבריינים כלכליים בהקשרי שחיתות ועוד. העבר נימחק, וקיים רק רגע ההוה, בו הישיג איש הפגע השקרן את הדיבוב שהתאמץ להפיק מהזולת:
– אז למה אדוני משחית את מקלדתו לריק?"
– הפוסל – במומו פוסל.
– מדוע אתה כל-כך מתאמץ לומר שלא היתה זיקה יהודית לא"י
– מדוע אתה טורח לומר כמה רע לנו כאן
– דאגתו הכנה של מיכאל שרון ליהודים באשר הם נוגעת ללב
– חסוך מאיתנו את הדאגה המעושה והצינית שלך לשלום היהודים בישראל
ומפציר בך שוב לנהל דיון ענייני ותרבותי
[הערה: השקרנות הקשה והמגמתית מתבטאת בזה שעמירם מתעלם לאורך הודעות רבות מתשובותי המנומקות, ויוצר מצג שקרי כאילו איני טורח לנמק. ניתן להבחין שטעוני מפריכים את טעוניו, אין הוא ניתקל כאן בטעונים שגורים המוכרים לו ושהוא ערוך לקראתם לפי מיטב דקלמנות התעמולה המקובלת. ואז הוא נוקט בטקטיקה חלקלקה וחמקנית מאד, תוך מילות נימוסין מופגנות, המוליכות צעד אחר צעד בעקביות לאמירות שעבדכם הנאמן הוא עוכר ישראל וגם מגיב בגסות. והרי הישבתי לכל טעוניו, אלא שעניין "הגסות" מושחל לכאן, על ידי הקפדת עמירם לעטות על תשובותיו מילות נימוסין.וכך הוא נוטל לעצמו באמצעות מניפולציה מונופולין על הנימוסיות, ומזיח את בן שיחו למשבצת של "גסות". בכך יש הסחת הדעת מנימוקי המפורטים, שחלקם, כאמור אפקטיביים משום שאינם מוכרים ואין סכמות מוכנות של תשובה. ובכן, אני נרעש מכך שאני מבחין שעמירם אינו חותר לברר דברים, גישתו אינה הרחבת הידע, אלא מניפולצייה המבוססת באופן מלא על אד הומינם ושום דבר ממשי אחר פרט לאד הומינם והבאשת ריחי, וכאשר אופייה כמניפולציה מוסתר בהקפדה על ידי שרבוב מילות נימוסין חלקלקות. מ.ש.]
שימו לב להדבקה עקבית ומתמידה של הביטוי "גסות" ודומים לו לדברי, צעד אחר צעד:
– ולנסות בכל כוחך לא להשתלח בצורה גסה ולא ראויה בעמיתך לדיון.
– מעניין רק… מדוע טרחת לאורך כל-כך הרבה תגובות כאן לנסות לשכנע שהאנטישמיות עצמה היא ברובה המצאה ציונית, ואילו עכשיו
– בכל מקרה god only knows כיצד הגעת בתגובתך מאי-יושרה אינטלקטואלית ל"הרבה סקס שרלטני עם סטודנטיות/פילגשים"? [ הערה: השאלה יוצרת את המצג השקרי כאילו "אי יושרה אינטלקטואלית" היא ההנחה או הטענה, ו"סקס שרלטני" היא המסקנה מכך. אך הבאתי כאן את שניהם כעובדות אמפיריות, זה בצד זה, ללא יחס של טענה ומסקנה הניגזרת ממנה. רואים אנו כאן טכניקות של עורמה, כאשר עמירם ממנף ככל שיכל את העניין של "סקס שרלטני", כאילו חש שכאן, יש אפשרות הלעגה אותה ניצל במלואה להסיח את הדעת מתוכן מהותי. אולי יש שיריעו לו על ערמומיותו הממזרית כנגד עוכר ישראל שכמוני (מצווה לרמות את עוכר ישראל ולסבן את הגוי, לא כן?..), רק מה, מה כל זה שייך לגוף הטעונים שהיצגתי]
– נסיון להתחקות ולהבין מיהו אדוני ומה השקפת עולמו [ מה כל זה שייך לטעונים ברגע זה? אם אין זה אד הומינם, איני יודע מהו אד הומינם]
[הערה: בתגובות הבאות ניתן לראות שעמירם נוטל לעצמו מעמד של מחוקק וקובע כללי דיון, מה כשר ומה פסול. זאת באופן שרירותי לחלוטין כשהשרירותיות מוסתרת על ידי טון נחרץ כאילו אלה דברים מסיני, כל זאת כדי להביא למסקנה שאני עוכר ישראל]
-צר לי אבל יש בתגובתך מינונים כבדים מידי של היתממות…
– כתבת לטענתך "טקסט זועם" אך לדעתי הוא אנטישמי ותו לא…
– זו לא חוכמה לכתוב "ניתן גם כך לראות את הדברים" בכותרת הפיסקה השלישית ולחשוב שיצאת ידי חובה… [למה לא?]
– כמו שאתה לא יכול לקחת דימויים וביטויים מז’ארגון אנטישמי בן מאות שנים ואז לומר שאתה מדבר רק על חלק מהיהודים [ למה לא? כבר בקורס שנה א' (פילוסופיה) בלוגיקה בסיסית (ויש גם לוגיקה של מערכות ודליות ולוגיקה מתימטית חדישה, אך אני מדבר על לוגיקה בסיסית של שנה א') לומדים על כמתים לוגיים quantifiers ועל ההבדל של יום ולילה בין הטענה "יש אתונאים שקרנים" מול "כל האתונאים שקרנים"]
– לא בכדי בחרת לחזק את השקפתך ע"י ציטוט מעגנון על "נערה תמה ממשפחה נוצרית טובה שבהלכה בסביבות השוק, ניטפלו עליה בהמוניהם הרוכלים והקבצנים היהודים"
[הערה: מה פרוש "לא בכדי"? מה פסול בעגנון? אלא שבשתי המילים הללו "לא בכדי" הכותב יוצר כלפי תחושה של אשמה כלשהי, שברורה לו היטב (כשם שברור לו לחלוטין שלא היה טבח בטנטורה…)
[הופס, משפט המסקנה הסופית הבלתי נמנעת]:
– אז באמת יפה מצידך שפה ושם עשית וי על-ידי הוספת "ישנם כאלה" או "חלק מהם" וכו’, [הערה, כאמור למעלה יש הבדל תהומי בין האמירה "חלק מהאתונאים שקרנים" או "יש אתונאים שקרנים" לבין האמירה "כל האתונאים שקרנים". שנה א' בלוגיקה, כאמור]
– אבל אותי זה לא משכנע… הטקסט שלך כל כולו גזענות, אנטישמיות ושנאת יהודים.
בציטוט דברי שרון חוצפית השובבה-ממזרית נוקטת בשיטת רמייה מקובלת אצל תועמלנים – קטיעת משפטים, צרוף משפטים דחוס ממקומות שונים, אי הבאת משפטים קודמים המבהירים למה בהמשך מובא פסוק רלוונטי ושאר שיטות רמייה של פרגמנטצייה של אקסט בשביל לעורר רושם כללי כוזב. יש לקוא את הרשימה במקשה אחת, להבין את הפרגמטיקה של הטקסט, מדוע לעיתים יש ביטויי זעם, על איזה רקע, וכד’.
אילו שרון היה מטיל דופי בכל העם בישראל, כיצד זה מתיישב עם הפיסקה הבאה, המופיעה שם: "הצפי הדומן מחליפים את הערך והאיכות והעם הפשוט סובל מהחלאות". העם הפשוט אינו ישראלי, או שלטיפוסים מסוג חוצפית הם תת אדם לניצול ועושק?
