כשמדברים בישראל על הצורך בהטלת סנקציות על הממשל באיראן, ללא ספק זוהי שיטה מרתקת ואף עמוקה ביותר, פתרון אמיתי של ממש, אשר יש לשקול לנקוט בו. אך לפני צעד כ"כ רציני ומשמעותי כזה, יש לבדוק תחילה מהן הסיבות אשר הובילו מלכתחילה את מצדדיו לתמוך בו. הטענה הישראלית הנפוצה היא – "איראן לא עוצרת את תכנית [ קראו עוד ]
בנימין גונן בן 82. בימים אלו הוא מגיש לנו את ספרו "חיים אדומים"(*), שבו הוא מגולל פרקים נבחרים בחייו של איש עם להט אידאי, חברתי וערכי בלתי נדלה ומפגש מרתק עם תחנות משמעותיות בחייו של קומוניסט ישראלי. עוד מנעוריו גייס אותו צו מצפונו לתקופה המשתרעת על כמעט שבעים שנה, לעמוד בשורה הראשונה של מאבקים חברתיים. [ קראו עוד ]
לפעמים אני משתעשע בשאלה: מה היה קורה אילו היו מדינות העולם מחליטות, בעת ובעונה אחת, לבטל את כל מוסדות הביון והריגול? נכון, זאת הייתה מכה אנושה לכל הסופרים והמפיקים שפרנסתם מהם. שפע ספרי-הביון וסרטי-הריגול היו נעלמים. זה היה אסון לכל הציבור הענקי הזולל עלילות ריגול, לכול הקוראים הנלהבים של סיפורים על גיבורים על-אנושיים נוסח ג’יימס [ קראו עוד ]
עשור רע מאוד עבר על ישראל-פלסטין. ניתן לנתח ולפרט את הרוע הזה עוד ועוד, אבל ניתן גם לפשט את הניתוח ולטעון, שהגורם בהא הידיעה לתפנית לרעה ולחוסר היכולת לתקנה לאורך עשור שלם, הוא ההתמוטטות הפתאומית והמוחלטת של מחנה פוליטי שלם שייצג כמחצית מעם ישראל, הלא הוא מחנה ה"שמאל הציוני". אם היו אותם פוליטיקאים שמאלנים כביכול [ קראו עוד ]
אחרון חיילי הצבא האדום, שהופיע על התצלום ההיסטורי של הנפת הדגל האדום עם הפטיש והמגל, דגלה של ברית המועצות, על בניין הרייכסטאג בברלין ב-1945, הלך לעולמו ביום שלישי האחרון בגיל 93. עבדול חכים איסמאילוב מת בכפרו, צ’גאר-אוטר שבמחוז דגסטאן שבדרום רוסיה. הוא נפטר בקרבת מקום הולדתו שעל גבול צ’צ’ניה-דגסטאן. איסמאילוב היה אחד משלושת החיילים הסובייטים [ קראו עוד ]
על הטון האופטימי, הכמעט עליז, של הטור בשבוע שעבר קיבלתי הרבה תגובות נרגנות. ישראלים רבים מהצבע הפוליטי שלי ממש התאהבו בדמותם הקולקטיבית העצובה, ונעלבו מעצם האפשרות שכמה מתחזיותיהם הקודרות אולי יתבדו. אחרים ניסו להחזיר אותי אל המציאות, ולעמת אותי עם עובדות החיים: המשטרה מתייחסת בברוטאליות לאנשי השמאל; התקשורת מסיתה את הציבור לתמוך בתוקפנות נגד איראן, [ קראו עוד ]
עקרונות יסוד במשנתו הכלכלית של קרל מרקס הם תיאוריית העבודה של הערך והנטיה לירידת שיעור הרווח. מאז ימיו של מרקס ועד היום שתי הסוגיות זכו לביקורת רבה. אך הביקורת שנמתחה עליהן לא פגעה בתוקפן. תיאוריית הערך של העבודה פותחה לראשונה על ידי אבי הכלכלה הקלאסית אדם סמית’, בספרו "עושר העמים". בספרו המפורסם, הסביר סמית’ ש"המחיר האמיתי" [ קראו עוד ]
בערוץ הפחות גלוי של תכתובות הגדה השמאלית התנהל בימים האחרונים דיון ער, שלא לומר עימות כמעט חזיתי, שאנחנו סבורים שגם כלל הכותבים והמבקרים באתר ימצאו בו עניין. המחלוקת התחילה עקב דחיית מאמר ששלח אלינו אסף אורון, סטטיסטיקאי העובד במחלקה לבריאות סביבתית ותעסוקתית באוניברסיטת וושינגטון, כפי שהציג את עצמו. מאמרו מציע הסדר ביניים נוסף בין ישראל [ קראו עוד ]
ספרו של שלמה זנד "מתי ואיך הומצא העם היהודי?", יצא רק לפני שנתיים בעברית ומיד עורר הד רחב. הספר כיכב שבועות בראש רשימת רבי המכר. לאחר מכן תורגם הספר לצרפתית וגם שם הפך לרב מכר. רק לפני כחודשים תורגם הספר גם לאנגלית (בידי חברתנו יעל לוטן ז"ל). כצפוי, עורר הספר הדים ביקורתיים רבים כאן ובחו"ל. העיתונות היומית [ קראו עוד ]
שמי רומי גנות. אני פעילה בארגון מחתרתי חברתי-סביבתי שקידם בחודשים האחרונים את מאבק הנוער שכונה "יום האלכוהול". התבקשתי לכתוב איפה ומתי נדלקה האש, איך החלה ההתארגנות, מי מעורב בה וכדומה. אתם יודעים זאת טוב ממני ואני יכולה רק לנחש: האם זה החל בקיצוצים המתמשכים בתקציב החינוך? אולי בסגירת בתי הספר המקצועיים? בכיבוש? אולי בכלל זה [ קראו עוד ]
התיפוף המונוטוני של הפגנות יום ו’ נגד ההתנחלות הפרועה בשייח’ ג’ראח מתפוגג ונשכח, כעוד אומללות של אנשים שרכושם נישדד לאור היום, ואי השפיות של תרועות הגזל הופכת לנורמטיבית, כאשר כוחות השיטור של השלטונות, הם שנותנים יד למעשה הנבלה הזה. ריקודי הפרע של ביריונים-מנשלים בסילואן, מחזה מבעית ומטורף למדי, רב- שנים, הופכים אף הם לנורמטיביים, עם [ קראו עוד ]
