רעידת האדמה כבר הורגשה כמה זמן קודם: בעיתונות הופיעו ידיעות על תכונות לארגון מסע מחאה נרחב של הגולים הטיבטיים בהודו. אבל זה היה עדיין בירכתי העיתון, והנה ביום בהיר אחד – ב-14 למרס זה פרץ בבת אחת לכותרות העיתונים ומילא דפים רבים. התקוממות! קרבות רחוב בלהסה הבירה! זעקו העיתונים. נמסר על הפגנות, מחאות המוניות. על משטרה הלוחמת במתקוממים, ועל הרוגים רבים. ומתחת לכותרות הזועקות הופיעו גם תמונות זוועה של קרבות רחוב.
היה ברור לחלוטין כי כאן מתרחש מעשה דיכוי אכזרי במיוחד של סין כלפי האזרחים הטיבטיים. לא היה אפשר כלל לחשוב אחרת, כל מי שרק צייץ היה מן הסתם מוקע כמזדהה עם מדכאים חסרי רחמים, אטום לזכויות אדם ולדמוקרטיה. אך הנה עברו כמה ימים והסתננו ידיעות אחרות משדה המערכה: לא היה מסע דמים – מספר ההרוגים אינו מאות או אלפים אלא משהו (עד עכשיו לא ידוע המספר המדויק) בין עשרים לשמונים. אך נתגלה גם – למי שרק רצה לדעת – כי רוב הקורבנות הם בכלל אזרחים סיניים או הויי (סינים מוסלמים). וגם נודע שהמהומות הפכו למעשה לפוגרום נגד האוכלוסייה הסינית תוך קריאות גזעניות. הגיעו דברים לכדי כך שאף הדלאי לאמה הוקיע את "המחאה האלימה". וגם התברר שהמהומות אורגנו שהכול אורגן מחוץ לסין ע"י הגולים הטיבטים. אבל בינתיים התדמיות כבר נקבעו והתודעה המערבית כבר נכבשה ע"י אלפי מאמרים וראיונות טלביזיה על מסע הדמים נגד העם הטיבטי. בדעת הקהל של העולם המערבי הוכשרה הקרקע להחרמות המשחקים האולימפיים. הקנצלרית הגרמנית הכריזה שלא תשתתף בטכס הפתיחה בבייג’ינג ובכך הצליחה להקדים ולאגור נקודות על סרקוזי בתחרות ביניהם כפי שנמסר ברכלנות הבינלאומית. הגב’ ננסי פלוסי יו"ר בית הנבחרים האמריקאי טסה להודו והבטיחה לגולים הטיבטים שם שהקונגרס האמריקאי יעמוד לצידם "כצוק איתן". בזה היא לא חידשה דבר. הקונגרס האמריקאי מאשר זה שנים מיליוני דולרים לגולים הטיבטיים להמשך פעולתם. זה אותו קונגרס שלא פחות נדיב כלפי ישראל ומאפשר בכך את המשך הכיבוש וגזילת אדמותיהם, וכמובן שהקונגרס מאשר את המלחמה בעירק, באפגניסטן ואת החזקת 154 בסיסים אמריקאים צבאיים בכל העולם – והכול כידוע למען החופש והדמוקרטיה.
עם התפזר הערפל של כלי התקשורת הממוסדים התברר גם כי אירועי טיבט אלה אורגנו ע"י האמריקאים ולדידם אלה לא יותר מחלק ממסע תעמולתי איליו נלווים גם בעלי בריתם האירופיים הצייתנים. המטרה היא הכפשה והפחדת הציבור בפני סין, בעיני דעת הקהל בעולם. הנה מסופר ב"הרלד טריביון" ב"הארץ" (10.4.08). בכתבה של פטריק פרנץ’, מומחה לענייני טיבט ולא חשוד באהדה יתירה לסין, ש"כיום המאבק הבינלאומי למען טיבט, היוצא מוואשינגטון משפיע על דעת הקהל העולמית בעוצמה וביעילות"…
אין זה אומר שלא היו גם סיבות טובות ומוצדקות לכמה תביעות טיבטיות, הרי בכל מסע מסוג זה חייב להיות גרעין של אמת. יתר על כן יש לדעתי לתמוך בתביעות כגון מימוש והעמקה של האוטונומיה הטיבטית במסגרת המדינה הסינית, להקשיב לתביעות העם הטיבטי ולבוא לקראתו. על רגשות עזים של קיפוח הפליה אפשר להתגבר רק ע"י הקשבה לציבור ולא באמצעים כוחניים. אם השלטון הסיני מעוניין באזרחים טיבטיים נאמנים למדינה הסינית זו הדרך היחידה. הפגנות ומחאות הן אמצעי לגיטימי בהחלט להשגת התביעות כל עוד הן אינן מנוהלות ע"י וושינגטון ומנוצלות על ידה כחלק ממסע אנטי סיני. לצערי אפשר לציין בשלב זה שמסע ההכפשה האמריקאי הצליח בחלקים רבים של הציבור בעולם. מטרת מסע זה היא חלק במסע ההגמוניה הגלובאלי האמריקאי הבלתי מרוסן בו היא נתקלת בסין המתעצמת כמכשול מרכזי לשאיפותיה.
נבדוק עכשיו כמה מן הטענות וההאשמות שהופנו נגד סין.
אחת הטענות היא שטיבט עד היכנס הסינים לטיבט (1951) הייתה ארץ שאמנם לא היה בא אורח חיים מודרני אבל היו בה חיי רוח שלווים, אחדות בין אדם לטבע והרמוניה בין בני אדם. אחרים מודים שאמנם היה בה משטר פיאודאלי אבל למעשה היה זה רק משטר פטרנליסטי לטובת כל התושבים.
טענות אלה הן חסרות בסיס. לא אשתמש כאן בשפע העובדות המתועדות שמביא מיכאל פארנטי, אחד העיתונאים הפרוגרסיביים הידועים בארה"ב, תחת הכותרת "פיאודליזם ידידותי: המיתוס הטיבטי" באתר של "סוואנס" (7.7.2003). העובדות המובאות שם מעוררות חלחלה.
במקום זה אביא להלן דווקא עדות "ספרותית" של סופר בשם אלאי שכתב רומן שתורגם גם לעברית וקטעים ממנו מובאים מ"ספרים" "הארץ" מה-7.12.07. בכתבה של לידיה ארן על ספרו "פרגים אדומים" היא כותבת:
"טיבט נהנית זה שנים מפופולאריות רבה במערב, ומדי שנה מתפרסמים מאות ספרים ומאמרים על הדת והאמנות שלה: "פרגים אדומים", הרומן הראשון של סופר טיבטי הפורץ לזירה העולמית של הספרות היפה, מציג טיבט אחרת לגמרי". היא מספרת שבתחילה התקשה המחבר למצוא מו"ל, "מן הסתם משום שאינו מציג את הסינים בצורה מחמיאה". אך מיד עם צאתו לאור מספרת לנו המבקרת זכה הרומן לפרס הספרותי היוקרתי ביותר בסין. "פרגים אדומים" כותבת המבקרת" משלימה את הדימוי הרווח במערב "מתמונת השנגרי-לה ספוגת הרוחניות שפותחה במערב וטופחה בכוחותיהם המשותפים של חוגי הדלאי לאמה וציבור מעריציו הגדול". ובהמשך היא כותבת שבניגוד לרוב הספרים המציגים את טיבט שלפני הכיבוש הסיני כארץ סטטית ושלווה, הבוטחת במסורת הבודהיסטית שלה, ארץ של מדיטציה, חוכמה וחיוניות, המציאות בספרו של אלאי רוויה מתחים, חרדות וחשדות, מין סתמי ורדיפה בלתי-נלאית אחר התמודדויות-דמים. אלאי חושף את האי-שוויון הקיצוני, האלימות, היחס האכזרי לעבדים ולמשרתים, הענשתם השרירותית. גם במקרים הנדירים של קשרי חיבה בין האדון לעבד גוברים שיקולי התועלת על שיקולים אחרים. שלא כרוב הספרות הסטנדרטית על טיבט, אלאי מבליט את המקומי, הייחודי והשונה, כמו למשל היעדר הכבוד לבודהיזם מצד אנשי המקום. הסופר לועג לנזירים המקומיים הבורים והמושחתים. עם זאת מדגישה המבקרת אין לחשוד באלאי שהוא מושפע מהזלזול בטיבטים שמאפיין את התעמולה הסינית. כרבים מעמיתיו מקרב הטיבטים המשכילים הוא מותח ביקורת על הדבקות העיקשת בסדר הישן, וחותר תחת אמונות מושרשות מבלי שהדבר יפגום ביחסו החם לארצו האהובה.
