באתר "העוקץ" הופיעה לפני כשבועיים רשימה של משה קריף על קרקעות הקיבוצים. שם הוא מבקר את התנהגותם השחצנית האדנותית של הקיבוצניקים בכל הנוגע לבעלות על אדמות המדינה. הכותרת של הרשימה "חלוציות 2007" מלמדת על טיב הביקורת שלו הנוגעת לדרך הקפיטליסטית שעשה הקיבוץ מהחלוציות "האמיתית" של שנות ה-30 וה-40 של המאה העשרים אל "החלוציות" הרכושנית של 2007. כמו כן, הוא מצטט שם התבטאות גזענית של מזכיר התק"ם ביחס "לבניהם של אלה שהגיעו הנה בשנות החמישים".
קריף קושר, אכן, את התנהגותם האדנותית של הקיבוצניקים עם בעלותם על קרקעות המדינה. אולם הקניין הקרקעי של הקיבוצים נתפס על ידו כהון רכושני וכתכלית לשמו ולא כאמצעי של שליטה והגמוניה פוליטית. האמת ההיסטורית היא, שהמעמד ההגמוני של הקיבוצים קשור ביסודו של דבר למעמדם הפוליטי המדינתי, מעמד שבא ראשית לידי ביטוי במלחמתם בתושבים הפלסטינים, גירושם והשתלטותם על אדמותיהם במלחמת 48′ והפיכתם אגב כך, לאדוניה של הארץ. במלים אחרות, מעמדו האדנותי של הקיבוץ היה והינו האובייקטיביזציה, או הפנומנולוגיה של הזהות הלאומית היהודית של המדינה. מעמד שהושג, כאמור, ובא לידי ביטוי מפורש באמצעות המלחמה וההשתלטות על אדמות הארץ.
צריך לראות אפוא, את הבעלות על קרקעות המדינה ראשית בהקשר הפוליטי של הקונפליקט עם הפלסטינים ורק אח"כ בהקשר של ה"צדק החלוקתי" הנוגע לציבור הישראלי. יתר על כן, אפלייתו והדרתו של הציבור המזרחי גם היא איננה ביסודה בעייה כלכלית, אלא בעיה פוליטית שחלוקה "צודקת" של הקרקעות איננה יכולה לפתרה. באופן היסטורי, במציאות של הסכסוך עם התושבים הפלסטינים הזהות הישראלית נבנתה כתשליל של האויב הפלסטיני שיוצג כ"ערבי" מסורתי, מפגר ואלים. "הערביות" נתפסה כ"אחר" השונה מהזהות הלאומית היהודית המערבית המודרנית. מלכתחילה, אם כך, מיזוגם של המזרחיים במסגרת הממסדית והאידיאולוגית הישראלית היה תהליך בעייתי, כיוון שתרבות בית האב שלהם היתה מזוהה עם העולם המזרח תיכוני "האחר, המאיים, הניצב ממול".
נראה שההפנמה של השיח הלאומי היהודי האנטי ערבי מעידה על קליטתו והשתלבותו של הציבור המזרחי במערכות של המדינה הישראלית החדשה. אולם הפרדוקס הוא שההפנמה של השיח הישראלי האנטי ערבי היתה, בעת ובעונה אחת, הפנמה של הזהות הציונית הוותיקה שהדירה את הזהות המזרחית שלהם. באופן לוגי והיסטורי המהגרים המזרחיים לא יכלו לאמץ את הזהות הציונית הוותיקה אשר ראתה את עצמה כמנוגדת לזהות המזרחיות הערבית, מבלי לאבד, בד בבד, את הזהות המזרחית היהודית שלהם. שכן, עד הקמתה של מדינת ישראל היהדות המזרחית הגדירה את עצמה באופן קהילתי, מסורתי פרה-לאומי בתוכם או לצידם של העמים הערבים במדינות בהם הם שכנו. הרעיון של הלאומיות היהודית המבוסס על איבה לעולם הערבי היה על כן, בהכרח, ביטוי של ביטולה והתנכרותה העצמית של התודעה היהודית המזרחית בישראל. שני המרכיבים הללו של הזהות הישראלית ההגמונית-הלאומיות היהודית הקשורה להיסטוריה הציונית המזרח אירופאית והקונפליקט עם הלאומיות הפלסטינית והערבית הקשור להוויה הציונית-ישראלית – הגדירו את היישוב הציוני עוד לפני הקמת המדינה ואינם מבטאים כלל ועיקר את הזהות של היהדות המזרחית.
ביטולו של המעמד ההגמוני של הקיבוצניקים וכינונו של הסדר החברתי השוויוני ניתנים, אפוא, להשגה אך ורק על ידי ביטולה של תפיסת הזהות הלאומית היהודית ההגמונית. ביטול הניתן להשגה על ידי כך שהמזרחים יגלו באמצעות העבודה, התרבות והפעילות החברתית שלהם את מעלתם האנושית ואגב כך, לא יחזרו וישעתקו עוד את השיח הלאומי היהודי של בני הקיבוצים והמושבים הוותיקים.
העניין הוא שהפעילות המזרחית בעניין הקרקעות נעשית עדיין בתחומה של האידיאולוגיה הלאומית היהודית ההגמונית ואין היא אלא ציונות לאומנית עטופה במלל מסורתי מזרחי. מבלי להאריך, מספיק לשאול את הרב עובדיה מי לימד אותו לומר בציבור "שהערבים הם נחשים"? ברור לגמרי הרי שאין לאמירה הזו, המאפיינת בכלל את יחסה הלאומני הגזעני של ש"ס לפלסטינים, שום מקור מזרחי ואין היא אלא כרטיס הכניסה שלו ומפלגתו לקונסנזוס הציוני ההגמוני.
בדיון קצר שהשתתפתי, ענתה לי אחת הנשים המיליטינטיות: "זה לא אנחנו (המזרחים) שצריכים לגלות את מעלותינו האנושיות, אנחנו יודעים אותן, זה אתם (האשכנזים) יא חביבי שמסרבים להכיר בכך, מפני שברגע שתכירו במעלותינו האנושיות… לא תוכלו שלא להתייחס אלינו בשוויוניות". בניגוד לטענה המהותנית הרב תרבותית שלה אני טוען שהמודעות העצמית שלנו ניתנת להשגה אך ורק באמצעות התווך של הכרת הזולת. הנה כי כן, רובו הגדול של הציבור המזרחי לא יודע את מעלתו האנושית דווקא משום שבמציאות הישראלית היהדות המזרחית שלו לא זוכה בהכרה. יתר על כן, כפי שהסברתי, על פי תפיסת "הטוב" הישראלית, בתור מזרחי הוא נתפס כערבי הניצב בתחתית הסולם החברתי. על כן, אוהדי בית"ר ירושלים זועקים בקול גדול כל כך "מוות לערבים". זעקה המבטאת יותר מכל את הצורך הנואש שלהם בהכרה בהם כשווים וראויים להימנות על מסדר הלוחמים הישראלי. מסדר שהוקם ונבנה על ידי בני הקיבוצים הרבה לפני שדרכה כאן כף רגלם של היהודים המזרחים.
הציונות האשכנזית תמיד ידעה לגייס משת"פים שחורים,שיעשו את העבודה המלוכלכת.
שכחת את העירקי מחיפה,והתמני שהיה יושב ראש הכנסת.
הרשימה עוד ארוכה
הרמה הילדותית
לרשימה של דני יריב אפשר להוסיף עוד כמה מאות משתפי פעולה בזויים ששיתפו פעולה עם הציונות הכוזרו/אשכנזית אז מה אתה תאשים את היודנראט בשואה או שההשמדה היתה ונותרה של הגרמנים הנאצים.תימצא לך עץ יותר גבוה להצדיק את הגזענות הסמולנית שלך תוהה בדרכי החיים.
