מאת גדעון עשת
לבסוף אחזור לגבולות 67'.  מתי חוזרים לגבולות האלה? זה אולי האולטרה  בלוף של השמאל הציוני. אנחנו נחזור לגבולות  האלה לא אתמול, לא היום ולא מחר. אנחנו נחזור  לשם רק אם ה"פרטנר" יכיר בכך שכל מה  שעשינו עד 1967 הוא יפה, אצילי, נכון, צודק,  מוסרי.

מאת שמואל אמיר
ארה"ב ניצבת באזורנו מול תנועה לאומית ערבית המופיעה גם כתנועה אסלאמית, ישראל ניצבת לצד ארה"ב במאבק זה. שאלת הכיבוש ודיכוי האוכלוסייה המקומית נדחית הצידה ומוזכרת רק מדי פעם כדי לפייס מעט את המשטרים הערביים התומכים בה. לכן המקווים ללחץ האמריקאי נכזבים ממנה שוב ושב.

מאת ראובן קמינר
מק"י קובעת שאין לפלסטינים שום ברירה ועליהם להישאר במלכוד האמריקאי-ישראלי עד אשר תחולל מק"י שינוי במדיניות הישראלית. אסטרטגיה גאונית זו שמוצעת על ידי מק"י היא פנטזיה גמורה שאין לה כל קשר למציאות כפי שהיא במזרח התיכון.

מאת שמואל אמיר
לפלסטינים אין מה לקוות מיוזמת קרי. הם צועדים לקראת זמנים קשים. הם יודעים היטב שעצמאות לוקחים, לא מקבלים. מן ההיסטוריה ידועים לנו מאבקי שחרור וחופש שנמשכו עשרות שנים ויותר, אך לבסוף השיגו מטרתם. הברירה היחידה העומדת לפניהם הוא המשך המאבק.

מאת ראובן קמינר
הסכמה פלסטינית לשיחות ללא בסיס מוגדר; שיחות שמתחילות באפס ואינן מחייבות את ישראל לכלום, הן הישג של נתניהו. אמנם האגף הימני משתולל בהיסטריה כאילו ישראל מוותרת על משהו לשם קיום השיחות אך ישראל של נתניהו לא תדון על זכויות הפלסטינים בירושלים, על זכויות הפליטים הפלסטינים ועל גבולות 67'.

מאת ראובן קמינר
אחרי ימים על גבי ימים של קשקשת, אחרי זרם בלתי פוסק של שטויות הנוגעות לעניינים לא רלוונטיים של צורה וטכניקה, המסך מורם. דבר לא קרה באמת, למעט העובדה המצערת והמדאיגה שמר עבאס ביטל את עמדתו העקרונית בנוגע למו"מ.

מאת ראובן קמינר
קשה להאמין, אבל אחרי שישה סיבובים באזור, מסוגל קרי להציג הצגה כה אומללה. העולם מסתכל ומשתאה, לאחר שהתבקש ע"י קרי רק לפני מספר ימים לא להיות ציני. לא ברור "מקור הסמכות" בשיחות אלה, אבל ברור שמקור הסמכות של הציניות הוא המדיניות האמריקאית של "עשן ומראות".

מאת עפרה ישועה-ליית
תחרות הקיפוח נפרשת  במלוא תפארתה. האם מקופחים יותר החילונים האליטיסטים שבניהם ובנותיהם משרתים בצבא (לא פעם במסלולים נחשקים ומתגמלים) או האברכים ותלמידי הישיבה העניים, דור שלישי ליצרני מצוקה?

מאת גדעון עשת
כל מי שמתברבר סביב תחרות בחשמל רוצה שהמשק הלאומי ישקיע את המיליארדים האלה בתחנות כוח שרוב הזמן יהיו מובטלות. יש ספקות אם תחרות היא אכן מזור לכל מחלה. אין ספק שבחשמל, בגלל ייחודיות ה"מוצר", זו שטות מוחלטת. ומאוד יקרה.

מאת נועם חומסקי
יום אחד, וזה חייב להיות בקרוב, העולם יגיב לקריאתו של עו"ד זכויות האדם העזתי המכובד, רג'י סוראני, בזמן שהפצצות נפלו שוב על ראשיהם של אזרחים חסרי הגנה בעזה: "אנו דורשים צדק ואחריות (accountability). אנו חולמים על חיים נורמליים, בחופש וכבוד".

מאת נעמיקה ציון
אז בואו נראה מה בדיוק קיבלנו בתמורה: עוד קאסמים, עוד הרס, עוד חרדה, עוד פחד, עוד דם, עוד שנאה, עוד תאוות נקם, עוד אובדן אמון. הכל כלול. כל פעם יותר עמוק. כל פעם פחות הפיך. כל תושב בשדרות יודע שכשאר יוצאים למבצע הבא, הוא נכנס לכוננות ספיגה. אלא שהפעם מדובר בטירוף של מדינה שלמה.