מאת גדעון עשת
ביום ראשון האחרון, 26 בינואר, התחיל בדאבוס שבשוויץ מפגש שכותרתו  "שוברים את הקיפאון". וזה אופיו של הוויכוח הפוליטי הישראלי: מצד אחד נמצאים אלה שלא מוכנים לוותר על 100% מהשטחים הכבושים ומצד שני עומדים אלה שלא מוכנים לוותר אפילו על 10% מאותם שטחים.

מאת קלמן אלטמן
תפקידנו לשכנע את הציבור והממשלה בישראל שהאלטרנטיבה להליכה על הסף הגרעיני היא לזנוח את התפיסה שניתן להשיג בטחון רק ע"י נשק גרעיני או נשק מתוחכם אחר, ולוותר על החלום של ארץ ישראל הגדולה.

מאת אילנה הרסטון-לוטן
הטבע האנושי אינו גורל. אנחנו יכולים לבחור באמפטיה על פני אפתיה, במנהיגות מכלילה ולא במנהיגות מפרידה, בשלטון שדואג לחלש ולא מאשים אותו בחולשתו. אנחנו יכולים לפעול על פי החלטה זו גם בקלפי, גם בהרגלי הצפייה בטלוויזיה, גם במודעות צרכנית, וגם סתם בדרך ארץ – למשל בטוקבקים שבוודאי יבואו.

מאת גדעון ספירו
כל העולם עלה לרגל להשתתף בטקס האשכבה של נלסון מנדלה וישראל הרשמית ביטלה את השתתפותם של מנהיגיה, הנשיא פרס ראש הממשלה נתניהו. טוב עשו. ישראל היא המדינה האחרונה שמקיימת אפרטהייד בביתה וקיימה יחסי אהבהבים עם דרום אפריקה של האפרטהייד.

מאת חיים ברעם
את הפשרה  הגדולה הוא עשה בנושאי פנים: בתמורה לרפורמות אזרחיות רדיקליות, שאיש לא חלם עליהן ברצינות לפני שחרורו, הפקיר מנדלה את כל התשתית הכלכלית. מנקודת ראות סוציאליסטית ניתן לומר, שמנדלה לא חולל מהפכה מבנית בכלכלה, ומכאן  הפופולאריות שלו גם בחוגים השליטים בעולם הרכושני.

מאת אילנה הירסטון-לוטן
נלסון מנדלה משתייך לאותו מיעוט אנשים שניתן לומר עליהם שהיו יחידים בדורם. לא רק בשל מאבקו לשחרור בני עמו השחורים מדיכוי האפרטהייד הנוראי, תוך הקרבה אישית עצומה.

מאת אפרים דוידי
שלוש מדינות אלו ממוקמות במזרח התיכון אבל בעלות מבנים חברתיים ופוליטים שונים עד מאוד. ננסה לתת מענה לשאלות: האם ישנם קווי דמיון בדרישות המוחים, כאן ושם? מהו תפקידם של האיגודים המקצועיים? האם למחאות ולשביתות בשלוש המדינות שבמזרח התיכון ישנו רקע משותף: הגלובליזציה הקפיטליסטית והשלכותיה החברתיות?

מאת ראובן קמינר
לפני מספר שנים היה ניתן "לצבוע" בבטחה את המזרח התיכון בצבעיו של דגל ארה"ב, כלומר באדום, כחול ולבן. פורמציה צבאית זו אומנם נתקלה פה ושם בהתנגדות רוחנית ומדינית מקומית, אך לא במימדים כאלה שיסכנו את ההגמוניה האמריקאית המוחלטת.

ריאיון עם סמיר עיטה
ישראל אינה מעוניינת כלל להסדר כלשהו בסוריה. הסדר בסוריה עשוי להשיב את הזרקורים לשאלה הפלסטינית. לצערי, הפלסטינים אף הם משלמים מחיר כבד בעקבות המלחמה בסוריה שיש הרוצים להופכה לסכסוך בין שיעים לסונים או בין סעודיה ולאיראן.

מאת חיים ברעם
כך נוצר פרדוקס מסקרן בצמרת שלנו: מינויו מחדש של ליברמן המזוּכּה לשר חוץ מחזק מאוד את שמה הרע של ישראל כאויבת השלום בעולם בשל תדמיתו הלוחמנית, אבל ייתכן שהאינטרס העכשווי שלו הוא דווקא למנוע הרפתקה מטורפת נגד איראן.

מאת אבשלום קווה
רב סרן שואתי מציץ ממעונו האימפריאלי למחצה לעבר הר החושך של העיר העתיקה: כיפת הסלע שעדיין לא חזרה למוטבים, "לידים של צאצאי אבותינו," אומר האני הלאומי שלו לתת-המודע הנרטיבי ומשם גולש לתת-המקלע הסנסואלי, "אבל לא רחוק היום בו יוסר הכתם ונעלה בהר קודשנו, בום, בום."