מאת ראובן קמינר
סיסמאות יפות למען דמוקרטיה ונגד עריצות אינן תוכנית פוליטית. בחלל שמתמלא כשכוחות האימפריאליזם מחליטים להתערב ולשנות משטרים, נכנסים ונאחזים לא דמוקרטים, הומניסטים, סוציאליסטים או ליברלים, אלא כוחות אלימות ריאקציוניים וקלריקלים. כך היה בעיראק, כך היה בלוב וזו בדיוק התוכנית של ארה"ב ונאט"ו לסוריה.

מאת שמואל אמיר
לאמריקאים יש כנראה גן התפשטות שכזה. גן של הבאת חופש ודמוקרטיה שמריץ אותם לכל פינות העולם, להגיע למדינות בלי או עם הזמנה. הרי גם היום יש להם כ-800 בסיסים בעולם. אך נבהיר מיד, גל הכיבושים וההתפשטות הוא נחלת השכבות העליונות, אלה השולחים אנשים למלחמה לא של הנשלחים אליה.

מאת ראובן קמינר
המשורר סלמאן מצאלחה נדרש לאחרונה לשאלה החשובה של "מדוע העולם הערבי, שבעבר היה מוביל בתחומים רבים אינו מצליח לצאת מהנחשלות?". מצאלחה קובע שההסברים השונים לנחשלות זו שהיו מקובלים, כמו שלטון זר, האימפריאליזם וכו' אינם אלא תירוצים.

מאת חיים ברעם
ללא אופציות מדיניות אין לנו אלא להעדיף בעקביות את השיקול המוסרי. נוקיע את אסד מבלי להביא בחשבון את האימפריאליזם, ונגנה את מזימות ההשתלטות של ושינגטון למרות זוועות המשטר הסורי. גם הגישה כלפי נתניהו חייבת להיות יותר מתוחכמת.

מאת ראובן קמינר
לא קל לאף אחד להבין ולנתח את האירועים במצרים. בשמאל יש מאמץ כן לפענח את פשר האירועים. עיקר המסר של לאור מאד פשטני: מורסי נבחר ולכן הוא רשאי להמשיך – ולא חשוב הסבל של העם ורצונו. מורסי הורד מהשלטון באלימות וזה לא בסדר.

מאת ראובן קמינר
מק"י קובעת שאין לפלסטינים שום ברירה ועליהם להישאר במלכוד האמריקאי-ישראלי עד אשר תחולל מק"י שינוי במדיניות הישראלית. אסטרטגיה גאונית זו שמוצעת על ידי מק"י היא פנטזיה גמורה שאין לה כל קשר למציאות כפי שהיא במזרח התיכון.

מאת ראובן קמינר
הטענה של עבדכם היא שהתפקיד של ניהול מנגנון הכפייה במישור הבינלאומי אינו בחזקת משרה פנויה. התפקיד של שמירת הסדר העולמי מאויש וממולא באופן קבוע על ידי מנגנון הכפייה של האימפריאליזם האמריקאי. בעולם המבוסס על עוצמה וניצול, החוגים השליטים בארה"ב צברו שליטה אדירה על מקורות הכוח הטבעיים והעל טבעיים כאחד.

מאת ישראל פוטרמן
לא כל המתקוממים נגד משטרי הדיכוי הם כוחות מתקדמים; תחת האצטלה של תמיכה בכוחות התנגדות למשטרי דיכוי, כמו בסוריה ולפני כן בלוב, מנסים חוגים ריאקציוניים לשתף פעולה עם כוחות המייצגים אינטרסים של האימפריאליזם האמריקאי, או אחר. אמנם חייבת להיות אבחנה בין אויבי האימפריאליזם לתומכיו, אבל אין סיבה לתמוך במשטרי דיכוי כי האופוזיציה גרועה מהם.

מאת ראובן קמינר
הטענה שאין הבדל בין הקומוניזם והנאציזם ממקמת את הדוגלים בה במחנה הימין הקיצוני שלא למד את לקח הדור שלנו. האחדות בין המאבק על סוציאליזם, על קידמה ועל דמוקרטיה היא אלטרנטיבה אז וגם היום למלחמה והסתה נגד השמאל.

מאת קלמן אלטמן
קל מאד לומר: "אנחנו נגד האימפריאליזם, וגם נגד אסאד". אבל מה שעומד להכרעה בסוריה היום הוא השאלה האם אסאד ישרוד את מתקפת האימפריאליזם נגדו. האופציה של סילוק אסאד לא תביא דמוקרטיה לסוריה אלא שלטון של כנופיות קנאיות רצחניות שיתנו יד חופשית לפעילות חברות הנפט בארצם.

מאת ראובן קמינר
וובר ורבים אחרים מציעים לסלוח לצ'אבס על הצד המביש בפוליטיקה שלו. אבל מי שעוקב ברצינות אחרי המדיניות הבינלאומית של צ'אבס ובעלי הברית שלו ישאל את עצמו שאלות נוקבות בנדון. האם יש הסבר מעמיק והגיוני לעמדות שלו ושל חבריו? ואם יש הסבר כזה מהו ומה ניתן ללמוד ממנו.