ועוד מוסיפה המחברת: אף כי הדעה המקובלת קושרת את התפרקות הסדר הישן בטיבט לפלישה הסינית ב-1950, אלאי מראה שיריבויות פנימיות, תככים, ניהול כושל וסיאוב גבו את מחירם עוד לפני שהסדר הזה ניגף סופית מפני הצבא הסיני האדום.
עלילת הספר עוקבת אחרי משפחת מושל מקומי. דרכם לכוח ועושר רצופה מלחמות, מזימות, זיונים ובגידות, עד לתבוסה שהנחיל להם הצבא האדום הסיני ב-1950.
הבאתי קטע ארוך זה על מנת ל המחיש מה היו פניה של טיבט "לפני הכיבוש הסיני".
אתקשה להאמין שבני אדם שחיו במשטר כזה כפי שמתואר ע"י אלאי הצטערו כל כך להתפטר משלטון זה. לפי סיפור של הוושינגטון פוסט (23.7.99) אמנם רבים מאנשי טיבט ממשיכים לכבד ולהעריץ את הדלאי לאמה "אך מעט טיבטים היו מקדמים בברכה שיבה של המשפחות האריסטוקרטיות שברחו איתו ב-1959. חקלאים טיבטים רבים אין להם עניין להחזיר את האדמה שקיבלו בזמן הרפורמה האגרארית הסינית. גם עבדים לשעבר אינם רוצים את אדוניהם לשעבר לחזור לשלטון".
התעמולה האנטי סינית רוצה שנאמין שהסינים "כבשו" את טיבט ב-1950. זה ממש לא מדויק. נכון שיש דעות מנוגדות המסתמכות על מקורות שונים בשאלה האם לטיבט היה מעמד עצמאי או לא. אך בכל זאת אין למצוא אטלס מן הימים ההם ולפני זה בהם מופיעה טיבט כארץ עצמאית. רוב המקורות מכירים בכך שטיבט משך הדורות היתה תחת עליונות סין עם מידה גדולה או קטנה יותר של אוטונומיה. אריק מרגוליס סופר מוערך בענייני טיבט מספר כי ב-1913 כאשר סין היתה באנדרלמוסיה שלטונית הכריזה טיבט בעזרת האימפריה הבריטית על עצמאות (בריטניה גבלה אז עם טיבט – היא שלטה בהודו, ש"א).
סין קרועת המלחמה, מספר לנו מרגוליס, לא יכלה לעמוד על תביעתה לעליונות על טיבט עד לסוף מלחמת האזרחים בסין (1950) כאשר הצבא הסיני נכנס שוב לטיבט.
בואם של הצבא האדום לא היה יכול להיחשב כיבוש אפילו לפי קריטריונים אמריקאים. להלן אני מצטט מתוך ספרו הידוע של מלוין גולדסטיין "לביא השלג והדרקון" שיצא בהוצאת קליפורניה פרס ב-1997. על עטיפת הספר מופיעה המלצתו החמה של ריצ’רד הולברוק שהיה סגן שר החוץ האמריקאי למזרח אסיה. הוא ממליץ על הספר "לכל המעוניין כסיכום המדויק האחרון של המשבר בטיבט שנכתב ע"י מי שהקדיש את חייו לחקירת טיבט".
"כפיפותה הפוליטית של טיבט לסין" נאמר בספר, אושרה הלוך וחזור ע"י המערב משך המאה הראשונה של המאה העשרים ובמיוחד בשנים הקריטיות במשך ובמיוחד לאחר מלחמת העולם השנייה, למרות רטוריקה נשגבה אודות חופש והגדרה עצמית, הדמוקרטיות קיימו מדיניות עקבית להיכנע לרגישויות סיניות, לקבל לאשר את העמדה הסינית הרשמית שטיבט היא אחת מן הטריטוריות של האומה הסינית".
מכל מקום עד היום לא שמעתי שמישהו מערער באופן רציני על מעמד סין בטיבט, ארצות העולם והאו"ם אינם מכירים בטיבט עצמאית, אפילו הדלאי לאמה אינו דורש זאת.
למהפכה הסינית היו שתי פנים: הפן המהפכני, האנטי פיאודלי-בורגני, ופן שני לאומי.
כצבא מהפכני הגיע הצבא האדום הסיני לטיבט כדי לחולל בה מהפכה חברתית כמו בשאר חלקי סין.
צריך להזכיר אולי כי בסין ישנם עד היום כ-54 עמים אחרים ומדברים בה כ-300 שפות וניבים. סין גם הגדירה עצמה כמדינה רב לאומית. הצבא האדום הגיע לטיבט כפי שהגיע לחבלים הלא סיניים האחרים. בסין יש כ-90% חאן-סינים והשאר עמים ועממים אחרים. חשבון פשוט יראה שהאוכלוסייה הלא סינית מונה כיום בערך 100 מיליון בני אדם שאינם סינים, בזמן המהפכה הסינית היו המספרים נמוכים יותר אבל ודאי ברור שהמהפכה הקיפה לא רק מיעוט טיבטי אלא גם עמים רבים אחרים והכוונה של ה"כיבוש" הייתה מהפכה חברתית בלי להתחשב בהרכב האתני.
זה מספר שהנאצים אפילו לא התקרבו אליו במלה"ע ה-2. הוא עולה אפילו על מס’ עובדי הכפייה בגן העדן הסוציאליסטי ברוסיה הנמצא כבר בעזרת השם אצל הבתולות.
כמה חברים מונה הכת? מליון? שני מליון? 40 מליון? אתה באמת חושב שלאיזה כת קטנטנה יש כוח כלשהו מול המדינה המאוכלסת ביותר בעולם ואחת העשירות שבהן? מול מדינה בעלת צבא עצום, ששולטת ברוב יתרות הדולרים בעולם ובחלק הארי של התעשייה העולמית? סין היא מפלצת מרושעת, וכל בן אדם עם שכל (אני לא רומז שזה כולל את ש.א ומ.ש וכל שאר הש.ג) ידרוש למחות את משטרה מעל פני האדמה.
אני לא מבין למה אנשים טורחים להתווכח עם שני שטופי המוח האלה. שוב, אני קורא להחרים את האתר הזה שתומך בקטסטרופה הסינית. בדיוק כמו שלא הייתי תומך בשנות ה-20 בעיתון שקורא לתמיכה בפאשיזם האיטלקי אל מול "האימפריאליזם הבריטי" (כן, וזה בר-השוואה).
אין סיבה להתווכח היצורים האלה כמו שאין סיבה להתווכח עם כהאניסטים או עם גדודי אל-אקצא (להבדיל אלפי הבדלות, כי סין גרועה יותר בהרבה משני אלה).
עושרה של סין – לא בכוח שעבוד ושוד קולוניות, לא בכוח עובדים זרים חסרי זכויות, לא בכוח שנור כספים מחו"ל (כמו בישראל) לא בכוח זהב מלכת שבא ואפיר וכוש, ולא בכוח הפיכת אזרחיה לעם עבדים מזי רעב.
