מאת יוסי וולפסון
במקום לקצץ את המכסים על בשר בקר ועל עגלים חיים, יש להוזיל מזונות מקיימים: מזונות בריאים ומקומיים, שפגיעתם הסביבתית קטנה ושאינם כרוכים בפגיעה בבעלי-חיים.

מאת הרב אליהו קאופמן
קרוב לשישים וארבע שנים – עם שלושה פצעים עונתיים שלא הגלידו, חיים הערבים בישראל והפלסטינים בכל מקום את ה"אביב השחור" כתקופת אסונם בזמן שזו היא בדיוק תקופת שמחתם של אלה הדורשים מהם "נאמנות למדינה".

מאת אילנה הרסטון-לוטן
אנחנו לא עם דלוזי לחלוטין, יש לנו רק אילוזיות לגבי העתיד. אין זה מפתיע שלאור השחיתות השלטונית בארץ, אוזלת היד של העיתונות הישראלית, והאדישות של החברה הישראלית לסבל שאנחנו גורמים לשכנינו וזה לזה, שמכל ממצאי ומסקנות הדו"ח כל מה שמדווח זה שישראל נמצאת במקום ה-14 בסולם קנטריל.

מאת חיה נח
חשוב לקיים את יום האדמה בנגב כי כאן הרסו בשנת 2011 מעל 1000 בתים! אירוע שערורייתי וחסר תקדים בהיקפו! כיצד יתכן שאלפי אנשים, נשים וילדים נותרים ללא קורת גג וכולנו ממשיכים בחיינו כאילו לא אירע דבר? איך הציבור הישראלי עובר על זה לסדר היום? זה בלתי נתפש!

מאת אפרים דוידי
הגיעה העת לשאול, ובקול רם, מדוע יש רעבים במדינת ישראל? חצי השר כחלון אינו יכול לתת מענה הולם לשאלה. לפיכך, השר כחלון חייב ללכת הביתה.

מאת אפרת רוזן
המהות האמיתית שמשותפת לכל המאבקים וההשבתות היא מלחמה של ממש על אופיו של שוק העבודה הישראלי הציבורי והניסיון הברור לפרק את ועדי העובדים מכוחם באמצעות הפרטה.

מאת ריקי פרנקל
מצב שבו המלחמה והאסונות מופרטים מאפשר לתאגידים לעשות רווחים גדולים, ולכן מבחינתם מצבים אלה מהווים הזדמנות כלכלית שיש לשאוף אליה. בימים טרופים אלה, עולה נושא המלחמה על סדר היום הישראלי, ואי אפשר להימנע מההרגשה שלמישהו מאוד חשוב לייצר את המלחמה הזו.

מאת עפרה אור
סייבר-פמיניזם הוא דבר חשוב אבל כך גם פמיניזם בשטח. אני צופה כי הבסיס הרעיוני והחברתי שנוצר בפועלות ברשת ינביט וילבלב רעיונות, מיזמים ושיתופי פעולה נוספים.

מאת חיים ברעם
היום יותר מסוכן להיות ילד יהודי בירושלים מאשר בטולוז, והשינויים והתהפוכות בנושא הזה אינם משפיעים על הנחת היסוד המוצקה, שאין כיום לישראל מה להציע ליהודים שאינם גרים בה. המאבק האנטי-פשיסטי יקבע לא רק את איכות חיינו אלא גם את עצם האפשרות והסיכוי שלנו לחיים טובים ומכובדים.

ריאיון עם פרופ' אנדראה פומאגאלי
מעבר ליצירת ערך מסחרי למה שאנו תופסים כ"פנאי", הרשתות פועלות כאמצעים לשליטה חברתית והפיכת הטעמים והעדיפויות הציבור להומוגניים. אם ברצוננו להפיץ ידע ולהנגיש אותו לכלל הגולשים, יש לבטל את ערכו המסחרי.