מאת הדס ירון

תחושת ההשפלה וחוסר האונים שבחידוש רישיונות הישיבה, שממילא מקנים זכויות מינימליות ביותר, הביאה חלק ממבקשי המקלט להרים ידיים או ל"התנגד" (בלשון סוציולוגית) למשטר בו הם מצויים, ולא לחדש את רשיונות הישיבה שלהם.

מאת אלי אמינוב
מעשי הטרור הג'יהדיסטי בפאריז, ובפרט הפגיעה בסופרמרקט היהודי, מעניקים חיים חדשים לימין האירופי ולתנועה הציונית. ישראל, מדינה אנטישמית וגזענית בפני עצמה, עומדת לגרוף דיווידנדים עצומים מהטרור באירופה, שנוצר בחלקו בשל מדיניותה העקבית והאכזרית כלפי הפלסטינים.

מאת חיים ברעם

הרשימות השונות גוזלות קולות וח"כים מרשימות אחרות הקרובות אליהן. כך היה וכך גם יהיה עד שהשמאל המתון ינטוש את המכנה המשותף הלאומני (ציוני), יחפש את שותפיו במגזר הערבי.

מאת גדעון עשת

כמה שווה קילוואט חשמל במונחי דונם אדמה? שאלה מטופשת להחריד שאיש לא היה שואל אלמלא מדובר בסילבן שלום, אורי אריאל, עוזי לנדאו ובנימין נתניהו. אבל הם, הרי, חכמים גדולים. ממשלת ישראל, מכאן ההקשר לאדונים המכובדים, מצאה לנכון לייצר חשמל מקרני שמש.

מאת אילן שדה

70 שנה שהקטר הציוני עושה שימוש ציני באנרגיות כבשני אושוויץ. החיבור בין אושוויץ לציונות היה רעיון מבריק של עסקן ציוני בארה"ב – הרב אבא הלל סילבר. סילבר, שהבין היטב בפוליטיקה ויחסי צבור, זיהה שזה חיבור מנצח, והפציר בבן גוריון לאמץ אסטרטגיה זו.

מאת סמדר מוצפי-אהרוני

בממשלה הבאה צריך שיהיה שר לדיור ציבורי במשרה מלאה. אי אפשר להמשיך ולהפקיר את האינטרסים של דיירי הדיור הציבורי לחסדיו של שר שיכון מזדמן, שבמקרה הטוב לא מתעניין בהם ובמקרה הרע מנצל בציניות את המפעל החשוב הזה, מפעל שאין לו תחליף.

מאת חיים ברעם

בישראל הניאו-ליברלית הפך המושג "חמלה" למנוּאץ, וכל ניסיון להציב את העניים במרכזו של הוויכוח הפוליטי והחברתי נדחה על הסף. זה לא רק מכאיב מבחינה מוסרית, אלא גם מסלף את הניתוח המדיני. העוני הוא מקור כל הרע, וממנו ניזונות כל הדתות ובעיקר היסודות הקיצוניים בהן.

מאת אלי אמינוב

חיוכי האושר שפיזר נתניהו במהלך עצרת האבל ונפנופי הזרוע המלכותיים שלו אל החברים בליכוד שנשארו בבית ליוו את קריאתו השערורייתית בשידור חי ליהודי צרפת להגר לישראל, "כי זה ביתם".

אילנה הירסטון-לוטן

עוד יותר מפריעה לי הצדקנות של המגנים על הזכות להשפיל מוסלמים וערבים, אבל מוצאים להם עיסוקים אחרים כשצריך להגן על ענת קם, חנין זועבי, מרדכי וענונו ודומיהם. חופש הביטוי מקודש רק למי שמלבה את השנאה המאושרת על ידי הממסד, אבל לא למי שמבקר ממסד זה.