עושרה של סין הוא אושרנו, ומסמל את התקווה שיחוסלו לעד כל פועלי עוון, עושקי רוח אנוש, פושעים כלכליים ומועלים יועמדו לקיר, ומה טוב אם אבריהם ילקחו להציל חיים יצרניים
עושרה של סין – בכוח יצרנותה וחריצותה ותושיית אנשיה ועם שילטון נכון ומשטר של צדק חברתי אמיתי בא לה.
יש קנאים, יד עמל בונה שונאים
אלה על אדמתנו פוסעים אך מן השטן באים,
שקרים ודברי זוועה משלחים
אבל אנו באהבת אנוש מחייכים,
נוכח הבלי רשע ואימרי פשע מגוחכים,
ליבותינו פועמים מחודשים בתקווה,
כן – עולם של יצרנות, אהבה ואחווה,
בו רוח אנוש לעולם לא עוד ביד אשמדאי תושת
מלוא אופק רק נפש פועל איש עמל ללא חת.
בברכת חג חרות שמח לכל נפש אנוש יוצרת באשר היא שם
מיכאל שרון
מאוד אירוני שדוקא אתה, שמדגיש שוב ושוב שחייו נהרסו עקב גזילת זכויות יוצרים על פיתוחיו, טוען שעושרה של סין הגיע ב"יושר". האם אינך יודע שהתעשייה הסינית מתבססת במידה רבה על העתקה אחת לאחת של מוצרים מערביים (שפיתוחם עלה ממון רב ומאמצים כבירים) וייצורם בעלות נמוכה יותר דרך שימוש בכח אדם זול במיוחד? אני רוצה לקוות שאתה בור בעניין זה ולא סתם צבוע.
ואגב, תמיכתך הנלהבת בעונש המוות מעידה כאלף עדים על היסודות הפשיסטיים של חשיבתך. אין להתפלא שמצאת לך בעלי ברית כאורי מילשטיין.
עמי כהן
יאללה יאללה, תחזור להעריץ את הדיקטטורים שלך ותעזוב אותנו במנוחה.
אשמח אם יובל הלפרין, מיכאל שרון או שמואל אמיר יציינו כל אחד דבר אחד שאינו טוב במשטר הסיני ואם אפשר מדוע לדעתם זה כך וכיצד יש לשפר את זה.
הוויכוח הזה מוציא מהמגיבים את הטוב שבהם.
ושוב, חגיגת הצביעות
אתה חוזר על האמירה הנבובה הקלאסית כנגד אנשי שמאל-אם אינך מרוצה ממה שקורה בישראל, עזוב אותה…
ובכן, אני מתנגד עקרונית לעונש המוות ומקדם רעיון זה כמיטב יכולתי במדינה שאני מתגורר בה (ומהווה אזרח בה). מי שתומך בעונש מוות, תומך ברצח. חד וחלק. ל"מדינה" או "מפלגה" אין זכות להרוג בני אדם בדם קר. אם רוצים להרחיק אדם מזיק, לשם כך יש עונשי מאסר. הבנת?
ואגב, האם באתרך אינך מציג חילופי דברים ידידותיים למדי עם האדון מילשטיין? האם במקום אחר לא כתבת למשל "מתוך מכתב ששלחתי לידידי ההיסטוריון הצבאי והפילוסוף ד"ר אורי מילשטיין:".
ואתה עוד מדברים על שקרים של אחרים…
עמי כהן
לשרון אין קשר עם ד"ר מילשטיין. שרון ביקר בחריפות את ספרו של מילשטיין על דיר יאסין, שהשתלב במגמת הקירנוף הלאומני בישראל – ראה קישור למטה, במאמר בויקיפדיה על דיר יאסין.
— קישור —
רבותי, איני נביא ואיני בן נביא, אך הימין והלאומנות הגואה בישראל, זה בראש וראשונה תרבות שקר וכזבים, שמסממת את מוחכם מלהביט ישירות במקורות הרע האמיתי בישראל – השחיתות והפשיעה הכלכלית, שהם שיביאו אם הדבר לא יפסק, עד 2018 לחורבן בית שלישי (ראו אסופת מאמרי בנושא השחיתות והפשיעה הכלכלית בקישור בהודעה למעלה). איני מבין כיצד אינכם מקיאים את נישמתכם מהגועל השמנוני של המלל השקרני, הדביק והלאומני שאתם לועטים, במקום לפנות כנגד השחיתות, במקום לבנות ולייצר במקום לשנורר. ועמי כהן, אם עונש מוות לנבלים והורסי כלכלות ועמים אינו יפה בעיניך, עזוב את ארה"ב בה אתה לומד.
לכבוד מיכאל שרון, שמואל אמיר, יובל הלפרין ושאר דוברי הרפובליקה העממית של סין.
אתם מתבקשים לפנות עצמכם מהשיח השמאלי בישראל. רשות תוענק לכם לפטפט על הערצתכם למאו ופול פוט בפרטיות ביתיכם, ללא סכנה כי תכתימו בשמנוניותכם את שוחרי החירות והצדק שמנסים שנים להתנער מהבושה הטוטאליטרית. אתם מוזמנים לחפש בעלי ברית באוניברסיטאות באירופה של שנות ה-60 או בקרב שורות המשטרה החשאית של הרפובליקה הערבית של סוריה.
בכל מקרה אין מקומכם עימנו.
על החתום
השמאל הנאור
(מה שנשאר ממנו)
(תגובתי המקורית צונזרה ע"י מערכת הגדה. מקווה שמעט היושר שנותר יאפשר את פרסום התגובה הזו)
למיכאל אין לי הרבה לומר – בעיקר להודות. תגובותיך המטורפות, רצופות השבחים והגלוריפיקציה הכמעט אירוטית לרוצחים, לכורתי האיברים, אויבי מעמד הפועלים, ואויבי המין האנושי – חושפים אותך, ומה שחשוב יותר חושפים את חבריך שאתה הוא התת מודע הזועק מקרבם. חן חן לך, מאחל לך ברכה והצלחה.
אמיר – האם אינך חש אי נוחות כשאתה קורא את דבריך? האם אינך חש ב ד מ י ו ן המחליא בין נימוקיך לנימוקיהם של אויביך לכאורה שאותם אתה מכנה "פאשיסטים"?
כשאתה מצדיק את הכיבוש בנימוקי "שחרור" (האם למדת זאת מקיפלינג, "משא האדם הלבן"?), בנימוקי הכחשת קיום העם הכבוש וזכויותיו (האם למדת זאת מגולדה מאיר?) בנימוקי גימוד והכחשת הזוועות (האם למדת זאת ממעריצי סטאלין השוטים?) או מהצדקת כל עוולה ונבלה בנימוקי "המאבק הגלובלי" (האם למדת זאת מהאמריקאים בוויאטנם?).
קיצורו של דבר – מסכה עולה, מסכה יורדת, ומסתבר שאתה ו"הם" קשורים קשר סימביוטי, תאומים של רעיונות מעוותים, שני הצדדים של אותו המטבע.
קח מראה והתבונן במה שנהיית, במה שנהייתם.
ותתבייש.
שמואל אמיר מזלזל קצת באמריקאים ובארגונים שלהם. הם עושים יד אחת גם עם הטיבטים אולי אבל גם עם פלגים בשלטון הסיני. ההסתייגות שלו הילדותית מהטיבטים רק משום שמחאתם נתמכת על ידי האמריקאים, אינה בלתי צפויה ונלקחת בחשבון גם על ידי אויביו.
