מאת איתן קלינסקי
בתוך שבוע אחד היינו עדים לשתיקה מוזרה של שלי יחימוביץ', כאשר אנשי הסיירת הירוקה בעיריית תל אביב התנהגו בבריונות ובאלימות פיזית כלפי דפני ליף ושתיקה רועמת לנוכח פגיעה אלימה באושיות הדמוקרטיה בהסתדרות העובדים. בשני המקרים אנו רואים את שלי יחימוביץ' בעלת מחויבויות לעופר עיני ולרון חולדאי, ולא לערכי הסוציאל-דמוקרטיה.
מאת אריאל ליבמן
רבי יהושע אומר שכשיש שביל באמצע השדה, והשביל רומס את החיטה שצמחה שם, ובכך נגזלת פרנסתו של בעל השדה, דע לך שכשאתה בוחר לדרוך בשביל הזה – למרות שהוא כבר קיים, והחיטה כבר רמוסה – עדיין אתה בגדר ליסטים, שותף לפשע. כי אתה מסכים לגזל, כי אתה עוזר להפוך אותו לנורמה.
מאת חדוה ישכר
הצלחתו (הרת האסון) של נתניהו בדחיקת הסכסוך הישראלי-פלסטיני אל מאחורי מסך האובססיה האיראנית, תוך העמקת הכיבוש והרחבת האפרטהייד, מלבה את התסכול הפלסטיני בשטחים הכבושים. שוק העבודה הפלסטיני, הדל בהזדמנויות תעסוקה, דוחף יותר ויותר עובדים לחפש את פרנסתם בישראל ובהתנחלויות, חרף הניצול ולמרות ההשפלה הכרוכה בבקשה להיתרי מעבר.
מאת אפרים דוידי
נדמה ששיאי האטימות נשברו בשבוע שעבר כאשר הממשלה החליטה שלא להוסיף עוד פקחים ליחידה לאכיפת חוקי העבודה. אבל יש היגיון בשיגעון: פחות אכיפה מתורגמת ליותר ניצול ולרווחים גבוהים בהרבה. יד הממשלה רוחצת את ידם של המעסיקים ושתי הידיים חונקות את העובדים.
