מאת עפרה ישועה-ליית
החוקר האוסטרי אנתוני לוושטדט, רואה בתופעת ה"פמיסייד" – רצח נשים – סימפטום משותף לחברות תחת משטר אפרטהייד. ההתעלמות מפמיסייד, טוען לוושטדט, איננה רשלנות פושעת אלא סוג של אסטרטגיה, שכן השלטונות מפיקים תועלת משמעותית מפשיעה נגד נשים.

מאת סאלי אן פרידלנד

הגעתי ארצה לפני 38 שנים. ראיתי עצמי חלק מהחברה הישראלית, ימנית בהשקפתי הפוליטית. בשנה האחרונה אני עוברת תהליך של שינוי שתחילתו בארץ מולדתי, דרום אפריקה, והמשכו בישראל. לצערי, אני מוצאת יותר ויותר סימנים דומים.

מאת גדעון ספירו
כל העולם עלה לרגל להשתתף בטקס האשכבה של נלסון מנדלה וישראל הרשמית ביטלה את השתתפותם של מנהיגיה, הנשיא פרס ראש הממשלה נתניהו. טוב עשו. ישראל היא המדינה האחרונה שמקיימת אפרטהייד בביתה וקיימה יחסי אהבהבים עם דרום אפריקה של האפרטהייד.

מאת חיים ברעם
את הפשרה  הגדולה הוא עשה בנושאי פנים: בתמורה לרפורמות אזרחיות רדיקליות, שאיש לא חלם עליהן ברצינות לפני שחרורו, הפקיר מנדלה את כל התשתית הכלכלית. מנקודת ראות סוציאליסטית ניתן לומר, שמנדלה לא חולל מהפכה מבנית בכלכלה, ומכאן  הפופולאריות שלו גם בחוגים השליטים בעולם הרכושני.

מאת אילנה הירסטון-לוטן
נלסון מנדלה משתייך לאותו מיעוט אנשים שניתן לומר עליהם שהיו יחידים בדורם. לא רק בשל מאבקו לשחרור בני עמו השחורים מדיכוי האפרטהייד הנוראי, תוך הקרבה אישית עצומה.