מאת חיים ברעם

בערב קר אחד פרצו השוטרים את הדלת בבעיטה הם לקחו איתם את סעיד המפוחד. נראה שאחד השכנים ראה אותו והלשין, חשב לעצמו חביבי. השוטרים לא שבו עוד וגם לא סעיד.