הנה רשימתו של שרון, מלאכת מחשבת מצליפה בדרכה, — קישור —
וראו איזה הבל המתחיל משום מקום וניגמר בשום מקום חוצפית עשתה מזה – קראו 2 רשימות למעלה. ואת הזעם כנגד המרמים אותנו והמשקרים לנו,ניצרו בליבכם ליום המחר שיגיע.
בציטוט דברי שרון חוצפית השובבה-ממזרית נוקטת בשיטת רמייה מקובלת אצל תועמלנים – קטיעת משפטים, צרוף משפטים דחוס ממקומות שונים, אי הבאת משפטים קודמים המבהירים למה בהמשך מובא פסוק רלוונטי ושאר שיטות רמייה של פרגמנטצייה של טקסט בשביל לעורר רושם כללי כוזב. יש לקרוא את הרשימה במקשה אחת, להבין את הפרגמטיקה של הטקסט, מדוע לעיתים יש ביטויי זעם, על איזה רקע, וכד’.
אילו שרון היה מטיל דופי בכל העם בישראל, כיצד זה מתיישב עם הפיסקה הבאה, המופיעה שם: "הצפי הדומן מחליפים את הערך והאיכות והעם הפשוט סובל מהחלאות". העם הפשוט אינו ישראלי? או שלטיפוסים מסוג חוצפית הם תת אדם לניצול ועושק?
הנה רשימתו של שרון, מלאכת מחשבת מצליפה בדרכה, — קישור —
וראו איזה הבל המתחיל משום מקום וניגמר בשום מקום חוצפית עשתה מזה בנהמת מוחה – קראו 2 רשימות למעלה. ואת הזעם כנגד המרמים אותנו והמשקרים לנו,ניצרו בליבכם ליום המחר שיגיע.
למיכאל,
עיינתי בקישור שצירפת, ועוד קראת לדברים: מלאכת מחשבת מצליפה בדרכה.
כתוב שם כך: העם המבאיש הזה ברובו, עם של שודדים, רוצחים, גנבים שכל השילטון בו חבורת פושעים, ארץ שהיא מרחב נכלים ענק של חלאת המין האנושי, ארץ מצחינה ללא שיעור, לאנשים רבים כאן אין גבולות, אין כל פרופורצייה, אלה אנשים חולים, פתולוגיים, שינשלו, יתעמרו, לא יתנו לא תמורה לערך ולא פיצויים.
נראה לי שלא יהיו הרבה אנשים שיקראו להתלהמות וההשתלחות חסרת הרסן הזו שלך "מלאכת מחשבת"…
לעיתים יש לזעוק ובלשון בוטה. מי הם אגב אלה "שהיטיפו נגד הממסד אבל שחתכו בבשר קורבנותיהם"? זאת איני יודע, ועלי להודות שאסוסיאציות הפרע ההיסטריות הללו, כושלות במשימתם להציף את קשבי, להסיח את דעתי ולהשכיח בשובבות כמה דברים בוטים ולא ממש עדינים שאמרו אנשים מסוג ישעיהו הנביא למשל:
(כא) א?יכ?ה ה?י?ת?ה ל?זו?נ?ה ק?ר?י?ה נ?א?מ?נ?ה מ?ל?א?ת?י מ?ש??פ??ט צ?ד?ק י?ל?ין ב??ה? ו?ע?ת??ה מ?ר?צ??ח?ים:
(כב) כ??ס?פ??ך? ה?י?ה ל?ס?יג?ים ס?ב?א?ך? מ?הו?ל ב??מ??י?ם:
(כג) ש??ר?י?ך? סו?ר?ר?ים ו?ח?ב?ר?י ג??נ??ב?ים כ??ל?ו? א?ה?ב ש??ח?ד ו?ר?ד?ף ש??ל?מ?נ?ים י?תו?ם ל?א י?ש??פ??טו? ו?ר?יב א?ל?מ?נ?ה ל?א י?בו?א א?ל?יה?ם:
או משה רבינו:
כ??י גו?י א?ב?ד ע?צו?ת ה?מ??ה [ישראל] ו?א?ין ב??ה?ם ת??בו?נ?ה:
כ??י א?נ?כ?י י?ד?ע?ת??י א?ת מ?ר?י?ך? ו?א?ת ע?ר?פ??ך? ה?ק??ש??ה
כ??י דו?ר ת??ה?פ??כ?ת ה?מ??ה ב??נ?ים ל?א א?מ?ן ב??ם:
ועוד דברים קשים מאלה כלפי עם הבחירה מצד משה ונביאי ישראל
אויה, עוד זה מדבר וזה בא.. הנה למשל דברי המעדנות והפה הנקי והמסוייג של אצ"ג, חיים ברנר, והמשורר הלאומי ביאליק אודות מחמדי העם:
— קישור —
יש לתהות בבשר מי חתכו כל הנ"ל? אבל עלה בדעתי שאסוסיאציות היסטריות של קצבות והתחסדות, אינן ממש כוס התה של איש עמל או של מדען או חוקר, או אפילו של תלמיד תיכון שעשה 5 יחידות (ולא 3) במתימטיקה או בפיזיקה. ההקפדה על לשון צדקתנית אפיינית יותר, לעיתים, למי שבוחלים בעמל, ומנסים להשיג יתרונות והישגים בקלי קלוטו בעזרת מה שקרוי בעגה עממית "לעבוד עם הפה". לעיתים יש ברקע גם אבא’לה, מהמתעשרים החדשים, שסולל את דרכה של הבת המפונקת והעצלה, כלפי הנישואים המובטחים עם צעיר עשיר וניבזי (כמוה). אל דאגה, העסק עובד. למה לטרוח במדעים ועמל אינטלקטואלי ועבודה חרופה, אם אפשר להרשים בעזרת מילים ריקות אך שקולעות לקונפורמיזם הכללי וקוצרות דיבידנדים משתלמים?
ולקינוח, הנה דברי משורר השנסונים הצרפתי ג’ורג’ ברסנס. מלה בסלע.
האנשים המהוגנים
בכל לב מאמינים
כי אשלח בבוא היום
ישר לגיהנום
אך הוא שברא את הבריות
הוא לא נבהל מגסויות
הוא כך יאמר לי, ידידי,
שב על ידי.
מוזר דובצ’ק(?) אני לא מנסה להבאיש את ריחו של איש, את זה האיש עושה היטב לבדו ללא שום עזרה ממני, אני רק מעירה על הניסוחים המכוערים להפליא,על הארס הגזעני הנוטף מבין כפתורי המקלדת של מר שרון בין שמקלל ואופן מפתיע אפעס גם כשהוא מקלס.
אני בהחלט מסכימה אתך כשאתה כותב "להוריד את מפלס השחצנות, קצת צניעות ויושר לא יזיקו." לא יזיקו בכלל ולא יזיקו למר שרון בפרט.
אני כלל לא מסכימה אתך שעצם ההתבטאות נגד ה"חמס" וה"סאוב" דייה לטהר כל סגנון וכל התבטאות. הרי ההסטוריה כולה מלאה בנבלים ורוצחי המונים שמארת ה"חמס" וה"סאוב" התגלגלה מלשונם גם בעת שחתכו בבשר קורבנותיהם. כמו הפטריוטיות גם הביקורת על הממסד היא בלא מעט מקרים מפלטו האחרון של הנבל.
במיטב מסורת הדמוניזציה הפכת אותי במחי יד לפרזיט החי על חשבון אביו ושונא מתמטיקה ומדעים(!) בעוד הורי הם "מהנובו רישים, המתעשרים החדשים"(!!)
