התקשורת הישראלית מלעיטה ללא הפסק את הציבור , שישראל נאלצה לפתוח במלחמה נגד הטרור של החמאס. האמת שישראל פתחה במלחמה לא נגד הטרור, אלא היא פתחה במלחמה נפשעת נגד העם הפלסטינאי.ההסתייגות שלנו מהתקפה של קאסמים וגראדים על אזרחים ישראלים אינה יכולה להוות תמיכה להרג וטבח המוני של אזרחים פלסטינאים ברצועת עזה שבוצעה מהאוויר , [ קראו עוד ]
תגובה למאמרו של חיים ברעם (400 הרוגים)כשקראתי את המאמר הנ’ל, נזכרתי בבדיחה מהפולקלור היהודי. מעשה באישה חרידה, שהעוף הבשל והמתובל נפל מידה לתוך סיר הלילה המלא. האישה שטפה את העוף ומיהרה לרבי לשאול, האם העוף כשר לאכילה? הרבי גירד בזקנו ואמר: " העוף כשר, אבל מסריח מאוד!".במה דברים אמורים?העוף של ח.ב. שמן, מבושל. ומטוגן- יש [ קראו עוד ]
ישנם חברים במחנה השלום שסבורים שקיומו של חמאס מהווה מכשול בלתי עביר בדרך לשלום. הם כמובן שוללים את הניסיונות של ישראל לחסל את השפעת חמאס באמצעים אלימים. הם נוהגים מצידם להציע מעין דרך אלטרנטיבית לטפל בבעיה זו ששמה חמאס וטוענים שדווקא מדיניות שלום נמרצת וחתירה אינטנסיבית להסכם עם הרשות הפלסטינית בראשות אבו מאזן עשויות [ קראו עוד ]
בן כספית (מעריב 13.1.09) כותב כי "אין דבר שמטריף" את דעתו יותר מחברי הכנסת הערבים. "שיא החוצפה" בעיני כספית הוא שאותם חברי כנסת "אינם מכירים בישראל כמדינה יהודית" אבל אינם מתכוונים גם להגר מכאן. גם בידיעות אחרונות מרעים הקונסנזוס בעוז: "מי שכופר בזכותו של העם היהודי למדינה משלו, לא יוכל עוד ליהנות ממנעמי כהונתו [ קראו עוד ]
כשיצא אליהו וסרמן מהשברולט שלו ברחוב ההסתדרות הוא הבחין בדוד גלעדי, נהג מונית כמוהו, שבדיוק הגיח מפינק עם חברו מהלח"י עמוס קינן. וסרמן הבחין מיד שהשניים היו שיכורים לחלוטין, והחליט להתעלם מהם. תמיד היה נדמה לו שגלעדי, שהרג בריטים וערבים בסיטונות לפני הקמת המדינה, נוהג בו קצת בהתנשאות, כדרכם של השטרניסטים כלפי ותיקי האצ"ל. [ קראו עוד ]
יש להציג את הדברים כהווייתם ללא כחל וסרק. המצב שנוצר בחבלי ארץ זאת המשתרעת מן הים ועד הנהר, תרצו – תקראו לה ארץ ישראל, תרצו – תקראו לה פלסטין או כל שם אחר שיעלה על דל שפתותיכם, הוא טרגדיה מעשי ידי אדם בראש וראשונה, אם כי לשמיים יש יד ורגל בנדון. מצד אחד, ארגון החמאס, [ קראו עוד ]
מישהו למעלה החליט לפצוח ב"עופרת יצוקה", ומה יותר ציני מן השימוש בשם התמים הזה הלקוח משיר ילדים של חנוכה. כך במסווה של שיר ילדים הופכים אותנו, האזרחים, לפיונים, לסביבונים. מערפלים את חושינו באשליות של כוח ומטילים פצצות על אוכלוסיה מורעבת. כך הונחתו הפצצות שרצחו 300 פלסטינים ביממה, וברגעים אלה עוד הזרוע נטויה, ואני תוהה באיזו [ קראו עוד ]
דם הילדים הנרצחים,בני פליטים עלובים שבעלובים,ברוק שלכם,בשתן שלכם,בקוקטלים עם בכירי המשרד,ביהירות שלכם,בצנימים,בפנקסי החשבונות,בפנסיות השמנות,במטפחות האףב- enough is enoughבצחקוקים, בדאחקות,בגרעיני האבטיח,במדפים, במשקופים,בכול צעד, שעל, נעל ופסיעהשייקחו אתכם מהעזאזל שגרמתםלתחנה הבאה.בראוו. אז אתם כיום הבון-טוןאך בוא יבוא יום החשבון!
היתה זאת תקופה של ריגוש גדול ומרומם – המדינה כולה שיחרה לקרב, המלחמה פרצה! בכל חזה בערה אש הפטריוטיזם הקדושה; התופים הלמו, התזמורות ניגנו, אקדחי הצעצוע השמיעו קולות נפץ, צרורות חזיזים שרקו וצפצפו; בכל יד וכן בשיפולי המרחב הנסוג ומתעמעם של גגות ומרפסות, הבזיק בשמש ישימון הדגלים המתנפנף; מדי יום צעדו במעלה השדרה הרחבה מתנדבים [ קראו עוד ]
קחו כמה חתלתולים יפים, שרק נולדו, פקחו עיניים ומצמצו, שימו אותם בקופסת הקרטון ליד אמם מיצי", אמר ג’מאל רופא מנתח בבית החולים שיפא בעזה. בו בזמן שמה האחות סעידה שתי קופסות קרטון מוכתמות דם מתחת לשולחן הניתוחים. "סיגרו את הקופסה, ואז בכל כובד משקלכם קיפצו עליה, עד שתרגישו איך העצמות הרכות נשברות, וזעקות החתולים נפסקות", [ קראו עוד ]
ביום רביעי ה- 7/1 התקיימו בחירות לאגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב. הבחירות הללו חשפו מאפיינים רבים של הפוליטיקה והמרחב הציבורי הישראלי שלרוב קשה יותר לזהותם בבחירות ארציות או מקומיות, אך יותר מכך הן נותנות כמה סיבות טובות מאוד לאופטימיות עבורנו בשמאל. אגודת הסטודנטים באוניברסיטת ת"א נשלטת כרבע מאה על ידי תא סטודנטיאלי של מפלגת העבודה. [ קראו עוד ]
