הגעתי לארגנטינה בשנת 1954, עם הוריי שנשלחו לשם על ידי משרד החוץ. בישראל היה עדיין צנע וגם באנגליה, בה בילינו זמן-מה בדרך לדרום אמריקה, היו החיים עדיין קשים למדי ועקבות מלחמת העולם עדיין ניכרו ברחובות ובאורח החיים. רק בניו יורק, שגם בה שהינו בדרך, ראינו שפע- אבל דבר לא הכין אותנו לשפע של ארגנטינה.למחרת הגיענו [ קראו עוד ]
סקרי דעת הקהל מצביעים בשנים האחרונות על רוב בקרב הציבור היהודי בישראל התומך בעמדות שניתן לכנותן עמדות אנטי ליברליות ואנטי ערביות. כך אנו רואים בשלוש השנים האחרונות תמיכה עקבית של כ-70% בעמדה הרואה באזרחים הערבים "סכנה לביטחון המדינה"; ועל תמיכה של כ-65% של היהודים הישראלים ברעיונות המבקשים להיפטר מ"בעיית האזרחים הערבים בישראל", כגון: טרנספר, חילופי [ קראו עוד ]
בשם קורבנות השואה הארמנית, שנעמי נלבנדיאן התבקשה לא להזכיר בעת טקס הדלקת המשואות, יום העצמאות 2003. אני, גבריאל בגראדיאן ממוסה דאג, מקורבנות רצח-העם הארמני, מדליק משואה זו, על דעת עצמי ועל דעת כל קורבנות הפשעים נגד האנושות, חיים ומתים, כהתרסה בפני השקר, הפחדנות והצביעות.בפני השקר המתמשך המכסה על רצח מיליון ושמונה-מאות אלף מאחיי בשנים 1915-1918, [ קראו עוד ]
"השתגעת? להיפגש עם ערפאת? עכשיו? הוא הרי לא רלוונטי! הוא הרי גמור!" אלה היו התגובות של חלק מהצופים כשנראיתי בטלוויזיה הישראלית מבקר אצל הראיס במוקטעה. האם ערפאת גמור? הוא לא שמע על כך. מצאנו אותו במצב-רוח טוב. בביקוריי בשנים האחרונות היה נראה לפעמים עייף, אפילו מרוחק, מכונס בעצמו. הפעם היה בשיא הכושר. השיחה היתה ערה, [ קראו עוד ]
באחרונה פירסם מייק ברוקס מאמר תחת הכותרת "מה קורה למעמד העובדים". במאמרו, ברוקס מבהיר שלמושג "מעמד הביניים" אין משמעות מחוץ לחלוקה על פי רמות ההכנסה. הגדרת מעמד על פי המרקסיזם, אינה קשורה לרמת ההכנסה אלא לשאלת הבעלות על אמצעי הייצור. וכך הוגדר מעמד העובדים ב"מניפסט הקומוניסט": המעמד של עובדים שכירים מודרניים, שאין להם כל אמצעי [ קראו עוד ]
מאת כתב "הגדה השמאלית" אלפי העובדים בבתי הזיקוק בבצרה (מהגדולים בעיראק) מסרבים לקבל את תכתיב כוחות הכיבוש האמריקאים ודורשים לנהל את מקום העבודה בעצמם. על כך מסר שליח סוכנות הידיעות הכלכלית "בלומברג", ג’יימס קורדאי. רב סרן מארק טילי, המנהל מטעם כוחות הכיבוש את בתי הזיקוק, אמר לכתב "אני צריך לנהל עסק גדול ואיני יכול לשנות [ קראו עוד ]
ביום רביעי האחרון, בעת שישראלים רבים, בהם גם אזרחים ערבים פלסטינים, חגגו 55 שנים ל"עצמאותה" של המדינה, צעדו אלפי אנשים, ובהם גם מאות יהודים, בתהלוכת השיבה המסורתית שמארגן ועד העקורים לכפר אום אל-זינאת שלמרגלות הר הכרמל.על אף ההתעניינות האקדמית המוגברת בשנים האחרונות, עדיין מתקשה הנכבה – כאירוע הסטורי ותרבותי טרואמתי – לפלס לה דרך אל [ קראו עוד ]
לכאורה, אנו בדרך לשלום: ראש הממשלה הצהיר בנאומיו החגיגיים ליום העצמאות, על מחויבותו לשים קץ למלחמה ולהגיע לשלום גם במחיר ויתורים כואבים. מזכיר המדינה האמריקאי פאואל הגיע אלינו, כדי לקדם את "מפת-הדרכים". הפלסטינאים בחרו בראש-ממשלה "עם סמכויות", כדי לאפשר את ביצוע מפת-הדרכים והכול נראה לכול, כיונת-השלום של נח שבישרה את סוף המבול.אל תאמינו: זה הוא [ קראו עוד ]
בּוֹאִי אֶל הַמִּלְחָמָה,יַלְדָּה, אֶל צִלְצוּל הַמַּזְלֵג בַּשֻּׁלְחָן –אֶל שְׁאוֹן צִקְצוּק הַגָּזוֹז. נִשְׁמִי עָמֹק וְאִמְרִי: תֵּל אֲבִיב חָפְשִׁיָּה ! מִמִּפְקַדְתִּי, בֵּית הַקָּפֶה, אַשְׁלִיט חֵרוּתֵנוּ . עֵטִי מַדַּיִךְ, בִּתִּי,סַרְבָּלִי עַל חָזֵךְ סִינָר עִם תָּוִית.חַרְבוֹתַיִךְ לְסַכּוּ"ם כִּתַּתִּי.כְּתֻמִּים הַשָּׁמַיִם וְיָפִים, עֵת תֹּאמְרִי: תֵּל אֲבִיב חָפְשִׁיָּה ! הַשִּׁחְרוּר קָרוֹב,הַקַּלְגַּס רָפוּף וְיָגֵעַ הָרְחוֹבוֹת מַזִּיעִים צֶבַע עַזהַצַּר הוּא רָעוּד וְצָלוּעַ כְּתֻמִּים הַשָּׁמַיִם [ קראו עוד ]
"סטודנטים לפסיכולוגיה מתל-אביב שהשתתפו בניסוי חובה לתואר ראשון התבקשו לדמיין את העיר מחדש. הם נדרשו לפרקה לרובעים ולנסות לחשוב איך תראה בעתיד. כולם תיארו רחובות ובניינים, רצועות של חול עם צמחייה נמוכה, ונחלים הזורמים אל הים. ריקנות גדולה. חלקם העלו במחשבתם הריסות וחורבות. איש מהם לא תיאר בני אדם". זהו תרגום חופשי מאנגלית מתוך ספר [ קראו עוד ]
הסקרים בשבוע האחרון מלמדים אותנו שהעם בישראל הוא שוחר שלום מאין כמוהו. רוב ענקי מצדד בנסיגות, בפירוק "מאחזים" והתנחלויות, בהורדת פרופיל הסכסוך, ואפילו בהקמת מדינה פלסטינית. רוב גדול אפילו יותר תומך בראש הממשלה אריאל שרון, ובכך מכשיל בעצם את כל המאוויים היפים האלה על שלום סביר ובר-קיימא. כמו הקונפליקט לכאורה בין מפלגת העבודה לבין הליכוד, [ קראו עוד ]
