מאמרים מאת עלא חליחל:
זאת לא המלחמה שלי
הצדקנות הישראלית חיזבאללה שבה שני חיילים ישראליים והרג שמונה, לפני כשבועיים, כחלק מהמאמץ המתמשך שלו לשחרר את שבויי לבנון בבתי הכלא הישראליים. כל הטיעונים שמצדיקים הפצצת מדינה שכנה, הרג מאות מאזרחיה והגליית ופציעת כ-600 אלף אחרים, בגלל הוויכוח "מי התחיל", הם טיעונים מלחמתיים צמאי דם שניגרים מבטן מלאה על הערבים והמוסלמים, וכולם חיכו להזדמנות הזו, ישראלים ואמריקאים, והנה זה התחיל: להפציץ אותם ...
צלם אסיר
פרסום תמונותיו של האסיר מרואן ברגותי בסוף השבוע שעבר, בכול כלי התקשורת הישראליים, כשהוא סועד את ארוחת הצהריים שלו בתאו, הוא שיא של שפלות בנורמות הציבוריות במדינה – ובכלל זה עבירה על החוק והוראותיו, על ידי גופים שאמורים להגן עליו דווקא – או לפחות לא לעבור עליו: שב"ס והעיתונות. שב"ס הוכיח הפעם שהוא אינו יותר מגוף פסבדו-בריוני המנסה בכל דרך ...
אומללותה של ו’ החיבור
מאמרו של גיא בכור "חשיבותה של ו’ החיבור" (ynet, 18.3) הוא מאמר זדוני. המזרחן התורן אינו בוחל בשום דמגוגיה נדושה ושקופה בכדי לשרת את מניעיו ומניעי שולחיו למיניהם. שולחיו – בעיני – הם דעת הקהל הלאומנית בישראל והממסד הפאנטי שסרח זה מכבר. בכור הצהיר סופית על כוונותיו ומאמציו כפסוודו חוקר, וסיפק הזדמנות נדירה – ביהירותה ובהתגייסותה – לתהות על קנקנו. ...
הכיבוש רבותי, הכיבוש
הפיגועים האחרונים באיסטנבול בבתי כנסת והתקריות שקדמו להם נגד יהודים בעולם, מחזקים את העובדה שההתקפות נגד יהודים אינן תוצר ישיר של שנאת חינם לעם התורה; האנטישמיות היא חלק אינטגרלי משנאת האחר, משנאת זרים. הפלגים הקיצוניים באיסלם (הטליבאן) וביהדות (המחתרת היהודית) מתפרנסים מאותה שנאה, המהולה בד"כ בבורות או באינטרסים סמויים.האנטישמיות אכן קיימת ולעתים אף מתפרצת במלוא עוזה; אך מי שינסה לבודד אותה ...
מיהו פטריוט?
סרטו של הבמאי (עלום השם) פייר רחוב, "הדרך לג’נין", הוא סרט זול. גם קולנועית וגם דוקומנטרית. בוודאי אין מה לדבר על תחקיר עיתונאי. אם הסרט "ג’נין ג’נין" של מוחמד בכרי הוא החטא, בעיני "פטריוטים ישראליים", הרי "הדרך לג’נין" הוא העונש.עוד כשהסרט של בכרי היה בשלבי עריכה סופיים, הוא הוקרן ב"בכורה עולמית" על גג דירתי בחיפה. יותר מארבעים צעירים ערבים התקבצו ...
תבוסתם של היוצרים
במרוצת השנים האחרונות התפתח בארץ זרם בתוך אנשי התרבות, שהוקיע את המעורבות הפוליטית של האמנים והיוצרים, על כל גוניהם, והשריש נורמות של אסקפיזם כלפי חוץ (החברה), ואגו-צנטרליות כלפי פנים (הברנג’ה). המילה פוליטיקה והנגזרות שלה הפכו למילות גנאי שמוטחות בפרצופים האחרונים של מי שעדיין מעזים להרשות לעצמם מעורבות כלשהי. ה"פוליטי" הפך ל"שמאלני" והאטימות חוגגת. אמן – על כל תחומי ההתעסקות האמנותיים ...
