אין סליחה ואין כפרה לרצח חפים מפשע – אין דבר מגונה ומתועב יותר מהרג חסרי ישע, אין דבר מזעזע יותר מרצח ילדים – משני הצדדים. אבל אם רוצים לעצור את הקטל ההדדי צריך לראות את המציאות האכזרית הזאת בצורה מפוכחת, נטולת רגשות. צריך להבין את העיוות שיצרו אצלנו 36 שנות כיבוש, התנשאות ודמוניזציה של האויב. [ קראו עוד ]
מאות סטודנטים נזעקו להגיב על הידיעה לפיה נתניהו עומד להעלות את שכר הלימוד באוניברסיטה. בין כל ההחלטות המרושעות והנתעבות של הממשלה הנוכחית נראה שכאן עומד להיעשות מעשה שהוא המוסרי ביותר שממשלה זו יכולה לעשות. הסטודנטים, שבעת מאבקם להפחתת שכר הלימוד, נמתחה עליהם ביקורת על כי שומעים מהם רק במאבקים בנושא שכר לימוד, דיברו על טיפול חברתי במכלול נושא [ קראו עוד ]
מקצה המחנה ועד קצהו עברה קריאת הגבר של הרמטכ"ל יעלון "ניצחנו", ובכל זאת העם לא יצא לכיכרות לחגוג את הטעם המשכר, כפי שהיה למשל בשעתו עם ניצחונה של מכבי ת"א באליפות אירופה בכדורסל, כאשר המונים חגגו בכיכר מלכי ישראל (רבין היום), תוך כדי טבילה בבריכת הכיכר. ומי שמבקש דוגמה יותר מובהקת יכול להיזכר בתמונות ההמונים [ קראו עוד ]
אם מבקר מהחלל החיצון היה צריך לשרטט את מפת ישראל רק על פי צפייה בפריים-טיים הטלוויזיוני הוא בוודאי היה שם את תל-אביב, ירושלים, ניו-יורק ולוס-אנג’לס כערים המרכזיות. היישובים הערביים, סביר להניח, היו נמצאים במקום נידח כלשהו מעבר לאוקיינוס. מחשבה זו עלתה בדעתי כשביום האדמה האחרון יצאתי מביתי בתל-אביב, ובנסיעה קצרה של עשרים דקות הגעתי לכפר קאסם [ קראו עוד ]
"לא נעים להודות אבל, יחסי ישראל וארה"ב, מתנהלים במתכונת דומה", כתב אלוף בן במאמרו השבועי ב"הארץ" ("שדרוג אזרחי ליחסים" 3 ביוני 2003) במשוואה שעשה בין ישראל למיקרונזיה, איי מרשל ופלאו – שלושה איים באוקיינוס השקט, כשהוא ממשיך וכותב: "מיסוד פורמלי של הקשרים יבטיח את ביסוסם לטווח הארוך, יעניק תנופה לכלכלה הישראלית והרתעה משופרת למערכת הביטחון [ קראו עוד ]
נדמה לי שאני יכול לומר מתי התחלתי להאמין שאולי יש משהו מן האמת בדעה שישראל מתכוונת להסתלק משטחי הכיבוש. הסיפור מתחיל בווייטנאם. יש אומרים שאפילו קודם לכן, במלחמת העולם הראשונה, כשפלשו הבריטים לחצי האי גאליפולי בניסיון כושל להגיע משם לקונסטנטינופול בירת האימפריה העותמאנית, שנגמר בנסיגה בריטית רבת-אבידות. אבל נסתפק בווייטנאם. ובכן, כאשר שקעו האמריקאים עמוק-עמוק [ קראו עוד ]
בימים אלה של הודנא, במסגרת צעדים ראשונים במימושה של "מפת הדרכים", ברור לכל כי שחרורם של האסירים הפלסטינים הוא בראש התור. אם אבו מאזן אינו יכול לשחרר אסירים שתרמו תרומה משמעותית למימושה של ההודנא בין הארגונים הפלסטינים, אז מה הוא יכול? ואילו מהצד "שלנו" נשמעת ברמה המנטרה המוסכמת כל-כך כי: "לא נשחרר אסירים עם דם [ קראו עוד ]
אפילו קונדוליסה רייס, אשה ימנית שלא במקרה הצטרפה לכנופיית ג’ורג’ בוש, נדהמה מהחמיצות שנדפה משרי ממשלת ישראל נוכח הפסקת האש החד-צדדית של ארגוני ההתנגדות הפלסטינים. היא השתדלה מאוד להתבטא ברוח מרכז הליכוד, חירפה וגידפה את יאסר עראפת והודיעה שהחרם עליו יימשך, אבל בני שיחה היו בכל זאת זועפים ומרירים. משקיף מן הצד היה עלול להגיע [ קראו עוד ]
ל"אינתיפאדה" ו"שהיד" נוספה עוד מלה ערבית למילון העולמי: "הודנה". במסורת המוסלמית קשורה מלה זו באירוע מסוים. הפסקת-האש המוסלמית הראשונה הושגה בשנת 628 בחודייביה, במהלך מלחמתו של מוחמד בשליטים הפגאניים של מכה. לפי הגרסה המושמעת עכשיו בישראל, מוחמד הפר את ההודנה וכבש את מכה. המסקנה: אל תאמינו לערבים ואל תאמינו להודנה.בהיסטוריה הערבית נראה מהלך הדברים אחרת. [ קראו עוד ]
עֵת שׁוּב יַדְבִּיקוּ לַכְּתָלִיםבְּדֶבֶק לַח הַהוֹדָעוֹת,עֵת "לַצִּבּוּר", "לַחַיָּלִים"כְּתָב שְׁחוֹר לְאַזְעָקָה יִצְרַחוְכָל בִּרְיוֹן וְכָל פִּרְחָחיַתְרִיעַ בְּדִבְרֵי הַבֶּלַע,כִּי יֵשׁ לֵילֵךְ לִירוֹת מִקֶּלַע,לִשְׂרֹף, לִרְצֹחַ וְלִשְׁדֹּד; בְּקַו הָאֶלֶף עֵת יָחֵלּוּמוֹלֶדֶת בִּמְלִיצָה לִצְבֹּט,הַתְעוֹת בְּסִיסְמָאוֹת דְּגוּלוֹת,בִּ"זְכוּת הִיסְטוֹרִית" יְמַלֵּלוּ עַל טֶבַח, שֶׁבַח וּגְבוּלוֹת,דְּגָלִים, אָבוֹת זְקֵנִים, הוֹרִים,עַל קָרְבָּנוֹת וְגִבּוֹרִים;הֶגְמוֹן, כֹּהֵן, רַב עֵת בְּרָכָהיֵצֵא לוֹמַר עַל קְנֵה רוֹבְךָ,כִּי לוֹ לָחַשׁ אֵל מִמָּרוֹם,שֶׁעַל מוֹלֶדֶת יֵשׁ [ קראו עוד ]
1. "ניר סקול" ואוסאמה בכיתה ט’ הזמין אותי מורה אחד, שידע שאני מתעניין באקטואליה ובמצב בשטחים, להצטרף לפרויקט ירדני-ישראלי-פלסטיני בשם ה"ניר סקול". נראה לי מעניין ללמוד ביחד עם פלסטינים, והסכמתי. כך, בקיץ 99′, ביליתי שבועיים עם 60 בני-נוער מישראל, מירדן ומהשטחים, וגרנו ביחד שבוע באכסניה בישראל ושבוע במלונות בירדן. למדנו ביחד קרדיולוגיה, רפואת הלב, ולא ממש [ קראו עוד ]
