מאמרים מאת חנה שם-טוב:
נצרת – זכרון דברים כהווייתם וגם מסוייטים
בליל-השפות שרחש בחלל האולם צבר תהודה מחרישת אזניים והיא הסתובבה שם כסהרורית והרגישה איך, בתוך הקהל הגדול הזה, סוגרת עליה שוב אותה בדידות גדולה. היו שם ותיקים, דוברי עברית, כאלה שקוראים לעצמם "ארץ-ישראל היפה"; ו"מלח הארץ" – היו מכנים את עצמם, גם. אבל בעיקר היו שם עולים חדשים רבים, ושוטרים, הרבה שוטרים, ואנשי ביטחון, כוחות בטחון, מכל הסוגים, המון. רק ...
זהויות
כאשר נולדה בתה, היא היתה יפה כחלום והרופא צחק ואמר: בני תערובת תמיד יפים יותר; כמו המולאטיות בדרום-אמריקה - אמר. לפי המבטא שלו הבינה, כי הוא עצמו הגיע משם. הביאה אותה הביתה. סביב מיטתה עמדו האב הגאה ביופיה של בתו , ושתי אחייניותיו הקטנות. השתעשעו. הגו סביבה מיני קולות מצחיקים, מנסים לשווא להצחיקה. לא ידעו שהיא קטנה עדיין מלצחוק. והיא, האם, ...
מג’דל אהובתי (פרקי זכרונות)
לבסוף מצאה אותו בתחנת המשטרה של מג’דל-אשקלון. בבתיה של מג’דל, – שחלק מבעליהם הערבים נמלטו בזמן הקרבות בין הצבא המצרי לבין הצבא הישראלי, ואלה שנשארו במקום גורשו שנתיים לאחר שוך הקרבות, – שכנו עכשיו עולים חדשים, ניצולי שואה ועולים מעיראק ומצפון אפריקה. היתה זו, באותן שנות החמשים, שיטתו של הממשל הצבאי: לקחת פעילי צבור ערבים ולהגלותם, כל אחד לחוד, לבד, ...