ובכן, איני יודע מהיכן לקחת את החירות המחוצפת לכתוב דברים כאלו, אבל בכל מקרה אני אעמיד אותך על טעותך:
אני בוגר הטכניון בפקולטה למדעי המחשב (שם נתקלתי פה ושם במתמטיקה ומדעים) ואני עובד לפרנסתי בתחום ההיי-טק מזה שמונה שנים.
במשך כל לימודי עבדתי כמדריך פסיכומטרי לאחר שהצלחתי בבחינה בצורה יפה והראתי כישורי הוראה טובים.
הורי אינם "נובו רישים" כפי שכתבת, ולו רק בגלל העובדה הפשוטה שאינם "רישים" כלל:
אבי הוא שכיר, מהנדס מכונות מזה יותר משלושים שנה ואימי היא מורה.
אני אמנם לא מכיר את המגיבה "חוצפית" אבל כולי תקווה שגם היא תעשה כמוני ותראה לך שלקחת את ה"אד-הומינם" שלך צעד אחד רחוק מידי.
וזה מוביל אותי להסביר מה בעצם אני רוצה ממך:
אני קורא ומגיב בגדה השמאלית כבר לא מעט זמן ותוך כדי כך נתקל גם בתגובות שלך, שלצערי הן כמעט תמיד הזויות ולא רלוונטיות.
הכותרת תהיה תמיד משהו כמו "הציונות הנכלולית וגזילת הנדל"ן הגדולה" וגוף התגובה יהיה מורכב מבליל של תאוריות קונספירציה תמוהות ביחד עם אנטישמיוית גסה בסגנון כתיבה בוטה להחריד אך באיצטלה אינטלקטואלית ומליצית.
הלינקים שאתה מצרף הם לרוב למאמרים פרי עטך, ואתה נוהג לתמוך בדעותיך ע"י "מגיב אחר" כפי שעשית ממש כאן למעלה: "הנה רשימתו של שרון, מלאכת מחשבת מצליפה בדרכה".
אגב "מצליפה בדרכה", אתה כנראה מאוד מרוצה מפרי עטך, כל-כך מרוצה עד שאתה לא מסוגל לקבל ביקורת. כל מבקר מותקף אישית בצורה גסה ובוטה שכלל לא תואמת את המליצות הרבות והדביקות שדחפת פנימה בכח.
דעותיך כשלעצמן הן אנטיתזה לכל מחשבה נאורה, הומנית והגיונית. אתה לא שונה בכך מכל איש ימין, שהרי הוא תמיד יאמר "הערבים תמיד ירצו להשמיד אותנו", "אי אפשר לסמוך עליהם, הם כולם שקרנים" וכו’,
ואילו אתה עושה את אותו הדבר כנגד הציונים: "רק רוצים לגזול קרקעות ולהתעשר", "רוכלים צואים" וכו’…
דעות כמו שלך, בדיוק כמו אלו של אנשים דוגמת אפי איתם למשל (הוא לפחות לא מסתתר מאחורי איצטלה שמאלית נאורה) לוקחות אותנו אך ורק אחורה.
שקר 2 [סוג שקר אופייני הננקט שוב ושוב. להלן מקרה פרטי מייצג]
כותב עמירם: לגבי סיפרה של ג’ואן פיטרס – אני מקבל את ההערה שלך, רק שים לב שאתה אומר "אין הפרט מעיד על הכלל" מבלי להביא מובאות משלך על גידול (עם או בלי הגירה) של האוכלוסיה הערבית במקומות מלבד חיפה.דהיינו שהטיעון שלך כרגע תקף בדיוק כמו הטיעון של פיטרס.
הקורא השם לב לפרטים יבחין שבמשפט המבולבל הזה המסיח את הדעת לעניין שכלל לא נדון [איפוא הבאתי נתונים על גידול אוכלוסיית חיפה?…], משכיח עמירם את העובדה שהן הבאתי נתונים על מספר היהודים והערבים ב-1922, הן הבאתי ראיות סבירות לכך שתוך 20 שנה, כשהגירת היהודים עוד היתה אפסית, לפני 1922, לא יכול היה מספר הערבים לעלות מ-250 ל750 אלף (פי שלוש!) כשלא היה כל בסיס כלכלי לכך. והן הבאתי חומר על הגידול וההגירה של האוכלוסיה הערבית בשנים 1922-1947
ראו הרשימות בסביבת הרשימה הזאת
— קישור —
[הערה: זוהי מניפולציה שקרית אופיינית. פשוט מתעלמים מנתונים וטעונים שהביא בר הפלוגתא שלך, וטוענים שהוא לא אמר דבר, גם אם ענה והרבה במיטב הנימוקים וזהו מצח נחושה שקרני אופייני. או משרבבים את האמירה שהוא עונה בגסות ולא לעניין. הערה נוספת: כתבו לי שאנשי ימין תכופות מביאים פרטים רבים ואין להתמודד איתם, זה הצד החזק שלהם. אני אומר, טעוני הימין ברובם מופרכים ומניפולטיביים, ויש רק לפקוח עין לטקטיקות הננקטות ולחשוף את השקרנות. הבעייה, למי יש זמן להתעסקות אין סופית עם הטקטיקה העיקרית שלהם: התשה? כאשר אינך צודק, והדברים ברורים כשמש, נוקטים בשיטות משונות, עורמים גבבה ומערימים עורמה]
שקר 3: בתגובות שלך, שלצערי הן כמעט תמיד הזויות ולא רלוונטיות.
הכותרת תהיה תמיד משהו כמו "הציונות הנכלולית וגזילת הנדל"ן הגדולה" וגוף התגובה יהיה מורכב מבליל של תאוריות קונספירציה תמוהות ביחד עם אנטישמיוית גסה בסגנון כתיבה בוטה להחריד אך באיצטלה אינטלקטואלית ומליצית.
כאן יש שלילה גורפת של משקל עבודתי וטירחתי. המצג השקרי הפוך לחלוטין למציאות: כאילו אני מביא השתלחויות הזויות, ולא כתיבה מנומקת. אך הרי רוב כתיבתי היא כתיבה מנומקת בקפידה. מספיק לראות את רוב רשימותי כאן, בפתיל זה בנושא זכות השיבה. מפנים זרקור לרשימות הנוקטות בלשון עממית ונחרצת (יש בכתיבתי יותר מרובד אחד, ויותר מסגנון אחד, בשרות הנושאים שאני מביא) ומשכיחים באחת את הגוף העיקרי והטעוני של כתיבתי. דומה שעמירם, כמוהו כאנשים לא מעטים או ילדים מעט בעייתיים, חשים חירות רבה לפריעה ושקרנות, כאשר האיש שמנגד יוצר הקלה בחומרה הטעונית, או אומר משהו מבדח או אירוני. אולי יש אלה שכלפיהם חייבים להקפיד על חזות אחידה וקשיחה, שכן כל הקלה, אתנחתא, הומור, הם יראו כפגם, ומייד יתנו דרור ליצרי פרע וביטול הזולת ומפעלו. יש עבדים גם במובן הרוחני, שלהם כבוד רק לחזות הכוחנית והקשיחה, נודפת טון הסמכות והמכובדות ללא דופי, כולל כאלה שעוסקים במדעי המחשב (ניתקלתי אגב בתוכנה או שתיים ישראליות בעלות באגים רבים ומטופשים, אף שהקונספט הכללי טוב. האם עמירם כתב אותן? שכן נראה שסגנונו הוא לראות רק את השורה האחרונה, ולשכוח את כל השורות הקודמות לה)
התיימרותך לנחש את מוצאם ואורל חייהם של מגיבים כאן נראה יותר כמו אנליזה עצמית. מי שאיננו מפרנב עצמו מעבודה הוא, לפי עדותו שלו, אחד בשם מיכאל שרון שלמעשה חי בסיגנון הקפיטליסטי ביותר-נהנה מרכוש שהורישו לו אחרים. לא הייתי מזכיר דברים אלו שכתבת בעצמך באתר זה אלמלא הרשית לעצמך להשתלח באחרים. תן כבוד ותקבל כבוד. ואגב, נטייתך השקופה באתר זה ובאחרים לחזק את דבריך באמצעות "מגיבים אחרים" (שהם כמובן אתה עצמך) פתטית ביותר ומוטב שתחדל מכך.
