בקדנציה הקודמת של הכנסת עלו אי אילו שמועות בדבר שיתוף פעולה הולך וגובר בין חברי סיעת חד"ש-תע"ל בכנסת לבין חברי כנסת אחרים. שום דבר ברור ומפורש לא נמסר לקאדר. רק על סף הבחירות נשלף כארנב מהכובע הסכם עם אחמד טיבי. בהיעדר הכנה מספקת היה הדיון, הן מצד התומכים והן מצד השוללים, שטחי והתמקד בעניינים טקטיים. [ קראו עוד ]
השבוע זועזעה ישראל על ידי תאונת רכבת מחרידה. משאית כבדה חצתה את הפסים, כאשר הרכבת התקרבה במהירות. נהג-הקטר ראה את המשאית אך לא הצליח לבלום את הרכבת בזמן. נהג המשאית ראה את הרכבת ולא הצליח לחצות את הפסים בזמן. התוצאה: מוות, פצועים, הרס. מה שקורה עכשיו לקראת הנסיגה מגוש-קטיף דומה לתאונה זו. רכבת-המתנחלים מתקרבת במהירות לצומת [ קראו עוד ]
יום שישי בצהריים. השישי האחרון בחודש רמאדאן. השעה 12:30 והמתפללים המוסלמים נכנסים למתחם המסגד, מסגד אל-אקצה כמובן. כ-100 אלף בן-אדם. רובם גברים, אך היו גם נשים וילדים. כמאה אלף איש מתפללים לאותו כיוון עם אותה אמונה: אללה אקבר. אחרי התפילה הם יוצאים בהמוניהם חזרה, כל אחד לעיסוקו. אחת היציאות הממוקדות היא: "באב אל-עאמוד". האזור הזה, [ קראו עוד ]
כישוריו המוכחים של שר האוצר נתניהו כאיש שיווק מסייעים לו ולפקידים הבכירים במשרדו לבשל רפורמות המחזקות את כוחם של תאגידי ההון, תוך הצגתן כ"צעדים להצלת המשק" או כ"צעדים של נדיבות חברתית". אסטרטגיה זו, המזכה את האוצר בתמיכה רחבה בצעדיו מצד אנשי אקדמיה, פרשנים בתקשורת, וגם בזירה הפוליטית-מפלגתית, מסייעת מאוד לממשלה ביישום מדיניותה.אך בטרם ניכנס לגופן [ קראו עוד ]
הכותרות הגדולות ב"ידיעות אחרונות" ביום שלישי השבוע אודות השחיתות במפקד של מפלגת העבודה לא הפתיעו איש. התרגילים המלוכלכים האלה, בעיקר במגזר הערבי, אינם חדשים. קל מאוד לגלות מתפקדים שלא שמעו מעודם על המפקד. תרבות הראיסים עדיין שולטת במפלגה שכוננה והפעילה את המשטר הצבאי על האזרחים הערבים (1948-1966), וששליחיה היו האחראים הישירים לרצח האזרחים הערבים בכפר [ קראו עוד ]
זה היה מעמד כמעט סוריאליסטי: באולם במרכז עזה מול קהל של 500 איש, כולם גברים מזוקנים, רובם ככולם אנשי חמאס. תנועת חמאס שוללת רשמית את קיומה של מדינת-ישראל, והנה אני עומד על הבמה ונואם בעברית על השלום בין מדינת-ישראל ומדינת-פלסטין שתקום. האם מישהו מחה על דבריי? להפך. הקהל מחא כפיים, ובתום האירוע הוזמנתי לסעוד בחברת [ קראו עוד ]
"הקו הירוק לא משפיע על השוק" אומרת הכותרת במוסף הכלכלי של "הארץ" (14/6/2005). זו כתבה על היישוב הר אדר, בעצם דיווח עיתונאי מעורבב ביחסי ציבור ובהזמנה מובלעת להשקיע ("עליות מחירים של 15%-20% בשנה האחרונה" מבטיחה כותרת המשנה). הר אדר, שחלקו בתחום ישראל וחלקו מעבר לקו הירוק, כותב אריק מירובסקי, נמצא "במקום השישי מבחינת חוסנה הסוציו-אקונומי [ קראו עוד ]
זיכויו של הזמר מייקל ג’קסון מ-10 סעיפי אישום, בהם התעללות מינית בילד בן 13, קשירת קשר לביצוע חטיפה וניסיון לשכר ילד, הוא עילה טובה לנוח מעט מבעיות המזרח התיכון ולשקוע בבעיות של אחרים, לדון בשאלות מעניינות אבל בלי מעורבות פוליטית דחוסה, אינטנסיבית, אישית ורגשית. הזיכוי מעלה מספר שאלות. האם שיטת המושבעים עדיפה או נחותה מהשיטה [ קראו עוד ]
בחג השבועות עיינתי לתומי במוסף המיוחד של "ידיעות אחרונות" שהוקדש לתוכנית ההתנתקות הממשמשת ובאה (כנראה). בדרך כלל אני מתחמק מהמוספים האלה בשני העיתונים הנפוצים לא רק בגלל שהם נוהגים למחזר חומרים ישנים אלא בשל הטון הצדקני והלאומני המאפיין את רוב הכתבות. גם מוסף שבועות השנה לא חרג מהמתכונת המקובלת, אבל סיפור השער צד את העין [ קראו עוד ]
"נשיא ארצות-הברית ונשיא הרשות הפלסטינית!" הכריז הכרוז, כאשר שני האישים התייצבו לפני העיתונאים בביקורו של מחמוד עבאס בבית הלבן. גם ג’ורג’ בוש קרא לאורחו "הנשיא עבאס", ולא במקרה. הפנייה הזאת הייתה תוצאה של דיונים נוקבים. במשרד ראש-הממשלה חרקו שיניים ושתקו. גם התקשורת הישראלית, רובה ככולה, עברה על הדבר בשתיקה. אך יתכן שמכל פירות הביקור של [ קראו עוד ]
במדור "קריאה מונחית" המתפרסם בניוזלטר המצוין של קונספציה "הקולקטיב" (מספר 246), הצצתי ברשימת עשרת הספרים "המזיקים ביותר במאות התשע-עשרה והעשרים", שחוברה בידי פאנל של אקדמאים ופוליטיקאים מטעם השבועון האמריקאי הניאו-שמרני Human Events. בראש הנבחרת עומד באופן בלתי מפתיע "המניפסט הקומוניסטי" של מרקס ואנגלס, "מיין קאמפף" של היטלר מסתפק במקום השני המכובד, ואחריו מופיעים ספרים מרכזיים [ קראו עוד ]