למוני
מה אתה ישר קופץ לשואה, משת"פים ויודנראט? המסר הוא שזה לא משנה היכן נולדת או נולדו הוריך וסביך. אתה יכול להיות בעד שוויון או נגדו, אשכנזי או מזרחי. חבל שאתה לא תופס את זה. אם אתה רוצה לשכנע, כדאי שתשנה את הגישה שלך. ראה את איריס בר, קשה שלא להזדהות עם דבריה ולפעול בכל הכוח לשינוי האפליה הבלתי מוצדקת הזו באשר לאדמות הקיבוצים ועיירות הקיפוח.
ובבקשה, בלי עלבונות אישיים על היותי אשכנזי או משת"פ או כל דבר אחר רק לא מוני יקים. אני לא. די!
התגובות שלך מאוד מוזרות ומעלות תמיהה מה בדיוק הקשר שלך למציאות מלבד ניסיון אישי מצומצם ביותר.
שוב אסביר, הבעיה היא מעמדית טהורה והחלוקה מזרחים/אשכנזים היא תוצאה של התפתחות היסטורית מסויימת.
אם אתה באמת רוצה לתקוף את הבעיה בצורה פרודוקטיבית הדרך היחידה היא הדרך המעמדית.שאול מופז וכל הרשימה הנ"ל הם לא "משתפי פעולה בוגדים" כפי שאתה מכנה אותם, כי אין כזה דבר מחנה מזרחי ומחנה אשכנזי.
מופז ודומוי הם חלאות אבל לא בגלל שמשום מה אתה מזהה אותם כמי שעברו לצד האשכנזים, אלא בגלל שהם תומכים בבורגנות.
שוב אסביר לך- בגלל ההתפתחות ההיסטורית יש זהות מסויימת בורגני=אשכנזי (אבל כמובן שלא להיפך אשכנזי=בורגני), פועל=מזרחי, אבל זה לא העניין. גם רבים מהרוסים נדפקים והם לא מזרחיים.
אתה משחק לידיים של המדכאים שלך כשאתה מסרב להבין את העובדות הפשוטות הללו.
זה בדיוק מה שהבורגנות רוצה- שעניים מזרחיים יוציאו את העצבים על אשכנזים באשר הם ולא על הבורגנות עצמה.
אתה יכול למחוא לעצמך כפיים- אתה אכן בובה טובה של המעמדות השליטים ואתה נותן להם לשחק בך כמו מריונטה.
אני לא בולשביק ימני בזוי, אני תומך בדרך היחידה לשחרור.
יפה מאוד "כוזרים שמוזרים",
רק שמעת את המושג פנתרים שחורים וכבר הכנסת לתגובה שלך קצת גזענות וסטריאוטיפים: שיכור (ערק?) וממני עשית גבר (כי אנחנו "המזרחים" הרי מביאים את החבר’ה מהשכונה עם לומים וברזילים, לא?).
עדיף אחד שזקנתו מביישת את נעוריו מאחד שההווה שלו מבייש את ההווה שלו.
חבל מאוד שלא אכפת לך מה הוא עשה בנעוריו או בבגרותו. אם היית סוציאליסט אמיתי, היית מעריך את כל הפנתרים השחורים שחטפו מכות מהשב"כ, ישבו בכלא ונאלצו לברוח מכאן כדי שאזרחי ישראל העשוקים יוכלו להינות כמה שנים מקצבאות ילדים (נכון, בינתיים הן כמעט נעלמו. אם במקום כל הקישקושים פה היינו יוצאים לרחוב, זה היה נראה אחרת).
כל ההישגים החברתיים הגדולים בישראל נעשו דרך פעילות של מזרחים (האלו שלא קיימים בשבילכם).
אין לי מושג אם יש למוני דירה בפריז או לא (אולי הוא גר בשכירות? אולי אצל חמותו ואולי יש לו פנטהאוז כי למזרחים שם יותר קל מאשר בקהילת קודש ירושלים וציון? חשבת על זה או שאתה רק עסוק בלקנא בו עכשיו. אם אתה מקנא, אז תקנא גם על המכות שהוא חטף, זה בא ביחד, חבוב)
"קוזאק שיכור" זה דווקא מוודקה בדרך כלל.
לשי בתגובתו ללנין:
אתה צודק.יש נטייה לפשטנות בקשר לציונות
שהיא תופעה יותר מורכבת מסתם "תנועה בורגנית",או ריאקציונית או משרתת של האימפריאליזם.
אני מקווה שפעם יתקיים דיון פתוח והוגן בקשר לציונות ולא סתם תגובות שלופות מן המותן
או תגובות רגשניות שמקורן באבלות ופשעים
נוראים שנעשו בשם הציונות,שאולי צודקות,אבל
לא מסבירות את התופעה המורכבת הזו בכל עומקה.
לאודי אדיב,
כתבת:
"-הגזענות ביחס למזרחים החיים בתוך הקיבוץ איננה ביטוי של הדעה הקדומה או התרבות האשכנזית אלא,כאמור,פועל יוצא ותוצאה בלתי נמנעת של ההתיישבות על אדמתם של הפלסטינים ואגב כך, גירושם והדרתם של האחרונים אל מחוץ לגדר של הקיבוץ."
כנראה שאתה עוד לגמרי חי בקיבוץ ולא שמעת על כך שיש חיים מחוצה לו. איריס מזרחי ניסתה להפנות את מבטך לחצור הגלילית, למשל. משם החיים נראים אחרת: אנשים רוצים לגמור את החודש ומצדם ביילין יכול לנסוע לז’נווה למכור את הסחורה הבזויה שלו או לנסוע לעשות שבת בנוקדים ז’.
מה דעתך על הגזענות של ההגמוניה האשכנזית למזרחים החיים בישראל בכלל? גם אותה אפשר להסביר בגלל שהקיבוצניקים גירשו ערבים?
ואיך מסבירים את הגזענות של האשכנזים השולטים כלפי המזרחים בתל אביב? בבאר שבע?
גם לנין חוזר על אותה מנטרה שמדובר בבעיה מעמדית ולא בבעיה אתנית. האשכנזים תמיד מוכנים לקבל את העובדה שיש דיכוי של פלסטינים (שבו הם לרוב מאשימים את המזרחים שלא מצביעים "נכון" ולא את האשכנזים שגירשו את הערבים ובונים את ההתנחלויות). אתם מתעלמים מהמציאות: בישראל, אם זה מוצא חן בעינינו או לא, יש חפיפה בין המעמד למוצא האתני. אבל להודות בזה, זה כבר לגמרי יפגע בזהות של יפי הבלורית והטוהר. בשנים האחרונות אתם מוותרים על הבלורית ומקריחים, אולי הגיע הזמן לבדוק קצת את עניין הטוהר?
לאשר פרוליך,
הצעה לניתוח:
אם אני משתמש בשיטתו של פוקו, אזי הציונות שאנו מכירים היא ציונות מסוימת של אנשים מסוימים ולמען צרכים מסוימים. לכן, אני נחשב לפוסט-ציוני או אנטי-ציוני, כי ההגדרה הפרימורדיאלית של הציונות היא הגדרה מוגבלת ומסוימת. זו גם הסיבה שהגלגול הפוליטי של הציונות הוא גלגול גזעני ואי-שוויוני. מה לעשות שכאשר יצרו את המושג הזה, עוד לא הכירו את היהודי-הערבי.
ישנו סיפור יפה כיצד חברת "סולל-בונה" שבצעה פרוייקטים בארצות ערב פגשה לראשונה ביהודי הערבי ולא ידעה כיצד לקטלגו בהתאם ליישום הציוני, כי מלכתחילה הציונות שויכה דה פקטו ליהודים מערביים.
למרות כל זאת, אסור להתכחש לצורך הפונקציונלי שהתעורר וגרם להקמת הציונות. צורך זה נולד מדיכוי כמו הרבה צרכים אחרים, ואפילו (לטעמי) ניתן ליישם פרקטיקה זו בניתוח של תנועות כמו אל-קעאידה (ששוב, לטעמי) מקורן בדיכוי.
