לאחרונה שמתי לב שאחד הרחובות ביפו זכה לשם "מדרש תנחומא". כידוע, הנאכבה של יפו לא הסתיימה ב-14 במאי 1948. תהליך נישולה של הקהילה הערבית בעיר זו נמשך מאז ועד היום באמצעים שונים ומשונים. חלקם מעשיים, כמו פינוי והריסת בתים; וחלקם סמליים, כמו סיפוחה הכפוי של יפו לתל אביב ב-1950 ושינוי שמות רחובותיה, דווקא לשמות שאין [ קראו עוד ]
אחרי חודשים של מאבק קשוח, מרוץ חסר-רחמים, ניצח ברק חוסיין אובאמה את יריבתו המרה והעקשנית, הילארי קלינטון. הוא חולל את הנס שלא ייאמן – בפעם הראשונה בהיסטוריה נבחר אדם שחור למועמד ריאלי לנשיאות המדינה החזקה ביותר בעולם.ומה היה הדבר הראשון שעשה אחרי הניצחון המהמם? הוא רץ לוועידת השדולה הפרו-ישראלית, איפא"ק, ונשא שם נאום של חנופה [ קראו עוד ]
באזור התעשייה ברקן שליד סלפית, בצפון הגדה המערבית, נמצאים מפעלים ישראליים רבים בהם מועסקים מאות עובדים פלסטיניים. בשיחות שקיימנו עם העובדים, מתברר עד כמה אין הם מודעים לסכנה הממשית לפגיעה בבריאותם ועד כמה המציאות אינה מותירה להם אפשרות אחרת. המעסיקים מבחינתם מספקים אמצעי הגנה דלים, שאינם עומדים בדרישות התקן ובכך משלים את העובדים, במידת מה, [ קראו עוד ]
המטרה של הרצאתי זו היא לעמוד על הקשרים בין הפילוסופיה של מרטין היידגר (1889-1976 Heidegger), לבין הוגי הדעות הצרפתיים שניתן לראותם כאבות הפוסט-מודרניזם. חשיבותו של היידגר בזירה הפילוסופית של המאה הקודמת אינה טעונה הוכחה. איש לא ערער על הידע המופלג שלו, על הפריון המדהים של מחקריו, ועל ההיקף האדיר של פרשנותו את היצירות הקנוניות. להיידגר, [ קראו עוד ]
את טומי לפיד המנוח נשאיר לפעם הבאה, ונניח לו ללכת לעולמו בכבוד ובשקט. שהרי את האמת עליו אין לכתוב במהלך השבעה, ואינני רגיל להלעיט את קוראי בשקרים. אסתפק בינתיים במשפט אחד: הסתלקותו של לפיד משנה באורח בולט את הנוף בארצנו. נעקר אדם שמילא תפקיד מרכזי בחיינו, ולא ניתן להתכחש לזה. אבל באמת עדיף כרגע לעסוק [ קראו עוד ]
"להיות בשוליים (של החברה) משמעותו לחיות חיי רעב, מחלה, כאב, חוסר תקווה, חיי מוות, פשע, ייאוש, חוסר אפשרות להיות. איש אינו בוחר מרצונו באופציה כזו", ("Politics of Education"). אם איש אינו בוחר הרי מישהו שם אותו שם, ובכך עושה לו עוול נוראי. אלה דבריו של פאולו פריירה.פאולו פריירה הוא פילוסוף של החינוך שהתמקד בעיקר בחינוך [ קראו עוד ]
הפורום למען ההשכלה הציבורית בישראל הוקם ע"י קבוצת מרצים בתחילת שביתת המרצים האחרונה, כאשר התברר שהוועדה המתאמת של ארגוני הסגל הבכיר באוניברסיטאות נמנעת מלהתייחס להקשר הרחב יותר של מצב מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל ומצמצמת את המאבק לנושאי שכר בלבד. הפורום הוקם על מנת לקדם מאבק על ההקשר הרחב יותר במהלך השביתה ולאחריה. להלן תמצית עמדות [ קראו עוד ]
לכבוד 2 ביוני 2008יובל דיסקיןראש השב"כמשרד ראש הממשלהירושלים (בתחומי הקו הירוק) מדינת השב"כ בראשותך רשמה לחובתה בעת האחרונה שורה של מעשי תועבה. ד"ר נורמן פינקלשטיין, אינטלקטואל יהודי אמריקאי מהמעלה הראשונה, בן לניצולי שואה, נחת בנמל התעופה בן גוריון אבל כניסתו לישראל נאסרה "מסיבות ביטחוניות". סכנתו של האיש כה רבה עד שהודיעו לו כי הוא מסורב כניסה [ קראו עוד ]
בשנת 1916 כתב לנין את ספרו הידוע "האימפריאליזם – השלב האחרון של הקפיטליזם", בו הוא אפיין את האימפריאליזם כמערכת עולמית של השתלטות צבאית וכיבוש המונעת על ידי גורמים מבניים בתוך השיטה הקפיטליסטית עצמה. 90 שנה ויותר לאחר פרסום ספרו של לנין יש לבחון מחדש את השאלה האימפריאליסטית תוך התייחסות לתפקידה של המעצמה הקפיטליסטית המובילה, היא [ קראו עוד ]
לפני מספר ימים שוחחתי עם כמה עובדי חברות טכנולוגית העילית, ההיי-טק, שהחליטו להתארגן ולהקים ועדי עובדים בתאגידים שבפריפריה של תל-אביב. הם שאלו את עצמם: הכיצד? האם מותר לעובדי היי-טק להתארגן? הרגעתי אותם. התשובה כמובן היא חיובית. זכות ההתארגנות (והדגשתי "חובת ההתארגנות") שמורה לכל קבוצות עובדים בישראל. האם יש תקדים בעולם להתארגנות עובדי ההיי-טק? גם כאן [ קראו עוד ]
לעתים קרובות נשמעת הטענה כלפי תנועות המובילות מאבקים אנטי-קפיטליסטיים שהן מתמקדות בביקורת המציאות הקיימת ובעימות עם המערכות השולטות מבלי להציג להן חלופה שלמה, ללא אופק סוציאליסטי ברור. בעיניי, "החיסרון הזה" הוא דווקא מעלה גדולה. הן נצמדות לקונקרטי וגם כאשר הן מנסות לאתגר את הקפיטליזם ולחרוג מעבר לו, הן לא נופלות למלכודת המשיחיות האוטופית, שאיפיינה את [ קראו עוד ]