עמי
מר שרון ממשיך בחדשנות המתפרצת שלו,
כבר הראה לנו אנטי-אוריינטליזם שכמו אותו חלקיק אלמנטרי שהוסק על ידי דיראק זהה לבת-זוגתו רק הפוך במטען ולא פחות חשוב בספין.
כבר הציג בפנינו טקטס אנטי גזעני, גזעני. המכיל לא מעט אלמנטים מאותו פרדוקס שגדל עשה ממנו מטעמי אי-שלמות.
כבר הוכיח לנו שבעית ההעצירה המפורסמת של אחד טורינג, לא נוגעת לו שכן הוא חסר פקודת עצור, האיש ממשיך ללא גבול וללא סייג באופן אבסורדי אד אינפינטום.
כעת מר שרון מציג לנו חידוש נוסף, אד-הומינם בסופר פוזיציה. במהלך מרהיב מר שרון מוצא הסטוריות חליפיות לברי הפלוגתה שלו ומסכם בכך שהוא פוסל אותם על בסיס אותם הסטוריות. מי יגול עפר מעניך פיינמן.
שאלברט איינשטיין נשאל על האינסוף ענה שישנם רק שני דברים שהם אינסופיים, ולגבי אחד מהם יש לו עדיין ספקות. אני אשאיר לקוראים למצוא מהם אותם דברים. בכל מקרה, לאותו דבר שלגביו לאיינשטיין לא היו כל ספקות על אינסופיותו קיבלנו דוגמה מצויינת בשרשור הזה.
חוצפית מאשדוד
שאכלה את המופלטות של אמא שלה(עובדת הקבלן) השבוע.
שאביה מחסנאי באגרקסקו יותר מ20 שנה.
שמתקשה בימים אלו ממש עם משוואות גלים דיפרנציאליות חלקית.
חה.
האמת, דווקא ביקרנו בכל-מיני עולמות מעניינים. במיוחד רצינו לספר על אחד מהם, בו התגלגלה מלחמת 1948 באופן שונה, התואם יותר, כנראה, את משאלותיהם של רבים מן הכותבים כאן.
מתוך ספר הסטוריה מקומי…
דווקא לאחר, שכבר עבר העם היהודי שואה אחת, ניתן היה להאמין, כי בכך תמה כבר ונגדשה סאת-ייסוריו.
ואולם, לשר-ההסטוריה היו מזימות אחרות לחלוטין בחיקו.
ייתכן, שגורלם נקבע ע"י חוסר-השוויון המספרי העצום, בינם לבין הערבים, כמו גם עקב קנאותם הדתית העיוורת, של אלה האחרונים.
מראות הטבח ההמוני בתל-אביב, למשל, בו נשרפו למוות רבבות נשים, ילדים וקשישים, שימשו זרז, אמנם, לחקיקת אמנה בינלאומית נוספת, האוסרת כליל על המלחמה, באשר היא מלחמה; ואולם, מנהיגי-הערבים – לצד חתימתם הטקסית על האמנה דנן – הורו, בה-בעת, על השמדת כלל יהודי חיפה, טבריה ונהריה, באמצעות ציקלון בה…
רחובות, ראשון-לציון, נס-ציונה, גדרה ושאר מושבות שפלת-יהודה, עלו כולן באש והיו למדבר-ציה, בפיקוד חילותיו של המופתי…
"נהנה מרכוש שהורישו לו אחרים. לא הייתי מזכיר דברים אלו שכתבת בעצמך באתר זה"
שקר.
המשך ציטוטי הדמוניזצייה והאד-הומינם:
-צר לי אבל יש בתגובתך מינונים כבדים מידי של היתממות…
– כתבת לטענתך "טקסט זועם" אך לדעתי הוא אנטישמי ותו לא…
– זו לא חוכמה לכתוב "ניתן גם כך לראות את הדברים" בכותרת הפיסקה השלישית ולחשוב שיצאת ידי חובה… [למה לא?]
– כמו שאתה לא יכול לקחת דימויים וביטויים מז’ארגון אנטישמי בן מאות שנים ואז לומר שאתה מדבר רק על חלק מהיהודים [ למה לא? כבר בקורס שנה א' (פילוסופיה) בלוגיקה בסיסית (ויש גם לוגיקה של מערכות ודליות ולוגיקה מתימטית חדישה, אך אני מדבר על לוגיקה בסיסית של שנה א') לומדים על כמתים לוגיים quantifiers ועל ההבדל של יום ולילה בין הטענה "יש אתונאים שקרנים" מול "כל האתונאים שקרנים"]
– לא בכדי בחרת לחזק את השקפתך ע"י ציטוט מעגנון על "נערה תמה ממשפחה נוצרית טובה שבהלכה בסביבות השוק, ניטפלו עליה בהמוניהם הרוכלים והקבצנים היהודים"
[הערה: מה פרוש "לא בכדי"? מה פסול בעגנון? אלא שבשתי המילים הללו "לא בכדי" הכותב יוצר כלפי תחושה של אשמה כלשהי, שברורה לו היטב (כשם שברור לו לחלוטין שלא היה טבח בטנטורה…)
[הופס, משפט המסקנה הסופית הבלתי נמנעת]:
– אז באמת יפה מצידך שפה ושם עשית וי על-ידי הוספת "ישנם כאלה" או "חלק מהם" וכו’, [הערה, כאמור למעלה יש הבדל תהומי בין האמירה "חלק מהאתונאים שקרנים" או "יש אתונאים שקרנים" לבין האמירה "כל האתונאים שקרנים". שנה א' בלוגיקה, כאמור]
– אבל אותי זה לא משכנע… הטקסט שלך כל כולו גזענות, אנטישמיות ושנאת יהודים.
חוצפית, את מצליחה להרשים בהבאת אלמנטים בפיזיקה, בתורת המחשבים (טורינג) ובמתימטיקה (סופר פוזיצייה). רק מה, אני חשדן גדול, מה לעשות, בפרט שעניינים מסוג משפט אי השלמות של גדל ושאר דברים שהזכרת, ניתן למשותם מן האויר, בכל מאמר עיתונאי הנוגע באיזוטריה של העידן החדש, למשל, ושאר פרפראות מסוג זה.
אז סתם כך אני שואיל, כמה יחידות במתימטיקה עשית בבגרות? ואל תביאי לי גפן במובן גרבן, אלא עני ישירות: מתימטיקה, מתימטיקה (גפן, גפן!)
גם למיכאל מותר פעם אחת לטעות בחלק מהודעה, בה הוא כותב בזו הלשון:
"משום שעמירם כאן נמצא בתנופת ציד אדם ודבר לא ימנע ממנו בכל המאמצים שבעולם לזעוק פרע בגרון ניחר תוך קריעת קריעה בבגדיו "רואים, מדובר באנטישמי איום ונורא". המטרה כבר מסומנת, ועכשו לא נותרה אלא ההרשעה של מה שסומן מראש.. אז עלי לנחש מי הם עמירם וחוצפית".