אוי ואבוי למי שהאמריקאים מפזרים עליו שמועות שהם תומכים בו, שמואל אמיר כבר ידאג לשים להם את המסמר האחרון בארון הקבורה. זה לא התמיכה בסין שמעוררת תהיה במשוואה הזו אלא הרפלקסים, אלה שהביאו לקריסה של השמאל העולמי. הטיבטים כניראה מועמדים להקרבה על מזבח ההתקרבות הצפויה בין סין לארצות הברית, ושמואל אמיר נותן את יריית הפתיחה בקירבון הזה, וממרק את המצפון השמאלני לכאורה. אולי שמאל אמיר הוא זה שבכלל מקבל תמיכה מהסי.איי.איי ? יאללה כולם על ש.א…
זהו דפוס חוזר וזכה לגיחוך בינלאומי.אם ש.א.הוא כבר פרנואיד, שילך עד הסוף, ויבין שגם התגובות שלו מהונדסות וצפויות מראש עד זרא. השב"כ היה עושה אותו דבר פעם, בדרך לחיסול של מישהו היה מפיצים שהוא "נתמך" על ידי השב"כ, את השאר עשו "חבריו" הכאילו מתוחכמים. ואחרי כן הם גם היו צריכים להגן על ההחלטה, כי זה לא נעים, וכך נוצר השמאל הישראלי, בדיוק באותה שיטה.
ל"שמאל הנאור" ולשאר המגיבים:
שמאל זה לא דקלום דוחות אמנסטי.
שמאל זה סולידריות עם מאבקים למען סוציאליזם ותמיכה במהפכות.
שמאל זו תמיכה במהפכת אוקטובר הגדולה ובמהפכות שבאו בעקבותיה וברוחה.
אחת הגדולות שבהן היא המהפכה הסינית בהנהגת מאו טסה טונג ב-1949.
כל עוד בסין לא הופיע גורבצ’וב או לך ולנסה, איש שמאל מחויב לתמוך בסין ובהנהגת המפלגה הקומוניסטית, ולתמוך זה גם לסמוך על דרכה לסוציאליזם, גם אם היא מבצעת רפורמות המהות נסיגה מהסוציאליזם בגרסתו המלאה.
היות שתביעות בדלניות של רפובליקות אוטונומיות שונות תרמו בין השאר לפירוקה של ברית המועצות, איש שמאל לא יכול לתמוך בהיפרדותה של טיבט מסין גם אם הדבר "ישמש נגדו" בדיונים אחרים.
תבדוק איך מתפרש בעולם המושג "שמאל", ותראה בכמה משטרים שאינם "דמוקרטיה ליברלית" או "מערבית מערבית".
רוב התוקפים את סין משתמשים בטרמינולוגיה בורגנות ליברלית. כל מה שהם כותבים יכול היה להגיד גם אברהם פורז או כל חבר מן השורה באחת משתי המפלגות הגדולות בארצות הברית. איש לא הציג ביקורת הניצבת בשתי רגליה על השקפת עולם סוציאליסטית.
מה הקשר בין מספר ההוצאות להורג לסוציאליזם? הוויכוח בשאלת עונש המוות הוא עקרוני וחשוב, ונמשך גם במשטרים סוציאליסטים.
אפשר להיות נגד עונש מוות. גם אני נגד ברוב המקרים. אבל זה מה שקובע אם מדינה סוציאליסטית או לא?!
אפשר לבקר את הפערים שהתפתחו בחברה הסינית בשנים האחרונות, גם אני מבקר אותם, אבל אי אפשר לגנות בנשימה אחת
את המשטר החד מפלגתי ואת הצעדים שהוא נוקט נגד קונטרה-מהפכה בנוסח מזרח אירופה;
ואת הרפורמות הכלכליות המהוות נסיגה הכרחית וכואבת בפני עולם שמאזן הכוחות בו השתנה.
ביטול המסגרת החד מפלגתית והדיכוי הפוליטי הכרוך בה תגביר עשרות מונים את אותם פערים, מגביר עשרות מונים את חדירת ההון הבינלאומי ותהפוך את סין למעין הודו.
ביטול הרפורמות הכלכליות יהפוך אותה למעין רוסיה-של-סטאלין או לצפון קוריאה.
זו הבחירה, והפתרון הוא הליכה על חבל דק שעד עתה הנהגת המפלגה הקומוניסטית הסינית (כמו גם הקובנית, למשל) עומדת בו נגד כל הסיכויים ובהערכה ראויה לציון.
רק שכחת פרט קטן אחד – סין אינה קומוניסטית או סוציאליסטית או כל דבר אדום אחר. סין היא אימפריה קפיטליסטית שמשתמשת בכוח הריכוזי של המפלגה בשביל לדכא את הפועלים, לרושש את החקלאים ולהפריט כמה שניתן נכסים ציבוריים לידיים קפיטליסטיות (גם מערביות). תמיכה בסין היא לא יותר מאשר לאומנות קיצונית מטופשת, בערך כמו לתמוך ברוסיה של פוטין בתור ההמשך הישיר של ברית המועצות.
מאחורי כל משפט שלי יש מאמרים, מחקרים וסטטיסטיקה רבה. אתה מוזמן להקיש "china privatization" בגוגל ולראות כמה תוצאות תקבל.
אגב, בסין אין שום "וויכוח לגבי עונש המוות", כי המפלגה מחזיקה בכל כלי התקשורת ולא מרשה ליותר מדי ביקורת לעבור. סע לספריה ציבורית בסין וחפש שם ספרים על חלוקה צודקת של ההון, על שוויון חברתי או אפילו על מרקסיזם, ותראה כמה תוצאות מצונזרות תקבל.
שים לב שממשלת ארצות הברית נמנעת בזהירות רבה מלגנות רשמית של סין ומעלליה. כך גם כלי התקשורת הגדולים, שמפרסמים לעתים איזה מאמר על הפרת זכויות אדם אבל לא מתעמקים יותר מדי בדיכוי העם הסיני על ידי ממשלתו. האם אתה יודע מדוע? כי סין היא חלק חשוב בקונסטלציה הבורגנית הבינלאומית. סין מחזיקה נכסים אמריקאים ואירופאים, סין מייצרת את נעלי הספורט המערביות וסין קונה נשק במיליארדים מהמערב. אז למה לבקר אותה באמת? בנפול סין יפול הקפיטליזם האמריקאי.
אם סוציאליזם הוא עוני, פערים חברתיים, ניצול, שחיתות, אלימות, שיתוף פעולה עם משטרים חשוכים ואולימפיאדה מלוקקת – מי לעזאזל צריך את הסוציאליזם הזה?
וכי הויכוחים של שרון עם מילשטיין אינם מלפני כמה שנים? למה לשקר ולדבר בלשון הווה?
במקום "תחכום" הייתי מעדיף התייחסות רצינית לנושא. אבל העדפת להצטרף למקהלה כאן.כך תמלטי אולי מן "הגיחוך הבינלאומ". עצוב.
ש.א.
לא מסכים אתכם.
סין היא מדינה סוציאליסטית הנאלצת להתפשר עם הקפיטליזם עקב יחסי הכוחות הקיימים כיום בעולם ועקב הלקח הנכון שיש להפיק הן מהסטליניזם הן מהגורבצ’וביזם.
כל עוד נמשך שלטונה של המפלגה הקומוניסטית, הרי שזהו תנאי מספיק לקבוע שהרפורמות הן טפל והסוציאליזם עיקר.
בעת משטרו של נאצר במצרים הוא דיכא את הקומוניסטים בלא מעט אכזריות. הקומוניסטים במצרים ומחוצה לה גינו אותו על כך, אך לא תבעו בטון יבבני ליברליזציה של המשטר הפוליטי. צעד כזה היה אולי משחרר כמה פעילים קומוניסטים מהכלא, אך גם "משחרר" את תעלת סואץ חזרה לבעלותן של המעצמות האימפריאליסטיות, פוגע בתמיכה שמצרים העניקה אז למורדים באלג’יריה ומסכן כל הישג סוציאליסטי של המהפכה הנאצריסטית
בדגל הסיני מאז המהפכה מופיעים כוכב גדול וארבעה כוכבים קטנים. הגדול היא סין, והקטנים הם:
הפרוליטריון.
האיכרות.
הבורגנות הקטנה.
הבורגנות הבינונית.
