מאת יוסי ברנע
במציאות הקיימת מהווה ישראל מדינה למען היהודים, כשהיהודים הישראלים מהווים קבוצת הרוב הדומיננטית בה, בעוד שכל המיעוטים הם "נסבלי הדמוקרטיה" בישראל, במובן זה שמעמדם נגזר מסוג מסוים של תפיסה דמוקרטיה כלפיהם מצד אחד, אך גם צרכי הביטחון וטראומות הרוב ההגמוני מהצד השני.
מאת דב חנין
החברה הישראלית סובלת מהמון פצעים עמוקים ואמיתיים מעבר למימד המעמדי. זה יהיה טיפשי ומתנשא להתעלם מפצעים ממשיים של בני אדם. תפקידנו הוא להבין את התפקיד הפוליטי הקונקרטי של פצעים אלה.
מאת חיים ברעם
אם שם המשחק כאן הוא הדרה של מזרחים, של ערבים, של מובטלים, של עניים ושל עובדים לא מאורגנים המשתכרים אל צרור נקוב, הרי מירון בנבנשתי הוא אחד המחוננים מקרב מוביליו. הוא אליטה, כיוון שכך החליט, ולכן הוא מלא רהב ושחצנות ובו-זמנית גם מוצף ברחמים דביקים על עצמו ועל בני דורו.
מאת רועי רז
אסור ליהודי ערב לשמש טרף קל לניצול, עליהם להתנגד לכל ניסיון נואל לשימוש ציני ותעמולתי בהם וסבלם, ובמידת הצורך לצאת כנגד ההנהגה שתעשה זאת. אחרת יהיו הם ל"ניצולים החדשים" שמנפנפים בהם כדגל שחור, רק כדי לאפסן אותו בבוידעם עד לכנס האו"ם הבא.
