מאת אורי וולטמן
במקום לספק אליבי לנתניהו, ולסייע לו לייצר מראית עין מזויפת של מו"מ לשלום, השמאל הפלסטיני מציג את השאלות האמיתיות: אם מתכוונת ממשלת ישראל לסגת מהשטחים, אז מדוע היא בונה בהן? אם מתכוונת ממשלת ישראל לפתרון של שתי בירות בירושלים, אז מדוע היא ממשיכה בסיפוח הזוחל של חלקה המזרחי?
ג'ון קרי
עבאס-נתניהו: לרקוד טנגו עם קקטוס
סמרטוט אדום: אריאל שרון, ג'ון קרי, כליאת הפליטים והרומן שלי עם חיים גורי
מאת גדעון ספירו
הסופרלטיבים שהרעיפו עליו עוררו בי אי נחת. במיוחד צרם את אוזני האזכור כי אהב מאד מוסיקה קלאסית. אני מניח כי אהב, אבל השילוב בין גנרל מלחמות העסוק ביום בהרג בני אדם ובערב חוזר לביתו מתרווח על כורסתו ונרגע לצלילי מוסיקה קלאסית עושה לי צלצולים באוזן. אולי בגלל שאני פליט מגרמניה.
האמריקאים יצילו את ישראל וגם את השמאל?
מאת שמואל אמיר
ארה"ב ניצבת באזורנו מול תנועה לאומית ערבית המופיעה גם כתנועה אסלאמית, ישראל ניצבת לצד ארה"ב במאבק זה. שאלת הכיבוש ודיכוי האוכלוסייה המקומית נדחית הצידה ומוזכרת רק מדי פעם כדי לפייס מעט את המשטרים הערביים התומכים בה. לכן המקווים ללחץ האמריקאי נכזבים ממנה שוב ושב.
איך נפלו גיבורים
מאת ראובן קמינר
מק"י קובעת שאין לפלסטינים שום ברירה ועליהם להישאר במלכוד האמריקאי-ישראלי עד אשר תחולל מק"י שינוי במדיניות הישראלית. אסטרטגיה גאונית זו שמוצעת על ידי מק"י היא פנטזיה גמורה שאין לה כל קשר למציאות כפי שהיא במזרח התיכון.
עוד פארסה אמריקאית
מאת שמואל אמיר
לפלסטינים אין מה לקוות מיוזמת קרי. הם צועדים לקראת זמנים קשים. הם יודעים היטב שעצמאות לוקחים, לא מקבלים. מן ההיסטוריה ידועים לנו מאבקי שחרור וחופש שנמשכו עשרות שנים ויותר, אך לבסוף השיגו מטרתם. הברירה היחידה העומדת לפניהם הוא המשך המאבק.
מה מריץ את ג'ון קרי
מאת ראובן קמינר
הסכמה פלסטינית לשיחות ללא בסיס מוגדר; שיחות שמתחילות באפס ואינן מחייבות את ישראל לכלום, הן הישג של נתניהו. אמנם האגף הימני משתולל בהיסטריה כאילו ישראל מוותרת על משהו לשם קיום השיחות אך ישראל של נתניהו לא תדון על זכויות הפלסטינים בירושלים, על זכויות הפליטים הפלסטינים ועל גבולות 67'.
אלה אינן שיחות שלום – סיכום ביניים ראשון
מאת ראובן קמינר
אחרי ימים על גבי ימים של קשקשת, אחרי זרם בלתי פוסק של שטויות הנוגעות לעניינים לא רלוונטיים של צורה וטכניקה, המסך מורם. דבר לא קרה באמת, למעט העובדה המצערת והמדאיגה שמר עבאס ביטל את עמדתו העקרונית בנוגע למו"מ.
מאת חיים ברעם
אם פרס היה באמת איש שלום הוא היה חוגג את קבלת ההחלטה הזו בפרהסיה ומאותת למתנחלים ולאוהדיהם שהבועה מתחילה להיסדק, ושאחרי שהרעל ינוקז ננשום כולנו אוויר נקי יותר. התגובות להחלטה האירופית הן שמתוות את הגבול בין אנשי שלום אמיתיים לבין אלה שנכנעו מזמן למתנחלים.
הצגה אמריקאית אומללה במיוחד
מאת ראובן קמינר
קשה להאמין, אבל אחרי שישה סיבובים באזור, מסוגל קרי להציג הצגה כה אומללה. העולם מסתכל ומשתאה, לאחר שהתבקש ע"י קרי רק לפני מספר ימים לא להיות ציני. לא ברור "מקור הסמכות" בשיחות אלה, אבל ברור שמקור הסמכות של הציניות הוא המדיניות האמריקאית של "עשן ומראות".