באפריל 1948, בעיצומה של מלחמת השחרור, נכנסו לוחמי אצ"ל לכפר דיר יאסין באזור ירושלים, וטבחו בתושבי הכפר והרגו יותר מ-100 אזרחים. במרץ 2004, 56 שנה לאחר הקמתה של מדינת ישראל, נשלחו מסוקים ישראלים לחסל את השייח אחמד יאסין, בצאתו מתפילה בעזה. בין יאסין א’ ליאסין ב’ נפלו מעל 20,000 חללים ישראלים במערכות ישראל ועוד עשרות [ קראו עוד ]
במלאת 45 שנים למהפכה הקובנית, נסענו אני ורעייתי ברוריה לראות את קובה במו עינינו. אחרי שבועיים של שהייה באי, כאשר אנו נשאלים "איך היה"? אנו משיבים בערך כך: "אומה משגעת, מדינה מרתקת ובעיות קשות". תוך שפע הרשמים של כל אחד מאיתנו, ומכל מה שהבאנו אתנו – יומן מסע מפורט, תמונות, יצירות אמנות ושפע של מוסיקה [ קראו עוד ]
עשרות פלסטינים וביניהם אישי ציבור ואנשי פת"ח פיסמו מודעה ביומון של הרשות הפלסטינית אל-איאם הקוראת לציבור להתעורר מחדש לאינתיפאדה עממית לא אלימה. המודעה פורסמה לראשונה ב-25 במארס 2004 בחתימתם של 70 אישים ופעם נוספת ב-27 במארס בחתימתם של 155 פלסטינים נוספים.להלן תרגום המודעה: "אנו החתומים מטה, בני העם הפלסטיני ממסגרות פוליטיות, אידיאולוגיות וחברתיות שונות, אך [ קראו עוד ]
פרסום ספרו של סמי שלום שטרית "המאבק המזרחי בישראל 1948-2003″ (הוצאת עם עובד, 2004) מהווה ציון דרך בכתיבה ההיסטורית החברתית בישראל. איני בטוח שהמחבר התכוון לתרום תרומה דווקא להיסטוריה החברתית, אלא כפי שהגדיר את ספרו במהלך דיון שנערך באחרונה במועדון הגדה השמאלית בתל-אביב כ"תרומה להיסטוריה הפוליטית". ואולם חרף הגדרתו זו, הספר הוא אבן דרך במחקר ההיסטורי [ קראו עוד ]
על רקע התמונות הקשות של הצפיפות בתורים לקבלת מזון לקראת החג, דיווחו הבנקים בגאווה, שבשנת 2003 הם הרוויחו יותר מ-8 מיליארד שקל (לאחר תשלום מס). השנה שעברה, כמו קודמותיה, היתה טובות לבנקאות ורעה לעובדים. ארבעת הבנקים הגדולים (הפועלים, לאומי, דיסקונט והמזרחי) פירסמו בשמחה רבה את תוצאות פעילותם בשנת 2003. לפי שיטת הפרסום המקובלת עליהם, ארבעת [ קראו עוד ]
בשבוע שעבר נאלצתי לעזוב את הדיון בבג"ץ בעתירות נגד תוואי גדר ההפרדה כדי להשכיב את ילדיי לישון. גם להם יש זכויות! בתי בת ה-5 בחרה שאקרא לה מדרש מודרני על בנות צלפחד מתוך סִפרה של הרבה סנדי אייזמברג סאסו. אינני חושב שבתי הבינה מדוע נחנק לי הקול כאשר קראתי לה את המדרש על איך בנות [ קראו עוד ]
"האיש היה בר-מוות", כך נאמר על כל פלשתינאי שהרגיש את נחת זרועו של צה"ל, וחוסל במבצע "חיסול ממוקד". אך האם מישהו חשב פעם מה באמת משמעות הביטוי "האיש היה בר-מוות"?, לא בטוח, וגם אם כן, אז לא מספיק לעומק. במדינת ישראל, מותר להטיל עונש מוות רק בגין עבירות שהן חלק מהחוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם [ קראו עוד ]
הסחר הבינלאומי שולש מאז אמצע שנות השמונים. זאת, במקביל ל"רפורמות מבניות" המצמצמות את התקציב המדינה ומחלישות את יכולתה של המדינה בישראל לפעול לצמצום האי-שוויון ולשיפור חייהם של מרבית הישראלים. הן הגדלת היקפי הסחר, והן קידום הרפורמות הכלכליות מושפעות מפעילותו של ארגון הסחר העולמי (WTO), המאגד 148 המדינות. על פי ההנחה הכלכלית הניאו-ליברלית, אימוץ מדיניות של [ קראו עוד ]
לפעמים אני תוהה, ביני לבין עצמי ובאורח פרטי לחלוטין, מה גורם לי לכעוס כל כך ולכתוב בדם לבי. אחרי ככלות הכול, יש לי השגות רבות ועמוקות על רוב הנחות היסוד העומדות בבסיס התנהלותה של המדינה, ואני באמת מאמין שהיא מנסה ליישם מדיניות בלתי צודקת באמצעים אלימים ובלתי צודקים. כשכל המדינה צהלה בעקבות מבצע יהונתן בשנת [ קראו עוד ]
פרופ’ אסא כשר מעלה במאמרו "דילמה טרגית" ("הארץ" 29.2.2004) את ההתלבטות המוסרית סביב המלחמה בטרוריסטים, המתכוונים לפגע באוכלוסייה האזרחית בישראל. מה צריך לעשות כשמגלים טרוריסט המכין פיגוע והוא נמצא בין אזרחים; הרי כל ניסיון לפגוע בו, עלול לגרום להרג של חפים מפשע. ברצוני לנסות ולהרחיב את היריעה.צבא הוא כלי בידי המדינה, או ארגונים אחרים, הפועל [ קראו עוד ]
"הילדים של ארנה", סרטו של ג’וליאנו מר-ח’מיס ודניאל דניאל (תסריט ובימוי) יוקרן בסינמטקים. יוסף ביצע פעולת התאבדות בחדרה בשנת 2001. אשרף נהרג בקרב נגד הצבא הישראלי. עלא מנהיג את גדודי חללי אל-אקצא במחנה הפליטים ג’נין. יוסף, אשרף ועלא היו שחקנים ב"תאטרון האבן". התאטרון היה חלק ממערכת חינוך אלטרנטיבית שהקימה ארנה מר-ח’מיס באינתיפאדה הראשונה במחנה הפליטים [ קראו עוד ]