לא אנושי ככה לפעמים? ולא אנושי גם לטעות בניחוש? זאת הגם שמיכאל שרון הוא איש מזוהה, ואילו עמירם וחוצפית יכולים להיות כל אחד, החל מבן טיפש עשרה מחפש עניין, המשך באבשלום ונחמה, זוג פקידים משועמם בלשכה לבולאות, או יאקי ומוישה, שני צעירים באינטרנט קפה, בהפסקה בין משחק אינטרנט למישנהו (או אפילו ניצה, רווקה עם חצ’קונס בת 36 המטבעת יגונה באינטרנט קפה), ואולי גרגורי ומישה, שני "עדי יהווה" חדשים המחפשים עניין פוליטי בצד עניין דתי-אמוני, ושמה גיל וגילה (או רק שייקה השמן), גימלאי/ם של המוסד, שתורמים להכרתם תרומה לאומית. והרי כל הנ"ל יכולים לכתוב כל דבר על עצמם, ובעצם כל דבר הנשמע רהוט ומצלצל סביר, לפי מיטב החופש שמאפשרת האנונימיות.
אילו מנהיגים דתיים? המלך פארוק? אל-קאוותלי? או אולי המלך חוסיין? או שפשוט מעצם ההגדרה ערבים=מוסלמים=דתיים.
אגב, אפשר לציין מקרים לא מעטים של טבח המוני בהם נשרפו למוות אזרחים, זקנים וילדים, ובהם הטובחים היו דווקא שועלים ציונים גאים. אפשר גם לציין משהו על 500 כפרים וישובים שהיו ואינם, וכל זאת דווקא בקו היסטורי מאוד ריאלי…
מיכאל יקירי,
סופרפוזיציה היא לא מושג מתמטי אלא מן הפיסיקה, ליתר דיוק מן המכניקה הקוונטית. הלימודים התיכוניים שלי נגמרו בערך לפני 15 שנה במקיף א’ באשדוד אז סיימתי בהצטיינות יתרה במגמת המחשבים, בין שאר שלושים ושתיים יחידות הלימוד היו להן גם חמש יחידות במתמטיקה. יש לי גם תואר ראשון בפיסיקה ומדעי המחשב וכעת אני בעיצומם לימודי התואר השני שלי.
רוצה פקס של התעודות?
אני ממש לא מבין מה אתה רוצה.
אני מנהל איתך דיון ענייני לחלוטין הנוגע אך ורק לטענותיך וראיית עולמך, ואילו אתה מפנה את הדיון לרמה האישית שוב ושוב, יורד יותר ויותר נמוך תוך טענות על שקרים ופרזיטיות, ועוד מעיז לטעון שאני עושה כך.
זאת ועוד, אתה קורא לי שקרן למרות שלא הראית ולו שקר אחד שלי, ואף טענת שתשובותיך הן "מנומקות" ושניתן להבחין שטעוניך מפריכים את טעוני למרות שלא ענית לי על רוב השאלות שהעליתי.
למזלי אתה עושה את העבודה בשבילי.
קצרה היריעה מלהראות את שפע הדוגמאות שסיפקת לי להתנהגותך אז אני אסתפק בבודדות בלבד:
שאלתי אותך שוב ושוב מדוע בהקשר של זכות השיבה אתה כל-כך מתאמץ לומר שלא הייתה זיקה יהודית לא"י, ומדוע אתה טורח לומר כל הזמן כמה רע לנו כאן? שהרי המציאות והרצון של היהודים להיות בא"י מפריך לחלוטין את דעותיך… ולכן השאלות שלי לגיטימיות לחלוטין.
ואתה, לא רק שלא ענית לי ולא טרחת להסביר את קו הטיעונים שלך, אלא שגם הבאת את שאלותיי אלו כדוגמה ל"אד-הומינם", כביכול, שאני נוקט כלפיך.
אז מה כל-כך "אד-הומינם" בלשאול את השאלות הללו?
עוד דוגמה לטענותיך התמוהות: ציטטת אותי אומר לך " הפוסל – במומו פוסל" בזמן שהאמירה הזו שלי מציירת דווקא אותך בדיוק נמרץ, שכן טענת על משיסת היהודים זה בזה בא"י, וכמה אנחנו שונאים את עצמנו, בעוד שאתה עצמך שופך טונות של רפש על יהודי א"י… היש דוגמה טובה מזו ל"הפוסל, במומו פוסל"?
והנה עוד אחת: כתבתי שניסיתי "להתחקות ולהבין מיהו אדוני ומה השקפת עולמו" ואתה טוען שזהו אד-הומינם, בזמן שאתה מצרף שוב ושוב לינקים למאמרים פרי עטך ומעודד אנשים לקרוא אותם.
זאת ועוד: מה יותר הגיוני ותרבותי מאשר להבין את השקפתו של אדם בקונטקסט של דיון?
אגב, טוב שעשיתי זאת כי כך הגעתי למאמרך האנטישמי "מקורות הסאוב, הקריסה, הדרת הכשרונות וחוסר היעילות בישראל" וכך הבנתי טוב יותר (אני עדיין לא מבין מה לא בסדר בזה?) את דעותיך.
רוצה עוד דוגמא? בבקשה:
כתבת שאני מציג מצג שקרי כאילו אתה גולש לדמוניזצייה ואד הומינם… מצג שקרי?
הסבר לי בבקשה איך הגעת לומר שאני והמגיבה "חוצפית" פרזיטים החיים על חשבון הורינו הנובו-רישים? מה אתה יודע עלינו ועל הורינו?
ואחת לסיום בעניין האנטישמיות והגזענות העולה מכתיבתך (ואם עכשיו תקרא לזה אד-הומינם אז אני אסכים איתך לחלוטין):
מי שכותב "העם המבאיש הזה ברובו, עם של שודדים, רוצחים, גנבים שכל השילטון בו חבורת פושעים, ארץ שהיא מרחב נכלים ענק של חלאת המין האנושי, ארץ מצחינה ללא שיעור, לאנשים רבים כאן אין גבולות, אין כל פרופורצייה, אלה אנשים חולים, פתולוגיים, שינשלו, יתעמרו, לא יתנו לא תמורה לערך ולא פיצויים"…
מי שכותב דברים כאלה אל לו לטרוח אחר-כך וללהג על ההבדל בין "כל האתונאים" ל"חלק מהאתונאים".
בתגובתך האחרונה תחת הכותרת "ל"עברת כל גבול" אתה שוב מתחזה למגיב אחר ועוד טוען שאני ו"חוצפית" – אנחנו בכלל המתחזים כאן!
היש צביעות גדולה מזו?
אתה משגר תחת זהויות שונות תגובות שכביכול תומכות במגיב הראשי "מיכאל שרון" ומטיף כנגד התחזות…
זאת ועוד: אתה מתנצל על ניחוש לא מוצלח "לא אנושי ככה לפעמים? ולא אנושי גם לטעות בניחוש?" ואז ממשיך בניחושים:
אולי הוא כזה? אולי היא כזו? ""פקידים משועמם בלשכה לבולאות", "רווקה עם חצ’קונס בת 36 המטבעת יגונה באינטרנט קפה", וכו’.
וכל זאת למה? כי יצא ש"חוצפית" ואני לא ממש מתאימים לדה-הומניזציה שעשית לנו ואנחנו דווקא כן אנשים מן היישוב שעובדים לפרנסתם ולא נשענים על הורים נובו-רישים.
אבל מה? שני אלה לא מסכימים איתך, הם עומדים על דעתם ועוד מעיזים, השם ישמור, להעביר ביקורת על סגנונך המשתלח!
אתה בוודאי שוב תקרא לניחושים האויליים שלך "מלאכת מחשבת מצליפה בדרכה" או משהו כזה, אני פשוט קורא לזה חוצפה.
