מאת חיים ברעם
לא נקבל מאף אדם הטפות על "חוסר יושר" או פחדנות. לאויב הערמומי בימין יש עתה עוצמה פוליטית ולכן ניאלץ לגייס המון תחכום ובעיקר אמונה עצומה בצדקת דרכנו. לא נהיה קורבנות של אף מתנחל וגם לא של בני בריתו, "המחוקקים". אם אסרתם עלינו לעשות חרם, הרי שהצלחתם דווקא לחזק את נחישותנו להשתמש בזכותנו להעדפה חופשית של סחורות, של אירועי תרבות ושירותים. דקרתם אותנו בחנית גדולה באמצעות חוק החרם שלכם, אבל עוד נוכיח לכם שמדובר בחרב פיפיות.

ראיון עם מישל חילו
סוריה ניצבת כעת במרכזו של סכסוך בין מעצמות גדולות וקטנות, בינלאומיות ואזוריות. נאמר עוד שאיראן וסוריה הסכימו להמשך הכיבוש האמריקאי בעיראק, להמשך שהותם של חיילים אמריקאים במדינה השכנה, בתנאי שהלחצים האמריקאים על סוריה יפחתו. הטורקים מציעים עוד להפוך את סוריה "למדינה ניטרלית". כל ההצעות, השמועות והסימנים מדאיגים עד מאוד. נדמה שנפתח פתח קטן להתערבות כוחות זרים בנעשה בסוריה. הפתח הוא קטן, אבל הוא כעת פתוח תודות למדיניות הדיכוי של המשטר.

מאת איתן קלינסקי
אודה, שההספק שלי בעבודת המסיק הוא נמוך מאוד, וזאת בלשון המעטה. אני מקפיד אחר כל יום עבודה לקנות בקבוק שמן מבעלי המטע, תושב הר שומרון. בביקורי בהר חברון או בשהות במחיצת הרועים הפלסטינים אני חש, שנוכחות של קבוצת ישראלים מונעת מהמתנחלים להתנכל לרועים ולהבריח אותם כהרגלם. אני מקפיד אחר יום של שהות במרעה לקנות מוצרי חלב מהרועה, תושב הר יהודה.

מאת שלמה ויינברג
בשבועות האחרונים מתקיים ויכוח בין מורי האזרחות, המתמקד בעיקר בשאלה עד כמה יש לתת דגש על היסוד הדמוקרטי ועד כמה מותר לבקר תכנים שונים בתכנית הלימודים. אולם בשיח הסמוי הויכוח הוא מהותי הרבה יותר. תכנית הלימודים אינה שואלת האם מדינה כיצירה חברתית היא כלי ולא מטרה בפני עצמה. זאת משום שהנושא הזה הוא רגיש, נפיץ ועלול לעורר את הסייג, אם כך לשם מה מדינה?

מאת רועי רז
ברוכים הבאים לקרקס הפרלמנטרי הקרוי "כנסת ישראל". בכניסה ינופפו לשלום איתמר בן גביר ומיכאל בן ארי, ויוסיפו קריצה בייחוד אם אתם פלסטינים אזרחי ישראל, ויסננו "החוצה מכאן". הם גם מנהלים "קייטנה" לעובדים זרים, רק לפני חודש הם נפשו יחד בבריכת גורדון, וכעת יש שמועות שהם בדרך לגן החיות התנ"כי, כי הזרים שחומי העור כבר רגילים לכלובים.

מאת גדעון ספירו
כל מי שסברו כי ישראל נמצאת בשלב של איבוד מעמדה הבינלאומי והיא מדרדרת למעמד של מצורעת, יצטרכו להמתין עוד זמן מה. בפרשת המשט הסכימה יוון בהנהגת המפלגה הסוציאליסטית למלא את תפקיד המוציא לפועל עבור ממשלת ישראל וחסמה את יציאת המשט לעזה. בפרשת המטס הסכימו חברות התעופה הטסות לישראל לסנן את הנוסעים על פי רשימת שמות שסיפקו שרותי הביטחון של ישראל.

ראיון עם אחמד מדיאני
אזרחי מרוקו אישרו בשבוע שעבר וברוב סוחף, 98% על פי מקורות רשמיים, את הצעת המשטר המלוכני לשינויים בחוקת המדינה. מתנועת המחאה העממית "20 בפברואר", נמסר כי משאל העם נערך שלא בפיקוח, וכי ממשקיפים שהציבו בקלפיות, עולה כי מספר המצביעים האמיתי נמוך בהרבה מזה שעליו דווח. "עוד מלכתחילה, ידענו שתוצאות משאל העם יכריעו בעד הרפורמה – אך לא בהכרח מהסיבות הנכונות".

מאת ענת מטר
למעלה מחמשת אלפים אסירים ועצירים פוליטיים – מתוכם כמאתיים קטינים – מוחזקים כיום במתקני הכליאה הישראליים. למעלה ממאתיים מהם נתונים במעצר מנהלי. כל ההמון הזה מתויג על-ידי הרשויות הישראליות בתווית האחת – "ביטחוניים". המון, אמרנו? במהלך ארבעים וארבע שנות הכיבוש, תויגו בעזרת התווית הזו מאות אלפי פלסטינים. התיוג הזה, אשר יסודו הפורמלי בתקנה פנימית של שירות בתי-הסוהר אבל שימושיו מכסים את כל אזורי השיח הנוגעים לאסירים הפלסטיניים הפוליטיים, מצליח למחוק, בשיטתיות ובכוונה, את אופיו הפוליטי של ההמון האמור. למחיקה הזו החלטנו להתנגד, וכך נולדה אסופת המאמרים THREAT – PALESTINIAN POLITICAL PRISONERS IN ISRAEL.

מאת גדעון ספירו
החקירה התנהלה בשיטת שאלות ותשובות. החוקר שלף משפט, אותו סימנו המתנחלים בתלונתם, ושאל האם אין כאן קריאה לאלימות? בתשובותיי הפרכתי את ההאשמה. שליפת משפטים ממאמר תוך ניתוקם מהקשרם, היא שיטה מוכרת, בעיקר במשטרי עריצות, כמו זה שישראל השליטה על שטחי פלסטין, במגמה להלביש עליהם פרשנות מרושעת, התואמת את רוח התלונה.

מאת רועי רז
הלב נחמץ כל אימת שנשמעים דיווחים על רצח חסר אבחנה שמבצע המשטר הסורי באזרחיו. עדויות רבות לדיכוי ההמוני זולגות למדיות השונות, ואינן מותירות מקום לדמיון, כשגופות של קשישים וילדים נערמות זו לצד זו כאמצעי לשימור שלטונו של רופא השיניים באשר אסד, מנהיג סוריה מתגלה כחסיד ממושמע של מקיאוולי בדרכו לטפל במתנגדים פוטנציאליים בשיטת "מחאותיהם של המתים אינן נשמעות".
העם הסורי משווע לסיוע מן החוץ.