
מאת חיים ברעם
זקן איננה סתם קורבן ל"טיפשותה". היא ידעה היטב לעשות לביתה ולא רק למען הבוס הזחוח והמושחת שלה. אבל עד הסוף המר היא החצינה את "תסמונת זקן", שכוללת היבטים של מסירות עד כלות הנפש, אהבה אמיתית, הזדהות מוחלטת, הערצה כמעט בלתי-מציאותית, אובדן המצפן המורה את הדרך בין שירות עיוור לאיש ציבור לבין בוז לציבור שבחר אותו.