הכנסת קיימה ישיבה מיוחדת (9 במרץ 2009) לזכרם של 12 טרוריסטים יהודים, חברי מחתרות האצ"ל והלח"י, שהוצאו להורג בתליה על ידי שלטונות האימפריה הבריטית. הם קיבלו את התואר "עולי הגרדום" ולעתים מכונים גם "הרוגי מלכות". טרוריסטים? חס ושלום. רק בעיני האימפריה הבריטית. לפי ראש הממשלה נתניהו שנאם בישיבה, מדובר בלוחמי שחרור שהקריבו את חייהם למען [ קראו עוד ]
לפני כמה שבועות שוחרר, אחרי 28 שנות מאסר, התורכי מחמט עלי אגסה, שניסה לרצוח את האפיפיור ג’ון פאול ה-2 ברומא. מניעי המעשה לא התבררו מעולם. אבל מנהיג פלסטיני אחד סיפר לי בשעתו גירסה משלו: אלוהים הופיע לתורכי הזה בחלומו וציווה עליו: "לך לעיר הקדושה והרוג את הפולני המחורבן". אבל התורכי לא הבין, ובמקום ללכת לירושלים [ קראו עוד ]
ממפלגה למחאה, ממחאה למיסוד, ממיסוד לממסד – והרי לפניכם דרך הביורוקרטיזציה האוכלת כל ערך שמאלי. נטייתם של גופים דמוקרטיים לעבור תהליך של מיסוד הרסני אחרי גלי ההתלהבות המלווים את הקמתם מוכרת היטב בספרות הסוציולוגית. התהליך מכונה "חוק הברזל", ללמדך כי מדובר בדחף שאין לעמוד בפניו. מי שמכיר את זירת המחאה אצלנו ובארגונים הפועלים בשטחים הפלסטינים [ קראו עוד ]
מר בני לוי, איש תרבותי ונעים, מכהן גם כיו"ר "עמותת ‘שיבה’, ציונות עכשיו", וגם הוא החליט לנסות את כוחו במאמר מתון, בעיקר מבחינה סגנונית, שעסק בעצם זכות קיומה של מדינת ישראל. מדור הדעות של אתר האינטרנט של "ידיעות אחרונות" (YNET) פירסם השבוע את הגיגיו של מר לוי תחת הכותרת: "האם יש לישראל זכות קיום?" עצם [ קראו עוד ]
(בעקבות מאמריהם של אסף אורון ויועד וינטר) אך טבעי שפעילים בעלי תודעה יבקשו מדי פעם לנתח מחדש את הקשיים בקידום מטרותיהם. לז’אנר הזה של מאמרים המבקשים להתמודד עם השאלות הגדולות והקיומיות של השמאל שייכים שני מאמרים אשר פורסמו לאחרונה בגדה השמאלית. אסף אורון קבע, למיטב הבנתי, שעלינו לארוז את המסר שלנו בעטיפה יותר מובנת ויותר [ קראו עוד ]
תרבות השקר בישראל הפכה ללא מתום. כך למשל ניתקלתי באחד העיתונים בכותרת אודות מחאה ישראלית על אנטישמיות בבתי ספר בספרד, ורק מאוחר יותר התברר כי הכוונה למכתבי מחאה של תלמידים לשגרירות ישראל כנגד הכיבוש וההתעמרות הכרוכה בו. באחד המכתבים נישאל השגריר: "כמה פלשתינאים רצחת? שאלה במקומה לאחר טבח עזה. אך אנטישמית? הקיום המדיני בישראל הופך טפל [ קראו עוד ]
בשנתיים הראשונות לקיומו הצליח כוח לעובדים, או בשמו הקצת פחות מתנגן על הלשון אך הרומז על מימדי הסערה, "כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי", להפיח חיים בגוויה המכונה העבודה המאורגנת בישראל. מיותרת קמעה תהיה התווית "ארגון עובדים דמוקרטי" עבור זר ממדינה בעלת מסורת מפותחת יותר, או מסורת כלשהי, של איגודים מקצועיים. הייתכן איגוד מקצועי שאינו [ קראו עוד ]
מה בין פרשת הרב מוטי אלון ולתגובה הישראלית לדו"ח גולדסטון? על פניו, דבר אינו קושר בין השניים. האמנם? קיימות שתי נקודות בהן התגובה בחברה הדתית-לאומית פנימה לפרשת אלון והתגובה הישראלית פנימה לדו"ח גולדסטון דומות אם לא זהות: שתיהן נעוצות בתרבות הגטו המאפיינת את שתי החברות המדוברות גם יחד.מאפייניה של חברה סגורה עם "התפוצצות" פרשת אלון [ קראו עוד ]
"את האנחה שלי אני שומרת לעצמי", נהגה אמי ניצולת השואה לומר כשסיפרתי על סבלם המתמשך של הפליטים הפלסטינים. ההצגה "השיבה לחיפה", לפי נובלה של הסופר הפלסטיני רסאן כנפאני, מעמתת את ניצולת השואה מרים גושינסקי עם הפליטים הפלסטינים סעיד וספייה ס’. מרים ובעלה אפרים אבדו את בנם ואת ביתם בנוראות השואה בפולין. סעיד וספייה נטשו את [ קראו עוד ]
