בגרמניה הנאצית החליטו בשעתו להיפטר מאותן קבוצות אוכלוסייה שהיוו מעמס כלכלי וחברתי, והפריעו, לפי גרסת השלטון המרושע, ליצירתה של אומה בריאה ופרודוקטיבית. לכן התקבלו תחילה חוקים בדבר עיקורים לחולי נפש וחולים במחלות גנטיות ולאחר מכן התקבל החוק ל"המתת חסד". בישראל, מדינת קורבנות הנאציזם, למדו את הלקח, וכאן החליט הממשל להיפטר מהחלקים הלא פרודוקטיבים של החברה, [ קראו עוד ]

שמעון פרס חוגג. מה זה חוגג. כל העולם חוגג. מה יש לו לחגוג? ובכן, הוא בן 80. זה גיל מכובד. עיני אינה צרה בחגיגתו (מה גם שגם לי מלאו זה עתה 80 שנה, וגם אני חגגתי). טבעי לו לאדם המגיע לגבורות להזמין את ידידיו להשתתף בשמחתו. אז פרס הזמין כמה ידידים, כגון ביל קלינטון ומיכאל [ קראו עוד ]

גם מי שחש בחילה, כמוני, נוכח הווטו המפתיע והמזיק של ארה"ב במועצת הביטחון של האו"ם בעניין גירוש ערפאת, חייב להודות שממשלת ישראל התוקפנית והאלימה נחלה כאן ניצחון דיפלומטי חשוב. אבל משקיפים אירופיים טוענים שהתמיכה האמריקאית בישראל היתה גם איתות לאריאל שרון שיש גבול, ושהוא מהלך על קרח דק. זה לא מקרי שדווקא השבוע שמענו ממנהיג [ קראו עוד ]

זיכרונות ילדות מלווים את כולנו. עולה מהם תמיד ניחוח של תום, אווירה של שלווה, של פיוס, של רוגע. הנה למשל דברים אלה שאני מביאה בתרגום חופשי ואישי: "לעצי הזית היה תמיד מקום מיוחד בליבי ובזיכרונותיי… עד היום שולחת לי אמי שמן זית שנסחט מזיתים שמסקה במו ידיה מעצי הזית העתיקים אשר צומחים על אדמתנו. העצים [ קראו עוד ]

כַּבִּיר כֹּחַ הָיָהלְבַדּוֹ גָּלַל אֶת הָאֶבֶן מִפִּי הַבְּאֵרלַיְלָה שָׁלֵם נֶאֱבָק עִמּוֹ הַמַּלְאָךְ וְלֹא יָכֹל לוֹאֲבָלעַד יוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן לֹא מָצָא כֹּחַ בְּנַפְשׁוֹלִסְלֹחַ לָהֶם וּלְבָרֵךְ אֶת אֵלֶּה מִבָּנָיושֶׁבְּאַפָּם הָרְגוּ אִישׁשֶׁכְּלֵי חָמַס מַכָּרוֹתֵיהֶם כְּשֶׁפָּשַׁט רַגְלָיו וְהֵנִיחַ אֶת רֹאשׁוֹ עַל הָאֶבֶןבְּדַרְכּוֹ פַּדֶּנָה אֲרָםכְּמִנְהָגָם שֶׁל צְעִירִים לֹא הִבִּיט לְאָחוֹראֶפְשָׁר שֶׁבַּעֲיֵפוּתוֹ לֹא הִבִּיט גַּם לְפָנִיםפָּשׁוּט עָצַם עֵינָיו וְנִרְדַּםאֲבָל בַּסֻּלָּם שֶׁהִצִּיב לוֹ [ קראו עוד ]

ב-30 בספטמבר התכנסה המועצה הלאומית הפלסטינית ובחרה בנשיא. לא היה ספק כי למרות מאבקי הכוח המרים בין הסיעות והפלגים השונים, הוא הסמכות הלגיטימית היחידה בעיני רוב הפלסטינים. המועצה הכריזה על הקמת ממשלה ופירסמה את הצהרת העצמאות של פלסטין. באותו זמן כבר התנהלו אירועי אלימות קשים בין ערבים ויהודים, שלא פסחו על האוכלוסייה האזרחית. הנשיא הפלסטיני [ קראו עוד ]

עכשיו זה כבר רשמי: ממשלת-ישראל מתכוונת לרצוח את יאסר ערפאת. לא "לגרש". לא "לגרש או להרוג". אלא בפשטות: "לסלק". מובן שאין לה כל כוונה "לסלק" לארץ אחרת. איש אינו משלה את עצמו שיאסר ערפאת ירים את הידיים ויניח לקחתו בשבי. הוא ואנשיו ייהרגו "במהלך חילופי-האש". כפי שקרה לאחרים. גם אילו ניתן היה לגרש את ערפאת [ קראו עוד ]

ממשלת ישראל קיבלה החלטה "לסלק" את ערפאת. יש אפילו יחידה מיוחדת בצבא הכיבוש הישראלי שתירגלה את הפעולה. אז איך "מסלקים"? בינתיים השאלה נשארת פתוחה כי החלטת ממשלת ישראל היא בשלב זה דקלרטיבית. הבוס בוש טרם אישר, אירופה מתנגדת, גם בעולם הערבי לא מתלהבים מהרעיון.ממשלת ישראל יוצאת בשלב זה מהסבך במשפט האלמותי "שהעיתוי ייקבע בבוא העת". [ קראו עוד ]

ב-6 לאוגוסט השנה הרצה אהוד ברק בכנס כלכלי של היומון "גלובס" – תמצית דבריו: ארה"ב עלולה להיכשל בעיראק ולפגוע ביציבות העולם כולו – הכלכלה האמריקאית במשבר, היציאה מהמיתון עוד באופק. צפוי מזרח תיכון חדש, גרוע יותר. הכותרת שנתן "גלובס" לדבריו של ברק: "הרע עוד לפנינו". עיקר דבריו של ברק הוקדשו לניתוח מדיני-צבאי של המצב, כשהצביע [ קראו עוד ]

ביקורו של אריאל שרון בהודו, בראש פמליה של 150 ישראלים, הוא נושא מרתק. אין לי שום ביקורת על הפמליה "המנופחת", ויש בה הרבה קטנוניות מיותרת. הוויכוח הוא עם התפיסה המדינית הנעוצה בבסיס האוריינטציה "ההודית" של ישראל. רוב הישראלים מקבלים את המדיניות הממסדית, הכרוכה בעימותים נצחיים עם העולם הערבי והאיסלמי. הצצה קלה במפה תגלה לכם, שמדובר [ קראו עוד ]

לא חלפו ימים רבים מאז הלא-חיסול הממוקד של השיח יאסין ורק יום וחצי מאז שוחרר מבית החולים האיש המשותק בכסא הגלגלים בריא ושלם וכבר הבטיח לנו נקמה ודם ודמעות ופיגועים איומים ונוראים (לא, הוא לא התבדח, למרות החיקויים בערוץ 3) – ההבטחה קוימה ושוב: פיגועים וקורבנותיהם. אנו בעיצומה של הכוננות הגבוהה שהוכרזה על ידי כוחות [ קראו עוד ]