אם הגזען שנטל לעצמו שמו של אילן גבוה כלנין כדי להפיץ תןבנות גזעניות המסתמכות על חלוקות מעמדיות של החברה הרוסית כדי להצדיק גזענות עדתית/מעמדית נגד "מדינת כל ענייה הצבועה שחור" הוא דוגמא למה שקרוי השמאל האשכנזי אז עלי לקבוע בצער שקביעה זו שיקרית ואילו הקביעה של ימין בולשביקי קולעת יותר למטרה ונאמנה לעובדות המציאות. מה אומר לנין "הבעיה היא מעמדית טהורה והחלוקה מזרחים/אשכנזים היא תוצאה של התפתחות היסטורית מסוימת" לנין ומארקס אילו נקלעו לכאן והיו רואים את ההבדלים בין המתרחש כאן לעומת מה שהתרחש בחברות הארופאיות היו מעיפים למשתמש בשם לנין פליק אחד גדול מפה ועד להודעה חדשה. בכלל מה היא ההתפתחות ההיסטורית המסוימת המעורפלת לה מייחס לנין הבזוי את הסיבה להיווצרות החלוקה על זה אף מילה. אולי הוא מתכוון להתגיירות הכוזרים במאה ה 8 שביססה את הפזורה האשכנזית כרוב בין יהודי העולם. קובע לנין נחרצות כי אין מחנה מזרחי/אשכנזי ולמה מי הלנין הזה שיקבע עבורי את זהותי שידבר בשם עצמו אז אם בשם האוניברסליות הכלל מעמדית הוא צריך לטעון גם שאין מחנה פלסטיני וכולנו אזרחי העולם כולו. יותר מכל מרבית התגובות של האשכנזים באתר ושתיקותיהם הרועמות של האחרים רק מעידות על צידקת דברי.
למר נמאס כוונתי היא לא מלחמה נגד אפליות אלו או אחרות כוונתי מיועדת להפרדה לאומית בין האשכנזים צאצאי הכוזרים לבין יהודי המזרח צאצאי יהודי בית שני. בקשר ל"רק לא מוני יקים" תקבל בוודאי כמה נקודות זכות ממפעיליך האשכנזים המעונינים יותר מכל להעביר את הוויכוח למישור של פסילה אישית.
אבל פוקו התנגד להגדרות כמו "פרימורדיאלי", "ראשוני" וכו’!
כוזרים מוזרים מפוזרים בחרוזים עליזים.
איזה שעמום. איזה הודעות משעממות יש למוני יקים הזה. במציאות הוא בטח איזה פרופסור לפוליטיקה של הזהות שמשחק אותה צ’חצ’ח. גם כן, אזרחות צרפתית, שלא יעבוד עלינו. רוב האשכנזים היו מוכרים את סבתא שלהם בשביל לעוף מפה לצרפת. גם הצבעת לסרקוזי אדון יקים? הנחות במסים זה הנחות במסים.
של נעליך מעל רגליך, אדוני.
מוני יקים היה ראש התא התל אביבי של הפנתרים השחורים. הוא אמנם איש משכיל, אבל לא פרופסור וחי בפריז.
בגלל שאתה אולי נוהג לא לומר את האמת בחייך, אתה חושב שכולם ככה. אתה יכול לקרוא את זה בספרו של סמי שלום שטרית "המאבק המזרחי בישראל" בהוצאת עם עובד. הכל מתועד בספרי הימים.
יש גם מזרחים ש"הצליחו" לעוף מכאן לצרפת ולפני שאתה משמיץ את מוני יקים (ואפילו יודע למי הוא הצביע, סחטין. האם אתה האח הגדול?) צא ולמד.
אולי תתייחס למה שהבן אדם אומר ועושה במקום לדמיונות הקודחים שלך?
לשי:
על אף שאינני חסיד של פוקו,(להיפך)אני מקבל את הנחת היסוד שהציונות,כמו כל תופעה חברתית,היא של אנשים מסוימים המהווים "ציונות מסוימת".
השוני ביני לבין פוקו הוא שהניתוח שלי הוא מרקסיסיט,דהיינו מטריאליסטי-דיאלקטי.
לפי גישה זו,ההוויה היא שמעצבת את התודעה (והתודעה שוב משפיעה על ההוויה).
כוון שמדובר ב"ציונות מסוימת" של "אנשים מסוימים",צריך להבין את ההוויה של אנשים מסוימים האלה באירופה(וגם במידה מסוימת ביהדות המזרח).
לא נתן להפריד את הציונות מתופעת האנטישמיות וכמובן שלא נתן להפריד אותה מהשואה הנוראית באירופה,וכל אלה שמסתפקים בהסברים פשטנים ומטעים של "גזענות","משרתי האימפריאליזם" ביחס לציונות,וכ"ד,או שמשקרים במודע,או שמשקרים בבלתי מודע.
לגבי אל קעיאדה,אם כי נכון שמקור התופעה היא בדכוי,צריך מאוד מאוד להזהר בהשוואות ולא לפול בהשוואות המוטעות,המכוונות והנבזות הנשמעות לאחרונה גם בין נציגי אקדמיה,בקשר לציונות.
אם תרצה בכך או לא,יש בכך סוג חדש,"מתורבת" יותר של אנטישמיות.
בין לנין המופרע וכוזרים שמוזרים
נמצאת רמת הדיון של האתר המתיימר להיות אתר של השמאל הישראלי,ממש בושה לאינטליגנציה. לא פלא שהמוני המעמדות הנמוכים מתייחסים אליכם בבוז וזילזול הם הרבה יותר חכמים מהרמה שמתגלה אצלכם.
אין מחנה פלסטינאי ואנחנו אזרחי העולם כולו.
ועכשיו, תשוחרר פלסטין.
"בכלל מה היא ההתפתחות ההיסטורית המסוימת המעורפלת לה מייחס לנין הבזוי את הסיבה להיווצרות החלוקה על זה אף מילה".
זה נראה לי די ברור שלא טרחתי לציין.
האשכנזים היו זעיר בורגניים בתהליכי פרולטריזציה במאה ה-19, וכחלק מגל ההגירה הזעיר בורגני והאיכרי באירופה כולה, חלקם היגרו לישראל והיוו למעשה את הבסיס לציונות.
בתנאים החמריים תודעתיים שהיו שרועים בהם, לא יכלו לפתח בישראל דבר מלבד קפיטליזם.
רוב האשכנזים עצמם הפכו כמובן במרוצת השנים להיות פועלים/איכרים/מעמד ביניים, אבל כמובן שכל הבורגנות וה"אליטה" היו אשכנזים.
כשהגיעה העלייה המזרחית ה"אשכנזים" השתמשו בהם כפועלים, לא בגלל שהם אשכנזים ויש ניגוד ניצחי ביניהם לבין המזרחיים, אלא בגלל שהם היו בורגניים.
אלו התנאים ההיסטוריים שגורמים לזה שעד ימינו יש עדיין זהות מסויימת מזרחיים=דפוקים.
" קובע לנין נחרצות כי אין מחנה מזרחי/אשכנזי ולמה מי הלנין הזה שיקבע עבורי את זהותי שידבר בשם עצמו אז אם בשם האוניברסליות הכלל מעמדית הוא צריך לטעון גם שאין מחנה פלסטיני וכולנו אזרחי העולם כולו".
לא אמרתי שאין מחנה אשכנזי/מזרחי, אמרתי שהוא לא רלוונטי לניתוח המציאות.
אדרבא, תבחר לך את זהותך, רק הדגשתי שמחשבת השווא שלך כאילו המלחמה היא בין אשכנזים למזרחיים היא בדיוק מה שהבורגנות רוצה שתחשוב, ובכך, למרות שאתה חושב שאתה איזה צ’ה גווארה, אתה בסך הכל בובה נוחה (אולי לא כל כך, עדיפה בובה שקטה, לך לפחות יש זעם) לתפעול של הבורגנות.