ראשית, בוודאי שאנושי לטעות, אלא שאיש לא ביקש ממך לנתח את מוצאם של המגיבים ואין לכך גם כל טעם. ולגבי הטענה ששיקרתי כשטענתי שאתה מתפרנס מרכוש שהורישו לך (כמיטב הקפיטליסטים) הרי לך דבריך שלך באתר אחר:
"וכיום, בשעת עבודתי על מספר מאמרים וספר, אני מתפרנס בצניעות למדי, מהכנסות מרכוש משפחתי – משפחתי הינה דור 6 ו-3 בארץ, ונחשבת לאמידה, מה שמכונה Old money בניגוד למתעשרים החדשים.."
— קישור —
אינני מחפש להביך אותך, אך אינני אוהב להיות מואשם בשקרים וגם אינני מכבד התקפות אישיות על גולשים. you had it coming
מעולם לא למדת קורסים של שנה א’ מתימטיקה, אותם לומדים בשנה א’ בפיזיקה. לא לקחת שום קורס באלגברה לינארית ולא באינפי, הקורסים הבסיסיים ביותר. עקרון הסופרפוזיציה עוסק בקומבינציות לינאריות וחל באופן כללי על מערכות לינאריות. העקרון מיושם גם במשוואות דיפרנציאליות לינאריות וגם בשדות ווקטוריים.
המושג המתימטי הזה מיושם בפיזיקה בתורת הגלים (ולכן גם נלמד בפסיכולוגיה פיזיולוגית ובנושא תפיסה ויזואלית) וגם בהנדסה.
אלא, שהפופולריות של המושג הוקנתה לו בספרי מדע פופולרי, הדנים באפקטים סנסציונים של תורת הקוונטים ואולי במכניקת הקוונטים.
נפלת בפח, הדבר ידוע גם לי, ולכן בכוונה כתבתי "במתימטיקה" על מנת ש"תתקני" אותי ותפגיני שמעולם לא למדת מתימטיקה ברצינות, כפי ששיערתי. את הרקורד המרשים שהבאת כאן קיבלת מאיזה ידיד בשיחה טלפונית..
הכושר המילולי משותף לכל בני האדם ואין זו רבותא גדולה להפיק מלל חסר שחר ככל שתחפוץ. ראיתי שהפעם הכתיבה ירודה יותר מהודעותיך הקודמות, וכוללת הטפות וקובלנות כיד הבילפוף הצדקתני.
רפרפתי, והתייגעתי. מי שרוצה ללמוד כי יש טקסטים שמבהמים את ההוייה והתודעה, מוזמן לקרוא את שני הודעות הזבל האחרונות של עמירם.
מאידך, ניתוחי את השיטות שנקט בהם אינסטינקטיבית, אינו ניתוח מבוזבז ועבודה לבטלה, וחשוב שנעשה, שכן הוא חושף את האופן המתקדם בזמן, תוך ניתוח דק של טקטיקה מניפולטיבית וחלקלקה, שמשתמשים בה לא מעט, וקשה להבחין בה, שכן יש כאן אפקט הדרגתי המתקדם בקפיצות קטנטנות graceful gradation וחומק מהבחנה , ולכן נידרש ניתוח וסומציה מעבר לרשימות רבות.
אפשר לעשות דמוניזציה לאדם ספציפי, בעל כך וכך פרסומים או מוניטין מסויים, שהפרטים עליו גלויים. ואז גם מדובר בנזק ממשי, בדרגה זו או אחרת. אך איך אפשר לעשות דמוניזצייה לניק אנונימי, המסתיר את זהותו? ועוד כאשר נאמר במפורש שמדובר בניחוש ולא בידיעה או אפילו באמונה שכך הדבר?
יש זעקת הקוזק הנגזל, אבל כאן אנו מוצאים את קובלנת הקוזק הנגזל. משחק שפל וחסר הגינות כבר אמרנו? מה הבעייה בלהזדהות עבור אדם הגון כאשר העניין עובר למישור האישי (בינתיים באופן חד סיתרי בלבד)? גם לאכול את העוגה וגם להשאיר אותה שלמה? גם לקבול קובלנה אישית וגם להיות ולהשאר אנונימי?
ההודעה נכתבה ביולי 2003 לפני קרוב ל-4 שנים. כתבתי כי בזמנו "טופלתי" כחושף שחיתויות ונאמר לי כי לא אוכל להשיג יותר עבודה בארץ. דווחתי על נסיבות הפרשה הזאת במקומות שונים, ואף הבאתי בפתיל זה את התשובה שקיבלתי מאגף חקירות במשטרה בעקבות תלונתי הפלילית בפרשה. מעניין שלאחר הדווח כאן בפרשה החלו התקפות אישיות כנגדי, לאחר נבירה וחיפוש חומר שכתבתי במקומות אחרים, שיכול להיות ממונף להכפשה כזאת.
אגב, זה מתועב להפוך פגיעה בחוקר ומפתח על על רקע פשיעה כלכלית וניכוס קניין רוחני (פרי עבודה של שנים רבות), למנוף להכפשה נוספת. ביחוד שכאן אתה גורם נזק לאדם מזוהה, ואין הדבר סימטרי לאמירה כלפי ניק אנונימי.
התחזות היא הופעה תחת שם אחר.
עמירם כותב: "בתגובתך האחרונה תחת הכותרת "ל"עברת כל גבול" אתה שוב מתחזה למגיב אחר".
מה שמו? תן את שמות האנשים ששרון התחזה אליהם. שמות עבריים היוצרים מצג של דובר עברית אחר מאשר שרון.
דרך הפרע והנוכלות בחסות אנונימית אינה נראית גם לך עצמך כדוחה?
שמות, תביא שמות. התחזות זאת כשאתה מופיע תחת זהות ממשית, מוגדרת, הנשמעת ריאלית (ולא למשל תחת השם קופיקו או נפוליאון) אשר היא שונה משלך.
אולי פשוט לא התחשק לי לשים את שמי מאחורי רשימות שאינן מקדמות עניין ממשי, אך עדיין הכרחיות, בבחינת הצבעה על טיבם של עשבי פרע שאינם תורמים לדיון ממשי, אינם מביאים מידע ממשי כלשהו, אינם אפילו מבטאים רוח התנגדות או ניכור משחרר, אלא מהווים הצפי רפש – במקרה הרע, השתלחות אישית ונמוכה בכותב מזוהה (ולא בניק אנונימי) ובמקרה הטוב – דקלום קונפורמיסטי ושמנוני של דברים מוכרים לעייפה?
אני רואה שאדוני גם אינו מבין (או לא סובל) הומור קל בהקשר אמירתי כי מדובר בכותבים אנונימיים שיכולים להיות כל אחד: "המשך באבשלום ונחמה, זוג פקידים משועמם בלשכה לבולאות, או יאקי ומוישה, שני צעירים באינטרנט קפה, בהפסקה בין משחק אינטרנט למישנהו (או אפילו ניצה, רווקה עם חצ’קונס בת 36 המטבעת יגונה באינטרנט קפה)" ולא עוד אלא שמציג זאת, בניגוד לאמירתי המפורשת (שמדובר באנשים אנונימיים) כמאמץ רציני שלי להתחקות אחר זהותו של עמירם וחוצפית.. ויש לכך גם סיבה: "וכל זאת למה? כי יצא ש"חוצפית" ואני לא ממש מתאימים לדה-הומניזציה שעשית לנו ואנחנו דווקא כן אנשים מן היישוב שעובדים לפרנסתם ולא נשענים על הורים נובו-רישים".
לא רק שטויות אלא גם גועל.
אתה כותב שוב ושוב כמגיב כלשהו שמחזק כביכול את מיכאל שרון, כאילו לומר לנו שיש עוד כאלו אי-שם שמסכימים איתך.
למשל בתגובה "חוצפית=ישראבלוף" שם כתבת:" הנה רשימתו של שרון, מלאכת מחשבת מצליפה בדרכה".