בסין לא התחוללה מעולם קולקטיביזציה בנוסח סטאלין (היו כמה ניסיונות מוגבלים וקצרים),
ולכן זה דמותו של הסוציאליזם שלה. לו ב-1927 הייתה המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות הייתה מצדדת בבוכארין במקום בסטאלין (בוכארין לא התבייש לקרוא לאיכרים: "התעשרו!"), היה הסוציאליזם בברית המועצות מתפתח בדומה לזה שבסין (אני לא נכנס לשאלת הפלישה הנאצית לברית המועצות בלא תיעוש בקצב מטורף שהנהיג סטאלין לפני כן).
עכשיו, גם כל המגיבים אחריי, שקובעים שסין כיו אינה סוציאליסטית, לא הציעו שום מתווה סוציאליסטי. בביקורת על ברית המועצות במערב ניתן היה לסמן קו ברור בין "ביקורת ימנית" ל"ביקורת שמאלית" (אם כי התקיים לא פעם שיתוף פעולה טקטי בין המבקרים). לגבי סין כולכם מדברים בטון אחד. חלקכם רואים עצמכם כסוציאליסטים, אך בדברי הביקורת שלכם כלל אינכם מובחנים מהמבקרים שאינם סוציאליסטים.
די בעובדה שבדריכם על סין היו עשויים להיכתב, מילה במילה, על ידי קונדוליסה רייס או אברהם פורז כדי לשלול אותם מנקודת מבט סוציאליסטית.
אני רואה את הדברים פשוט למדי, אולי "בלי תחכום" בכלל. בעימות בין שני צדדים, הדבר המוסרי לעשות הוא לעמוד לימין החלש. פחות חשוב לי אם החלש הזה כבר מתומרן או נדפק על ידי צד שלישי חזק (אמריקה) שבולע אותו מטעמים שלו. אני חושבת שאת הסתבכת פה עם יותר מידי "אויבו של אויבי הוא חברי", ולכן המהומה כאן. טיבט קצת מזכיר את היהודים וישראל. היתה זכות של המיעוט היהודי להגנה (אחרי השואה) אבל אז ה"מחאה" נבלעה על ידי אמריקה והסוף ידוע. זה לא גורע מהמצב הבסיסי.
לשבחם של הטיבטים שהם לא הפכו בינתיים לצבא שכיר של ארצות הברית, אלא מתנגדים בדרכם לחיבוק הדוב הזה. קל יורת להלחם באויב מאשר להשתחרר מחיבוקים אמריקאים. אתה לא מציע שום דבר שיכול להועיל למישהו.עמידה לצד הטיבטים אולי תיתן להם יותר העצמה להתחשרר מבוש, בתור משענת יחידה למאבקם. בידודם, ידחוף אותם עמוק יותר. הלא כן ?
כן את רואה את הדברים פשוט מדי. העימות איננו בין שניים אלה. לא בין טיבט לסין אלא בין סין לבין האימפיאליזם האמריקאי.נשמע לך "מהונדס"? ממוחזר לזרא? אני מצטער, זו המציאות הגלובלית היום. מי שאינו מבין זאת אינו שמאל – כי אין שמאל שאינו אנטי- אמריקאי. אולי תקראי קצת את חומסקי? (במקום לרוץ עם המקהלה כאן). ש.א.
בוכרין היה אדם מבריק. ניתן לשלב את הנטייה האישית עם הדרך להתפתחות הסוציאליזם. למה הכוונה? יש הסוציאליסטים שהאוריינטצייה שלהם היא שחרור כוחות היצור, ויש אלה שהאוריינטצייה שלהם מוכוונת להתבצרות, מה שהם רואים כביסוס מצב קיים ופעילות יתר חסלנית כנגד הקונטר רבולוצייה באופן המזכיר את היעקוביניות של המהפכה הצרפתית.
זו היא למעשה אוריינטצייה סטגננטית, ותוצאתה היא טיפוח מנגנון בירוקרטי ענק. כבר טרוצקי היצביע על חסרונות הגישה המתבצרת, בשם סוציאליזם בארץ אחת, וטיפוח מנגנון ענק. התרופה לפי טרוצקי היתה ישום תנופה של "המהפכה המתמדת". בוכרין שקרא לאיכרים "התעשרו" היה אף הוא בעל גישת התנופה קדימה המנוגדת להתבצרות – זו הדינמית, הפורצת קדימה. וכך גם טרוצקי.
לא פלא שאלה "טופלו" על ידי סטלין – היתה לו אוריינטצייה מנוגדת. אחד ממשפטיו האחרונים של בוכרין, לאחר וויכוחיו המבריקים עם התובע הסטליניסטי וישינסקי, היה מופנה לסטלין: "קובה, איני מבין למה היה דרוש לך מותי"? האיש פשוט לא הבין עד הרגע האחרון, מדוע גישתו, היחידה למעשה שיכלה לקדם את הסוציאליזם ולטווח רחוק, ניתקלה בתגובה כזו של סטלין.
דומה שסין הלכה יותר בדרכם של בוכרין וטרוצקי, הן בקונספט המהפכה המתמדת (מהפכת התרבות – לתנופה קדימה וחיסול האיבון הבירוקרטי) והן בשלב הבא של חרויות נוספות. אולי בשלב הזה, הנוכחי, ניתן לראות את השלב בו הדיקטטורה של הפרולטריון, שהיא שלב זמני, מבוטלת, לקראת חרויות הסוציאליזם.
מיכאל שרון
לנוכח ההתסתבכות שלך עם עצמך, טוב לי בפשטות.
אתה אומר – סין טובה כי אמריקה רעה, לכן מייחסים את פשעי אמריקה לטיבט, ומעלימים עין כאשר שתי המעצמות מחלקות את הטריטוריה.
אם סין היתה קומוניסטית ניחא, אבל הם רוצים חלק בעוגה האמריקאית, ותו לא. למעשה אין היום משטר חלופי, כולם נפלו בפני הקפיטליזם האמריקאי, כולל הגדה השמאלית…
נותר רק הקב"ה , ברסלב והדלאי למה. הפוליטיקה בקקט. אם זה מה שאתה מצליח להגיד בימים אלה.
מאחלת לך שהאמריקאים יחליטו לחבק אותך גם…למעשה, ניראה לי שהם התחילו…בהצלחה.
ואנחנו לא מסכימים איתך.
בטח. המגיבים מציגים כאן טענות, עובדות והתפתחויות המגבות את האימרות בדבר מדיניות ההפרטה בסין. ליובל לעומת זאת יש את הדגל. ללא ספק, מדינה סוציאליסטית היא מדינה שבדגלה יש כוכבים. תגיד יובל, זה מ"האידאולוגיה הגרמנית" או מ"מה לעשות"?
יובל ושות’ הם בדיחה. כמה טוב שהקומוניזם מת וקבור, ואנחנו לא צריכים להתמודד עם התעמולה המגוכחת הזאת. מזכיר לי את הסיפורים אודות "אלף הפרחים שיפרחו" תחת מאו, אגדת אלף לילה ולילה שסופרה בזמן "הקפיצה הגדולה קדימה" ששומנה דם של מליוני נשים, גברים וילדים. מזכיר לי גם את הברבורים של שר התעמולה העיראקי בעת הפלישה האמריקאית "אין שום חיילים אמריקאים בבירה, כוחותינו שולטים" בזמן שארמון הנשיאות כבר עלה באש.
having said that, אני קורא שוב למגיבים ולכותבים הקבועים באתר להחרים אותו. אין לנו בתור אנשי שמאל מה לחפש בביצה מעופשת הסטאליניסטית הזו. בבחירות הבאות גם אשקול מחדש את הצבעתי למפלגה הקומוניסטית.
אינכם "אנשי שמאל". עם יד על הלב, הרי לא קראתם ולו ספר אחד, אף לא סיפרון של הוגי הסוציאליזם והקומוניזם. כלום משל לנין, מרקס ואנגלס, שום דבר של טרוצקי, גם לא הוגים "משניים" שכולנו קראנו אותם, גאורג לוקץ’ למשל, לא אסכולת פרנקפורט, לא מרקוזה, לא חומסקי. אתם קורבן של דור התדמיות ושטיפת המוח בתקשורת, קורבן של תרבות ההמונים והטלויזיה (אבל גם מילה של הורקהיימר לא ראיתם), לכל היותר קלטתם כמה מילים בקורס אוניברסיטאי שנה א’.