"מחנה" פלשתינאי קיים גם קיים, אי אפשר להבין את המציאות שלנו בלי ה"מחנה" הזה, לעומת ה"מחנה" האשכנזי והמזרחי שהם בכלל לא רלוונטיים לעניין.
"כוונתי מיועדת להפרדה לאומית בין האשכנזים צאצאי הכוזרים לבין יהודי המזרח צאצאי יהודי בית שני".
משפט זה מעיד כאלף עדים על איזה בסיס תיאורטי עלוב נשענת התורה שלך, ואיזה אוטופי ומגוחך החזון שלך.
הגזען היחידי פה הוא אתה, כשאתה מנסה לנתח את המציאות לפי המוצא הגזעי מהמאה ה-8, במקום לפי היחסים החברתיים כאן ועכשיו, ועוד מסיק לפי זה מסקנות מוזרות.
טריק ידוע של המעמדות השליטים הוא לשסות את הרוב במיעוטים או קבוצה אתנית באחרת, בכדי לטשטש את העניין האמיתי, שהוא המעמדות.
אתה כמו ילד טוב, נופל בפח ויוצא למלחמת חורמה נגד מי שמעיז לנסות להעיר אותך מהחלום שמקרינים לך מדכאיך.
תחי המהפכה.
אני אשכנזי קיבוצניק לשעבר שעובד במשרת שירותים מסריחה ומרוויח קצת מעל שכר המינימום. המעסיק שלי לא מפריש לי אחוזים לפנסיה, ואין מה לדבר על קביעות. יש לי השכלה אקדמאית מסוימת ואני לא מבוגר, אבל אני כנראה אסיים את חיי כמעמד בינוני-נמוך, התדרדרות ממעמדם של הורי. והכל תודות לרפורמה הניאו-ליברלית ולקריסת העבודה המאורגנת בישראל.
לפי מוני יקים, אני בכלל לא קיים.
ההתעסקות האובססיבית ב"כוזרים" לא מעידה על יחוס משמעות לגזע?
היה נדמה שאידאולוגיות גזעניות פסו מן העולם, אבל כנראה שאצל רדיקאלים מקשישים הן עדין בתוקף.
אודי
אהבתי!
העדר הזהות העצמית המזרחית במציאות הישראלית
מבריק, לא?
מה קרה שמוני לא מגיב. מה זה שגיבורו מרסל מרסו מת אומר שעושים תענית אינטרנט?
יופי, אז זקנתו מביישת את נעוריו. ומה אכפת לי מה הוא עשה לפני שנולדתי? היום הוא קשיש קשקשן שמקלל כמו קוזאק שיכור ומעלה הזיות על הממלכה הכוזרית. חוץ מזה שכמעט כל ה"אשכנזים המדכאים" היו מתים להתחלף איתו מבחינת מעמד סוציו-אקונומי ופרסטיז’יה. אתה יודע כמה עולה דירה בפאריז??
שתקתי מתוך כבוד לאודי
שאמו נפטרה והוא יושב שבעה. וכיוון שמעבר לוויכוחים אנחנו בני אדם ויש לתת שהות. אבל אתם כנראה סוג אחר של בני אדם שישר עוברים לפסילות אישיות של כל מי שלא מנגן את הזמירות שלכם.
מוני יקים זה בנאדם אמיתי????
הייתי בטוח שזה טרול אינטרנטי שהפיץ את עצמו לכאן מאתר "הארץ"
תודה על הרוח הגבית
כן אני צעיר בן 62 האם זה נושא לדיון ויש לי בית גדול עם חצר וחתול שחור בגרז’ זה גם כן נושא לדיון, ולא הצבעתי בכלל ובפרט לא הייתי מצביע סרקוזי אז גם זה נושא לדיון בגדה המשעממת. מה שעשיתי או לא עשיתי זה גם כן נושא לדיון או מה שאני אומר היןם שזה הנושא שכן צריך להיות לדיון, הצגתי אתגר מסוים ותקפתי חזיתית כי אותי אתם לא מפחידים ואתם הפחדנים המניפים דגל השמאל אך הינכם הגרועים בבולשביקים של הימין בראשותו של המתקרא לנין אין לכם כל כבוד עצמי וישר מוציאים את מררתכם הגזענית.החוויה שעברתי בימים האחרונים בגדה המשעממת והגזענית הם ההוכחה הטובה ביותר עבורי שהמלחמה היא נגד האשכנזים שמגדול ועד קטון כל מאבקם הוא לשימור מערכות הגזענות והניחשול כדי לשמור את מעמד העל של האדם העליון הלבן/אשכנזי ותישתמשו בכל אמצעי כדי להנציח מצב זה.
בהחלט מאוד מעניין!
לאחרונה כתבתי מאמר ששמו "שאלת הזהות של עולי תימן – בין רגרסיה לפרקטיקה חתרנית" העוסק באופן שבו ניסה הממסד האשכנזי לשבור את רוחה של המסורת התימנית הרחבה והעשירה על ידי החלה של תכניות סעד שנועדו לבטל את דתם ומורשתם של התימנים. בעקבות המאמר זכיתי בהזמנה לכנס באוניברסיטת סטנפורד בו הצגתי את נושא דיכוי הרוח המזרחית השחורה על ידי האשכנזים בהרצאה "אמנות מזרחית חדשה והאתוס הבבלי של המגרב (כולל שקופיות)". כרגע אני עובד על ספר בנושא דיכוי המזרחים דרך יצוגה של תרבות המטבח האוריינטלית בתכניות הבישול האשכנזיות, ששמו יהיה כנראה "אין לי אחות ולא כנאפה", הוצאת הארוורד פרס 2007.
אני מזמין את כולכם לכנס בשבוע הקורס שישא את הכותרת "מדרעי ועד לשפם – פוליטיקה מזרחית ודימוי הפרענק ההגמוניסטי". ההרצאות בכנס יעסקו בדמותו של המנהיג הפוליטי המזרחי על רקע התעוררות השיח המזרחי החתרני, בעיקר כאספקט של דיכוי הרוח השחורה בפוליטיקה האשכנזית. יהיו בורקסים.
לפרופסור פלד המכובד:
לא ברור לי(מניח שגם לאחרים)מה משפט הפתיחה
שלך "בהחלט מאוד מעניין" (?)
מעניין מה ? וחוץ ממעניין,מה עמדתך ?
כאן מתנהל וויכוח שלצערי התרחק מהנושא של
המאמר(להזכירך"קרקעות הקיבוצים").
מציע לך לקרוא את תגובתו האחרונה של "לנין"
למוני,המדברת בעד עצמה.
ל"לנין"= כל הכבוד !
אני מתנגד לניתוח המטריאליסטי של הציונות כפי שאני מתנגד לניתוח מסוג זה של תופעות אי-רציונליות נוספות, ואני אנסה לנתח זאת בשני מישורים:
1) הציונות כפרקטיקה החלה הרבה לפני מלחמת העולם השנייה. באותה תקופה, משפחות רבות נטשו את רכושן ומעמדן (כולל כמה מקרובי) והיגרו לארץ. מעמדם היה בינוני-גבוה והם לא סבלו מהטרדות על רקע מוצאם במובן הפשוט של המילה (לא היו קריאות גנאי ברחוב וכדומה), אך בכל מוקד פוליטי (כלומר בכל המוקדים) ידם היתה על התחתונה. מה שהניע אותם היה שילוב בין אידיאולוגיה משיחית-פוליטית ודיכוי. הרי עם הרציונליות כאן היתה פועלת, הרי שהעניין המטריאליסטי היה רם במעלה, אך לא כך התברר. נהוג לחשוב על הציונות כמקשה אחת המשלבת דת ופוליטיקה, אך לטעמי התפתחו שתי מהויות שונות של ציונות: חילונית-פוליטית ודתית-פוליטית. הכוונה היא, שגם מהגרים כמו חלק ממשפחתי היו חילוניים לגמרי, אולם עדיין הם נשאבו לעניין מסיבות אידיאולוגיות פסודו-דתיות בשילוב עם שאיפה לעוצמה (כוח פוליטי כלשהו בתור קולקטיב). מאידך, נוצרה ציונות נוספת זמן רב לאחר מכן בדמות "גוש אמונים" שהיתה הרבה יותר מחוברת לעניין הדתי.