עכשיו אתה טוען שאם לא ציינת שם מסוים- הרי אין זו התחזות… אתה יודע מה? בסדר, נחליף "התחזות" ב"רמאות", עכשיו אתה מסכים?
ואם זה לא מספיק, תרשה לי להפנות אותך ואת הקוראים המותשים ללינק הבא:
— קישור —
שם כתבת בתור יוצא אתיופיה בשם מסרו, רצית שאציין שם ודמות ש"שאלת" לצורך התחזות? |
הנה לך! ונפלת לבור שאתה כרית…
אתה עושה עצמך ללעג ולקלס בהודעותיך המטורפות.
ככל שאתה מנסה חזק יותר – אתה שוקע עמוק יותר.
מובטחני שאפילו קוראיו השמאליים ביותר של הפורום חשים מבוכה למקרא הודעותיך, לא לחינם הם אינם באים לעזרתך.
אנא ממך, חדל מן הפארסה הזו.
מחוני, עוד ילד של אבא’לה עשיר שעוסק בהומניסטיקה (רחמנא ליצלן…).
הנושא כאן בעקרו אינו הומניסטיקה מול מדעים מדוייקים, ואף לא פרזיטיות מול עמל, אלא תרבות הבלוף והמניפולציה המשתרבבת לעיתים לדיונים רציניים, ושכיחה אצל כותבים ימניים, או אנשים מהסוג של אסתרינה טרטמן, אם תרצה: לשון מהירה וזריזה, גישה חופזנית וקלת דעת הניראית בטעות כנימרצת, השתבחות בהישגים אישיים מדומים כדרך לצבור קרדיט, תוך דגש על עניין המעמד האישי והכוחניות (שביטוייה הם דגשים אישיים העוסקים במעמד אישי ומוכוונות אני כתחליף לגישה עניינית ואובייקטיבית ולניתוח עומק רב שלבי ושיטתי – המנותקים מזיקות לאני ולמימדים כוחניים).
כאן גם ניתן לראות דפוס המכונה בשפה עממית "לעבוד לפי העין": האדם מפעיל שיפוט מהיר המבוסס על כוח ("האם האיש ממול חזק או חלש?") ואם הוא נותן לו את הדרוג "חלש", הרי שהוא נוקט בדורסנות אישית (מתוך הנחה שה"חלש" אינו יכול מצידו להרתיע או לגרום לנזק נגדי לתוקפן) שמטרתה לקפד את הזולת ולהביא לקבלת טובין ותועלות ממנו תוך אפס השקעה.
כללית יותר, מדובר בגישות של "קלי קלוטו" המבוססות על עבודת פה זריזה (בעגה עממית: לעבוד עם הפה). השכבות העממיות אכן זיהו דפוסים אלה, שכן הם סובלים מהם, והכילו אותם על ידי מתן שמות להם, כך שניתן מהר להעביר לאחר-לגורל מידע מה לפניך, עם מי יש לך עסק ושיש כאן להשמר.
הנושא לא היה גם פרזיטיות או אי פרזיטיות, אלא – תאור דפוס ניזקי מסויים שראוי להיות מודע לו ולהשמר ממנו. הוא מחבל לא רק במישור הצרכנות, ובמישורים פוליטיים וכלכליים, אלא גם במישורי הדיון הענייני.
איתרתי זאת על סמך דפוסים מסויימים בטקסט. בשנות ה-80 פרופ’ באוניברסיטה אירופית עורר את שימת ליבי לנושא הזה, של היסקים על סגנון קוגניטיבי ואישיותי על סמך תבניות בטקסט, ושלח לי ממאמריו החלוציים בנושא. הייתי הפעם סקרן לראות אם גם כאן היתה קליעה למטרה וזיהוי נכון. אין כאן כלל עניין אישי, וממילא מדובר בניקים אנונימיים.
אני רוצה לחזק את ידיו של מכאל שרון ולטעון שהוא הכותב הכי אניטיליגנטי,מוכשר וחכם שכותה פה.
ישר כח מיכאל!!
מה לעשות ובמסגרת יום עבודה אמיתי (יום כזה שעובדים בו, אתה יודע) כתבתי במהירות תגובה שרמתה הספרותית לא עולה בקנה אחד עם זו שלך.
בעיניך זו כנראה הוכחה ניצחת לצידקתך לאורך הדיון המייגע הזה.
מעניין רק לסקור את התהליך שעברת במהלך ה"דיון" – ממגיב בעל דעה למבקר ספרות…
העובדה שטרחת לציין את רמת הכתיבה שלי מדברת בעד עצמה (אד-הומינם כבר אמרנו?) כמו גם ההתעקשות הניצחית שלך לא לענות לטיעונים ולשאלות מאוד קונטרטיות.
קרא שוב את אותה תגובה "נחותה" ותגלה בה כמה שאלות מאוד ברורות שפיספסת בקריאה הראשונה, מעין פספוס "פרוידיאני" שכזה, שכן מי שלא רוצה לא מוצא…
אבל זה בסדר, כבר מזמן הבנתי שאתה לא נמצא כאן כדי לנהל דיון או לפרוש השקפת עולם מנומקת ולדון בה.
הדיון הזה כבר מזמן אינו דיון ואנוכי נואשתי מהציפיה לקבל ממך תשובות לשאלות קשות (בשבילך כנראה כל השאלות קשות משום שאתה נוהג בצורה עקבית לא לענות עליהן, ואז פותר את השואל בטענת "קובלנות כיד הבילפוף הצדקתני").
אפילו לא ענית לי מהיכן החוצפה שלך להתחזות למגיב אחר ואז לטעון נגדי שאני מתחזה בתגובותי לבוגר הטכניון, איך אמרת? "לפי מיטב החופש שמאפשרת האנונימיות". אותה אנונימיות בה אתה משתמש בעצמך אבל בדרך קצת גמלונית, יש לומר.
לפחות קיבלתי (או אתה קיבלת, תלוי בנקודת המבט) אפשרות לתהות מעט על קנקנך, ואכן נתת כאן תצוגת תכלית ראויה!
אתה רואה? גם אני יודע לכתוב כאשר יש לי זמן. ועכשיו תרשה לי, במטותא, לחזור לעבודתי בשרות הבולאי או בג’וב שסידר לי אבאל’ה. המתעשר החדש.
אתה כותב כמגיב כלשהו שמחזק כביכול את מיכאל שרון, למשל בתגובה "חוצפית = ישראבלוף", שם כתבת:" הנה רשימתו של שרון, מלאכת מחשבת מצליפה בדרכה".
עכשיו אתה טוען שאם לא ציינת שם מסוים- הרי אין זו התחזות…
דמגוגיה או לא? נראה לי לפי מבחן האדם הסביר שיש כאן התחזות גרידא ונסיון להביא חיזוק מאדם שלישי, בחזקת "הנה עוד מישהו שחושב כמוני".
אם אתה עדיין מתעקש על שמות, בבקשה:
תרשה לי להפנות אותך ואת הקוראים המותשים ללינק הבא:
— קישור —
באותו שרשור תגובות כתבת מספר תגובות מביכות בתור יוצא אתיופיה בשם מסרו, האם זו "זהות ממשית, מוגדרת" מספיקה בשבילך?
הנה נפלת בצעד בוטח היישר לבור שאתה כרית.
תודה חמה על המחווה.
איפוא נאמר?
אתה כותב: "ואז לטעון נגדי שאני מתחזה בתגובותי לבוגר הטכניון",
רק מה, איפוא נאמר חלילה במפורש דבר מסמר שיער כזה? אם אתה מסיק זאת מאמירתי ש"מדובר באדם אנונימי היכול להיות כל אחד", הרי זה היסק לא תקף. אדם יכול להיות גם אנונימי וגם בוגר טכניון, לא כן?
