מאת אורי וולטמן
האסטרטגיה שהנחתה את פידל קסטרו ואת ההנהגה של תנועת ה-26 ביולי, הייתה, ביסודו של דבר, אותה האסטרטגיה שלנין התווה עבור הבולשביקים ברוסיה. המשותף לשתי המהפכות, הוא ששתיהן התרחשו בארצות בהן ההתפתחות הקפיטליסטית הייתה מפגרת, ועובדה זו הייתה מכרעת לצורך הגדרת הדינמיקה המעמדית שלהן.

מאת אורי וולטמן
אחת העמדות הקיימות בחוגי שמאל מסוימים, היא שבין המהפכה הרוסית לבין המהפכה הקובנית פעורה תהום. בעוד הראשונה הונהגה בידי לנין, מנהיג מרקסיסטי בעל הכרה, הרי שהאחרונה הונהגה בידי לוחמי גרילה הרפתקנים, אשר לגמרי בטעות מצאו עצמם, מכורח הנסיבות, נאלצים לפרק את הקפיטליזם ולבנות כלכלה סוציאליסטית. אבקש להראות שלעמדה זו אין בסיס.

מאת ראובן קמינר
ניתן בהחלט להבין את הרקע לאהדה של השמאל הצרפתי דאז. ברה"מ יצאה מנצחת ממבחן אדיר לאחר שנשאה בעיקר הנטל של מערכה גורלית לחיים ולמוות. תגובת האינטלקטואלים בצרפת (ולא רק בצרפת) היתה ביטוי להערכה עמוקה לעמידה זו ולהישגי המשטר הסובייטי וההנהגתו הפוליטית שאיפשרו ניצחון זה.