מאמרים מאת טלי וישנה:

החתונה של מארק ביוקנן
אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים שׁוּרוֹת שׁוּרוֹתמַרְק בְּיוּקֶנֶן, נַעֲרָתוֹ וְכֹמֶר אֲנִי בְּשִׂמְלָה שְׁחֹרָה שְׁזוּרָה חֲרוּזִיםוְכוֹבַע רְחַב תִּתּוֹרָה שֶׁשּׁוּלָיומְכַסִּים עַל עֵינַי הַזָּרוֹת. גֵ’ימְס בְּיוּקֶנֶן מִיְּמִינִייָפֶה כְּתָמִיד, וְעֵינָיוקוֹרְנוֹת, כְּשֶׁהוּא נֶאֱלָם לָעַד"אֶת מַה שֶׁחִבֵּר הָאֵלאֵל לָאָדָם לְהַתִּיר"מְהַדְהֵד בַּשּׁוּלַיִם הַקְּמוּרִיםוַאֲנִי כִּמְעַט טוֹעָה לִשְׁמֹעַאֶת צְלִיל הַכּוֹס הַמִּתְנַפֶּצֶת הוּא אוֹחֵז בְּכַף יָדִי, וַאֲנִי מַרְגִּישָׁה אֶת הַפְּעִימוֹת מְאִיצוֹת וּכְשֶׁאֲנִי מְרִימָה אֶת עֵינַי לִנְגִינַת הָעוּגָב הַצְּלָב כְּנֶגֶד הַכֹּתֶלכָּאן לֹא הָרְגוּ יְהוּדִים, סַבְתָּאכָּאן לֹא הָיוּ ...

כל היופי הזה
כֵּיוָן שֶׁהָיָה לִי זְמַן בַּחֲדַר הַהַמְתָּנָה הַהוּאבֵּין בְּדִיקַת הָרוֹפֵא שֶׁהֵנִיד בְּרֹאשׁוֹ וְצִקְצֵקלְמַרְאֵה הַבְּדִיקוֹת, וְעַד שֶׁיִּקָּרֵא שְׁמִי חָשַׁבְתִּי עַל הָאֲנָשִׁים הָעֲרִירִיִּיםאֶחָד אָמַר לְלֹא הַפְסָקָהאֲבָל זֶה פָּשׁוּט לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת מֻכְרָחָה לִהְיוֹת אֵיזוֹ טָעוּתהוּא אָמַר אֶת זֶה שׁוּב וְשׁוּב מְנַעֲנֵעַ בְּרֹאשׁוֹ מִצַּד לְצַד אֲבָל מֻכְרָחָה לִהְיוֹת אֵיזוֹ טָעוּתמֻכְרָחָה לִהְיוֹת אֵיזוֹ טָעוּתאֲנָשִׁים אֲחֵרִים עָשׂוּ כְּאִלּוּ אֵינָם שׁוֹמְעִיםאֶחָד חִטֵּט בֵּין שִׁנָּיו בְּקֵיסָם אַחֶרֶת טוֹפְפָה ...

רקוויאם
הַכֹּל הָיָה בְּשֵׁם הָאָמָּנוּת הַהַבְטָחוֹת בְּשֵׁםהָאָמָּנוּת, הָאַשְׁלָיוֹת,הַשְּׁקָרִים,הַמְּשׁוֹרֵר צָרִיךְ מִדָּה שֶׁל סֵבֶלכְּדֵי לִכְתֹּב.בַּבֹּקֶר אוֹסֶפֶת אֶת חֲלָקַי הַפְּרוּקִים,פְּרוּסוֹת בִּטְעָמִים שׁוֹנִים,מְזָרֶזֶת, מְסָרֶקֶת, מְתַקֶּנֶת, מְלַטֶּפֶת,הָאֹשֶר מִשְׁתַּקֵּף בְּטַל הַבֹּקֶר הַקָּפוּא עַל שִׁמְשַׁת הַמְּכוֹנִית,בְּפֶלֶג הַנַּחַל בַּדֶּרֶךְ,בַּחִיּוּךְ שֶׁל הָאֲנָשִׁים בִּתְגוּבָהלְחִיּוּךְ רִאשׁוֹן. אֶת הָאֲגַם הַגָּדוֹל הֵם מְגַדְּרִים הֵיטֵב,וְאֶפְשָׁר לִפֹּל, אִם מְנַסִּיםלִרְאוֹת אֶת בָּבוּאַת הָאֹשֶר בַּמַּיִם.לַכְּנֵסִיָּה הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּכִּכָּר צְרִיחַ גָּבוֹהַּבִּימֵי רִאשׁוֹן מְצַלְצְלִים הַפַּעֲמוֹנִיםאֵיזֶה רַעַשׁ יָפִיק הַנּוֹפֵל?אֵיזוֹ מַנְגִּינָה לַיֵּאוּשׁ,לְאָמָּנוּת הַנּוֹפֶלֶת ...