2) אם אני מתייחס לציונות בלי המרכיבים התדמיתיים, אני נשאר עם ניתוח של ארגון. כעת, העובדה שבני אדם מקימים ארגונים היא הגיונית לחלוטין – ארגון נוצר על מנת לקדם אינטרסים שמותפים. יחד עם זאת, התיאוריות העדכניות ביותר של ארגונים מעידות, כי ארגונים שלא יודעים להשתנות בתנאי אי-ודאות נכחדים לבסוף. לטעמי, אפשר לראות את ה"ציונות המסוימת" כארגון שלא ידע להתגמש ולהשתנות על מנת להכיל מכנה משותף רחב יותר של ציונים (בהם יהודים-ערבים) מסיבות אי-רציונליות לחלוטין, כי כשארגון פוליטי הופך לארגון דתי-פוליטי, הרי שכל החלטותיו מאופיינות ברמה גדושה של אי רציוניות. "הציונות המסוימ" שהזכרתי, היתה עם כן עניין אונטולוגי: היא התחילה באופן מסוים והתגלגלה באופן מסוים, אבל לעולם היא לא התחברה באמת לעקרונות המארגנים שלה, קרי, הכלת היהודים כולם תחת קורת גג אחת. ניתן אף לומר, שכעת הארגון שנקרא "ציונות" מילא את תפקידו (בהצלחה מרובה יש לומר) ועליו להיעלם או להשתנות לגמרי, ולהפוך לסוג של ארגון למען מיעוטים ודיכוי, אבל זו כבר משאלת לב…
המניעים להתיישבות בפלשתינה היו חומריים ב-90%. הם נבעו מהצורך של זעיר-בורגנים מנושלים ופועלים לברוח מההתרוששות שלהם באירופה ולבוא לפלשתינה, שם הם יזכו להיות חלק מקולקטיב חקלאי ולקבל רכוש ובטחון קיומי כלשהו. האידיאולוגיה של "ההסתפקות במועט" צמחה מהצורך להצדיק את המהלך הזה.
כמו כן, הציונות תמיד היתה תנועה קולוניזטורית שפעלה לנשל את האיכרים והפועלים הפלשתינאים מאדמתם ופרנסתם. זאת המטרה כפי שהוכתבה על ידי המוסדות הפיננסיים האירופאים ומשתפי הפעולה שלהם בשטח – ארגוני העבודה והחקלאות היהודים.
לעיון נוסף אתה מוזמן לעיין ב"תולדות הקפיטליזם בפלשתינה" של תמר גוז’נסקי.
למגיב מעלי:
לא דיברתי כלל על היישום דה פקטו של הציונות בא"י.
איריס מזרחי – אני מעריך מאוד את עמידתך הגאה לצידם של תושבי עיירות ושכונות הפריפריה, אולם לדאבוני השיח הכלכלי שלך, המבוסס על "מה שמגיע בדין" (איזה דין? של מי?) , איננו יורד לשורשי הדברים ואגב כך, אין הוא נוגע באמת בבעייתו של הציבור המזרחי בישראל. נראה אכן שחלוקה "צודקת" של קרקעות הקיבוצים עשויה הייתה לשפר במקצת את מצבם של תושבי קריית שמונה וחצור, אלא שבשבילך השיפור הכלכלי הוא חזות הכול ואילו בשבילי העיקר החשוב הוא מעמדם הפוליטי והאזרחי של המזרחיים הניצבים עדיין בתחתית הסולם הפוליטי והחברתי לצידם של התושבים הפלסטינים. מעמד ששום שיפור כלכלי לא יכול לבטלו דווקא משום שהוא איננו ביסודו מעמד כלכלי אלא פוליטי-חברתי-תרבותי. לשם כך, כדי לשנות באמת את מעמדם של תושבי קרית שמונה וחצור צריך דווקא "להתחיל להתפלסף על זהות ומעמד פוליטי", כדי "למלא" ולהעשיר את תודעתם העצמית. יתר על כן, זהות עצמית ומעמד פוליטי ניתנים להשגה על ידי התושבים עצמם קודם ובאופן בלתי תלוי ברצונם הטוב של הממשלה והקיבוצים "להזרים רווחה כלכלית לעיירות הקיפוח ולשכונות."
איריס חפץ הקיבוץ איננו אלא משל על מצבה של האליטה הישראלית הותיקה אשר, כפי שהסברתי מדירה ומבטלת את הציבור המזרחי כפועל יוצא וכמימוש של זהותה היהודית של המדינה שלהם. שנית, את מבקרת ושוללת מן היסוד את יחסם הגזעני של "יפי הבלורית" האשכנזים, אולם בהעדר תפיסה של "טוב" אוניברסלי, כלומר איזה מודל רציונלי בר השגה של חברה ומדינה, לא ברור כלל מהו יתרונה המוסרי של הזהות המזרחית שלך ובשם איזה צדק מוסרי את מדברת בכלל?
שיפור פוליטי בלי שיפור כלכלי הוא חסר כל משמעות, אולם שיפור כלכלי ללא שיפור פוליטי לפחות מעלה את רמת ואיכות החיים, אי אפשר להגיד לאנשים עניים וקשי יום שמצבם הכלכלי הוא שום דבר ורק דיונים על זהות הם חשובים.
עליונותם של האליטה הפוליטית של האשכנזים כיום נובעת מכך שהם האליטה הכלכלית.
מעולם לא חשבתי או הרגשתי ששיפור כלכלי הוא חזות הכל עבורי או עבור העניים אבל זו יכולה להיות נקודת פתיחה מצויינת לשינוי תודעה. אתה חושב שצריך קודם להעשיר את תודעתם העצמית והם צריכים לעשות את השינוי בעצמם בלי שום קשר לכך שיזרימו להם רווחה כלכלית. לא נראה לך שאתה קצת מחמיר. תבין, כאשר במקום רווחה כלכלית מזרימים באופן שיטתי כבר עשרות שנים מצוקה לחץ ודיכוי זה משפיע זה מתלבש על הנפש זה גורם לנזקים לפעמים בלתי הפיכים. זה מדבק, זה מערער, זה כל מה שמכווץ את הרוח והנשמה. זה מפחיד אפילו להתחיל להרגיש את הפשעים הרוחניים שהעניים המזרחים עוברים יום יום במשך כל כך הרבה זמן ולכן גם אני מבינה את גלי החזרה בתשובה שם הם מוצאים חלק קטן מאהבה העצמית שלהם. רווחה כלכלית תתן להם קודם כל לראשונה קצת שקט נפשי וביטחון, קרקע בטוחה ונוחה להתרחב מבפנים. שנינו בעצם רוצים את אותו הדבר אבל בעוד אתה מביט מנקודת תצפית לי יש צורך להסתובב בשטח להביט בעיניים לדבר. אריה בובר חברנו שאליו אני מתגעגעת כל יום קצת יותר נהג לומר לי שאסור לי להזדהות, שאני חייבת לקחת מרחק כדי להבין ולכתוב אבל אני את הקרבה מבקשת תמיד ומתוך הקרבה אני יודעת שרווחה כלכלית תתן הזדמנות להרבה כוכבים כבויים לזרוח. אני לא מחזיקה מעצמי מורת דרך שתכוון מישהו מלבד עצמי אבל לתת סיכוי וצידה לדרך לאלה שחסומים לצאת למסע שלהם זו מטרה ראויה.
