מאת תאיר קמינר
אני מתאמצת לא להיכנע לכעס ולזכור שגם המפקדות פה הן קורבנות. הצבא הוא זה שמעמיד אותן בתפקיד שכדי לשרוד אותו הן צריכות לא להסתכל לנו בעיניים, שלא נזכור שעומדות מולנו בנות בגילנו.

מאת תאיר קמינר
כאן, בתא בכלא, קיבלתי המון תגובות שונות ומשונות וניהלתי המון שיחות עומק. בכל "סקירה" (שיעור) שבה אני נמצאת יש לי הזדמנות להביא זוויות חדשות ולהשמיע את הקול שבדרך כלל לא נשמע. כמובן, במקום מגוון כמו כלא 6 התגובות לדברים שאני אומרת היו גם הן מגוונות.

מאת תאיר קמינר
להתייצב בבקו"ם, בפעם החמישית, להצהיר על סירובי להתגייס בידיעה ששוב אשלח לכלא. נשמע משביז, נכון? אז דווקא הפעם פחות. הסיבה היא שהפעם לא התייצבתי לבדי. הפעם התייצבנו לא אחת, אלא שתיים. התייצבנו יחד!

מאת תאיר קמינר
מהות הסרוב היא להגיד אנחנו לא חריגות. המערכת היא החריגה. השיטה, היא לא חוקית, המדיניות המתמשכת של הכיבוש "הזמני" היא לא מקובלת. אבל אנחנו, אנחנו בסך הכל בנות אדם, אזרחיות נורמליות שלא מוכנות להישאר אדישות.

מאת תאיר קמינר
להתגייס לצבא זו החלטה בעלת משמעות פוליטית. אבל כולם שוכחים (או בוחרים לשכוח) שזו החלטה וגם שוכחים שהיא מאוד פוליטית. ההחלטה לשתף פעולה, לתרום את חלקי, הקטן והשולי או הגדול והמשמעותי למפעל הכיבוש – היא החלטה פוליטית.

מאת תאיר קמינר
בכל פעם שאני מסרבת אני מציבה אלטרנטיבה לדרך של השנאה והמלחמות ואני נותנת השראה לצעירים בני גילי – לבחון את המעשים שלנו ולא לפעול בלי לחשוב.

מאת תאיר קמינר
שבע בבוקר. הפסקה. "למה את כאן?", "סירבתי להתגייס לצה"ל". לא כולן מאוד אוהדות לרעיון, אבל מצאנו מחנות משותפים. כל הבנות כאן שונאות את המדינה והצבא.

מאת גדעון ספירו
אילנה דיין, עורכת ומגישת התוכנית, כשלה פעמיים, מקצועית וערכית. היא התערטלה מהעקרונות היפים שנכללו בדבריה בעת שקיבלה מספר ימים קודם למשדר את פרס סוקולוב לעיתונות.

מאת תאיר קמינר
אני לא רוצה לעשות דברים שאני לא עומדת מאחוריהם ולשבור שתיקה בדיעבד. אני מסרבת, וגם אתם צריכים לחשוב על זה.