וכי אינך קובל קובלנות חסרות שחר? זו למשל.
עוד פנינים:
"אותה אנונימיות בה אתה משתמש בעצמך אבל בדרך קצת גמלונית, יש לומר".
על מה אתה מדבר?
הערה, כאן ניתן להבחין בטקטיקה מניפולטיבית נוספת: לומר דברים חסרי שחר, אך בטון של אמת פנימית עמוקה, באופן המקנה את התחושה שאף אם לא ברור כלל במה המדובר, הרי שיש דברים בגו (בגישה העממית הדבר מסווג כאחד מהביטויים של מה שמכונה "ישראבלוף" או "עבודה עברית". נהוג לומר למשל במצבים כאלה: "יאבאבה, עובדים עלינו בענק כאן…רק מה, במילים יפות"…)
"מהיכן החוצפה שלך להתחזות למגיב אחר"
התחזות למי? ההתעקשות להמשיך לומר אותם דברים מופרכים תוך התעלמות ממה שנכתב כאן בנקודה זאת למשל (כמה הודעות למעלה), היא מסוג הדברים שאדם הלוקח אחריות על דבריו על ידי מתן שמו המלא וציון זהותו, לא יעשה לרוב. זה מסוג התופעות המובהקות והאבסורדיות הפורחות בחסות האנונימיות: כתיבה לא אחראית של כל הבל אפשרי. כאמור, התנאי היחיד כאן לניראות מכובדת המעניקה משקל מדומה לטקסט הוא רהיטות לשונית. יש לעיתים אפקט מהפנט למילים מודפסות, באופן המחליש את הזיהוי שמדובר בדברים מופרכים.
כל אלה מלמדים אותנו משהו על בעיית המיסוך של חומר משמעותי שנכתב והחדרת היצפי גבבה ותעול דיון באופן מניפולטיבי למישורים לא רלוונטיים, תוך הדבקות והטרדה למעשה.
מיכאל שרון
הרי אתה משקר במצח נחושה במטרה להכפיש. ההודעות בהם כתבתי "לעמירם" וכד’, היו תשובות בהמשך לדברים, כשברור מכתיבתי בגוף ראשון ומההקשר שהכותב הוא אני, מיכאל.
הרשימות ההיתוליות של מסרו מיכה האתיופי – הרי הודיתי שזה הומור. אתה מצטייר כמנאץ אינטרנט כבד, חמוץ, רע, שאינו מבין מבין הומור, שכל מטרתו להכפיש ולנאץ. לאחרונה פורסם חומר על מנאצי אינטרנט בתשלום מצד בעלי עניין, שיש להם בדיוק את מאפייני התגובות השירציות, הבנליות, המנאצות ללא הפוגה של עמירם. למה אינך לוקח אחריות ומזדהה? ברור שאינך אדם הגון.
למערכת, אין שום הגנה על כותבים מזוהים בפני שרצי אינטרנט? הרי ידוע ה-IP שלהם.
למרות שתשובתי הפשוטה (כאילו שהדבר לא ברור לכל אדם סביר) הופיעה
בפתיל הזה וגם במקום אחר. אך כדרכו של טרול, הוא מתעלם וממשיך בנאוץ. הנה היא:
— קישור —
מ.ש.
הטרול אינו מביא כל מידע ממשי. הכל בנאלי. הכל ברמת קלישאות. הנימה ירודה.
1) זה מאפיין מובהק ביותר של טרול – הרדידות והבנליות.
2) מאפיין שני: נאוצים והבלטת כל דבר שקשור בעניינים אישיים. אם קורבנו, לאחר שיצא מגדרו, כבר נוקט לרגע בנימה אישית, הטרול הופך זאת מעתה ואילך לעיקר.
3) מאפיין שלישי: התעלמות מכל התשובות.
4) מאפיין רביעי וחשוב: חקיינות. הטרול מאמץ לעצמו טענות שניטענות כלפיו, מאמץ לעצמו ביטויים שלמים שאמר קורבנו – ומטיל אותם חזרה, כקובלנות כלפי הקורבן, הפעם באופן חסר שחר.
5) ומאפיין 5: אנונימיות
מיכאל שרון
אני רואה שאתה לא מרפה.
לא רק ששוב לא ענית לטענות שלי (זו כבר הפעם העשירית, תחושת דז’ה-וו קשה עופפת אותי…) אלא שגם טרחת לכנות אותי "טרול". לדעתי כוונתך ל"טרול אינטרנטי", מטרידן שכזה.
אך איך תקרא לאדם שכותב הזיות ממוחו הקודח ואז עסוק רק בהתקפות אישיות במקום לענות על שאלות?
האם תקרא לאדם כזה "אורק"? אולי "גולום"?
כמומחה ליצורים מיתולוגים נחותים אני משוכנע שיש לך הצעה או שתיים.
קראו על אדם חכם מאד, ההיסטוריון הענק ארנולד טוינבי שנפל שולל על ידי תועמלנים ציונים בשנות ה-20 כאינטלקטואלים ומדינאים רבים באותה תקופה, ולאחר שהחלו להתברר העובדות האמיתיות, חשף את פני האימים של התנועה המנשלת, המאיינת והגזענית הזאת.
— קישור —
זאת במופת אינטלקטואלי של עבודה שיטתית ומדוייקת, שהתוותה, עקב עומקה, את כל מה שנחשף בהמשך, ואת מה שנחשף ביתר שאת כיום, כאשר הקהל בישראל עצמו חושף את הלוט מאחורי הסאוב. ראוי לציין בהקשר זה, שתנועת המלחמה בשחיתות, שהייתי מחלוציה [שהוצנעו בהמשך -http://www.quimka.net/a.php?c=quimka&a=322&rc=quimka ראו אסופת מאמרי "לא ניתן, הבינו מה קורה כאן, שהתוותה באופן חלוצי את כל המושגים בנושא הנקוטים כיום. לאחר שדנקנר ומרגלית אימצו את הנושא באופן בו היצגתיו שנים, הודרתי והוצנעתי והוכפשתי גם מרשת נימרודי וגם ב-2 במות אחרות שלעיתים פירסמתי בהם מאמרים, וניסו להפוך אותי לטוקבקיסט מושפל ועלוב, ומאוחר יותר גם את זאת לא פירסמו…] ובכן, תנועת חשיפת השחיתות אינה מה שאנשים כברעם ואחרים כותבים ותוהים עליה, אלא בפשטות – התנועה העממית הגדולה של ההתפקחות ממקסם הכזב, הגזל, והפשעים נגד האנושות. לאט לאט יתיישר העם בישראל בהמשך גם מהימניות הדורסנית שעדיין נוכחת בכל.
[ובמאמר מוסגר: מתקיים כרגע בגדה דיון חשוב בנושא קניין רוחני. נושא שהעליתי כאן והמחזאי פטר שפר לפני, הוא נאראטיב לאטנטי, לא ידוע, של הדרה ולעיתים מגמות השמדה וניכוס כלפי יוצרים אינדוידואליים ומקוריים, שאינם מקבלים חסות תאגיד כלשהו, אלא להפך, גורמי תאגיד ומקורנפי ממסד מנכסים את עבודתם תוך השמדה לעיתים. כך ארע למפתח תוכנת הדחיסה של גרפיקה והאלגוריתמים של דחיסה, כך ארע גם לי, ולרבים אחרים שמעולם לא שמעתם ולא תשמעו עליהם, אלא רק על חבורת המנכסים והמשמידים של פרי עמלם האישי כל כך. אנא קראו מאמר זה, ואולי תראה כאן היבטים נוספים, כאלה שאתם כן יכולים להזדהות איתם
— קישור —