שיהיה לך חג שמח
כתבת: "אני מתנגד לניתוח המטריאליסטי של הציונות".
ולכן אתה טועה. הציונות היא קודם כל תופעת מטריאלית שמערבת גורמים מטריאלים: השקעות של הבנקים, דיכוי ארגוני עובדים, ניצול הפועלים וסחיטת הערך העודף ומלחמה שנסובה על נישול החקלאים הפלשתינאים המקורים. מעבר לזאת יש גורמים אידיאולוגים שבהם משתמשים השליטים כדי להצדיק את המהלכים שלהם ולגרום למתיישבים-המנשלים להראות כמו חבורה של מקריבים הירואים, אבל זה, מה שאתם באקדמיה קוראים, רק "אינדוקטרינציה".
הנקודה האחרונה שמעלה אודי בתגובתו, היא הנותנת. המאבק המזרחי מתחיל להצטייר כשאיפה לחטוף מהעוגה באותן שיטות, כאשר הטיעון האוניברסלי מובא כעוגן ליחסי ציבור ותו לא.
בהתחלה זה ניראה אחרת, אך כאשר בודקים את המסרים לעומק, מתברר שבעצם ניסחו אותו שתי האיריסיות. "תביא עוד כסף ועכשיו או שנציג אותך כפשיסט גזען" את המתקפה מרכזים בדרך כלל נגד חוליות חלשות הנמצאות בשוליים של ההגמוניה, כמו אודי אדיב, כיון שהוא לא מוגן, זה שיקול יצרי טקטי.
וההמשך הוא, שכאשר יקבלו את הכסף הוא יחולק באותה שיטה מוכרת, צלחת, מקורבים, וקרנפונים. ישנם כמה שמתצטרפים מתוך תמימות, והם משמשים כעין "גיהאד", והם גם לא יקבלו כלום מן העוגה. עוד כנופיה.
לאודי
קל מאד להתיחס לפיסקה משמעותית או פחות משמעותית בדבריה של איריס מזרחי כדי למוטט את עיקר דבריה. אם בעיניך מה שמגיע כדין לתושבי עיירות האי פיתוח ושאר הפריפריה הצבועה שחור וזה כנראה נושא שבעיניך צריך להשאירו לאחר בוא המשיח. ואם החשוב הוא כדבריך מצבם הפוליטי והחברתי של היהודים הספרדו/מזרחים הנמצא בתחתית הסולם. אז דבריה של איריס הם הקונקרטיים יותר ואינם חמקניים כדבריך כי ציבור המודחק באופן היסטורי שיטתי למסלולי עוני וניחשול הוא טרף קל לדמגוגים הימניים. ומי שעומד מנגד עטוף היטב בתיאוריות ודיאלקטיקות מרקסיסטיות ומזלזל בדרישות מן הצדק והמוסר להפסקת השוד הכלכלי אז מוסרניים אלו שותפים למעשי הפשע.קל מאד אודי להצטרף למקהלת הגזענים הזועקת נגד המתבכיינים המזרחים הדורשים להזרים "רווחה כלכלית לעיירות הקיפוח ולשכונות העוני" כמקורב לרעיונות מרקסיסטיים היית צריך לדעת שעל בטן ריקה קשה מאד לדבר על זהות לאומית ומדינית כי ההויה יוצרת את ההכרה או משהו מעין זה. לסיכום הגעתי למסקנה כי אותה אטימות שהיתה קיימת אצל הסמולנים לגבי התחושות והדרישות של מרבית השכבות הנמוכות לפני 30 שנה היא אותה אטימות שאתה מגלה כלפיהן כיום ואין חדש תחת השמש ותעיד על כך תגובתך המתנשאת ושלל נימוקיך הדיאלקטיים ההזויים למרבית אם לא כל בני השכבות המנוצלות ע’י המעמד השליט הכוזרו/אשכנזי.
לאודי,
תודה על התשובה. אני מסכימה איתך שלא מדובר רק בענין כלכלי, ולא מתכוונת לרגע להציע זהות מזרחית כוללת לכולם (אבל כן חיים במזרח התיכון…). בפלסטין-ישראל חיים ערב רב של אנשים ואני לא רואה למה האחד צריך לבוא על חשבון השני. יעשו הפלסטינים את מאבקם, המזרחים את שלהם (ובענין הזה אתה צודק לדעתי במה שאמרת לירדנה אלון: כל אחד צריך לגלות את מי שהוא ולא לצפות שהאחר יעשה לו את העבודה). החזון שלי הוא סוציאליסטי, אבל כדי שבכלל אוכל לדבר עם המזרחים ועם עניים אחרים, הם צריכים להיות מסוגלים לשמוע. כרגע הם עסוקים בהישרדות: איך לגמור את החודש, איך למלא איכשהו את המקרר. אם הרעב היה מגיע לרמה שהיה מוציא אנשים לרחובות, הייתי יכולה לחשוב שיש בו משהו טוב ושבאמת ככל שיהיה יותר רע יהיה יותר טוב, אבל המציאות מראה שהפלסטינים סובלים תחת עולם של הציונים כבר הרבה זמן והמזרחים יחד איתם (וגם בנפרד). כל פעם סותמים את הרעב הזה דרך עמותות של אונרא, צדקה וש"ס ומשאירים את הסיר על אש קטנה ואם הרתיחה מאיימת מארגנים מלחמה.
אם יש לך איזה שהוא רעיון איך לצאת ממעגל הרשע הזה, אשמח לשמוע. בינתיים אני עם הרעבים, חסרי הדיור (חג שמח לאיילה סבאג שחוגגת עוד חג עם האמהות החד הוריות וילדיהן בבבור השיבר בירושלים), נאנקי המינוסים ושאר מרעין בישין.
בקיבוצים ובמושבים יש לא מעט אנשים שלא בדיוק עסוקים בהישרדות וכשהם הולכים למסעדה הם לא מסתכלים בכלל על עמודת המחיר, כך שזו עדיין אליטה שאמור גם לה להיות אינטרס לעשות משהו.
במאמר של שירה אוחיון שהתפרסם אתמול ב"קדמה", היא כותבת את כל זה טוב ממני:
— קישור —
אם יש לך רעיון איך בכלל מוצאים זמן להיפגש עם אם חד הורית שמוכרת סירי בישול כדי לשלם שכר דירה, תספר לי בבקשה, כי המאבק הזה מדדה והמצב אף פעם לא נשאר כמו שהוא, בינתיים רק מסלים. ולכן – הרבה כוחות,
וחג שמח!
לאיריס מזרחי
בקצרה אמרת הכל האנושיות והאמפטיה שלך מול קור הרוח והאטימות של השואפים להנצחת המצב.
קרא את ספרה של גוז’נסקי ותראה שם דוגמאות רבות מספור לאינטרסים הקפיטליסטים שהיו קשורים בהתיישבות היהודית בפלשתינה. מבנקים וממשלות אירופאיות ועד לחברות נפט בריטיות. מנהיגי ההתיישבות בהחלט רצו לקיים את חלקם בעסקה ולדאוג להחזר מקסימלי על ההשקעה, גם אם זה כרוך בדחיקה של האוכלוסיה הערבית ממקורות קיומה, ושמירה על העובד והחקלאי היהודי במצב חצי-מרושש ("הסתפקות במועט") כדי שחברות בינלאומיות יוכלו לגרוף את הרווח העודף שלהם. ראה גם את ספרו של עקיבא אור שהוזכר כאן בשביל סקירה של הקשרים האלה, כולל הכניסה של הכוח האמריקאי לאזור בשנות ה-50 שמודגמת על ידי מכתב של רוקפלר בו הוא מצווה על הנשיא טרומן "להבטיח את האינטרסים החיוניים שלנו באזור".
