לפני כשלושה שבועות, ד"ר אסעד גאנם, עמיתי באוניברסיטת חיפה מהחוג למדע המדינה, הציע לי לערוך ביחד יום עיון העוסק בהיסטוריוגרפיה של מלחמת 1948. הסכמנו כי ביום העיון יוצגו ההתפתחויות האחרונות במחקר ההיסטוריוגרפי הישראלי והפלסטיני. הצענו כי גאנם וסלמאן נאטור יציגו את הזרמים הביקורתיים העדכניים בצד הפלסטיני (תוך דגש מיוחד על העבודות המבקרות את תפקידה של [ קראו עוד ]
במאמרו סמרטוט אדום – התנועה האיסלאמית (מה-19 במאי) דן גדעון ספירו בין יתר הדברים גם בסוגיית ההתאבדות, וטוען "כי מה שקרוי אצל האחד מתאבד, נקרא אצל האחר איש אמיץ, המקריב חייו למען המולדת, האידיאולוגיה, ואם הוא עושה זאת על מזבח אמונתו הדתית אזי היהדות מכנה אותו כמי ‘שמסר נפשו על קידוש השם’, ואין לשיטתה דבר נעלה [ קראו עוד ]
אני כמעט מרחם על ג’ורג’ בוש. לא הייתי מאמין שזה אפשרי. ובכל זאת… המון מזל יש לו, לג’ורג’ בוש. כל ההזדמנויות הגדולות מזדמנות לו בשעה הנכונה. ואיכשהו תמיד הכול מתפספס – איכשהו, "בסופו של יום", כפי שאומרים האמריקאים, הכול נכשל. כשהיה נדמה שכהונתו של בוש נתקעה כבר בתחילתה מחוסר מעש, בא אוסמה בין-לאדן ופוצץ את [ קראו עוד ]
התוכנית הכלכלית של ממשלת שרון, שנדונה בימים אלה בכנסת, היא לא אחרת ממפת דרכים חברתית חדשה לשינוי יחסי הכוחות המעמדיים בישראל. במלים אחרות: הממשלה אימצה (ואין ספק כי להצעה זו רוב מוצק בקרב מפלגות הימין ובכנסת) תוכנית אסטרטגית שבאה להעמיק את אחת המגמות החברתיות המרכזיות בישראל בימינו: העמקת הפער המעמדי. זו תוכנית בעלת ראיה לטווח [ קראו עוד ]
ידיד צעיר אמר לי: "בקרוב ימלאו שלוש שנים ליציאה מלבנון, ומה יש לך לומר על זה?" – יש. אני זוכרת שביום בו יצאנו מלבנון ראיינה אותי תחקירנית חמודה ושאלה בקול דקיק של ילדה בת שש-עשרה: "גברת דבירי, מה דעתך על זה, שבגללך ובגלל נשים שכמותך ימותו מעכשיו אזרחים בגבול הצפון? מה דעתך על זה שבגללך [ קראו עוד ]
כאשר נשאל ישעיהו ליבוביץ’ לדבר השוואתו בין ישראל הכובשת לנאצים נהג להשיב כי אמנם ישראל לא הקימה ולא תקים תאי גזים, אך המנטליות הרווחת בחברה הישראלית היתה מסוגלת לאפשר זאת. טענה נוספת שנהג להעלות היתה, כי אם כל ההבדל בין מדינת ישראל וגרמניה הנאצית נוגע לשאלת ההשמדה, אזי ישראל נמצאת במצב חמור ביותר. נראה לי [ קראו עוד ]
יפה עשה משה גרשוני שוויתר על פרס ישראל שהוצע לו ביום העצמאות, ולא ליכלך את ידיו ומצפונו בשופכי דמים מרובים. ההדרן הכפול והמכופל לגאולה כהן רק הוכיח זאת. הטקס ששודר בטלוויזיה גם הוכיח את מהותם של עובדי הטלוויזיה, שנאמנותם לשלטון ולערכי היהדות כהבנתם הצרה עוברת לעתים כל גבול. גם נוכחותו של שמעון פרס בקרב קהל [ קראו עוד ]
חניבעל עבר את הרי האלפים עם חטיבה של פילים קרביים ובמשך שנים רבות הטיל את חיתיתו על רומא האדירה. הוא היה מצביא צבא-קרתגו (קיריה-חדשה), שהיתה במקורה מושבה כנענית. הוא דיבר עברית (פחות או יותר), ושמו היה עברי (בדומה לחנניה). בנעורי, כאשר חיפשנו גיבורים עבריים ושמיים שישמשו לנו כמופת – הוא עמד כמעט בראש הרשימה. מסתבר [ קראו עוד ]
אחת התעלומות הגדולות של המצב החברתי-כלכלי של השנים האחרונות, הוא השקט הציבורי שבו מתקבלות הגזרות וריסוק המעמדות הנמוכים. הממשלות מכות שוב ושוב ללא רחם בשכבות החלשות ואין תגובה. התוכנית ה"קלקלית" החדשה שולחת לקזינו הקרוי בורסה את כספי הפנסיה שלנו, חותכת בחינוך, מבטלת כמעט לחלוטין את העזרה לאמהות חד-הוריות, למוגבלים הנזקקים לסיעוד, לילדים חריגים, למובטלים, ואין [ קראו עוד ]
לא מזמן ציינתי בשיחה שחלק ניכר מהאנשים שבאים מרוסיה בהמוניהם אינם יהודים, ומיד נשאלתי: "מה אכפת לך?" – השאלה הביכה אותי. באמת, מדוע זה אכפת לי? הרי אני חילונית לגמרי והזהות היהודית פחות משמעותית בעיני מן הזהות האנושית והנשית, ובכלל, תמיד האמנתי שרצוי כי המין האנושי יתערבב כך שכל צורות הגזענות והקנאות לא יוכלו להתקיים… [ קראו עוד ]
דיווחי החדשות אצלנו, כמוהם כנשירת העלים בסתיו המתריעה על החורף בפתח: האבטלה נסקה בארבעת החודשים הראשונים של השנה ל-281 אלף חסרי עבודה ובאחוזים: 10.8% מכוח העבודה במדינה. ישראל נמצאת עתה במקום השני בין המדינות המפותחות בשיאי האבטלה. המשטרה הודיעה שכדי לבצע את כל משימותיה נוכח גל הפיגועים – בוטלו כל האימונים וההשתלמויות לשוטרים. השר לביטחון [ קראו עוד ]