לכן עמי ושות’ כה רגישים בנושא, מהי הפוזה הנכונה, שאם תחקה אותה, תחשב ל… שמאלן….
אין כאן משהו המתקרב לסוציאליזם, אלא משהו אחר לגמרי: חקיינות, ניסיון לקלוט מהאויר כמה מילים על מנת להתחזות ל"שמאל" לקראת המטרה הניכספת של תקציב וג’וב ממשרד החינוך או משרד החוץ הישראלי.
מיכאל שרון
לזה שכתב תחת הכותרת "יובל צודק": אני לא חבר במפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י).
גם שמואל אמיר ומיכאל שרון אינם חברים בה.
אני הייתי במק"י ועזבתי ב-1999 עם חברים נוספים שהקימה את הפורום הקומוניסטי הישראלי:
— קישור —
אחת הסיבות לעזיבה היו מחלוקות אידיאולוגיות כמו זו הנדונה כאן.
אגב, אשמח אם אנשי מק"י יטלו חלק בוויכוח זה.
טיעונים חזקים כרגיל.
גם משם,
לדור הצעיר מציע השמאל קודם כל לעשות הכול למען לא יצטרכו להיהרג ב"מלחמות ישראל" כלומר להיאבק למען השלום. והפלא ופלא זה ממש מחייב מאבק אנטי אמריקאי כי בלי תמיכה אמריקאית ישראל לא תחזיק אפילו יום אחד בשטחים ותיאלץ לעשות שלום. המאבק נגד אימפריאליזם הוא מאבק "בעד" שלום, ו"בעד" עתיד הנוער. אז למה אתה בא מיד עם הבלה בלה הזה : סטלין, פול פוט..
ש.א.
לשמואל
אם הכל מסתכם רק במאבק אנטי אמריקאי, אז באמת שאתה לא מציע שום דבר לדור הצעיר בשביל עתידם. רק להיות נגד? ומה הבעד? סטאלין? לנין? מאו? פול פוט?
ממש ממש לא מספיק. חבל!
אתה אדם מושחת ונטול לב ומוח, שמוכן להגן על כל שלטון עריץ וברוטאלי ובלבד שיצבע את עצמו באדום וינופף בססמאות חלולות על מהפכה ופרולטריון. אם הקומוניזם נראה כמוך, אני בוחר בקפיטליזם.
יכול להיות שהכל זו תעמולה אמריקאית כמו שהמסנגרים מציעים כאן. יכול להיות שכולנו חיים באיזו הפקת ענק א-לה "המופע של טרומן" – קונספירציה מערבית-אמריקאית, של התקשורת הקפיטליסטית.
נשאלת השאלה מה יש לממשלת סין להסתיר? הנה הועלו לאתר האינטרנט youtube כמה סרטים מההפגנות האחרונות בטיבט, וממשלת סין חסמה עבור מאות מיליונים את כל הגישה לאתר בו אפשר לצפות בסרטונים. מעניין למה?
— קישור —
— קישור —
שמואל אמיר, עד כמה ריאלי מה שאתה מציע ? להשתחרר מהאימפריאליזם האמריקאי ? והאם משיכת התמיכה מטיבט ממש תביא עלינו את קריסת אמריקה, או את יציאתה מהורידים של ישראל ?
או שאולי ההיפך, יצירת בריתות עם קבוצות ועמים הסובלים מאותה בעיה (אמריקה בוריד) כמו טיבט, יכולה להעצים את החזון שלך ? האם אתה חושב שברית עם סין (נידמה לי שאהו ברק ויחיאל חורב הם שותפיך לדרך במקרה כזה) תקדם או תסיג את מטרתך אחורה ?
מה כוחה של אומה קטנה לעשות קומבינות מאחורי הגב של אמריקה ? או שאולי חינוך בתחום הזהות, הסולידריות החברתית, יכול לקדם קצת יותר את החופש ממלחמות אימפיראליסטיות.
עכשיו זה ברור, אתה ממש חושב שאם הגדה השמאלית תכפיש את טיבט, זה יקרב את סין אלינו, וביחד ננצח את הבית לבן. ניראה לי שהמשיח יגיע הרבה קודם.
אפשר פעם לקבל ממך תגובה עניינית?
האם הפרת זכויות יוצרים היא פסולה כשהדבר נעשה כלפיך וראויה להערצה כאשר היא נעשית באופן שיטתי על ידי סין?
ומיכאל היקר, אל תיטרח. ההגדרות הכוללניות של שמאל וימין מעניינות אותי כשלג אשתקד ומשרה במדרד החוץ הישראלי מעט לא רלבנטית למי שעיסוקו במדעי החיים…
על מנת לפסול את עונש המוות אינני זקוק לקרוא את מרקוזה (למרות שדווקא קראתי). די לי במעט אנושיות והגיון בריא. שני פקטורים שלא היה מזיק לך משניהם.
חוץ מלעובדים במקסיקו, נפאל, הודו, ארגנטינה, ספרד, ודרום אפריקה, שרואים איך העבודות המחורבנות-ממילא שלהם נשלחות אל יבשת רחוקה. הידעת שרוב מיקור החוץ לכיוון סין נעשה ממדינות מתפתחות? כלומר, לא רק שהתנאים בסין גרועים יותר מאלו בספרד וישראל, הם גם גרועים יותר מאלו בבנגלדש.
בכלל, ממתי סוציאליזם הוא התעללות בעובדים? ממתי הוא העשרת קבלני יצור על חשבון עובדים חסרי כל? ממתי הוא פקידים נפוחים שמקבלים חוזים בהבטחה שקווי היצור יהיו אולטרה-זולים?
בעצם, למה אני טורח בכלל להתווכח איתך בצורה הגיונית. אתה צריך טיפול.
נא להביא גרסה זאת]
כולך רק פוזה ותדמית. אתה פוסל עונש מוות מסיבה אחת – זה מהדהד יפה. אינך מנמק כאן דבר. הכל זה תדמיות, וניסיון לתת תדמית הכפשה כלפי שרון (השקרנות על מילשטיין, והדבקת דימויים נוספים שהמכנה המשותף לכולם הוא שהם לא נישמעים טוב).
זו גישה של קופירייטר ולא מתדיין רציני. שרון אינו עוסק בתדמיות, ובכתיבתו כנגד עונש מוות לפני מספר חודשים כאן, נתן הנמקות מגוונות, היה כאן רוחב אופקים, זוויות חדשות, היה תענוג לקרוא. לאחר מכן כתב מדוע עונש מוות מוצדק במקרים מסויימים, ואפילו הכרחי. אצל שרון הדברים תלויים בהקשר – אצלך – תלןיים בפוזה בלבד, כיצד אחרים יראו אותך. שרון עוסק במהות הדברים, ואילו אתה – ביחסי ציבור, בדימויים, במיתוגים, בתדמנות. אתה – אין לך נימוק ולא בדל נימוק. אתה מרביץ את שרשרת המילים "אני פוסל עונש מוות מטעמי הומניות" כי זה מצלצל לך טוב לאוזן.
אשר ל"היגיון הבריא" שאתה מייחס לעצמך, כל היגיון מביא נימוק. אתה מייחס לעצמך בהבל פה ובנימה צדקתנית רק את המונח היפה "היגיון בריא" בלי לנמק.
אשר ל"אנושיות" למשל (אותה אתה מייחס לעצמך כיד הפוזה), האם זה אנושי במיוחד, לא להוציא להורג רוצח פסיכופט סידרתי, שרצח והתעלל בילדים רכים, ואימלל משפחות שלמות, וגרם סבל כבד לעוללים קודם להפסקת חייהם? נראה לך מטעמים אנושיים לפסול את הוצאתו להורג של רודולף הס, מפקד אושוויץ, או אייכמן? הרי אתה מוציא גושי מלל שנישמעים יפה לאוזן, אך אינך מפעיל את מוחך אפילו מעט, פרט למחשבה "איך אראה נאור"?