זה פשוט צד שההיסטוריוגרפיה הרשמית, כולל באקדמיה, מעוניינת להשכיח ולקבור. אבל הטקסטים החתרניים (באמת) כבר נכתבו, מגובים בעובדות ומסמכים היסטוריים. התשובות נמצאות שם ולא במאסות חנטרישיות של פוקו.
לא הבנתי למה במדינה בה שיעור העוני והפערים הם השניים הכי גדולים במערב אחרי ארה"ב מאבק לחלוקה צודקת יותר של העושר הוא מיותר או שולי?
למי שהגיב(ה) לי:
בכוונה התייחסתי לציונות מחוץ להקשר שלה בישראל. יסוד סוציולוגי חשוב שהוכח אמפירית פעם אחר פעם הוא, שהמציאות היא התוצאות הבלתי-מכוונות של פעולות האנשים (לא דווקא הפוכות). כשיצרו תחילה בישראל חברה סוציאליסטית א התכוונו שהמיליטריזם יזרום בעורקה אבל אכן הדבר קרה. אבות הציונות לא היו גנרלים. התהוות המיליטריזם קרתה בצורה בלתי מכוונת כתוצאה מהעימות באיזור. קודם קידשנו את החרב ורק אחר-כך התחלנו לאכול אותה לארוחת הבוקר.
כל העניין מוביל אותי לכך, שהיישום המעמדי, הגזעני וכדומה התרחש בצורה מקרית. לא היתה כאן קונספירציה, או רצון קולוניאליסטי-קפיטליסטי של המערב. בהחלט ייתכן שהפרקטיקה הפכה כזו, אבל לטעמי מדובר בפרשנות מוטעית (כמו שקורה בדרך כלל) של אבות הציונות.
הציונות המערבית העדיפה עוד ששה מיליון יהודים מערביים בארץ, אבל מה לעשות שהיטלר התערב…
אם הכל היה מעמדות, הרי שהיישום היה חייב להתרחש באופן רציונלי ומודרני גרידא, כי תורתו של מרקס היא רציונלית לחלוטין, אולם, גם ההון בוחר את האנשים שלו, דבר שהינו אי-רציונלי, כלומר, שבהרבה מקרים השיקול הכלכלי-רציונלי אפילו של הממסד עצמו לא משחק תפקיד. לדעתי יש כאן שילוב של גורמים, והתוצאה יכולה להיות גם כן רק שילוב של פתרונות. אלטרנטיבה חייבת להיות בכל הרובדים.
קשה לי להבין מדוע השיעתוק המרכסי הוולגארי המעמדי של תשתית-בניין על או הוויה-תודעה עוד חוזר על עצמו, בוודאי במציאות דהיום, שעה שממילא (וכן, אני כבר רואה את התגובות המתלהמות) ממילא נכנסו למה שמרכס מכנה "ממלכת החירות", קרי צימצום יום העבודה ורווחה יחסית לרוב ה"מעמדות". אני לא מבין את השיעתוק הזה מעוד סיבה נוספת, והיא פשוט שהיא חוטאת למציאות. העיקר הוא העניין התודעתי, מקור הדיכוי וכן צורת השיחרור. במילים אחרות, מקור הרצון הקפיטליסטי לאגור עוד ועוד, רצון שמרכס לעולם לא ניסה להתמודד איתו, להבדיל מהובס, לוק, רוסו והגל שרואים את מקור, בצדק, לדעתי, ברצון לגאווה או ברצון להיות מוכר או ברצון להיות אדון, כלומר, האינטרס הכלכלי יסודו במוטיב הפוליטי דווקא, ולא בחוקי כלכלה נסתרים, הנגלים אט אט באופן "גנוסטי". השינוי, אם כן, גם הוא פוליטי, מאבק על תודעה, שסיומו בהכרה הדדית, או ביטול המצב של האדון והעבד. המשך הקונפליקט הוא המשכו של הדיכוי. המקסימום הוא שינוי יחסי הכוחות, קרי, יצירת אדונים חדשים לעבדים חדשים, או, מה שיותר הגיוני, שיפור יחסי של השכבות החלשות, אולם, האם זה משנה משהו אם הם מודדים עצמם מול כיסיהם של העשירים…? שכן, העניין הוא, כשם שאומרים ב"אמריקאית" מצוי ב-keeping up with the Joneses
גם במדינת ישראל, עיקר המאבק הוא פוליטי, הבעיה הפלסטינית וממילא הבעיה של המזרחים.
אין זה אומר שיש לזלזל ביסוד הכלכלי או שאין לשפרו ע"י חלוקה צודקת יותר. העניין הוא שעיקר המאבק הפוליטי ועד שהבעיה הזאת לא תיפתר, השיפור הכלכלי יהיה בגדר לעג לרש.
לאבי קוג’מן:
כשאתה בוחן תהליכים הסטוריים בעין ביקורתית, הרי (בהנחה שאתה בקיא בספרות הסוציולוגית) שלא ניתן להתעלם מדפוסים מעמדיים בולטים בכל מקום על פני הגלובוס, אולם, ניתן לטעון שהביטוי של דפוסים אלו הוא תרבותי וייחודי למקום וזמן ספציפיים, ולעיתים קרובות מתרחשים תהליכים שנראים (לפחות מבחינה תיאורטית) כסותרים מעצם קיומם: חברה ישראלית סוציאליסטית ומיליטרסיטית בסגנון מפא"י, או חברה קפיטליסטית קיצונית בסגנון המיינסטרים של קדימה יחד עם פיחות במעמד של שירות צבאי. מבחינה תיאורטית והסטורית (בהתבסס על דפוסים גלובליים) נראה כי קיימת כאן סתירה בלתי-אפשרית אך כזו שקרמה עור וגידים במציאות הפרדוקסלית (ממש כמו הפרדוקס ה"בלתי-אפשרי" – מדינה יהודית ודמוקרטית). אולי זה משום שהרבה פעמים המציאות היא התוצאות הבלתי-מכוונת והבלתי-רציונלית של פעולות האנשים.
לאבי קוג’מן – מה אתה רוצה?
מה אתה מבלבל בשכל?
יופי. קראת הרבה ספרים ואתה יכול לצטט פסקאות שלמות.
מה זה קשור לחיים המחורבנים שאנו חיים פה כעת?
לך ותסביר את כל הקשקושים שלך לבני אדם שלא יודעים איך יאכילו את ילדיהם מחר. אבל ממש מחר.
איזו בעסה איתכם. כל-כך אטומים ומרוחקים.
ואתם מתפלאים למה אנו מתעבים אתכם.
לאבי
הדרישה לחלוקה צודקת של העוגה הלאומית באה מצד הרעבים ולכן השבעים כל כך מתנגדים, הם מעדיפים שההון ילך להתנחבלויות. אך חלילה לא לחמדנים של עיירות הקיפוח ושכונות העוני. בושו והיכלמו הנושאים שמם של מרכס ולנין לשווא.
מפא"י עשתה כל שביכולתה בשביל למנוע התארגנויות עובדים עצמאיות. היא היתה כאילו-סוציאליסטית כשזה התאים לרטוריקה של הכיבוש וההתנחלויות של זמנה (הקיבוצים), אבל מבחינת יחסי העבודה היא עמדה תמיד לצד המעסיקים.
יופי מוני ילד שלי מוצלח. עכשיו רק תכיר בעובדה שיש גם אשכנזים עניים ושיש מרוקאים בעלי כוח והון. וכמו שאשכנזי יכול להיות לוחם למען צדק חברתי ככה מרוקאי יכול לשבת בפאריז, לרקוד בתור תעסוקה ולנהל אורח חיים של "בובו" לכל דבר.
תודה על התגובות המעניינות!