לכתוב כמו בוקובסקי
אֲנִי לֹא רוֹצָה לִכְתֹּב כְּמוֹ בּוּקוֹבְסְקִי.הַשִּׁכּוֹרִים הַיְּחִידִים שֶׁרָאִיתִישִׁכּוֹרִים עַד אָבְדַן חוּשִׁים מַמָּשׁ,הָיוּ זְרוּקִים בְּסוֹף מִסְדְּרוֹן חֲדַר הַמִּיּוּןאֲסוּפִים עַל יְדֵי אַמְבּוּלַנְסעַל פִּי חֹק.לָבַשְׁנוּ מַסֵּכוֹת מִפְּאַת הָרֵיחַ כְּשֶׁטִּפַּלְנוּ בָּהֶםאִם בִּכְלָל.הֶעֱדַפְנוּ שֶׁיִּתְעוֹרְרוּ וְיֵלְכוּ מִשָּׁם. זֶה בְּלָאו הָכִימַה שֶּׁהֵם תִּכְנְנוּ לַעֲשׂוֹת.לֹא רוֹצָה לִהְיוֹת בּוּקוֹבְסְקִי.הַיַּיִן הַיָּחִיד שֶׁאֲנִי שׁוֹתָה הוּא בְּקִדּוּשׁ שֶׁל עֶרֶבשַׁבָּת, בְּפֶסַח אֲנִי עוֹצֶרֶתאַחֲרֵי הַכּוֹס הָרִאשׁוֹנָה.עַל הַשִּׁנַּיִם שֶׁלִּי לֹא יִהְיוּ כִּתְמֵינִיקוֹטִין, הֵן מִתְפּוֹרְרוֹתמֵהֶרְיוֹנוֹת.הַקְּמָטִים שֶׁלִּיהַכְּתָמִים ...

מה עושה כעת המשורר?
אוּלַי הוּא מְשׁוֹרֵר שִׁירִיםבְּחַדְרֵי חֲדָרִים לְאוֹרוֹ שֶׁל הַנֵּרמְלַהֵט בַּמִּלִּים, מְהַפֵּךְ וּמְסַנְוֵרפּוֹרֵס, הוֹרֵס, גּוֹרֵס, מְסַדֵּר,מְסֻגָּר, מִסְתַּגֵּר, הַמְּשׁוֹרֵר.אוּלַי עוֹד שִׁכּוֹר לֹא מֻכָּר, מְנֻכָּר,מַעֲבִיר עוֹד לַיְלָה שֶׁלֹּא יִזָּכֵרבֵּין הַאנְג אוֹבֶר אֶחָד לְהַאנְג אוֹבֶר אַחֵר,שׁוֹאֵף, נוֹשֵׁף, מְעַשֵּׁן, מְאַפֵּר,מֵקִיא עַל הַבָּר, הַמְּשׁוֹרֵר. הוּא מֵגִיף, הוּא מַסְנִיף, שׁוֹאֵב וְדוֹקֵרוְרִידִים שְׂרוּפִים, חֲשׂוּפִים, זֶה בּוֹעֵרלְהַשִּׂיג עוֹד מָנָה, מְהַנָּה, מְעַנָּה,סוֹחֲרִים עֲיֵפִים מַטִּיפִים לְמַהֵר,מָכוּר, מוֹכֵר, מְמַכֵּר, הַמְּשׁוֹרֵר. הוּא חוֹזֶה, הוּא הוֹזֶה, מִין ...