אז למה שנקרא אותך? זו היטפלות ושום דבר אחר, הדימויים שאתה מייחס לעצמך מול הדימויים שאתה מדביק לשרון, זה היצף מלל בנאלי, משמים, מבלף, שאין מקומו בבמת דיונים. יש במות אחרות לסוג זה של מלל.
כל אחד יודע שייצור מוצרי אלקטרוניקה כגון טלויזיות, סטראו, נעשות בסין תחת מותגים של חברות כגון פיליפס, מץ, הרבה מאד מותגים כאלה. מדובר בטכנולוגיות שנימסרו לסין בכסף מלא, כאשר קנתה את הזיכיונות לייצור מהחברות הללו, או לחילופין, כאשר אלה פותחים קו ייצור בסין. יש מוצרים רבים כגון משקפות (חברת פנדה בצפון סין) באיכות מעולה, שזה מסורת של חברת אופטיקה סובייטית. אופנים – הפטנט התיישן לפני עשרות רבות של שנים. כללית, אין שם יותר גניבת מידע, מאשר שורה שלמה של מפעלים בארה"ב, יפן, אירופה וקוראה הדרומית, העוברים בדיוק באותו חודש לייצר מנגנון של הזרקת דלק לרכב, או הילוכים אוטומטיים בהם הפסד המומנטום קטן.
סין היא ברכה לכולם, לכל אזרח בעולם, באשר הוא יכול לקנות מוצרים סבירים הרבה יותר בזול מאשר בחברות לא סיניות, החל מכלי בית, מטבח, ריהוט, וכלה בדיוידי. רצונך בהתמחות מיוחדת? הכפל והשלש את הוצאתך, וקנה סוני למשל. לא שמעתי שסין מעתיקה דברים מסוג זה.
לא שמעתי שהם מוכרים מוצרים מזוייפים של מיקרוסופט למשל. בנושא הזה, של גניבת ידע, אף אחד אינו צדיק, אולי בסין יש מעט יותר יושר בנושא מאשר ברוסיה, בישראל או בחברת מיקרוסופט, שרוב מוצריה זה פיתוח של חברות אחרות, החל מגיליונות לוטוס וכלה בהעתקת הנטסקייפ לאקספלורר.
לא עניתי בתחילה לשאלתך, כי היא נראתה לי הטרדה והיטפלות, כאשר כל אחד יודע כאן את התשובה.
שוב, הידבקת כלפי סין דימוי של קופירייטר אותו שלפת מהשרוול, כרוב טענותיך, הנישלפות מהשרוול.
מ.ש.
גבירותיי ורבותיי, יש לנו יוסי שוורץ חדש.
עוד תובנה כלכלית מרתקת מבית מיכאל "ההזוי" שרון.
לא לענות לו. שששששששש. פשוט להתעלם ולחכות שהוא יחלוף לבד. בסוף תיגמר לו הבטריה.
השכר הממוצע לפועל במקסיקו: 1.51$ לשעה.
השכר הממוצע לפועל בסין: 0.57$ לשעה.
הקטע המצחיק הוא, שמקסיקו סבלה ביותר בשנים האחרונות מתכניות "סחר חופשי" כאלה ואחרות שדרדרו שם את השכר הממוצע ורמסו את הבסיס התעשייתי והחקלאי המקומי. בסין לעומת זאת, רק נהנים (יחסית) מהגלובליזציה- בלי כל אותם תאגידים ברוטאליים שבאים לעשוק את המקומיים בברכת הממשל, סין היתה עדיין במאה ה-18 מבחינה טכנולוגית וחברתית. הממשל בסין פשוט כל כך מושחת ואימפוטנט, שאפילו מדינה קפיטליסטית כמו מקסיקו יכולה להסתדר בלי לשלוח ילדים בני 11 להרכיב צעצועים בשביל מקדונלדס.
התוצר הסיני לנפש הוא 9000$ לשנה, גבוה פי 6 ויותר מזה שבארצות מתפתחות. זה גם תוצר הגדל ב-9.3% לשנה. רמת החיים בסין עולה לאין שיעור על המדינות המתפתחות שנימנו למעלה. פרדוקסלית, עליית רמת חיים זאת, הביאה לייקור המזון בעולם בשנתיים האחרונות בעשרות אחוזים. הכותב מורח דברים מהשרוול, במיטב מסורת המריחה המפורסמת של תלמידים ישראלים, ישראבלוף במלוא דביקותו הנימרחת.
ראשית, מיקור החוץ כלפי סין, סיבתו, לא עלויות שכר נמוכות מאלו שבבנגלדש, כפי שהנוכל הרוחני שלפנינו מוציא מהשרוול, אלא רמה טכנולוגית גבוהה יותר, יעילות ביצוע טובה יותר, תשתיות יצור משובחות. ובעיקר, היכולת לייצר בכמויות ענקיות פי עשרות מונים ביחידת זמן. עלות היצור פר יחידה נמוכה יותר, עקב צמצום העלויות הנוספות לשכר העבודה, הכרוכות באי יעילות, דמי תיווך, מחיר כלי הייצור, וכד’.שכר העבודה הוא רק מרכיב אחד בעלות הייצור. עלות ייצור מוצר בסין אינה עולה עקב סרחי עודף של רווחים לספקולנטים, דמי תווך, אי יעילות. סין כולה היא מערכת פנימית ושוק פנימי יעילים להפליא, בה גם עלות מזון ושרותים משובחים עבור העובד היצרן הם נמוכים להפליא.
מ.ש.
כך למשל, נעל תוצרת נוקייה, אף ששכר הפועל המייצרה באפריקה נמוך הרבה יותר מעמיתו הסיני, עדיין נימכרת במערב במחיר גבוה פי כמה מנעל ספורט סינית, עקב הרווחים הזורמים לכל מיני גורמים. לכן, נעל ספורט סינית פשוט נימכרת בכמויות גבוהות הרבה יותר.
ולא חברת הסלולרי הפינית. יוסי שוורץ לא היה "מחליק" כך – הגדול מכולם.
מ.ש.
היה ב-2007 2$ לשעה. 14$ ליום. ושכר זה עולה במהירות בשנים האחרונות, בניגוד למקסיקו
נתוני שכר ושיעורי גידולו של פועל עירוני סיני
— קישור —
בנוסף, המחירים לצרכן בסין נמוכים כמעט פי שניים מאשר במקסיקו. להלן מדד הביג מק של עיתון האקונומיסט לשנת 2008, המשמש מדד טוב להשוואת יוקר המחייה בין מדינות שונות
— קישור —
ססמת היום: הגדה השמאלית אינה במה להפצת דיסאינפורמצייה ושקרים ברשת.
מיכאל שרון
הימים בהם להיות בעד מעצמה או מדינה שהנהגתה קומוניסטית, הייתה תמיד "בעדיות" כוללת; ואילו ביקורתיות, אם הייתה כזאת נשלחה במסתרים מהנהגה להנהגה. על-כן בעיני, ולא רק בעיני, בקורת על מעצמה כסין או מדינות כמו קובה וויטנאם שחשיבותן לשמאל הרדיקלי בעולם גדולה לאין שיעור, מן הראוי שתהייה שקופה וידועה. כאשר התברר לי שתנאי עבודתם של פועלים סינים בישראל תלוייה לא רק במעבידיהם הישראלים כי אם גם בחברו כח אדם סיניות, הצעתי למק"י מפלגתי לארגן הפגנה עם דגלים אדומים לפני השגרירות הסינית, הצעה שלצערי לא התקבלה.
