מאת דב חנין
חיים של שלום ושוויון אינם חלומות באספמיה – הם אפשריים. אבל האפשרות לא תתממש אם לא ניאבק למענה. עכשיו הזמן להשמיע קול ברור, להתייצב נגד המסיתים, לומר שאנחנו מסרבים להיות אויבים ובוחרים בשותפות.

מאת חיים ברעם
אני משוכנע שהדור החדש בכל רחבי העולם לא יסכים לחיות שוב תחת משטרים של עריצות משטרתית ושל ניצול כלכלי בוטה ומעליב. לקחי המאה שעברה אולי לא עומדים עתה במרכז הדיון הציבורי, אבל גם הניסיונות לבנות מחדש משטרים פשיסטיים בעולם התעשייתי לא יצלחו.

מאת יובל הלפרין
שלום אכן יושג במשא ומתן, אך משא ומתן עם תנאי מוקדם חשוב: שמדובר בשני צדדים שווים בזכויותיהם. לכן על מנת שמשא ומתן יהיה בעל משמעות הוא צריך להתחיל מאולטימטום בינלאומי, שבו מדינה פלסטינית עצמאית וריבונית היא זכותם של הפלסטינים, ולא עוד נושא שנתון בהתדיינות בין הצדדים.

מאת חיים ברעם
חודש ינואר 2017 מסמל אולי את ימי החושך המצפים לעולם כולו, אבל אנחנו רק בתחילת הדרך. במקום לשקוע בייאוש יתגייסו רבים לעשות מעשה, ובעולם החדש והיפה שיקום, לא תהיה תקומה לנתניהו ולבני בריתו מעולם החושך.

מאת יונתן פלד
הוויכוח אינו על העובדות ועל האמת. הוויכוח הוא בשני מישורים: האם לתת לגיטימציה למעשים בלתי חוקיים, על ידי היעדר חקירתם ואי העמדת מבצעיהם לדין. והאם "לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ" או להסתיר אותה, ואם לפרסם את המעשים הללו בעולם, מחוץ לחברה הישראלית.

מאת איימן עודה
ראש הממשלה בחוקיו הגזעניים, בהרס, בשנאה ובהסתה הקיף אותנו מכל הכיוונים אבל אנחנו לא מתכוונים לברוח. זוהי מולדתנו ואין לנו מולדת אחרת מלבדה. הגזענות לא תשבור אותנו, וההריסות לא ירתיעו אותנו. אין לנו יותר מה להפסיד אבל יש לילדנו עתיד להיאבק עליו.

מאת אילן שדה
האם אכן "נלמדו לקחי השואה"? כי קיים דמיון בין פעולות ההשתלטות של ראש הממשלה בנימין נתניהו על מוקדי הכוח באמצעות אנשי שלומו לבין פעולותיו של אדולף היטלר בימיו הראשונים כשליט גרמניה עד ל"ליל הסכינים הארוכות".

מאת גדעון ספירו
הדמעות הזולגות עתה מעיניהם של בכירי הכותבים ב"ידיעות" כמו נחום ברנע והמקרתיסט בן דרור ימיני כאילו לא ידעו באיזה בור זימה תקשורתי אלים הם שוכנים, הן דמעות תנין.

אילנה הירסטון-לוטן
לא נותר אלא לאחל לנו ש-2017 תהיה יציבה ועד כמה שפחות דכאנית. אולי אפילו כאן – בישראל-פלסטין, נעדיף שלום על פני מלחמת גוג ומגוג אותה מחרחר השגריר החדש שמינה טראמפ. ובעיקר שלא ישתלט הייאוש. כמו בשיר של ג׳ורג׳ מייקל ז״ל you gotta have faith!

מאת מורן מנדלבאום
הניסיון להגדיר אנטישמיות, ותוכן ההגדרה עצמה בעיתיים, בראש ובראשונה עבור יהודים, ודווקא עלולים לשחק לידי השיח האנטישמי-גזעני ולידי הימין הלאומני בישראל ובאירופה.

מאת עפרה ישועה-ליית
החוקר האוסטרי אנתוני לוושטדט, רואה בתופעת ה"פמיסייד" – רצח נשים – סימפטום משותף לחברות תחת משטר אפרטהייד. ההתעלמות מפמיסייד, טוען לוושטדט, איננה רשלנות פושעת אלא סוג של אסטרטגיה, שכן השלטונות מפיקים תועלת משמעותית מפשיעה נגד נשים.