מאת תאיר קמינר
אני מתאמצת לא להיכנע לכעס ולזכור שגם המפקדות פה הן קורבנות. הצבא הוא זה שמעמיד אותן בתפקיד שכדי לשרוד אותו הן צריכות לא להסתכל לנו בעיניים, שלא נזכור שעומדות מולנו בנות בגילנו.

מאת יעלה רענן
המלחמה היא של כולנו. המדינה שלנו היא זו אשר מחליטה לצאת למלחמה. לכן האחריות על סיום המלחמות היא גם של כולנו. ואני פונה אליכם, מבקשת שתתייחסו למצב הביטחוני כאילו אתם גרים איתי בכיסופים. כאילו זהו ביתכם בת ה 5 אשר תאלץ להתמודד עם המלחמה הבאה. ודרשו שלום.

מאת חיים ברעם

שני הרמטכ"לים לשעבר השנויים במחלוקת, אהוד ברק ובוגי יעלון פתחו בשבוע שעבר פה גדול על עמיתם לשעבר, ביבי נתניהו, וכל השוכחים והמשכיחים הריעו להם בכל כלי התקשורת, למעט "ישראל היום". הזקָן של ברק איננו רלבנטי לשום דבר ועניין, אבל ההתפעלות מהשחצנות שלו היא מקוממת.

מאת שרון שחף
לא מדובר באסופה אקראית של נתונים. כך נראה סדר העדיפויות הלאומי של ממשלת הימין: ההתנחלויות מעל הכל – מעל ביטחון אזרחי ישראל, מעל מיגון לתושבי עוטף עזה, מעל חיזוק הפריפריה, מעל חינוך בתחומי הקו הירוק.

מאת תאיר קמינר
רוב הבנות ממש מפחדות להגיע לכלא מכל מיני סיבות. אבל אחת מהן היא החברה בכלא. כולן בטוחות שהן הולכות להיכנס למוסד לעברייניות, ואז לפתע הן מגלות ששאר הבנות בתא הן בדיוק כמוהן: רוב הבנות בכלא יושבות על עריקות או נפקדות, הן ברחו מהצבא. למה?

מאת חיים ברעם
עתה שרויה בריטניה במערכת בחירות סוערת לקראת משאל העם על החברות או ההתנתקות מהאיחוד האירופי. התחלקות קווי המתאר כאן היא סבוכה ואף מעורפלת. הימין (UKIP) הפך את ההתנגדות לאיחוד האירופי לדגל, בעיקר בשל התנגדותו לכניסת מהגרים מהמדיניות העניות יותר באירופה לשטחה של הממלכה המאוחדת.

מאת גדעון עשת
אם היו נוהגים בתבונה, תשובה ושותפיו לא היו מיליארדרים. תגידו אתם מה יותר חשוב: שלחברים של נתניהו ושטייניץ יהיו מיליארדים או שלנכדים שלכם יהיה גז טבעי במחיר סביר? כי כבר כעת אנחנו משלמים מחיר בלתי סביר בעליל עבור הגז משדה אחר של אותה חבורה.

ריאיון עם נועם חומסקי
מה שבולט במערכת הבחירות המקדימות בארה"ב היא ההתנגדות העממית לתכניות הניאו-ליברליות של הדור הקודם ושחיקת הדמוקרטיה, כפועל יוצא מאותן התכניות. הממסד תחת מתקפה בשתי המפלגות הגדולות, ובצדק.

מאת יהודית אופנהיימר
לרגע הייתה זו ירושלים אחרת. בחוץ, קומץ פעילים התיישבו על המדרגות ברחבת שער שכם, שהייתה עכשיו שקטה ורוגעת לאחר ההמולה הגדולה, ומנצנצת באורות החג והעבירו בניהם את רשמי מאורעות היום. זה היה רגע שבו הבנו שעשינו משהו.

מאת חיים ברעם
לדעתי לא ישמידו את ישראל ואין לנו אלא להתפלל שלא נגיע למצוקה קיומית עד שמנהיגינו יחליטו להשתמש בנשק לא קונבנציונאלי מסוכן. "העולם" שאותו אנחנו משמיצים כל כך יהיה בעתיד תקוותנו היחידה. כלי התקשורת המודרניים הקיימים עתה לא יאפשרו לרצוח אוכלוסייה שלמה. זה לא אומר שהנזק הצפוי לנו הוא נסבל.