בעקבות מענק שקיבלתי מאוניברסיטת ראטג’רז, אני כבר שוקל לערוך ספר מאמרים בנושא דיכוי המזרחים בשיח המרקסיסטי-אשכנזי שישא את הכותרת "אפילו מכנסיים אין לנו אדון בן אהרון!". ההתמקדות תהיה על המרקסיזם כשרת אידאולוגי-שיחי של ההגמוניה האשכנזית והמיסקונספציות שלה על החלת "טבע אדם" אוניברסלי במקום שבו ישנן רק דעות קדומות על הפרענק והצ’חצ’ח.
ל מה היה סוציאליסטי במפאי
נכוך מפאי היתה מסכה סוציאליסטית עם עשייה קפיטליסטית כדי להנציח את הסיסמא של ברל כצנלסון בדבר "ההגמוניה הפועלית" שהייתה למעשה "ההגמוניה האשכנזית" מכבסת המילים ימיה כימי הציונות. על אותו משקל אפשר גם לומר ומה היה קומוניסטי במפלגה הקומוניסטית, ומה היה שמאל בשמאל האשכנזי. בקיצור תולדות הציונות הכל ישרא-בלוף. ומה שנותר ברור יותר מכל זה שהאשכנזים מימין קיצוני ועד סמול קיצוני מאוחדים במאבקם להנצחת ההגמוניה האשכנזית וכשבא האומלל ומתריס אז עונים לו בלעג וקללות או מטח ציטוטים מספרים מעלי עובש…תתבישו לכם שנואי מעמד הפועלים.
האם דיכוי המזרחים לווה על ידי "השכבה ההגמונית", לפחות בתקופה האחרונה, בהכרה כלשהי, בעלת אופי מתכנן, כיצד לעשות זאת באופן דמוי אידאולוגיה (או יותר נכון, מילייה של של מסרים נירמזים שהם מטבע לשוני עובר לסוחר, כמו "קול זמיר עדתי" (בהתייחסות אפיזודית במדיה לאיזה מועמד ל"כוכב נולד")? או "מורשתם הענפה של המרוקנים" (הברקה פעם של שימעון פרס במימונה) – למה לא למשל, "מורשתם המפוארת" או "המורשת הרוחנית הגדולה", למה "ענפה" דווקא? איך אמר לי אז חבר קצת אנרכיסט, "הכל מבינים בדיוק מה זה "הענפה" הזה.
אבל, האם היה זה מכוון או "פליטות פה" אומללות יותר ופחות, המשקפות את מה שנמצא ברקע דימוייו וחשיבתו של אדם? מתעוד שמתפרסם בשנים האחרונות, הרי שמאיישי מוסדות הממשלה והשילטון אז, וספציפית, בני מפא"י (אך לא למשל הציונים הכלליים שאף הם היו חלק מהממסד השולט, או המפד"ל של יצחק רפאל ויוסף בורג, המתונה של פעם (בטרם המהפך במפלגה של זבולון המר והצעירים המשכילים האחרים, חלקם מרצים אמביציוזיים ב"בר אילן" בשנות ה-60) שם נעדרו הביטויים הללו לחלוטין. האם היו נקיים מגזענות? לא בהכרח, אלא שפשוט "בקרבם" לא היו מזרחים כלל. וגם לא עסקו ספציפית בשאלה, כ"מעצבי מדינת ישראל" – איך ניגש אליהם, קרי, איזה מעמד יהיה להם במרחב הכוח, הכלכלה וההשפעה (שאלה שיכולה להשאל רק כשהשילטון והכוח אינם מבוזרים…). ביטויים מדיונים "פנימיים" שלהם משנות ה-50 מדברים על
"אנשים הלוקים באתיקה שלהם, נעדרי שיפוט מוסרי סביר, פרימיטיביים מבחינה מחשבתית, ועוד" (אני מצטט דיון ספציפי, לפני איזה ארוע בשנות ה-50 בו קיבלו תימנים ומרוקאים בדימונה משלחת רשמית של מפלגת השילטון במחולות ופולקלור עממי ..). אז ככה ניראו הדברים אז, בפשטות, זה מה שניראה לעין, והיציע עצמו באופן מיידי לעולם האסוסיאציות של האנשים האלה, בני השכבה השלטת, ללא שהיו כוונות הדרה מודעות – והרי מה היה להדיר אותם מהם? מסורתם, תרבותם? ברור שחשבו ש"בטווח רחוק", במסגרת אתוס "קיבוץ הגלויות" ועם ישראל עם אחד" של בן גוריון, בטווח רחוק יהיה "אפילו רמטכ"ל תימני" -ובינתיים יש את שושנה דמארי עם "זה הגבר בן גוריון" (פסקה באחת משיריה).
ברור שהתייחסו אליהם כאל אובייקטים – פערי הכוחות היו כה גדולים, וגם מטען "האפסות והעליבות והפרימיטיביות" המציגה עצמה במיידיות לעין ככזאת. וכך, מיישבים אותם במדבר ובאיזורים שוממים בפרוזדור ירושלים ובגליל – כך ניתן ל"הפריח את הנגב" בעזרתם.
כל אלה מהלכים "טיבעיים" ללא שהיה זדון מכוון – מהלכים הניגזרים מידית מעולם מחשבתי מובנה מאד. הפסיכיאטר החוקר (אגב ברמה מעמיקה למדי ולפחות מעניינת בניתוחיה ונבונה יחסית) בעל השם המפחיד "קארל פרנקנשטיין" גיבה אז מושגית, במינוח וניתוחים פסיכואנליטיים וקוגניטיביים במקצת, את הגישה ההגמונית לתופעה החדשה, באופן "החודרני והכנה ביותר שניתן, בעזרת כלי מדע אובייקטיביים" בספרים שנשאו שמות כמו "עוני, נחשלות [לא: "נחשול" -יש הבדל…] ופרימיטיביות. בשנות ה-50 וה-60.
היו אז מאמצים כנים דווקא על ידי אנשי חינוך ופסיכולוגיה "להפוך אותם כמונו", גם על ידי הכשרה פרטנית "לטעוני טיפוח" (מיהם לדעתכם?) וגם על ידי האינטגרציה, שלימים שוכללה, בנושאים כמו "מה שיעור המזרחים הרצוי בכתה אשכנזית, כדי שהם לא יקלקלו את האשכנזים, והכתה לא תתדרדר – וכדי שהאינטגרצייה "תעבוד? -10% עד 20% כשכאן זה כבר מסוכן).
מכל מקום החינוך הזה כשל, אך אומרים שאין כיום כבר עניין כזה "מזרחים וספרדים". רבים מהספרדים הם בעלי הון ונכסים רבים, רבים מהם עוסקים מורשים שמצבם מצויין, נימצאו נישות שלמות בהם מזרחים יכולים להגיע לרמה כלכלית (אם לא בהחלט מבחינת מיצב), וההורים העשירים הללו דואגים לתקן גם את נושא ה"מיצב" ולהעניק לבניהם את החינוך הטוב ביותר האפשרי.
הגזענות קיימת, אך מעומעמת, הניחשול כבר לא בולט, מבחינה ממשית, מטריאלית, אלא בעיקר בפובליציסטיקה ומחקר אקדמי, המחדד דברים ומתעלם מכמה נתוני יסוד. נכון שאוכלוסיות עניות בישראל, יש בקרבם הרבה יותר מזרחים, אך קיים גם הון מזרחי, הן נוכחות מרשימה באירגוני פשע וסיוע "להתקדם בחיים" מצד אירגוני פשע שמפאת הרכבם (אף שבצמרת יש לפעמים אשכנזי, ממש כמו ב"ליכוד"), קיימת סולידריות. מכל מקום, הדבר הברור הוא שהמזרחיים כיום אינם מקשה אחת, זו אוכלוסייה פלורליסטית במגוון היבטי אנוש, ואין להתפס רק לביטויים גזעניים סמויים מסוג "כאן אני מוצא חום ולבביות שאין אצלנו".