רקוויאם לסולידריות

במקרה שתשאלו: אז אני לא זוכר הרבה מהשניות שבהם נעצמו לי העיניים. הצלילה אל תוך החושך היתה קשה. נראה שאפילו עשן הסיגריות לא התפזר – ולאן הוא יברח? דרך התריסים שאני לא רוצה לפתוח? הגוף שלי היה פה כל הזמן אבל הראש נתקע איפה שהוא בשעה עשר וחצי עם עובדה אומללה. אחר כך באו השינה, החלום והסיוט שהוליכו את עיני ...