מאת אלי אמינוב

חיוכי האושר שפיזר נתניהו במהלך עצרת האבל ונפנופי הזרוע המלכותיים שלו אל החברים בליכוד שנשארו בבית ליוו את קריאתו השערורייתית בשידור חי ליהודי צרפת להגר לישראל, "כי זה ביתם".

אילנה הירסטון-לוטן

עוד יותר מפריעה לי הצדקנות של המגנים על הזכות להשפיל מוסלמים וערבים, אבל מוצאים להם עיסוקים אחרים כשצריך להגן על ענת קם, חנין זועבי, מרדכי וענונו ודומיהם. חופש הביטוי מקודש רק למי שמלבה את השנאה המאושרת על ידי הממסד, אבל לא למי שמבקר ממסד זה.

מאת אבשלום קווה מאחר והסטוציה הציונית הנוכחית פוסעת בצעדי ענק לקראת בחירות נוקבות וגורליות שיקבעו, בין השאר, איזו גורילה תמשיך לשבת בראש שולחן הממשלה בישיבות של ימי ראשון בבוקר, מן הראוי לבדוק בציציות האשכיים של המתמודדים על תפקיד זה.

שמואל אמיר
"רק לא ביבי!" הינה הסיסמה המנצחת. הנה התקווה גדולה, הנה המהפך המיוחל: סיכוי של ממש להוריד את ביבי. בוז'י צעק כבר חמש פעמים "מהפך!". אבל את הנסחפים הנלהבים אחרי בוז'י ולבני יש לשאול: מי יחליף את ביבי? זוכרים את הפעם האחרונה שהורדנו את ביבי?

מאת חיים ברעם

הזוועה הייתה מוחשית מאוד, כמעט בנאלית. בחלומו הלך ברגל למרכז העיר מביתו ברחביה, ולא פגש בדרך נפש חיה. הכבישים היו ריקים, לא היו בכלל הולכי רגל, ואף הבתים הפיצו ניחוח של עזובה מוחלטת.

מאת איתן קלינסקי

שימוש באקדח, ששלף השריף דני דנון אל מול חברת כנסת בישראל, הוא אינו רק סרטון אימה, אלא הוא הנכחת האימה, הממתינה לנו אם ניתן את הגה השלטון לחבורה, שדני דנון הוא אחד מבכיריה.

מאת אסף וייצן

כך, בבת אחת הפך מוטסים מאדם מועיל, מתנדב ועובד שמכלכל את עצמו ועוזר לחבריו לאדם שמקבל "דמי כיס" בסך של 460 ש"ח לחודש ומצופה ממנו שיסתובב בחוסר מעש במשך כל שעות היום, כשהוא כפוף למשמעת ולמשטר של סוהרי שירות בתי הסוהר ופקידי משרד הפנים.

מאת חיים ברעם

חשבתי קצת על השנה החולפת נוכח פניי, וגם על כך שבתוך המלחמה המזוויעה בעזה והכיעור הגזעני המשתולל בארצנו עד עצם היום הזה מצאתי הרבה דרכים להסחת הדעת מהנעשה. לא שאיבדתי את רוח הלחימה שלי נגד הגזענים, אבל הבנתי שאני צריך לחסוך באנרגיה שלי, ולא לבזבז את כולה על זעם אין-אונים.