מאת אפרים דוידי
המשבר הכלכלי המתמשך באירופה, לצד הצמיחה המזערית שרושמת כלכלת ארה"ב, מעודד ככל הנראה את שני הגושים להאיץ את התהליכים שיסייעו להם להוריד מגבלות סחר ולהגדיל את התפוקה של שניהם — למען שניהם.
מאת אפרים דוידי
המשבר הכלכלי המתמשך באירופה, לצד הצמיחה המזערית שרושמת כלכלת ארה"ב, מעודד ככל הנראה את שני הגושים להאיץ את התהליכים שיסייעו להם להוריד מגבלות סחר ולהגדיל את התפוקה של שניהם — למען שניהם.
מאת גדעון עשת
עובדה שהמדינה לא גובה מחיר ראוי להטבות שהיא מחלקת אינה חדשה. כשהמדינה מחלקת הטבת מס למפעל טבע היא נוהגת בדיוק כפי שנוהג המדען הראשי שנותן מענק לחברות היי-טק מבטיחות. כסף ציבורי הוא אותו כסף ללא קשר לטכניקה שבה הוא זז מהקופה הציבורית לכיס הפרטי.
מאת אלי אמינוב
בתחילת שנת 2009 שינה משרד הפנים במזרח ירושלים את שמה של הלשכה למרשם האוכלוסין ל"אגף לענייני זרים". כך טושטש במחי יד ההבדל בין "מיעוט ילידי" לבין "מיעוט הגירה" וכל הפלסטינים בישראל עברו לסטאטוס זהה לזה של מהגרים זרים.
מאת אילנה הרסטון-לוטן
מצערת התמונה שאותה מצייר אמנון לוי, ואולי לא בצדק, לפיה ה"מזרחים" רוצים להצטרף ל"אשכנזים" ולהיות חלק מהמעמד השליט, וזאת במקום לפרק את ההגמוניה וליצור חברה שוויונית אמתית. לא הייתה, אפילו ברמז, התייחסות לביטויי הגזענות כלפי קבוצות אחרות – החל מ"מוות לערבים" במשחקי כדורגל וכלה בהשלכת בקבוקי תבערה לגן ילדים של מהגרי עבודה.
מאת אבשלום קווה
הכהן הגדול, שוקי פיצמאייר, נכנס הבוקר לדירת החדר שלי, לדביר שבבית המקדש בדיוק כשישבתי על הסיר. הוא הודיע שעלי ללכת חיש קל למשרד הפנים כדי להסדיר את עניין ריבוי השמות שלי. "במאגר הביומטרי הם לא מוצאים את הידיים ואת הרגליים. יהווה'לה," אמר בקולו המנוזל, "ידעת שיש לך שבעים שמות? "רק שבעים?" עניתי
מאת חיים ברעם
רק הגברתי את עוצמת ההתנגדות לברקת והפעם היא תיושם גם בבחירות למועצה. לא ייתכן שאדם שמחפש פתרונות של שלום לירושלים, שבלעדיהם לא נוכל להתקדם בתהליך בכלל, יצביע עבור סיעה שלא תצהיר מראש שהיא תסרב להצטרף לקואליציה בראשות ברקת.
מאת שמואל אמיר
ארה"ב ניצבת באזורנו מול תנועה לאומית ערבית המופיעה גם כתנועה אסלאמית, ישראל ניצבת לצד ארה"ב במאבק זה. שאלת הכיבוש ודיכוי האוכלוסייה המקומית נדחית הצידה ומוזכרת רק מדי פעם כדי לפייס מעט את המשטרים הערביים התומכים בה. לכן המקווים ללחץ האמריקאי נכזבים ממנה שוב ושב.
מאת ראובן קמינר
לא קל לאף אחד להבין ולנתח את האירועים במצרים. בשמאל יש מאמץ כן לפענח את פשר האירועים. עיקר המסר של לאור מאד פשטני: מורסי נבחר ולכן הוא רשאי להמשיך – ולא חשוב הסבל של העם ורצונו. מורסי הורד מהשלטון באלימות וזה לא בסדר.
בעיני רבים ההווה כל כך מאוס, עד שהעבר, הלוקה בחסר כשלעצמו, מנכס לעצמו אבק של כוכבים מבלי שיהיה ראוי לו. עדיין חיים בקרבנו כמה כותבים, שמספרם פוחת והולך, שחוו גם את העבר, כלומר את שני העשורים הראשונים לקיומה של המדינה, וגם את ההווה והם ממשיכים להגיב על הנעשה בלב די שבור.
מאת ראובן קמינר
מק"י קובעת שאין לפלסטינים שום ברירה ועליהם להישאר במלכוד האמריקאי-ישראלי עד אשר תחולל מק"י שינוי במדיניות הישראלית. אסטרטגיה גאונית זו שמוצעת על ידי מק"י היא פנטזיה גמורה שאין לה כל קשר למציאות כפי שהיא במזרח התיכון.
מאת גדעון עשת
על פי המידע העדכני ל – 2012 , מכלל העובדים בני 20 ויותר, רק ל – 82% מהמועסקים יש הסדר פנסיה כלשהו. זה אומר שלכחמישית מכלל המועסקים אין הסדר כזה. איך זה שיש חוק פנסיה חובה, ולכחמישית מהעובדים אין פנסיה? חובה, מתברר, זה עניין גמיש. מכאן המילה החדשה: "חובה".