כל חברה אנושית מטפחת מיתוסים המייצגים את התדמית העצמית שלה. בדרך כלל אלה הם סיפורים על מעשי גבורה או על קטסטרופות בהן החברה דנן היא הקורבן התמים. לא רק עמים כבושים ומובסים, כמו האירים או הארמנים, אלא גם האנגלים, הצרפתים והגרמנים – חברי מועדון האדונים – מטפחים בזכרונם הקולקטיבי סיפורים בהם הם הקורבנות של אויבים [ קראו עוד ]

בשבוע האבל האחרון נשבר לי. תחושת האבל, העצבות והכאב על הרצח באגודת הלהט"ב התחלפה בתחושת כעס. שום חבר כנסת של חד"ש, למעט דב חנין, לא התקשר, או חשב להגיע כדי לנחם את חברי קהילת הלהט"ב, או לכל הפחות את חברי פורום אדום ורוד בחד"ש, שהם מעמודי התווך הפעילים של חד"ש. בחלוף יומיים לרצח אמר לי [ קראו עוד ]

את המשולש הוורוד ההפוך ענדו ההומוסקסואלים באושוויץ ובמחנות ריכוז אחרים, כחלק ממדיניות הסיווגים הגזענית של המשטר הנאצי. אין צורך לציין כאן שהקורבנות העיקריים היו בני עמנו, וכל ישראלי מודע לכך עד לכאב. אבל גם הומואים, פולנים, רוסים, צוענים וגרמנים אנטי-נאצים נשחטו במחנות, ובשבוע הזה אין מנוס מאזכור הזיכרון ההיסטורי הקולקטיבי הזה. האקלים הפשיסטי, ששיגשג בישראל [ קראו עוד ]

סיסמה נועדה מטבעה לתמצת רעיון מרכזי של עמדה מדינית מסויימת, לבטא את ההיגיון של העמדה הזאת ולסמן את ההבדל בינה לבין רעיונות אחרים. על פי רוב, בשל טיבם של הדברים (ומובן שיש יוצאים מן הכלל), סיסמה אינה רצה למרחקים ארוכים. ניתן לטעון, שחוכמתה של סיסמה היא בהתייחסותה המיידית והנקודתית לאירועים. במובן זה, הסיסמה "שתי מדינות [ קראו עוד ]

לדב ירמיה, שלום! קיבלתי את המכתב המזעזע ששלחת לחוג מצומצם של ידידים. אתה מתאר את המציאות הישראלית בצבעים קודרים, אך נכונים, ומסיים בזריקת גט-כריתות למדינה. "על כן אני… צבר בן 95, שחרש באדמת הארץ הזאת תלם, ונטע בה עץ, שבנה בה בית והוליד בה בנים ושילשים וריבעים ואף שפך עליה מדמו בקרב על הקמת המדינה…"מצהיר [ קראו עוד ]