כפי שמסתמן מדיווחים שונים, גם בבחירות הנוכחיות ירוצו המפלגות הערביות בנפרד ולא יקימו רשימה מאוחדת. לבוחן את הדברים מבחוץ נראה הדבר כהחמצה היסטורית גדולה, בפרט נוכח אירועים ושינויים שהתרחשו לאחרונה. אין ספק שבין המפלגות הערביות יש חילוקי דעות מהותיים. השאלה היא האם הבחירות לכנסת היא ההזדמנות ללבן ולבטא חילוקי דעות אלה. בנסיבות הנוכחיות, משמעות הדבר [ קראו עוד ]

לפני כמה ימים נכחתי בחוג בית של ח"כ חיים "ג’ומס" אורון ב"ירקון שבעים" והוא נלחם בכל הכלים שיש לו על כך שיש לו מפלגת מרצ החדשה. אך הוא לא הצליח לשכנע את המאזינים ומאזינות כי הוא באמת מלביש משהו חדש. הוא מאוד רוצה "להגיע" למגזרים של הנשים, המזרחים, הערבים, הוא מאוד רוצה לדבר בסוציאל דמוקרטיה. [ קראו עוד ]

כפי שהדברים נראים בשעת כתיבת שורות אלו, התהדיה, רגיעה בעברית, נפחה את נשמתה. המועד הפורמלי לרגיעה הסתיים בימים אלו, אבל הקסאמים החלו לנחות בדרום לאחר שישראל הפרה את התהדיה באותה פעולה של פיצוץ מנהרה. עתה, עם הסיום הרשמי של הסכם הרגיעה, גבר קצב ומספר הפגזים הנורים לעבר ישובי עוטף עזה, ושליחי הצבא בעיתונות ("כתבים צבאיים" [ קראו עוד ]

היה זה בימי מלחמת לבנון השנייה, בקיץ 2006, והנהגת שלום עכשיו לא מיהרה לכנס את החברים כדי לדון בעמדת התנועה כלפי מלחמת לבנון. היא ביקשה לעבור את המלחמה "בראש קטן" תוך הערכה נכונה ששתיקה מצד התנועה הוותיקה תיחשב כתמיכה המלחמה. לדאבון הלב, תמכו חברים מרכזים בתנועה במלחמה (יריב אופנהיימר, צלי רשף וז’נט אביעד). אך מספר [ קראו עוד ]

שאלו איש אחד על בניו. "יש לי שלושה," אמר, "אבל אחד מהם אידיוט גמור." "מי מהם?" שאלו אותו. "תבחרו בעצמכם!" השיב. בעוד 49 ימים נלך לבחור בכנסת ובממשלה הבאה. שלוש מפלגות גדולות מתחרות על הכתר: קדימה, הליכוד והעבודה. ההמשך, ראה הבדיחה.האם יש בחירה אמיתית? כלומר, האם יש הבדל אמיתי בין שלוש המפלגות. כמו במשחק "מצא [ קראו עוד ]

"משרד האוצר מתכוון להפעיל בישראל מודל דומה ל’מודל הצ’יליאני’ של החיסכון הפנסיוני, לפיו ככל שהחוסך מבוגר יותר, כך כספו מנותב להשקעות סולידיות יותר". כך עולה מדברים שאמר בשבוע שעבר הממונה על שוק ההון במשרד האוצר, ידין ענתבי, במסגרת ועידת גלובס לעסקים שנערכה בתל-אביב. מהו אותו "מודל הצ’יליאני"? הרי סביר להניח שפרט לקומץ כלכלנים, שלרוב למדו [ קראו עוד ]

מהתחלה עלינו להבהיר לעצמנו נקודה מרכזית לגבי הקפיטליזם ואופי המדינה בקפיטליזם. קיימת הנחה קונבנציונאלית, שאולי נותרה מתקופת המלחמה הקרה, שהקפיטליזם, במהותו, מתייחס לשוק והסוציאליזם לעומתו -מתייחס למדינה. למעשה, מאפיין מרכזי של ההיסטוריה של המדינה בחברות קפיטליסטיות הוא התפקיד שהמדינה ממלאת כערבה לרכוש הפרטי וכמו כן וחשוב, לפעולה הסדירה של שוקי ההון: המדינה תמיד מכבדת את [ קראו עוד ]

חבר הכנסת אריה אלדד הוא נכס אובייקטיבי של הציבור הנאור בישראל, כיוון שהוא ינגוס בקולותיהן של רשימות ימין אחרות מבלי להיבחר לכנסת. בעבר כבר רצו אנשים כמו מיכאל קליינר, ברוך מרזל והרב משה לוינגר לבחירות לכנסת וחיבלו בסיכויי הליכוד והמפד"ל להצליח. ההיבט האלקטוראלי הזה אינו משנה את העובדה, שאלדד הוא איש מפחיד, מסית ומדיח, שבחר [ קראו עוד ]

אני מניח כי אין מי מאנשי השמאל, שאינו מכיר את הקריאה המפורסמת הזו, שהושמעה במלחמת האזרחים בספרד, בתקופת המצור על מדריד, מפיה של דולורס איברורי [ובכינויה הידוע: לה- פאסונרייה] לעידוד רוח המגינים. מאוחר יותר היא גם כתבה ספר אוטוביוגרפי בשם "הם לא יעברו!". לעומת זאת, כשנכבשה מדריד על ידי כוחותיו של פרנקו, הכריז הלז במפגיע: [ קראו עוד ]