מאותה סיבה כתבתי במאמרי "מה למדתי מסין" (בספרי לב בצד שמאל 2000):"במדינה שיש בה כבר עתה יותר ממשטר אחד, הונג-קונג ובעתיד מקאו ואולי גם טיוואן, מדוע אי אפשר שטיבט תיכלל ביניהם? מדוע להותיר את הכתם הזה של מדינה כובשת שאינו ניתן להגנה, מדוע לא לקיים בטיבט משאל עם עם אפשרויות להיות חלק אינטגרלי מסין כאוטונומיה או כמדינה עצמאית". לביקורת כזאת אין ולא כלום עם הגדרת סין בידי גדעון ספירו: "ענק עריץ חסר מעצורים מוסריים?" והשוואתה של יעל לוטן את סין לגרמניה הנאצית ששעטה מזרחה תוך טענה לזכותה כגזע עליון עם משטר מפותח לנכס לעצמה מדינות ממזרחה, להנחיל עליהם את משטרה ושיטותיה כמו שהנאצים הרשו לעצמם לכבוש "מרחב מחיה", כך גם הסינים
האם זה חסר שחר לחשוב שזה תאריך מתאים לסערה הטיבטית האנטי-סינית לפני האולימפידה,וכי ישנם גורמים "מערביים" (סי.אי.אי למשל) המסייעים לכך דוקא עכשיו? הרי יעל לוטן עצמה כותבת כי הדלאי למה לא דורש עצמאות כי אם מידה רבה של אוטונומיה כלכלית, חברתית ותרבותית ובכלל הוא נוטה לפשרנות (אולי בהשפעת הסי.אי.אי והמוני התומכים בעצמאותה של טיבט. ד.פ) כל זאת בשעה שהמדינה הסינית אחראית לכמה שינויים משמעותיים בחייהם של מיליארד ושלוש מאות מיליון סינים? וכל זאת בשעה שסין היא הבלם הראשי נגד השתלטות ארה"ב על אזורים נוספים בעולם ככתוב במאמרו של נעם חומסקי (יוני 2007 monthly review ). כל אלה בשעה שקיימים הבדלים תהומיים בין סין העממית לברה"מ כאשר כל אזרח סיני רשאי לצאת ממולדתו ולחזור אליה למטרות לימודים ועבודה? כאשר בסין עצמה, במפלגה ומחוצה לה, בצד שמאל, מתקיימת בקורת ציבורית נגד צדדיה הניאו ליברליים של הכלכלה הסינית הפורחת, נגד הפערים החברתיים הגדלים בחברה הסינית ונגד הפגיעה ברפואה,בחינוך וברווחה של אזרחים סיניים רבים.
בסופה של תגובה זו ברצוני להזכיר אמרות סיניות ידועות: "אנחנו בונים חברה סוציאליסטית בעלת סימני היכר סיניים" (איננו עדיין חברה סוציאליסטית ד.פ.); "אנחנו נהייה תמיד חלק מהעולם השלישי"; "לעולם אל תעתיקו אותנו, אנחנו לא מודל".
אני לא סומך על מידע שמפיצות ממשלות לא דמוקרטיות.
הנה המידע הנכון, כפי שמופיע במאמר בכתב עת עצמאי:
— קישור —
איזה "ממשלות לא דמוקרטיות"? מדובר באתר כלכלה וסחר טיוואני. יש שם ביקורת, באותו מאמר עצמו, מנקודת ראות נאו-ליברלית, הרחוקה מזו של ממשלת סין הקומוניסטית..
Transfer of human resources promoted by market forces would help reduce salary gaps but the current corporate governance and personnel management policies had crippled the market’s role.
מאידך, הקישור שאתה מביא, לקוח ממקור הנראה מפוקפק: אין כתובת, אין טלפון להתקשרות, מופיעה רשימה הניראית כהונאה של גורמי סחר הקשורים עם האתר המפוקפק הזה, כחברת IBM… בתחילה חשבתי שאולי מדובר בגורם רפובליקני קיצוני, אך לאחר בדיקה נוספת נראה שמדובר בגורם נוכלי כלשהו, אולי גורם מתחזה הקשור עם הכת הזאת, הפאלון קונג, תוך מסירת איזו תיבת דואר עלומה בוירג’ינייה.
גם עיתון האקונומיסט הבריטי, אחד מכתבי העת הכלכליים הנחשבים בעולם, אינו "מידע שמפיצות ממשלות לא דמוקרטיות"
מ.ש.
[נא להביא גרסה זאת]
הצעתך להפגנה עם דגלים אדומים לפני שגרירות סין היתה רעיון טוב, וחבל שנידחתה.ולמה רעיון טוב? כי מצטייר שכאן היה סיכוי רב הרבה יותר להביא להתערבות גורם שילטוני סיני לשיפור תנאי העבודה של פועלים סינים; סיכוי רב לאין שיעור יותר מאשר הפגנה דומה לפני שגרירות תאילאנד, הפיליפינים, רומנייה או אוקראינה ובילורוסיה להביא להתערבות ממשלותיהם לשיפור תנאי העבודה והשכר של אזרחיהם העובדים הזרים בישראל.
וזאת אף אם היית מפגין שם עם דגלי מדינות אלה, במקום הדגל האדום בפתח שגרירות סין. והנה, מדובר אחר הכל בממשלה אחראית, בעלת מחוייבות סוציאליסטית, השונה קוטבית מהוויית התעסוקה בפיליפינים, בתאילאנד ובבילורוסיה. בהתאם, שמעתי על סחר בנשים ועל יצאניות אוקראיניות, בילורוסיות, פיליפיניות ותאילאנדיות, אך לא שמעתי על סחר בנשים ועל יצאניות סיניות בישראל, דבר המהווה אינדיקצייה אחרי הכל, לאחריות הממשלה הקומוניסטית בסין לפועליה. זאת אף שקשה הפיקוח על כל חברה וחברה ברחבי מדינת הענק הזאת. ולכן, הייתם חייבים להביא זאת לשימת לב השגריר הסיני בישראל. עדיין חייבים.
אשר לביקורת – במישור הפוליטי והחברתי/כלכלי, ממש כבמישור האישי, ניתן להבחין בשני סוגי ביקורת: הראשונה, מוכוונת לשיפור מצב קיים, והשנייה, באופקיה השמדה ואיון או ניטרול טוטלי של מושא הביקורת. וכיצד נבחין ביניהם? אף שקשה מעט להתוות קריטריונים מבחינים, הרי שהאינטואיציות של כל אדם סביר מאפשרות להבחין מייד בהבדל בין ביקורת מאיינת/סלקנית וביקורת בונה. כגילוי דעת אישי, אישית, נחשבתי כנראה בכמה מקומות לאדם "מבריק" המאיים ככזה על מעמד מטיח הביקורת הסלקנית, ואכן, זכיתי לא אחת בסיטואצייה בעלת השלכות כלכליות או מיצביות ל"ביקורת" סלקנית-מאיינת כזאת מפי לא יהודים אמביציוזים מאד ובינוניים מאד, צרי מצח, ביקורת שהסתמכה על מוטיבים אנטישמיים בוטים. למזלי, היו בסביבה גם אנשים חכמים שהיבחינו מייד במה המדובר כאן… כל אחד איפוא יכול להבחין בין ביקורת בונה וביקורת סלקנית, למשל בדיון זה שלפנינו. יכולת אנושית זאת נעוצה באופן טיבעי בעצם היותינו יצורים חברתיים מפותחים, בין היתר.
מיכאל שרון
טעיתי בנושא מקור הידיעה. אך המידע נראה מהימן לאין שיעור יותר מזה המובא באתר ימין קיצוני אמריקני. מצוטטים נתוני הלשכה הסטטיסטית הסינית. במדינה אולטרה מודרנית ומתועשת כזאת, אין זה סביר שמדובר בפיברוק מידע, ולו רק עקב קשרי הסחר של סין עם מדינות מתקדמות אחרות, והשקיפות היחסית של מידע כיום, בעניינים כלכליים, דבר החיוני ליציבות קשרי הסחר, ולהשקעות. אכן במאמר יש גם ביקורת, זה מאמר ענייני ולא תעמולתי.
מ.ש.